ההפסד הדרמטי במחזור הפתיחה של השלב האחרון במוקדמות המונדיאל, בבית מול היריבה הגדולה מקסיקו, עוד התקבל בהבנה. אבל מה שקרה ארבעה ימים לאחר מכן, בקוסטה ריקה, כבר היה הקש ששבר את גב הגמל. יורגן קלינסמן, אז עוד מאמן נבחרת ארצות הברית, שוב ניסה שיטה חדשה, שוב בלבל לגמרי את השחקנים שלו ושוב לא הצליח לממש אפילו רבע מהכישרון של הנבחרת.
אותו לילה עגום בסן חוסה נגמר באחת התבוסות המשפילות ביותר אי פעם של נבחרת הכוכבים והפסים, 4:0 מוחץ. האמריקאים שהתרוצצו בלילה ההוא על כר הדשא נראו חסרי אונים לחלוטין ומיד לאחר השער השני שהנבחרת שלו ספגה, בדקה ה-70, החליט המאמן הגרמני שהפיתרון יהיה להוציא דווקא את כריסטיאן פוליסיץ', שסבל מאחד ממשחקיו הגרועים בקריירה הקצרצרה. תוך שמונה דקות, התוצאה הוכפלה לרעת ארצות הברית וקלינסי מיד איבד את הג'וב שלו.
הלילה (בין שישי לשבת), ארצות הברית פוגשת שוב את קוסטה ריקה, הפעם בבית, בהאריסון, ניו ג'רזי. נכון, האמריקאים כבר נקמו בקוסטה ריקנים בחצי גמר גביע הזהב בקיץ, אבל פוליסיץ' לא היה שם והוא רוצה נקמה פרטית משלו. הפעם, תהיו בטוחים, המאמן החדש ברוס ארינה כבר לא יוותר עליו בקלות כל כך.
במהלך השנה האחרונה הפך כריסטיאן פוליסיץ', עוד שבועיים וחצי בן 19, ליהלום הגדול ביותר של נבחרת ארצות הברית ולפוטנציאל הברור ביותר להיות הכדורגלן האמריקאי הטוב אי פעם. באומה שמתחברת לאיטה לענף, בעיקר לאור הסכנות שמתגלות בפוטבול עם כל שנה שעוברת וגורמות להורים לדחוף את ילדיהם לכיוון הכדורגל, פוליסיץ' הוא נכס עצום, כזה שההצלחה שלו (הוא השחקן הצעיר אי פעם שייצג וכבש עבור ארצות הברית במוקדמות המונדיאל, הוא הכובש הזר הצעיר בתולדות הבונדסליגה ועוד כל מיני שיאי גיל) יכולה לתת דחיפה אדירה לכדורגל האמריקאי, בעיקר אם הוא יככב במונדיאל ברוסיה בקיץ הבא. הבעיה? קודם כל צריך להעפיל למונדיאל הזה.
פוליסיץ' הוא מה שהייתם מכנים "האמריקאי הממוצע", כזה שאם לא היה כישרון כדורגל נדיר, היה מחפש עכשיו איזו אחווה הכי מגניבה בקולג'. הוא מעריץ את לברון ומקשיב לג'סטין ביבר וכבונוס, הוא גם ממש טוב בכדורגל. הוא נולד בעיירה קטנה בשם הרשי בפנסילבניה, מקום שמוכר בעיקר בזכות הכינויים "שוקולדטאון, USA" ו"המקום המתוק ביותר עלי אדמות", זאת הודות לשוקולד "הרשיז" המפורסם, המיוצר במפעל בעיירה. בילדותו, המשפחה שלו בעיקר טיילה. תחילה, הוא גר שנה באנגליה בשל שליחות של אימו ושם גילה לראשונה את הכדורגל. ב-2006, כאשר היה בן שמונה, מצא את עצמו פתאום בדטרויט.
