נושאים חמים

דמיאן רויטמן: "ג'ורדי קרויף הפיץ לכולם שבקפריסין טוענים שוואקמה בן 32"

"הגדולות חושבות שמגיע להן הכל. לא ייתכן שב"ש מקבלת את וואקמה וטהא במחירים כאלה ואז פונה מאחורי הגב לשבתאי. עיצבנו את גולדהאר כי רצינו להרוויח". עד היום דמיאן רויטמן, הבעלים הנוסף של רעננה, לא רצה להיחשף. אחרי שתקראו את הראיון איתו, תבינו כמה הפסדנו

בעלים הפועל רעננה דמיאן רויטמן (מגד גוזני)
באנגולה הוא יותר מוכר מבישראל. דמיאן רויטמן (צילום: מגד גוזני)

"מכבי חיפה היו הראשונים לבוא ולראות את וואקמה", נזכר דמיאן רויטמן, אחד הבעלים של הפועל רעננה. "אמרתי להם שזה שחקן שישדרג את הקבוצה. ישבתי עם סטנויביץ' ושחר, והמאמן אמר לי ככה: 'אין לו רגל שמאל, אין לו רגל ימין'. ואז הוא עבר לגיל שלו, כאילו שזה נכון שהוא יותר מבוגר ממה שרשום ושאני זייפתי את הגיל של וואקמה".

מאיפה הגיעו השמועות על הגיל שלו?

"ג'ורדי הפיץ בכל מדינת ישראל שחברים שלו בקפריסין טוענים שוואקמה בן 32. זה לא עובד ככה בעולם. כשברצלונה קונה שחקנים מהמועדונים הקטנים, או ריאל מדריד לצורך העניין, הם משלמים מחירים גבוהים כי מדובר בברצלונה וריאל מדריד. בישראל כל דבר זה על רקע אישי. עצבנת אותי במנהלת? אז אני לא אמכור לך שחקן. עשית לי משהו? אז אני אחזיר לך. הכל פה אגו".

למה רויטמן חושב שקרויף עשה את מה שהוא טוען על בסיס אישי? בהמשך נגיע לזה. אבל זו דוגמה קטנה שמסבירה למה אתם לא ממש מכירים את אחד הבעלים של רעננה. הוא בן 36. חקלאי. יוצא קיבוץ. עובד באנגולה כבר 13 שנה. במדינה האפריקאית מכירים אותו אולי יותר מאשר בישראל, אבל זה כי מדובר באחד האנשים הכי מיוחדים ומקוריים שיש בענף. מי שרוצה להבין כיצד מועדון כמו רעננה שורד כל כך הרבה שנים בליגה העל, צריך להכיר את החשיבה מאחורי האיש שלא רצה להיחשף עד היום.

שחקן הפועל באר שבע אנתוני וואקמה חוגג (ברני ארדוב)
חיפה הייתה הראשונה לבוא לראות אותו. אנתוני וואקמה (צילום: ברני ארדוב)

"ממש לא מציק לי שלא מכירים אותי", הוא פותח, "אם הייתי רוצה להיות מפורסם, אז הייתי מפורסם. הפועל רעננה היא המותג, לא מעניינת אותי החשיפה האישית שלי. אני רוצה לצמוח עם המועדון ולא על חשבון המועדון. לא באתי לכדורגל כדי שאישתי תראה אותי בעיתון, היא רואה אותי כל יום".

וזה אף פעם לא הפריע לך?

"היה מקרה שישבתי באנגולה וראיתי את המשחק שבו עלינו לפלייאוף העליון, ולשנייה זה הציק. כי את כל ההחלטות החשובות אני ואשר קיבלנו ביחד, והוא זה שקיבל את הקרדיט. אבל לא להיחשף זו החלטה שאני קיבלתי. אשר דווקא רוצה שיכירו אותי. גם לאשר לא נוח שהוא הפנים של המועדון. אם היה לי סופרמרקט בישראל שהייתי רוצה לפרסם, אז אולי הייתי יותר נחשף. אבל אין לי עניין כי העסקים שלי לא פה".

העניין הוא שלכדורגל שלנו יש תדמית בעייתית ואנשים כמוך כן צריכים להיות בפרונט.

