פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        "יש כאן משחקים עם אווירה של מוות": ראיון משותף של הזרים הצרפתים

        "בישראל חושבים שבצרפת הורגים רק יהודים", "מתבססים כאן על כישרון גולמי", "כשהאוהד ה-15 נכנס לאימון, אתה שואל: מה קורה כאן". פרויקט פתיחת העונה של וואלה! ספורט: ראיונות משותפים על ליגת העל. בפרק 1 הפגשנו את המושבה חסרת התקדים של הצרפתים שנוצרה השנה

        "יש כאן משחקים עם אווירה של מוות": ראיון משותף של הזרים הצרפתים
        צילום וידאו: עידו שחם, עריכת וידאו: מתן חדד

        בווידאו: צפו בקטעים מתוך הראיון

        אומרים שהכדורגלן האירופאי עדיף על מקבילו הישראלי בכל פרמטר, אבל בתחום אחד בכל זאת יש לנו יתרון: ההתמודדות עם מזג האוויר. "לא האמנתי שיהיה פה כל כך חם", נאנח הקשר הצרפתי רישאר סומא, שחתם במכבי פתח תקווה לפני כחודשיים, "הישראלים כבר למדו להסתדר עם זה, אבל לי קשה לנשום". גם בן עמו אנתוני וארן מתקשה, אפילו שהוא כאן כבר כמה שנים טובות. "אין פה אוויר", מצהיר החלוץ, שעבר העונה לבית"ר ירושלים לאחר שכיכב בהפועל העירונית וקודם לכן במכבי יבנה. "נכון שגם בצרפת חם לפעמים, אבל כאן זה חום מסוג אחר לגמרי".

        השניים הם אפילו לא מחצית מן המושבה הצרפתית חסרת התקדים שקמה השנה בליגת העל. וארן משתף פעולה במדי בית"ר ירושלים עם שחקן ההגנה אנטואן קונטה, שהגיע לעיר הבירה בשנה שעברה, לאחר שהסתבכות פלילית קטעה את הקריירה המבטיחה שלו במולדתו. סומא משחק במכבי פתח תקווה עם הבלם ז'והן מרסיאל, המוכר גם כאחיו הבוגר של אנתוני, חלוץ מנצ'סטר יונייטד, ואת החמישייה משלים ג'ורדן פושה, שיעשה ב-2017/18 את בכורתו בליגת העל עם הפועל רעננה, לאחר שכיכב בשורות מכבי הרצליה והיה שנתיים ברציפות מלך השערים של הלאומית.

        הפגשנו את החמישה בצהרי שישי האחרונים, ומיד התגלה עד כמה נעים להם לפגוש בני שיח שלא צריך לשבור איתם שיניים. אפילו שלא לכל החמישה היתה בהכרח היכרות מקדימה, במהרה התפתחה ביניהם שיחה חברית. יתרה מכך, גם בתום הריאיון לוואלה ספורט!, הם המשיכו לעמוד בשדרות רוטשילד, לפטפט ולהתבדח עוד שעה ארוכה.

        עוד בנושא

        בית"ר סוערת: אופיר סער על המתח בין טביב למימר
        מאריבור חוששת: "קבהא שיבח את באר שבע כאילו הם ריאל"
        מאמנו של טל בן חיים: "הוא ספג עלבונות בגלל שהוא יהודי"

        ז'ורדן פושה (מימין), ז'והאן מרסיאל, אנתוני וארן, אנטואן קונטה, רישאר סומא - ראיון פתיחת עונה (מגד גוזני)
        המושבה החדשה, מימין לשמאל: ז'ורדן פושה, ז'והאן מרסיאל, אנתוני וארן, אנטואן קונטה, רישאר סומא (צילום: מגד גוזני)

        אבל לפני הצחוקים, היו גם דיונים רציניים. כל החמישה שיחקו לפני כן בליגות צרפתיות, בין אם גבוהות או נמוכות – וארן ומרסיאל אפילו שיתפו יחד פעולה במדי באסטיה. לכן, יש להם פרספקטיבה מעניינת על הכדורגל הישראלי, רמתו, יתרונותיו וכמובן, הנקודות טעונות השיפור.