זה קרה כאשר במהלך אחד מגלגוליה הרבים של ה-MiSL, ליגת כדורגל האולמות האמריקאית, הוחלט להקים את קבוצת דטרויט איגנישן והחיפוש אחר ג'נרל מנג'ר הוביל את ראשי הקבוצה אל מארק פוליסיץ', בן למשפחת מהגרים מקרואטיה ששיחק לאורך שנות ה-90 כדורגל אולמות בקבוצת הריסבורג היט בפנסילבניה ולאחר מכן גם אימן בכמה מקומות. פוליסיץ' האב בנה את הסגל בדטרויט, כולל לא פחות מארבעה ברזילאים. כריסטיאן, שכמו כל "ילד נודד" לא נהנה מחברים קרובים, העביר עם אותה חבורה ברזילאית שמחה הרבה משעות הפנאי שלו ולמד איך "לרקוד עם הכדור", כהגדרת אביו. מארק תמיד האמין שבשטחים הקטנים של כדורגל האולמות, ילדים לומדים טוב יותר את המשחק כי הם נוגעים יותר בכדור וכיוון שלא הייתה בדטרויט ליגת אולמות לילדים, הוא פשוט הקים אחת כזו. כריסטיאן שלט בליגה ההיא ביד רמה והאבא הבין שבבית שלו גדל משהו מיוחד.
מהר מאוד, גם אנשי כדורגל בארצות הברית שמו לב לילד והוא נכנס לנבחרות הצעירות של ארצות הברית. לאחר שחורר שם רשתות בקצב מסחרר (21 שערים ב-28 הופעות בנבחרת עד גיל 15, 28 ב-34 הופעות בנבחרת עד גיל 17), גם בורוסיה דורטמונד גילתה אותו והוא עשה את המעבר לגרמניה בפברואר 2015. עשרה שערים ושמונה בישולים ב-15 הופעות בלבד במדי הנוער של השוורצגלבן הספיקו ותוך שנה הוא זכה להופעת בכורה גם עם הקבוצה הבוגרת.
אם חצי העונה הראשונה בגרמניה עוד נועדה להתאקלמות ואיפוס כוונות, הרי שבעונה שעברה פוליסיץ' כבר הפך לכוכב עולה, עם 29 הופעות ליגה ו-43 בכל המסגרות. הוא הוכתר לכדורגלן הצעיר של השנה בארצות הברית ונכנס לנבחרת התגליות של ליגת האלופות. בדירוג ה"טלגרף" של 50 הצעירים הטובים בעולם, הוא נבחר למקום ה-18 וגם בתחילת העונה הנוכחית הוא נראה נהדר, עם שער בסופרקאפ מול באיירן והצגה של שער, בישול ו"איש המשחק" במחזור הפתיחה, ב-0:3 אצל וולפסבורג. פטר בוס, שבעונה שעברה נתן צ'אנס לכל כך הרבה ילדים באייאקס וזכה להצלחה נהדרת, נהנה מכל רגע שיש לו עם פוליסיץ' ויכול להיות שהרגעים הללו לא יימשכו לעוד הרבה זמן.
"האם כריסטיאן פוליסיץ' יהיה האמריקאי הראשון שיימכר ב-100 מיליון דולר?", תהה מרטין רוג'רס מ"USA טודיי" ונדמה שעם כל יום וכל משחק שעוברים, התשובה הולכת לכיוון החיובי: "השילוב בין טירוף הסכומים בכדורגל לעלייה המטאורית שלו בקבוצה ובנבחרת יובילו לכך". בארצו של הדוד סם ראו איך ברצלונה שופכת 125 מיליון דולר (161 בכפוף לבונוסים) על עוסמאן דמבלה, חברו של פוליסיץ' לקבוצה עד כה והם מאמינים שאם הצרפתי שווה את הסכום, אז בטח ובטח שגם ילד הפלא שלהם, שעכשיו יתפוס עוד קצת מהמקום שהתפנה ויספק מספרים עוד יותר טובים. אם צריך להמר עכשיו, הרי שהתחושה היא שתוך שנה-שנתיים פוליסיץ' יימכר לריאל, פ.ס.ז' או אולי לאחת האנגליות הגדולות תמורת סכום עתק. יורגן קלופ, שעוד הספיק לעבוד איתו קצת בדורטמונד, הוא מעריץ גדול של הקשר המחונן, כך שליברפול עשויה להתגלות כיעד מעניין. "אולי אין לו את הכישרון המתפרץ של דמבלה", כתב בובי מקמהון מ"פורבס", אבל הוא יותר יציב ומביא יתרונות אחרים".
