בווידאו: הפרלמנט הצרפתי מדבר בפרויקט פתיחת העונה של וואלה! ספורט
מחקרים, ניתוחים ורבבות מילים נשפכו בניסיון להבין מדוע הכדורגל הישראלי לא מצליח לעשות את קפיצת המדרגה. במרבית המקרים, ובין היתר כמובן בוויכוחים בין אוהדים בפרלמנטים השונים, השורה התחתונה כמעט זהה: המנטליות. "דבר אחד לא טוב שובר את השחקן הישראלי ומשפיע עליו לאורך כל המשחק", מאבחן קרלוס קוויאר, הבלם הספרדי המנוסה של עירוני קרית שמונה. "בישראל צריך לעבוד הרבה יותר על הפן הפסיכולוגי".
קוויאר בן ה-35, עם עבר עשיר בלה ליגה ובפרמיירליג, מתחיל את עונתו השנייה בישראל ומייצג טרנד חדש של השנים האחרונות - טרנד הבלמים הזרים. אם בעבר חיפשו המאמנים הישראלים חיזוק זר בעמדות ההתקפה, הרי שבשנים האחרונות הגישה השתנתה וניתנת עדיפות לשחקנים מנוסים ואחראיים שיפקדו על החוליה האחורית. קרלוס גרסיה, חסוס רואדה, מיגל ויטור, קאסיו פרננדס ואליסון דוס סנטוס מהווים כמה דוגמאות בולטות לבלמים שהטביעו את חותמם על הכדורגל שלנו.
השבוע נפגשנו עם שלושה בלמים זרים במסגרת פרויקט פתיחת העונה של וואלה! ספורט: קוויאר, אברהם פאס ותומאש סיבוק. השלושה סיפרו מה הם חושבים על הכדורגל הישראלי, הסבירו מדוע שחקנים בעלי רזומה בוחרים להגיע לליגת העל וגם נזכרו בימים הראשונים שלהם בארץ הקודש.
עוד בנושא:
פרק 1 בפרויקט פתיחת העונה: הפרלמנט הצרפתי
תומאש סיבוק שוקל פרישה מנבחרת צ'כיה
לא פשוט להביא שחקנים איכותיים לישראל, כך יגיד לכם כל מאמן בליגת העל. מדינה עם היסטוריית מלחמות ומצב ביטחוני נפיץ לא מהווה אטרקציה עבור שחקנים ברחבי הגלובוס, ולכן צריך להתאזר בסבלנות כדי לאתר מציאות. פאס, סיבוק וקוויאר הגיעו לישראל עם רזומה מרשים במיוחד. כזה שכולל הופעות בלה ליגה ובפרמיירליג, ואפילו סרט קפטן של נבחרת שבשיאה דורגה במקום השני בעולם. הם אמנם הגיעו לישראל בשלב מאוחר של הקריירה, אך ההגעה לוותה בהתלבטויות רבות. ומסתבר שהן נעלמו די מהר.
"המדינה הייתה הפתעה גמורה מבחינתי", מסביר קוויאר. "באירופה מדברים על ישראל רק בהקשר של הקונפליקט ולא מספרים על החיים הנפלאים שיש כאן. אתה חושב שיש כאן רק בעיות ולאנשים יש דעה גרועה על ישראל, אבל אז אתה מגיע ורואה כמה אנשים נפלאים יש כאן".
התדמית על ישראל משתנה בדרך כלל עם הביקור הראשון בחופי תל אביב, אך היא עדיין לא מסבירה את ההחלטה לבחור בליגת העל. פאס יודע שההסבר האמיתי הוא פשוט: כסף טוב ואתגר חדש. "היה לי חוזה בסבאדל מהליגה השנייה בספרד, אבל אז הגיעה הצעה טובה יותר מסכנין", נזכר הבלם בן ה-38 שמתחיל עונה חמישית בישראל. גם קוויאר מזדהה: "הגעתי לכאן עם רזומה של שנים בליגות הבכירות, דווקא אחרי עונה לא טובה באלמריה מהליגה השנייה בספרד. היו לי חילוקי דעות עם המנג'ר ואז בא הסוכן ואמר שיש אפשרות להשיג חוזה בליגה הראשונה בישראל. מבחינתי זו הייתה אופציה טובה ואני שמח על כך".