"בוא ניקח את סתיו שחם. למה הוא קרס? סתיו חבר אישי שלי ולדעתי משהו השתנה אצלו ואני לא יודע למה. מקרה כזה מדליק אצלי נורה. הוא אחד שבא מאהבה, אדם נורמטיבי. אין סיבה בעולם שסתיו יגמור כמו שגמר".

יש לך הסבר?

"הבעיה היא שאנשים מחפשים להגשים את עצמם דרך הדבר הזה. הם רוצים להופיע ביציע העיתונות, שהוא מקום משחית. הם רוצים להופיע גם באינטרנט ובעיתון, ואלה דברים שהם לא חשובים. אם עכשיו אני אגיד, אני ואני ואני וביום שבת נפסיד 4:0 אז אני יוצא מטומטם. אבל אם הפועל רעננה תיקח גביע ותעשה ההישג, אז שהמועדון יתקדם אז גם אני אתקדם. זאת הפילוסופיה שלי".

בעלים הפועל רעננה דמיאן רויטמן (מגד גוזני)
"גם לאשר אלון לא נוח להיות הפנים של רעננה". דמיאן רויטמן (צילום: מגד גוזני)

איך הגעת בכלל לרעננה?

"דווקא בעונה שהפועל רעננה ירדה לליגה הלאומית (2009/10 – ע"ג) התחלתי להתעניין. הייתי אז בן 29 וחזרתי לארץ בגלל שנולדה לי ילדה. חיפשתי את הכיוון שלי בארץ מבחינת עסקים. חיפשתי משהו שבא מאהבה. התייעצתי עם עורך הדין שלי בארץ והוא הכיר לי את אשר אלון. היה בינינו סוג של רומן קטן, שכלל עשרות שיחות על כדורגל והחיים. בקיץ אשר הזמין אותי למחנה האימון ומשם נוצר איזשהו קליק והתחלנו לרוץ ביחד".

מאיפה האהבה לכדורגל?

"זה עוד מהבית, מארגנטינה. בגיל 6 עלינו לישראל. אהדנו קבוצה קטנה מאוד בארגנטינה, זה היה המודל שראיתי לנגד עיני. מועדון קטן מאוד, משפחתי שהחברים הם האוהדים וכולם קשורים למועדון".

יש בכלל מקום לכל כך הרבה קבוצות בשרון?

"חד משמעתי לא. אין זכות קיום במדינת ישראל לכל כך הרבה קבוצות בינוניות עד קטנות, או קטנות מאוד, באותו מחוז. יותר מארבע פעמים הגשתי לכפר סבא, הוד השרון, רמת השרון, הרצליה הצעה לאיחוד. במקום כל הקבוצות הקטנות נעשה קבוצה אחת שתאגד את כולם וכל אחד יביא את שלו לשולחן. נעבוד שיווקית בכל האזור כדי שיהיה לזה נפח. אבל בגלל האיחודים שהיו פה בעבר, שקרו מהסיבות הלא נכונות, זה תמיד נפל על אגו".

אשר אלון בעלי הפועל רעננה (ברני ארדוב)
נוצר קליל. אשר אלון (צילום: ברני ארדוב)

מה העסקים שלך?

"אחרי הצבא חיפשתי מה לעשות והחלטתי לטוס לאפריקה, לאנגולה, לעבוד שם בחקלאות. זה משהו שהתעסקתי בו כל החיים. לאט לאט התפתחתי שם. החקלאות הישראלית היא מאוד מתקדמת בעולם, כי אנחנו יודעים לגדל הרבה מאוד דברים על שטח קטן עם מעט מאוד מים יחסית".

איך החיים באנגולה?

"זה כבר בית שני שלי. כבר חמש שנים אני עם כל המשפחה שלי שם. אני אגלה לך סוד, יש שם יותר אוהדי רעננה מישראל. הגעתי לשם בתור חקלאי והיום אני מנהל את כל הפעילות לחברה ישראלית ולחברה בינלאומית, שחלק מהן בבעלותי".

איזה מדינה היא אנגולה?