אלא שלצד כל ההתלהבות הזו, פוליסיץ' בעצמו יודע שהוא רק ילד. האמריקאים מלקקים עד היום את פצעי פרדי אדו, שסומן כדבר הגדול הבא והתרסק לחלוטין. פוליסיץ' טוב יותר, והמסלול שעבר הוא נכון יותר, אבל לכולם, כולל לשחקן עצמו, ברור שהדרך עוד ארוכה. "השנה החולפת הייתה כמו רכבת הרים", הוא הודה, "שיחקתי עם הקבוצה ברמות הכי גבוהות, קיבלתי זימון לנבחרת, זה מדהים. אבל הכל קרה מהר. קצת יותר מדי מהר. אז אני מנסה להישאר עם הרגליים על הקרקע ולשמור על איזון". מצד שני, באתר הבונדסליגה למשל נכתב עליו: "אחרי טבילת האש הראשונה, העולם עוצר את נשימתו כדי לראות עד לאיזו רמה יוכל הכוכב האמריקאי הצעיר להגיע" וזו רק דוגמה אחת מיני רבות ללחץ שמופעל על פוליסיץ'.
הלחץ הזה, בא לידי ביטוי בימים אלה בעיקר מצד המולדת והנבחרת. הפתיחה העגומה של שלב המוקדמות המכריע אומנם מאחור, אבל לאמריקאים ברור שמעידה מול קוסטה ריקה או בהמשך השבוע בהונדורס תעלה ביוקר. "קיילור נבאס של הגרינגוס פוגש אותנו", כינו השבוע בתקשורת הקוסטה ריקנית את פוליסיץ', שעוד לפני גיל 19 יצטרך להנהיג את הנבחרת למונדיאל.
קפטן הנבחרת, מייקל בראדלי, יודע שיש על מי לסמוך: "כריסטיאן הפתיע את כולנו. לא חשבנו שהוא יהיה עד כדי כך טוב ושהוא ישתלב כל כך מהר ברמת הנבחרת. אני זוכר שראיתי אותו במונדיאל עד גיל 17 והכישרון שלו היה ברור, אבל אתה אף פעם לא יודע כמה מהר שחקן יתפתח. ממחנה האימון הראשון שלו עם הנבחרת, לא היה ספק לגבי הרמה שלו וראינו גם שהוא ילד טוב וכמה הוא נהנה לשחק". גם דונובן פרגן: "הוא חסר דאגות על המגרש, מלא ביטחון, רגוע ונהנה. אני אוהב את זה מאוד. הגיל שלו לא מהווה עניין מבחינתי".
פוליסיץ' מנסה לסגור בטוויטר עסקה עם ג'סטין ביבר: "תן לי כרטיס למופע, אתן לך כרטיס למשחק"
הוא סירב להצעה לייצג את קרואטיה, למרות שהוא מחזיק בדרכון קרואטי. קלינסמן, שחיפש יורש ללנדון דונובן, עד היום השחקן הטוב בתולדות ארצות הברית, האמין בו ונתן לו את הופעת הבכורה, אבל התוצאות כאמור היו רעות. לעומת זאת, במשחק הרשמי הראשון תחת ארינה, ארצות הברית פירקה את הונדורס עם 0:6 ופוליסיץ' רקד על המגרש וסיפק שני בישולים ושער, 10 שניות מפתיחת המחצית השנייה. המשחק הביתי הבא היה עוד יותר טוב וצמד של פוליסיץ' קבע 0:2 על טרינידד וטובגו ושלח את תקשורת הספורט האמריקאית להשתגע, כמו שהיא עושה הכי טוב בעולם. "למי שעוד לא הבין, מדובר בשחקן הטוב ביותר של הנבחרת כיום", נכתב עליו באתר "The Ringer".
בסך הכול, מתוך 10 השערים שכבשה ארצות הברית במוקדמות בארבעת המשחקים מאז שארינה נכנס לתפקיד, פוליסיץ' היה מעורב בשישה (שלושה שערים, שלושה בישולים): "ב-16 החודשים האחרונים הוא עשה מספיק כדי להפוך לצ'אנס הכי טוב שהיה לארצות הברית אי פעם לייצר כוכב כדורגל בקנה מידה עולמי", כתב גרנט ווהל מ"ספורטס אילוסטרייטד", "זה מלחיץ מאוד, אבל לחץ לא מזיז לפוליסיץ'. כל שבועיים הוא משחק בדורטמונד מול 80 אלף אוהדים".
למרות שכבש רק חמישה שערים בינלאומיים עד כה, פרשנים רבים בארצות הברית בטוחים שפוליסיץ' יהיה תוך כמה שנים מלך שערי הנבחרת, תואר ששייך כרגע לדונובן וקלינט דמפסי, עם 57 כיבושים כל אחד: "הוא הופך לשחקן שבמשך כל כך הרבה עשורים ארצות הברית חלמה שיהיה לה", סיכם סטיבן גוף מ"שיקגו טריביון".