סיבוק, לעומת זאת, בחר בישראל מסיבות שונות לגמרי. "הייתי פה כמעט חודש בתור נער עם נבחרת צ'כיה באליפות אירופה עד גיל 17, ואני זוכר שמאוד אהבתי את ישראל. כשחקן בשיקטאש הגעתי שוב לכמה ימים וגם אז מאוד נהניתי. ברגע שהייתה הצעה ממכבי פתח תקוה, החלטתי שזה אתגר טוב. יכולתי לחתום בטורקיה עבור סכום גדול יותר, אבל כסף זה לא הכול בחיים".
הימים הראשונים לשחקן זר הם לא פשוטים, בטח עבור כאלה שראו דבר או שניים ברמות הגבוהות ופתאום נוחתים לתרבות כדורגל אחרת לגמרי. המתקנים לא מרשימים, האימונים שונים ואפילו הקהל גורם להלם ראשוני. "אין ספק שמתחם האימונים של פתח תקוה הוא לא כמו המתחמים בטורקיה או במקומות אחרים", מציין סיבוק. "בטורקיה יש לכל אחד חדר משלו וחדר אוכל גדול ובריכות ומתקנים אדירים. בפתח תקוה אין הרבה מאלה וגם המגרש הרבה יותר קטן, אבל המתקנים לא רעים כל כך והמגרשים בהם שיחקתי בינתיים, כמו המושבה ונתניה, הם מגרשים טובים". פאס חריף הרבה יותר: "הייתי קצת בשוק כשהגעתי. האצטדיון מתאים לליגה שלישית בספרד והמגרש היה גרוע מאוד. ביום הראשון שלי היה משחק אימון, הדשא היה גבוה מאוד והמשטח היה גרוע, אבל דיברתי עם המאמן מרקו בלבול והתרשמתי ממנו שיבנה קבוצה חזקה, ובאמת עשינו עונה טובה".
אחרי ההתאקלמות, הבלמים הזרים מתחילים להכיר את הכדורגל הישראלי ומבינים מדוע קבוצות ונבחרות ישראליות כושלות פעם אחר פעם בפעולות הגנתיות. הדעה של שלושתם מוצקה: הישראלים רוצים ללמוד, יש פוטנציאל גדול. אז מה הבעיה, שאלנו. כאן כבר הגיעו תובנות שכדאי לכל מאמן ישראל לקרוא ולהפנים. "הטקטיקה זה פן חשוב במשחק ההגנה והישראלים צריכים לשים דגש יותר על הטקטיקה ועל העמידה", טוען קוויאר. "צריך ללמוד לקרוא את הסיטואציות לפני שהן קורות. בכל מהלך לדעת אילו אופציות יכולות לקרות ולנסות לפענח מה הולך לקרות. מה שהישראלים צריכים גם לדעת הוא לשחק לפעמים פשוט, כי יש מצבים שאתה צריך להבין שקודם כל אתה צריך להגן ולא לקחת סיכונים. המודל שלי היה מאלדיני והוא אמר פעם שרק אחד יכול לעבור אותך במהלך משחק - או הכדור או השחקן. אף פעם לא שניהם. אם לא עצרת את הכדור, אז צריך לעצור את השחקן, ולהיפך. זה לימד אותי שצריך להיות חזק ואגרסיבי, ולהצטיין באחד על אחד".
פאס מסכים, אבל חוזר לעניין המנטלי. "זיהיתי מהרגע הראשון שהבעיה היא לשחק מהר. שערים נכבשו מטעויות בהגנה כי המשחק איטי ושחקנים החזיקו יותר מדי בכדור. בישראל השחקנים טועים לא מעט בגלל חוסר ריכוז. מאבדים ריכוז לחמש שניות וזה פוגע. קח לדוגמה את מכבי תל אביב, שבליגה המשחק שלה שוטף ופתאום בליגת האלופות מול פורטו או צ'לסי הכול נעלם והמשחק היה איטי ומפוזר. אם היו שואלים לדעתי, הייתי מלמד את הצעירים הרבה יותר טקטיקה ואיך לחזות ולחשוב. צריך לחשוב תמיד על מה יקרה בעוד שתיים או שלוש שניות ולא מה יקרה עכשיו. השחקנים הישראלים חייבים לשפר את קריאת המשחק. הרבה שחקני הגנה ישראלים חושבים על מה לעשות עכשיו ולא חושבים על מה יקרה בעוד כמה שניות. אם אתה לא חושב ככה, התגובה שלך היא איטית בהרבה".
