שלוש אחרי הנחה: ריאל מדריד הפגינה עליונות מוחלטת על ברצלונה

מרקו אסנסיו נעץ את המסמר האחרון בארונה של ברצלונה בסופרקופה, עם שער כביר לחיבורים בדקה ה-90. היה זה אחד הביצועים היפים ביותר במפגשי הקלאסיקו בשנים האחרונות, ואין דבר שמתסכל יותר את אוהדי בלאוגרנה מאשר לראות את כוכב העתיד של הכדורגל הספרדי בחולצה הלבנה של ריאל מדריד (סליחה, ליתר דיוק חולצת ריאל בצבע לא ברור שהומצא במיוחד כדי להרוס את חוויית הצפייה בקלאסיקו ולהפוך אותה לעינוי מתמשך).

כי הרי ב-2014 הכל כבר סוכם לקראת העברתו של אסנסיו לקאמפ נואו תמורת 4.5 מיליון יורו. היתה רק בעיה אחת קטנה – מאיורקה, שהיתה שקועה בחובות כבדים, ביקשה לקבל את הכסף בתשלום אחד, בעוד ברצלונה התעקשה על שני תשלומים. זה מה שהפיל את העסק, ואסנסיו עשה את דרכו לריאל ששילמה 3.9 מיליון יורו בלבד. בתשלום אחד. מאז הבקיע אסנסיו בהופעות בכורה במדי ריאל בליגה הספרדית, בגביע הספרדי, בליגת האלופות, בסופרקאפ האירופי, ועכשיו גם בסופרקופה. יש שיגידו כי הוא שווה כיום לא פחות מניימאר.

עוד בנושא:

חשש בריאל מדריד: רונאלדו עלול להיות מורחק מ-12 משחקים בעקבות דחיפת השופט
ריאל מדריד חגגה בקאמפ נואו, אסנסיו ורונאלדו כבשו

מרקו אסנסיו בכלל החל את המשחק על הספסל, לצד כריסטיאנו רונאלדו. זידאן סבור שהכוכב הפורטוגלי לא צריך להתאמץ יתר על המידה בעקבות השתתפותו בגביע הקונפדרציות, ונדרש להיכנס לעונה בהדרגה. האלופה התייצבה גם ללא לוקה מודריץ' המושעה, ולכן התחילה את ההתמודדות ללא שני שחקני מפתח. מנגד, לרשות מאמן ברצלונה החדש ארנסטו ואלוורדה עמדו כל שחקני הסגל, והוא בחר את ההרכב האופטימלי לטעמו. אם לא די בכך, נהנו במחצית השניה הקטלאנים מטעויות שיפוט גסות – לואיס סוארס קיבל פנדל במתנה על התחזות בוטה במיוחד, בעוד רונאלדו הורחק על לא עוול בכפו אחרי שמעד ברחבה תחת לחץ של סמואל אומטיטי.

בקיצור, הכל היה לטובת ברצלונה אמש, ובכל זאת היא הובסה שוק על ירך. ריאל היתה עדיפה בכל הפרמטרים האפשריים, והפגינה עליונות טקטית מוחלטת, שליטה במרכז המגש, יעילות ביצירת מצבים. לכל אוהד ברצלונה כאב לראות את מרסלו חוגג ללא הפסקה על האגף של אלש וידאל. נלסון סמדו הוחתם מבנפיקה על מנת לפתור את המצוקה בעמדת המגן הימני, אבל ואלוורדה השאיר אותו על הספסל וראה את כל השערים של ריאל מובקעים משמאל. זה לא אומר שהמצב בצד השני היה טוב יותר. גם דני קרבחאל עשה חיים מול ג'ורדי אלבה, ולא היה רחוק מלכבוש. בפועל, התוצאה הסופית היתה צריכה להיות גבוהה יותר. אולי אפילו הרבה יותר. מאז 1963 לא ניצחה ריאל במשחק חוץ בקלאסיקו בהפרש של שלושה שערים או מעלה. אתמול היא היתה ראויה לעשות זאת.

את ההופעה של ברצלונה אי אפשר להסביר רק במכירה של ניימאר. עזיבת הכוכב הברזילאי היתה באוויר מזמן, והיא לא היתה אמורה להכניס את חבריו לשעבר להלם. מעבר לכך, בארסה כבר ידעה להסתדר בעבר בלי כוכב זה או אחר, ואפילו ליאו מסי סבל מפציעות. הסיבות עמוקות יותר, ובחירת המאמן מלמדת על המגמה. אפשר לומר הרבה דברים בשבחו של ואלוורה, איש מקצוע מעולה שבנה קבוצות לתפארת, אבל חסרים לו שני דברים כדי לענות על הדרישות המוקדמות בקאמפ נואו. אין לו כריזמה, ואין לו DNA של בארסה למרות השנתיים שבילה במועדון כשחקן בסוף שנות ה-80'.

