בשבוע הבא תירשם תיכתב שורה נוספת בספר השיאים של מכבי תל אביב: דני אבדיה, בקושי בן 16 וחצי, יחל את האימונים עם הקבוצה הבוגרת ויהפוך לשחקן הצעיר ביותר בתולדות המועדון. אם הכל יילך לפי התוכנית, אבדיה אמור להיות חבר קבע בסגל הצהובים ובעת הצורך גם להתלבש במשחקי ליגה. לשם ההשוואה, עומרי כספי שנחשב לתוצר המובחר ביותר של מחלקת הנוער הצהובה עלה לבוגרים לראשונה שנה מאוחר יותר, כשמלאו לו 17. את הופעת הבכורה במדי הקבוצה הבוגרת ערך באוקטובר 2005, בעודו בן 17 וארבעה חודשים. ואם זה נחשב צעיר, חכו שתראו את לוח הזמנים של אבדיה.
"להעלות אותו לבוגרים בגיל כזה זו חתיכת אמירה", מסביר אבי אבן, ראש מערך הסקאוטינג של הצהובים ומי שהביא את אבדיה למכבי תל אביב כשהיה בן 12. "זה מעיד עד כמה הוא כישרוני, ועד כמה אנחנו חושבים שהוא צריך להגיע לקבוצה הבוגרת שלנו כמה שיותר מהר. הוא יתאמן עם שחקני טופ יורוליג ויצטרך להתמודד איתם כבר עכשיו, בגלל שאלו הרמות שאליהן הוא אמור להגיע בקרוב".
אבל בזמן שמכבי תל אביב מתכננת תוכניות, מתחת לפני השטח מתחיל לבעבע את התרחיש ממנו לא רק הם חוששים, אלא חרד כל מי שהכדורסל הישראלי יקר לליבו: מה יקרה אם אבדיה, שהוגדר על ידי מאמן בכיר בכדורסל הישראלי כ"כישרון הישראלי הכי גדול מאז כספי וקטש", יחליט לנצל את האזרחות הסרבית שהונפקה לו רק לאחרונה וינטוש את ישראל לפני שהספיקה לקטוף את פירות? מה יקרה אם האפשרות לשחק בנבחרת הנוער של סרביה תקרוץ לו יותר, ובכך ייסגר חלון ההזדמנויות שלו ללבוש את מדי הכחול-לבן בעתיד?
15.3 נקודות, 12.6 ריבאונדים. 5.3 אסיסטים, 2.1 חטיפות וחסימה. זוהי השורה הסטטיסטית המרשימה שהפכה את אבדיה לשחקן עם מדד היעילות הכי גבוה באליפות אירופה לנבחרות קדטים.
כמובן שהמספרים הללו אינם ערובה להצלחה, אם לוקחים בחשבון ששחקנים שוליים כמו אילן קדוש ושון דניאל הוכתרו בעבר למלכי הסלים של האליפות, ושכישרון מבוזבז כמו אלון שטיין רשם בה מספרים פנטסטיים. גם באירופה לא חסרות דוגמאות לשחקנים שסומנו ככוכבי העתיד בגיל קדטים, רק כדי להתרסק ולקרוס תחת הציפיות כמה שנים לאחר מכן. הבולט מכולם הוא נמניה אלכסנדרוב, פורוורד סרבי שב-2003 - אחרי שהצעיד את נבחרתו לזהב באליפות אירופה לנבחרות קדטים - הוכתר על ידי סקאוטים רבים ב-NBA כבחירה ראשונה ודאית בדראפט. היום, רק נציין, הוא "מככב" בברמרהאפן מתחתית הליגה הגרמנית.
נורות האזהרה, אם כן, מהבהבות גם במקרה של אבדיה מקילומטרים רבים. אבל בעידן הנוכחי, בו כל המשחקים מהאליפויות הללו מצולמים ומועברים בשידור חי, קשה לטעות. אבדיה הוא פוטנציאל מיוחד, פצצת כישרון מהסוג שרואים מעט מאוד, אם בכלל, בכדורסל הישראלי. הוא עומד על 1.98 מטר ועוד צפוי לצמוח כמה סנטימטרים, ועל אף גובהו פורח בתור מוביל כדור. אבל מלבד נתונים טבעיים מרשימים, יש לו גם סט כישורים רחב. הקליעה טובה, יכולת המסירה מעוררת אופטימיות, הוא ריבאונדר נהדר ובכלל, חושי המשחק שלו נראים מחודדים במיוחד.