        סומא אמנם נמצא כאן תקופה קצרה, אבל כבר גיבש דעה והוא לא מהסס להביע אותה: "יש פה שחקנים מוכשרים, אבל כישרונות יש בכל מדינה", אומר הקשר. "מה שמיד שמתי לב כי אין פה זה מרכזי אימונים של צעירים, כמו בצרפת. מתבססים פה על האיכויות הגולמיות של השחקנים, אבל לא על הרבה יותר מכך. בצרפת, מטפחים אותנו ומלמדים אותנו לעבוד בצורה מסוימת, וזה ההבדל. אם תהיה פה הכשרה מסיבית יותר, זה יכול רק לעזור. יש פה לא מעט כדורגלנים עם טכניקה טובה ברגליים, אבל לא יזיק לעזור להם להתפתח עוד".

        כשסומא נשאל מה המאפיין העיקרי של סגנון המשחק בישראל, הוא יורה מיד – "התקפי". גם שני החלוצים בחבורה מסכימים. "הכדורגל פחות סגור כאן, לוקחים יותר סיכונים", אומר פושה, ואנתוני וארן מוסיף – "יש הרבה גולים, והרבה הזדמנויות להבקיע אותם. זה כיף לי, כחלוץ". מרסיאל, הבלם, מתערב בחיוך נמוך ומודה – "לי, כשחקן הגנתי, זה דווקא פחות כיף. הייתי רוצה לפעמים שהמשחק פה יהיה טקטי יותר, עם פחות מרווחים. אבל זה מה יש, וצריך להתאקלם".

        רישאר סומא לצד אנטואן קונטה - ראיון פתיחת עונה (מגד גוזני)
        "יש פה שחקנים מוכשרים, אבל כישרונות יש בכל מדינה". רישאר סומא (צילום: מגד גוזני)

        גם המגינים וגם השחקנים ההתקפיים מסכימים, אולי מתוך דיפלומטיות, שהרמה כאן לא נמוכה כפי שלעתים המקומיים מציירים אותה. "זו ליגה טובה", מצהיר מרסיאל. "ברור שזו לא ליגת העל-הצרפתית, אבל הרמה לא רעה. מה שכן, יש פער איכות גדול בין הקבוצות. שלוש-ארבע הקבוצות שבצמרת הן בליגה אחרת לגמרי מכל השאר".

        "הכדורגל כאן שונה, אז אי אפשר להשוות אותו לאירופה", מוסיף פושה. "אבל מה שבטוח, הרמה כאן לא גרועה, ולא צריך לזלזל בה. תראה קבוצה כמו הפועל באר שבע ואת המסלול שעשתה בליגה האירופאית בשנה שעברה. זה מוכיח שלא צריך להמעיט בערכן של הקבוצות הישראליות".
        וארן אומר שהופתע בסך הכל מן הרמה של הכדורגל הישראלי, כמו גם מן ההתלהבות שיש סביב הענף במדינה. הוא מפרגן לאוהדי בית"ר ומחמיא – "הקהל מפגין את המסירות הכי גדולה שיכולה להיות. האווירה במגרש מדהימה, כל פעם מחדש". עם זאת, לא לכולם יש את הפריבילגיה להיות חלק מקבוצות עם אוהדים רבים. אני שואל איך זה לשחק מול יציעים ריקים, וכל הארבעה מסתכלים על פושה, שגם ברעננה וגם במכבי הרצליה לא בדיוק זכה לפגוש אלפי אוהדים שרופים, ופורצים בצחוק רם.

        "זה נכון, יש משחקים בהם יש אווירה של מוות", אומר פושה. "צריך ללמוד לחיות עם זה. הכל תלוי נגד מי הקבוצה שלך משחקת. לפעמים גם ליריבה אין אוהדים, ולפעמים הם דואגים למלא את היציעים. זה מאוד דינמי ומשתנה בין מועדון למועדון".

        אנתוני וארן שחקן בית"ר ירושלים - ראיון פתיחת עונה (מגד גוזני)
        "הקהל מפגין את המסירות הכי גדולה שיכולה להיות. האווירה במגרש מדהימה, כל פעם מחדש. אנתוני וארן (צילום: מגד גוזני)

        גם מכבי פתח תקווה לא ידועה בדיוק כקבוצה האהודה בישראל, ובכל זאת אימוני פתיחה העונה שלה העניקו לסומא את ההזדמנות להיחשף לממדי הסחבקיות הישראלית. "הדבר הראשון ששמתי לב אליו באימון הראשון, זה שלכולם מותר להיכנס במגרש", הוא אומר וצוחק, וכולם צוחקים יחד איתו. "בצרפת, אין דבר כזה, כולם מאחורי הגדרות. האוהדים שמחים לראות אותך, אבל מאחורי הגדר. פה האוהדים נכנסים ומדברים איתך. אומרים שלום, שואלים מה קורה, מאחלים בהצלחה ועוד. אחרי אחד-שניים אתה אומר 'אוקיי, מילא', אבל אחרי 10-15, אתה כבר מתחיל לשאול את עצמך, 'מה קורה?'".