פאס לא עוצר: "בכלל, טקטיקה והשקעה זה משהו שיכול לשפר את הליגה כאן. למשל, אחת הבעיות היא שבישראל מחליפים זרים כל עונה. אז או שצריך לתת זמן לזרים או שצריך להשקיע כסף בסקאוטים טובים. משקיעים כאן על הרבה דברים, אבל לא על סקאוטינג. ב-10,000 שקלים בחודש אתה יכול להשיג סקאוט מצוין שייתן לך כל הזמן דו"ח מפורט על כל השחקנים בליגה השנייה בספרד. יש שם שחקנים מצוינים שישמחו לבוא לישראל. חבל שלא משקיעים את הכסף הקטן הזה על סקאוטים איכותיים שיביאו לכאן זרים מתאימים".
סיבוק נמצא כאן קצת יותר מחודש, אבל מתחיל להבין את המטריה: "האמת היא שאני מסכים איתם. יש לשחקנים הישראלים את כל החבילה, אבל הם צריכים להשתפר בכל מה שקשור לפן המנטלי".
כשעוברים לדבר על טקטיקה, השלושה מתמקדים בנושא שמעמיד באור לא מחמיא את המאמנים הישראלים: הווידאו. הבלמים לא בטוחים שבישראל הבינו את משמעות התדרוכים הדיגיטליים. "וידאו זה דבר קריטי בכדורגל", מסביר פאס, וניכר שהנושא ממש מעיק עליו. "פרט לתקופה של מרקו, בסכנין לא היה לי וידאו בכלל. זה דבר כל כך חשוב והרבה יותר קשה להצליח כשאין לך בכלל תדרוכי וידאו. באירופה זה קיים בכל מקום וגם בקבוצות אחרות בישראל. אני יודע שהמאמן החדש (פליקס נעים - ש.ו) אוהב וידאו אז אני שמח על כך. אתה לומד על הקבוצה השנייה וגם על עצמך".
"היה לנו כבר תדריך וידאו, אבל אני מסכים עם החברים שהיום זה אחד הדברים החשובים", מוסיף סיבוק. "זה טוב גם במשחקים שאתה מנצח, היום זה דבר שהוא חובה".
ומה עם מוסר העבודה? בעבר נהגו לספר על חוסר המקצוענות של השחקן הישראלי, שאוהב לקום מאוחר, להתאמן שעתיים ולחזור לעיסוקיו. הזרים מזהים שיפור בתחום, אך משוכנעים שכדי ששחקנים ימשיכו לשחק בגיל שלהם (33 עד 38) הם צריכים ללמוד כמה דברים על אורח חיים נכון. "אני חושב שיש שיפור גדול במוסר העבודה", מעיד הספרדי של קרית שמונה. "זה לא שהשחקן הישראלי לא רוצה לעבוד, אלא שהוא לא תמיד יודע מה לעשות. אחת הנקודות העיקריות היא שמירה על הגוף. רוב השחקנים מסיימים אימון, מתקלחים והולכים הביתה. אחד הדברים החשובים זה ללכת לעשות עיסוי אחרי אימון, לעשות מתיחות כמו שצריך, לעשות עוד אימון שחרור ומתיחות במהלך היום. כך אתה דואג לגוף ונמנע מפציעות. אני לדוגמה מגיע שעה לפני אימון, עושה חימום טוב לבד, נשאר לעיסוי אחרי האימון ועושה מתיחות. ברגע שזה יוחדר לשחקנים הישראלים זה יעזור להם המון בצד הפיזי. צריך לעשות הרבה אקסטרה ואני יכול להגיד לך שבמכבי פתח תקוה הרבה שחקנים רצו ללמוד, עשו את האקסטרות וזה עזר להצלחת הקבוצה".