לצערם של מכבי תל אביב ואיגוד הכדורסל, ההתלהבות ממנו היא נחלתם של רבים. מלבד כישרון מולד ואהבה למשחק, אביו של דני, זופי אבדיה, שנמנה על הסגל של נבחרת יוגוסלביה הגדולה בשנות ה-80 לפני שכיכב בשלל קבוצות בישראל בעשור הבא, העביר לו בירושה גם אזרחות סרבית. נציגים מנבחרת סרביה כבר ניסו לגייס את ילד הפלא לשורותיהם בחודשים שלפני אליפות אירופה לקדטים, אבל מרתון שיחות עם פיני גרשון ואורן אהרוני, מאמן הנבחרת, שכנע אותו לייצג לעת עתה את ישראל בה נולד וגדל. כל זה עשוי להשתנות בקיץ הבא, שיהיה צומת קריטי עבורו ואולי עבור הכדורסל הישראלי כולו: אם יחליט להחליף את הכחול-לבן של ישראל באדום-כחול של סרביה, זה ככל הנראה יהיה לנצח. זאת משום שתקנון פיב"א מתייחס לנבחרת הנוער כאל נקודת האל חזור, ולמעט מקרים חריגים במיוחד, לא מאפשר נדידה בין נבחרות. למשוואה הזו יש צד נוסף - נבחרת הנוער של ישראל נותרה הקיץ בדרג ב', בעוד סרביה זכתה באליפות אירופה דרג א'. ומכיוון שאין שום היגיון מקצועי בלהעדיף את ישראל על פני סרביה, כדי לגרום לאבדיה הצעיר להישאר שחקן נבחרת ישראל לא נותר אלא לפרוט על נימי הרגש.
"עוד מעט דני יהיה בן 17, הוא מספיק בוגר כדי להחליט בעצמו", אומר אביו זופי. "אנחנו עדיין מתלבטים, אבל ההחלטה תהיה שלו. אני רואה אותו עומד ושר את ההמנון הישראלי, הוא מרגיש מחובר לכאן ובחר לייצג את ישראל גם באליפות האחרונה. אבל אולי זה עוד ישתנה". סרביה כבר טעמה מנחת זרועו של אבדיה באליפות הקדטים. ישראל הוגרלה מול סרביה בבית המוקדם, וניצחה אותה כשאבדיה מסיים משחק טיפוסי עם 17 נקודות, 15 ריבאונדים, 8 אסיסטים, ושתי חטיפות. במהלך הרבע האחרון, אחרי שקבר שלשה מכרעת שלמעשה הכריעה את המשחק, הוא הסתובב לעבר הספסל הסרבי, התקרב אליו, ושאג בהפגנתיות. זה הסתיים בעבירה טכנית וב"שטיפה" מצד המאמן אורן אהרוני. "דני הגיע טעון ברגשות למשחק הזה. הוא לא הצליח להירדם בלילה לפני, והרגיש שנטל ההוכחה אפילו גדול יותר. בלהט הרגע הוא טעה, אבל לזכותו ייאמר שהוא מיד הבין את זה", מספר אהרוני. התקרית הזו, אגב, רק מצאה חן עוד יותר בעיני צוות האימון הסרבי, שזיהה בו "ווינריות וקשיחות". אצלנו נוהגים לקרוא לזה חוצפה חיובית.
אבל הבאזז לא מתנקז רק לרמת הנבחרות. עוד לפני אליפות אירופה, בעקבות כמה טורנירים של נערי מכבי תל אביב בחו"ל, ברצלונה וריאל מדריד הציעו לו להצטרף לאקדמיה שלהן ואולי להתחקות אחר ניקולה מירוטיץ', לוקה דונצ'יץ', מריו הזוניה ואחרים שצמחו כזרים במחלקות הנוער בספרד וקיבלו את הבמה מהן גם בקבוצה הבוגרת. לאחרונה קיבל אבדיה הצעה נוספת גם מאקדמיית ה-NBA החדשה שנפתחה באוסטרליה, שהחלה לאסוף כישרונות בולטים מרחבי העולם. לעת עתה הוא במכבי תל אביב, ואביו מוקיר תודה לצהובים על האופן שבו פיתחו ושדרגו את בנו, אבל יחד עם זאת הוא מתריע ומזהיר ש"הם צריכים להוכיח שהם יכולים להמשיך לבנות אותו כמו שצריך. אם הם חושבים שהם יכולים להמשיך לטפל בו כמו שצריך, כמו שעשו עד עכשיו, אנחנו נשמח. אבל יש גם אינספור אופציות אחרות".