        אם מדברים על אוהדים, אי אפשר שלא לשאול את וארן איך העיניים הצרפתיות רואות את ההיסטוריה העגומה של קבוצתו בכל הקשור לשחקנים מוסלמיים. "היו על זה מאמרים בתקשורת הצרפתית, כולם בצרפת יודעים על כך, זה כבר לא מפתיע אף אחד", הוא אומר. "לא רואים את זה שם בעין יפה".

        אנטואן קונטה, ז'ורדן פושה, ז'והאן מרסיאל - ראיון פתיחת עונה (מגד גוזני)
        "אני כבר יודע עברית, אבל גם האנגלית שלי טובה וזה הספיק לי". ז'ורדן פושה, במרכז (צילום: מגד גוזני)

        ואחרי כל הנקודות בהן נגענו, אני שואל, האם הם מבינים למה אין כמעט מאמנים זרים אצלנו, בניגוד לנעשה בליגת העל הצרפתית, בה כשליש מן המאמנים השנה לא צרפתיים? ואיך זה שמי שכן ניסו כמעט תמיד נכשלו או לא החזיקו מעמד, כולל כמובן לואיס פרננדז?

        "אני חושב שיש הבדלי תרבויות מובהקים", אומר סומא. "למאמנים האירופאים והצרפתיים יש גישה אחרת, בעיקר בכל הקשור לטקטיקה. אם אתה שחקן זר, זה אינדיבידואלי ויותר קל לך, אבל אם אתה מאמן זר, אתה צריך לגרום לקבוצה שלמה לשחק בדרך שלך, וזה לא פשוט. בקבוצות גדולות שמשחקות באירופה, אולי יש יותר פתיחות, אבל במועדונים קטנים זה יותר מסובך".

        החמישה, כפי שאפשר לצפות מצרפתיים, יודעים אלגנטיות מהי, ולכן מתבקש לשאול אותם גם על הבדלי המלתחה בין המאמנים הישראלים לעמיתיהם האירופאים המכופתרים יותר. "אם הם לא יודעים להתלבש, זו בעיה שלהם בלבד, זה ממש לא משנה", אומר סומא. "מאמן יכול לבוא עם חליפה ועניבה, אבל אם הקבוצה תפסיד, תהיה לו בעיה".

        הבדלי התרבויות עליהם אנחנו מדברים באים לידי ביטוי גם במישור הלשוני: רוב הצרפתים לא מדברים היטב עברית או אנגלית, ומנגד רוב הישראלים לא מדברים צרפתית, אז איך מסתדרים? "אני כבר יודע עברית, אבל גם האנגלית שלי טובה וזה הספיק לי", אומר פושה. "קל כאן יותר לזרים מאשר בצרפת, כי אם בצרפת אתה לא יודע צרפתית אתה בצרות, כי הצרפתים לא מדברים אנגלית. פה רוב האנשים כן שולטים באנגלית, אז זה יותר קל".

        זה לא בהכרח קשור לכדורגל, אבל אי אפשר לדבר עם צרפתיים השוהים בישראל בלי לדבר על מערכת היחסים המתוחה והחשדנית בין שתי המדינות ושני העמים בשנים האחרונות, המלאה דעות קדומות ומוטעות. וארן מסכים: "בתל אביב, אתה מרגיש כאילו שאתה נמצא בברצלונה למשל, או בכל עיר אירופאית מודרנית אחרת. אתה חש בביטחון מוחלט. בירושלים יש יותר מתח, אבל גם בה, רוב הזמן אין היסטריה, וזה מצב אחר לגמרי ממה שמתארים אצלנו בחדשות".

        הרושם השגוי הזה פועל בשני הכיוונים, כמובן. "גם התדמית שיש לכם על צרפת מוגזמת לגמרי", אומר סומא. "החדשות כאן יצרו את התחושה שרק יהודים מתו בפיגועים אצלנו, ושהם היו המטרה היחידה. האמת היא, שאמנם מתו בהם יהודים, אבל גם נוצרים וגם מוסלמים, גם לבנים וגם שחורים. לדעתי, יש פה ערבוב בין תחושת הפאניקה הקבועה של הישראלים בעקבות הסכסוך, לכל מיני הנחות שגויות שיש להם על צרפת, והתוצאה היא חרדה מוגזמת לחלוטין".