"מדינת עולם שלישי. יש שם פשע, אבל זה לא מקום קשוח כמו במדינות אחרות באפריקה. בכלל אנגולה היא המדינה הכי יקרה בעולם לחיות בה. אין שפע ובמקום שאין שפע ויש הרבה ביקוש, הדברים מאוד יקרים. כשהגעתי לשם להשכיר דירה זה עלה כ-15 אלף דולר בחודש, אם אתה רוצה חשמל, מים וכל דבר נורמלי. אחת המטרות שלנו היא להוריד את המחירים יחד עם הממשלה. כרגע זה כמו ישראל לפני 50 שנה".

בעלים הפועל רעננה דמיאן רויטמן (מגד גוזני)
"החזון - להיות היצואן הכי גדול לקבוצות הגדולות ולאירופה". דמיאן רויטמן (צילום: מגד גוזני)

מה יותר מוזר: לגדל תפוחי אדמה באנגולה או להיות בעלים של רעננה?

"לשניהם יש את מוזרות ואת הטבעיות שבדבר".

תסביר.

"מי שמכיר אותי מילדות יודע שאני שואף לדברים כאלה. בגיל 19, בתור חייל, הצעתי פרויקט למכבי חיפה. כזה שהיה אמור לשנות את הגישה כלפי יהודים מהעולם אצלנו בכדורגל. זה קצת כמו מה שמכבי תל אביב מנסה לעשות היום. היה פרויקט שנקרה נעל"ה (נוער עולה ללא הורים) ובקיבוץ קיבלנו עולים כאלה. רציתי לעשות את אותו פרויקט רק בספורט ובכדורגל. כבר אז הבנתי שבכדורגל הישראלי הכל מתנהל בצורה לא חכמה. ידעתי שאפשר לעשות דברים בדרך אחרת בלי לשפוך מיליוני שקלים כל שנה. לא הסתדר לי שבעלי הבית בוכים פה על כסף שהם שופכים כל שנה ועדיין נשארים בכדורגל".

הם טוענים שזה סוג של מחלה.

"אני מסתכל 20 שנה אחורה, ורק מי שעשה צעדים לא נכונים, נפגע מהכדורגל. אני לא חושב שאבי לוזון, לצורך העניין, נפגע. או אשר אלון וגם לא יואב כץ. כל אחד עושה את חשבון הנפש של עצמו ובסופו של דבר, אם כל אחד היה מפסיד הרבה כסף, הוא היה יוצא. כנראה שיש פה מעבר. התמורה פה היא אולי לא רק כספית אלא גם לנפש הפנימית".

אז מה הנוסחה שלך ברעננה?

"מהיום הראשון שלי אמרתי שהחזון שלי לרעננה זה להיות היצואן הכי גדול לקבוצות הגדולות ולאירופה. כמו סאות'המפטון באנגליה, אבל שלא יפגע בהישגיות. אחרי שנתיים גם הצלחתי למכור לראשונה את עמרי עטיה להפועל תל אביב. אחרי זה הגיעו מיקי סירושטיין, לואי טהא, דניאל ליפשיץ, עמרי גלזר, טוני וואקמה, יובל שבתאי. במבט על ארבע השנים האחרונות בליגת העל, אנחנו מתחילים להתפרס".

אז אתה נהנה לראות את השחקנים שלך מצליחים בקבוצות הגדולות?

"זו גם תופעה שאני לא מבין אותה, הקבוצות הגדולות פה בארץ. הן חושבות שמגיע להן הכול".

מה זאת אומרת?

"בכל ליגה בעולם יש מועדונים גדולים וקטנים, ובאמצע כמה מועדונים בינוניים. שרשרת המזון היא שהגדולים אוכלים מהבינוניים ואלה אוכלים מהקטנים. זה קורה בהודו, בסין, בארגנטינה, באירופה. פה זה לא קורה. פה נוצר מצב שהגדולים חושבים שמגיע להם הכול, כי אין בטן לליגה. מועדון כמו באר שבע, שקיבל את וואקמה במחיר בדיחה של 450 אלף יורו כי ניצל מומנטום, או לואי טהא ב-400 אלף שקל, לא יכול לכעוס על יובל שבתאי".

על מה כעסו עליכם?