אפשר להבין את הדאגה של משפחת אבדיה. בשנים קודמות מכבי תל אביב אכן פיגרה מאחור בהשוואה למועדוני צמרת אחרים ביורוליג ריאל מדריד וברצלונה, למשל בכל הנוגע לפיתוח וקידום שחקנים צעירים. לא ניתן לתרץ זאת בהיעדר פרוספקטים ישראלים ראויים, כי הצהובים הועמדו למבחן במספר מקרים בהם החתימו זרים בגיל צעיר. בנו אודריך, מילאן מצ'באן, דראגן בנדר ודומיהם כולם היו יכולים להשתלב במכבי תל אביב בצורה חלקה יותר, כולם היו יכולים לתרום יותר אך זה פשוט לא עבד. מה שקבוצות אירופיות בכירות הצליחו לעשות במשך כמה שנים טובות, מכבי תל אביב ניסתה שוב ושוב ללא הצלחה.
אבל בשנים האחרונות יש קולות של שינוי והתעוררות. הצהובים ראויים לביקורת על שלל טעויות שביצעו בשנים האחרונות, אבל אקדמיית הצעירים שנבנתה היא לא אחת מהן. הצהובים מפנים משאבים רבים לקידום ועבודה אישית עם הצעירים הבולטים במחלקות השונות, וכעת התהליך מתחיל להניב פירות. את הקבוצה הבוגרת ייצגו בעונה הקרובה שני בוגרי האקדמיה איתי שגב ויובל זוסמן. ושניהם, כמו אבדיה, קיבלו גב לשחק בגילאי נוער כשחקני חוץ, על אף גובהם ונתוניהם הטבעיים. זו כשלעצמה בשורה מרעננת בכדורסל הנוער הישראלי, שהפיכת כל ילד עם גובה סביר לשחקן פנים היא אחת מהרעות החולות שלו.
בשורה מרעננת נוספת היא נוכחותם של אנשי מקצוע זרים במחלקת הנוער. אין כמעט עוררין על כך שאחת הסיבות העיקריות למיעוט הכישרונות שהצמיח הכדורסל הישראלי לאחרונה הוא היעדר מאמנים מנוסים וטובים. במובן הזה, הצ'אנס שמקבל כעת המאמן האישי וליקו פרוביץ' ובעבר גם מלאדן שסטאן, שניים עם היסטוריה במחלקת הנוער המפוארת של ספליט, אינו מובן מאליו.
במקרה של אבדיה, נראה שהעבודה המאומצת, בעיקר עם פרוביץ', השתלמה. במיוחד כשלוקחים בחשבון שעד לפני שנתיים אבדיה היה נמוך ב-18 סנטימטרים מגובהו הנוכחי והתקרה שלו נראתה מוגבלת לחלוטין. אבן מספר שבעקבות הצמיחה הפתאומית לגובה, אבדיה סבל בשנה האחרונה מכאבים בכל הגוף ואף נעדר זמן מה בשל הפציעה. כדי להשתקם ממנה ולהמשיך להתקדם במקביל עם פרוביץ', אבדיה קם חמש פעמים בשבוע בחמש לפנות בוקר לאימון אישי בן שעה וחצי. סדר היום שלו הורכב מאימון אישי נוסף בן שעה בשעות הערב ומעוד אימון קבוצתי. "פרוביץ' היה זורק איתו כמעט 1,000 שלשות בממוצע ליום. והנה, עכשיו הוא הפך לקלעי טוב, כמעט טוב מאוד", אומר אבן.