        לסיכום הדיון הזה, אני שואל אותם אם נתקלו גם בסטיגמות מעליבות למיניהם על צרפתיים שכמותם. "קצת בדיחות פה ושם", אומר וארן בחיוך מבויש לאחר מחשבה ארוכה. "ספר כמה", דורש מרסיאל, מחויך גם הוא. "אני מבין עברית, אז יוצא לי לפעמים לשמוע קומיקאים שצוחקים על הצרפתיים", אומר וארן , אבל לא מוסיף דבר. "נו, ספר כבר כמה בדיחות!" מתעקש מרסיאל, והחלוץ הבית"רי עונה בתגובה – "נו, אתה יודע, צוחקים על אורח החיים שלנו, על המבטא שלנו. אני לא נעלב, צריך לקחת את זה באירוניה".

        רישאר סומא (מימין), אנטואן קונטה, אנתוני וארן, ז'והאן מרסיאל, ז'ורדן פושה - ראיון פתיחת עונה (מגד גוזני)
        "גם התדמית שיש לכם על צרפת מוגזמת לגמרי". סומא והחברים (צילום: מגד גוזני)

        ובאווירה המבודחת הזו, סיימנו בחידון טריוויה קצר על כדורגל ישראלי וצרפתי וכן בכמה שאלות קצרות וזהות על התרבות כאן.

        באיזו קבוצה ישראלית שיחק כרמלו מישיש?

        סומא: "כרמלו מי?"

        פושה: "הוא שיחק במץ, לא? לא ידעתי שהוא שיחק בישראל"

        כן, בהפועל פתח תקווה...ומי הכדורגלן הישראלי שהבקיע את הגול שבגללו צרפת לא השתתפה במונדיאל 94?

        סומא: "בגלל זה לא עלינו, או בגלל ההפסד לבולגריה?"
        וארן : "הישראלים אוהבים להגיד שזה בגללם".

        נו, אבל אם הייתם מנצחים אותנו הייתם עולים בלי קשר לבולגריה.

        וארן : "זה נכון. בכל מקרה, ראובן עטר הבקיע".

        ואיזו קבוצה ישראלית ניצחה את פריס סן-ז'רמן 4:2 בפארק דה פרינס?

        סומא: "מכבי חיפה?"
        וארן : "הפועל תל אביב".
        סומא: "הא, זה המשחק שאחריו היה את המהומות".

        מה המאכל הישראלי שאתם הכי אוהבים?

        וארן : "שניצל".
        פושה: "אני אוהב את...איך קוראים לזה. זה מין מאפה, שאוכלים בשבת ושמים אותו במטבלים פיקנטיים".
        וארן : "הא, זה של התימנים".
        ג'חנון?
        פושה: "כן, ג'חנון, זה טוב".
        קונטה: "חומוס. ככה קוראים לזה?"
        סומא: "גם אני חומוס".

        מה המילה שאתם הכי אוהבים בעברית?

        פושה: "קללות זה המילים שאנחנו נתקלים בהן הכי הרבה, אז 'שרמוטה', לא ידוע באיזה שפה זה במקור".
        קונטה: "'בן זונה', ישראלים אוהבים להגיד את זה".
        וארן : "בלגן".
        מרסיאל: "אני לא מכיר כלום".

        מי המוזיקאי הישראלי שאתם הכי אוהבים?

        וארן : "אייל גולן, והוא גם אוהד ביתר".
        מרסיאל: "אני לא מכיר מוזיקאי מסוים, אבל יש קטע שהולך 'טודו, טודו בום'".
        פושה: "יש הרבה מוזיקה ישראלית בחדר ההלבשה ואני לא מצליח להבדיל. הכל נשמע לי אותו דבר".

        מי השחקן הישראלי שמשחק כרגע בליגת העל והכי מתאים לליגת העל הצרפתית?

        קונטה: "מהמועדון שלנו, עידן ורד".
        וארן : "ורד או מיכאל אוחנה".
        פושה: "גם אני חושב מיכאל אוחנה".

        ואם נסגור מעגל ונחזור לסיבה בגללה חלק מכם איחר לראיון – איפה הפקקים גרועים יותר, בפריז או בישראל?

        מרסיאל: "בפריז, בכל זאת בפריז, עברתי שם דברים שלא ייאמנו".

        הליגות עם הכי הרבה צרפתים (עיבוד תמונה)