"הם עשו משהו לא אתי ואמרנו להם. לא יכול להיות שאתם מקבלים את וואקמה וטהא במחירים כאלה ואז פונים מאחורי הגב שלנו ליובל שבתאי. זה לא אתי. אם זו הייתה העסקה ראשונה בינינו, אז אין בעיה. יובל לא היה חתום, הוא היה שחקן חופשי, זה מותר. אתה יוצר יחסי גומלין עם מועדון ואחר כך שומע מהם שהם אומרים שאנחנו חושבים שהם הכספומט שלנו".

תן עוד דוגמה.

"מכבי תל אביב מתקשרים יום אחד ורוצים את ליפשיץ. השאלנו להם אותו במאה אלף שקל ועם שכר שהוא פחות מחצי מכל שחקן שם. שנה אחרי זה הם רצו לקנות אותו. היה ביני לבין ליפשיץ סעיף שחרור סודי על סך 300 אלף שקל. ליפשיץ הוא חבר קרוב שלי. אמרתי לו שאני אמכור אותו למכבי תל אביב, אבל שייתן לי לנהל משא ומתן. הצענו אותו ב-600 אלף שקל. הם כעסו ובסוף מכרנו ב-300 אלף שקל. מאותו יום אין יחסים בין מכבי תל אביב להפועל רעננה. למה? בגלל שבזמנו עיצבנו את גולדהאר. היתה לנו עסקה סגורה עם מתן חוזז ובדקה האחרונה הם ביקשו מאתנו פי שתיים מאשר מבני יהודה. אבל אלה דברים שלא עושים".

מה מפריע להם שתרוויחו?

"הם לא רוצים שתרוויח. בשבילנו למכור את השוער הראשון ב-100 אלף יורו זה לא כסף. לא מובן מה הם רוצים".

הבעלים של מכבי תל אביב מיטש גולדהאר (ברני ארדוב)
"אין יחסים בין מכבי תל אביב להפועל רעננה". מיטש גולדהאר (צילום: ברני ארדוב)

לא רק עם שחקנים הצלחתם, גם עם מאמנים. עכשיו נתתם את התפקיד לדודו אברהם, שאין לו ניסיון ברמות האלה בתור מאמן.

"כל מי שנגע ברעננה והיה חלק מהדבר הזה, הצליח. כאילו נגע בזהב. זה התחיל אצל קורצקי, עבר לסילבס וגם בנוער עשינו הישג מצוין עם הגביע. לדודו אברהם יש ניסיון של שנתיים בעבודה איתי ועם אשר, זה יותר מכל מאמן אחר שיכולנו להביא. זה הניסיון שחשוב עבורנו. המודל שאנחנו מנסים ליישם הוא מודל שונה. אנחנו קבוצה שכונתית, משפחתית, וזה טבעי שמי שעבד אצלנו במחלקת הנוער יתקדם. אני לא רוצה להביא למשל אחד כמו רן בן שמעון שהוא יותר גדול מהמועדון. לא אחד שיבוא יעשה סיבוב על רעננה ויגיד שהוא הצליח שם בגללו".

אשר אלון אמר בראיונות שהוא רוצה להתרחק מתדמית הקבוצה הבונקריסטית.

"זה כי אשר הוא בנאדם אכפתי, ואם באה ביקורת אז הוא רוצה לשנות, אבל זה לא עובד ככה. רעננה נבנתה בצלמו של חיים, שהנחיל את היסודות ואת השיטה. בעונה שעשינו פלייאוף עליון, היינו יכולים לסיים במקום השלישי אם לא היינו מוכרים את וואקמה ולואי טהא. בעונה שעברה רק רציתי להישאר בליגה".

זה מה שקורה בדרך כלל למועדונים קטנים אחרי שהם מגיעים לשיא.

"זה נכון. החוכמה הייתה להחזיר את רעננה לגודל הטבעי שלה, ובזה אני חושב שהצלחנו. אחרי שהגענו לפלייאוף העליון, אני ואשר הסתובבנו כאילו אנחנו הבעלים של מנצ'סטר יונייטד. היינו זחוחים, אבל זה גם חישל אותנו. את הטעיות שעשינו בשנה שעברה לא עשינו העונה".

בעלים הפועל רעננה דמיאן רויטמן (מגד גוזני)
"החוכמה הייתה להחזיר את רעננה לגודל הטבעי שלה". דמיאן רויטמן (צילום: מגד גוזני)