פאס תומך בגישה של קוויאר: "אני מדבר הרבה עם שחקני ההגנה ששיחקו לצדי - איציק כהן, סארי פלאח, מארון גנטוס, דקל קינן ואחרים - כולם מקשיבים ורוצים ללמוד".
הבלמים הזרים מציפים את הליגה, אבל את עמדות המגנים ממשיכים לאייש בעיקר ישראלים. פאס מיד שם את האצבע על הבעיה: "קודם כל טקטיקה. המגנים הישראלים חושבים על התקפה. הם חושבים על תרומה אישית בחלק הקדמי, אבל לא על עמדות מוצא. לכן בהרבה מקרים הם מאבדים כדורים ועושים חור בעמדה שלהם. הם חייבים להיות ממושמעים יותר. לדעתי, שחקן הגנה קודם כל צריך להגן. ברור שצריך לתמוך בהתקפה, אבל לעשות את זה נכון וכך גם ליצור הפתעה. ברגע שהוא רק למעלה, אז אין הפתעה".
קוויאר מנסה לרדת לשורש הבעיה: "אני חושב שזה מגיע מחוסר ידע. המגנים הטובים בעולם היו שחקני כנף התקפיים בהתחלה. ג'ורדי אלבה היה קיצוני והפך למגן, חואנפראן ששיחק אותי באוסאסונה כקיצוני הוא היום אחד המגנים הטובים בעולם. הם יודעים מה זה להיות שחקן כנף ולכן יודעים לצפות מה שחקן כזה הולך לעשות מולם. זה הכול קשור לידע. אני חושב שדווקא בקבוצות שלי פה, ההגנה התחילה תמיד מההתקפה והשחקנים הקדמיים עושים עבודת הגנה. אני יכול להגיד לך ששחקני התקפה וקישור בקבוצות שלי בישראל חיפו עלינו הרבה פעמים".
ויש גם הצעות ייעול בחלק הקדמי. "שחקני ההתקפה כאן חושבים יותר מדי על המספרים האישיים שלהם", מייצג פאס את השלושה. "הם חושבים תמיד: הנה אני מבשל שער, הנה אני כובש. אם תיתן מאתיים אחוז לקבוצה, היא תיתן לך בחזרה. אבל אם אתה חושב רק על מספרים, אז הם לא יגיעו. אני חושב שהשחקנים הישראלים מלאים בכישרון וטכניקה טובה. הם חזקים, הם מהירים, יש להם המון כישרון, אבל הם חייבים לחשוב יותר פשוט".
לקראת סיום, התפנינו לדבר גם על החוויות הקטנות בישראל.
מה המילה הראשונה שלמדתם כאן?
פאס: "המילה הראשונה הייתה דווקא בערבית כי אני בסכנין, אז זה 'בוקרה חביבי', ובעברית זה בוקר טוב".
סיבוק קופץ: "גם אני למדתי ישר להגיד בוקר טוב. גם תודה אני יודע. יש מילים רעות שלמדתי, אבל יש לי ילד אז לא אגיד אותן".
קוויאר לא עושה חשבון: "בכל מקום אתה קודם כל שומע קללות, אז כאן זה היה 'שרמוטה' ו'בן זונה'. במגרש לשמחתי כולם מדברים אנגלית אז זה מקל עליי, אבל השנה החלטתי ללמוד עברית עם מורה פרטי. השפה קשה, אבל זה משהו שמאתגר אותי".
לפני פרידה, קוויאר ממליץ לסיבוק, מחליפו במכבי פתח תקוה, על מסעדת עמנואל. "זה היה הבית השני שלי", מספר הספרדי. "הא, ראיתי את המסעדה בדרך למתחם, אלך לנסות", מודה סיבוק על הטיפ. "לירוי צעירי הוא החבר הכי טוב שלי פה וכבר הראה לי את המקומות של הישראלים. עשיתי גם קידוש והיה מרגש. אין ספק שישראל היא מקום מדהים".