במכבי תל אביב מבינים שמדובר בכישרון מיוחד ומוכנים להשקיע זמן וכסף כדי להעניק לו תנאי התפתחות מירביים שימנעו ממנו לעסוק בשאלה האם כדאי לעזוב או לא. הליווי הצמוד של פרוביץ' מגיע לרזולוציות קטנות במיוחד, וכולל גם ניתוח וידאו פרטני עימו כמעט מדי יום, ועבודה מנטלית שהופכת כעת לחשובה במיוחד. "המבחן הגדול שלו עכשיו זה לראות שהכתבות והבאזז סביבו לא מסיטים אותו מהדרך", אומר אבן. "יש לו אבא שכבר היה שם, יש לו מאמנים מנוסים שיעזרו לו להתיישר, אז אפשר להאמין שיהיה טוב". אבן מודה שהמזג החם של אבדיה יכול לסייע לו להתפתח, אך באותה מידה עוד עלול להתנקם בו. כשבוחנים את הקריירה של עומרי כספי ונזכרים שגם בנוגע לאופיו הוצבו סימני שאלה כשהיה צעיר, מבינים שבמציאות של הכדורסל הישראלי, הבערה הפנימית הזו היא אולי הדרך היחידה לממש את הפוטנציאל. "לדני יש המון חוצפה חיובית, ולפעמים זה יכול לקחת אותו למקומות לא טובים. החכמה היא לדעת לנתב את זה למקומות הנכונים. גם לאבא שלו, זופי, היו חושים מחודדים כאלה, וזה בעיקר עזר לו בקריירה".
אבל כל ההשקעה הזו תרד לטמיון אם מכבי תל אביב לא תלמד כיצד ליהנות בקבוצה הבוגרת מהכישרונות שהיא עצמה הצמיחה. במובן הזה, יובל זוסמן הוא מקרה הבוחן האמיתי של הצהובים. הוא מצטרף לקבוצה הבוגרת בגיל 19 ללא ניסיון של ממש. במכבי תל אביב הישנה והמוכרת שחקן שכזה היה חי מפירורים במקרה הטוב, אבל כעת הצהובים מנסים לשנות קונספציה. כך או כך, נטל ההוכחה עליהם במובן הזה עדיין גדול למדי.
לראשונה מזה זמן רב, למכבי תל אביב ולפיני גרשון שעומד בראש האגף המקצועי באיגוד הכדורסל יש אינטרס משותף. כל עוד אבדיה יתקע יתד בישראל ובמועדון האם שלו, שני הצדדים ירוויחו. כל תרחיש אחר בו אבדיה מנצל את האפשרויות הרבות והמגוונות מחוץ לישראל, עלולים להסתיים בבכייה לדורות. "הכדורסל הישראלי כולו אמור לדחוף את דני, ובסופו של דבר גם ליהנות ממנו", אומר אורן אהרוני, מאמנו בנבחרת הקדטים ומי שמפקח מקרוב על התפתחותו גם מתוקף תפקידו במחלקת הנוער של מכבי תל אביב. "מהשיחות שלי איתו הוא מאוד גאה להיות ישראלי ותחושות הבטן שלי לגביו אופטימיות. הוא עדיין מאוד צעיר, אבל מגיע לו לקבל את המעטפת הכי טובה שרק אפשר".
רק לאחרונה נפתרה פרשה דומה סביב ילד פלא אחר וקצת יותר מוכר (בינתיים), לוקה דונצ'יץ'. במשך זמן רב התלבט כישרון העל של ריאל מדריד אם ללבוש את המדים הלאומיים של סלובניה, או שמא להיענות לחיזורים מצד ספרד, בה שיחק מגיל 14. לבסוף, אחרי התחבטות קשה, בחר דונצ'יץ' ללכת בעקבות השורשים ולשחק עבור סלובניה. הפרס שקיבל היה מעמד של שחקן בכיר כבר כעת בנבחרת הבוגרת, על אף גילו הצעיר.
אבדיה עדיין רחוק מלהיות דונצ'יץ', אבל הוא כן כישרון נדיר בקנה מידה ישראלי שיש לפעול כדי למנוע ממנו לחמוק מבין האצבעות. לכן, כדי לרצות את אבדיה ומשפחתו, נראה שגם איגוד הכדורסל יצטרך לצאת מהקופסה. אביו חושש מההשלכות של קיץ "מבוזבז" בנבחרת הנוער ב-2018 ותוהה "למי אכפת בכלל מדרג ב'?", ועל כן יש באיגוד מי שכבר שוקל להקפיץ אותו לעתודה שכן משתתפת באליפות אירופה דרג א' - כבר בגיל 17.
האם זה יספיק?