אין הזדמנות שניה לעשות רושם ראשון, והרושם הראשון של ואלוורדה היה קטסטרופלי. פניו לא הביעו התלהבות, או אפילו מעורבות במתחרש. היה קשה להבחין בתוכנית טקטית כלשהי. גמישות מחשבתית תמיד היתה לו, אך הוא לא רגיל למערך 3-3-4, ונדמה היה כי השחקנים נשלחו לדשא עם ההוראה לשחק כמו בעבר. הברקות אישיות היו לפרקים, אבל הקישור הלך לאיבוד, וההחלטה להחליף את אנדרס אינייסטה כאשר הקבוצה היתה זקוקה לו יותר מכל היתה מפתיעה – גם ביום חלש של המאסטרו. מוקדם מאוד לשפוט את ואלוורדה, כמובן, אבל הוא מתחיל מנקודה נמוכה מאוד, ובנסיבות לא מחמיאות.

מבחינת האופי, ואלוורדה הבאסקי, המכונה "הנמלה", הוא איש אתלטיק בילבאו, בה בילה את שנותיו היפות ביותר, הן כשחקן והן כמאמן. אין כוונה לצלול לתיאוריות קונספירציה מגוונות, אך השופט ריקארדו דה בורגוס בנגוצ'אה הוא באסקי, יליד ותושב בילבאו, ואוהד אתלטיק. בגיל 31, ואחרי שנתיים בלבד בליגה הבכירה, הוא חסר נסיון באופן יחסי. ההחלטה לתת לו את המשרוקית בקלאסיקו לא היתה טבעית, ולאורך כל המשחק התקבל הרושם כי המעמד גדול עליו. בסופו של דבר, הוא לא היה רחוק מלהשפיע על התוצאה עם שתי פסיקות שגויות.

ההתחזות של סוארס שצלל לתוך התיקול של קיילור נבאס בוצעה ברמה גבוהה מאוד, ודה בורגוס אכל אותה. מנגד, הוא לא היסס לשלוף כרטיס צהוב שני לרונאלדו על התחזות שלא היתה – פנדל לא היה שם, אך זו בוודאי לא היתה התחזות. יהיו שיטענו כי שימוש במצלמות היה מציל את המצב, אך זה לא המצב. כפי שנוכחנו לראות בניסויים שבוצעו לאחרונה, הבדיקות אורכות זמן, וגם גורמות לשופטים לאבד את הסמכותיות.

אתם מוזמנים לקרוא את הנימוקים כאן, בפרשנות שנכתבה דווקא אחרי שריאל נהנתה מטעויות שיפוט ברבע גמר ליגת האלופות מול באיירן מינכן. עם זאת, בהתחזויות אפשר – וצריך – לטפל ביד קשה בדיעבד. על מנת למגר את התופעה, צריך להבהיר לסוארס כי צלילות נענשות לא פחות מנשיכות. אם וכאשר ועדות המשמעת ישעו, על סמך צילומי וידאו ובמסגרת תקנון מסודר שייכתב לשם כך, שחקנים לתקופות ממושכות מאוד על התחזויות, הם יפסיקו לנסות לרמות את השופטים. ואולם, דבר לא נעשה בתחום. במקום זאת, מלווה אותנו כבר שנים ארוכות החוק האידיוטי המחייב לשלוף כרטיס צהוב על הורדת חולצה.

ההוראה הזו אבסורדית, כי דווקא החגיגות האלה נצרבות בזכרון, ובמידה לא מבוטלת מקדמות את הכדורגל. אינייסטה קיבל צהוב בגמר המונדיאל על שהקדיש את הכיבוש לחברו המנוח דני חארקה, וזו הדוגמא הבולטת ביותר, אבל מה רע בחגיגה של מסי אחרי שער הניצחון המרהיב שלו בקלאסיקו הקודם, באפריל בסנטיאגו ברנבאו? הפרעוש הניף את חולצתו לעבר הקהל, וזה היה יפה וסמלי. מובן כי כריסטיאנו חיקה אותו אתמול, עם הנפת החולצה לעבר הקהל בקאמפ נואו אחרי הביצוע הפנומנלי שלו. גם זה היה יפה וסמלי. שניהם ספגו צהובים, ומבחינת הפורטוגלי זה היה גורלי הרבה יותר, כפי שהתברר בחלוף שתי דקות בגלל שגיאה.

אפשר להאשים את השופט, אבל חשוב להפנות את האצבע לעבר הפקידים שמנסים לפגוע במשחק. הם אולי לא רוצים לראות, מסיבה לא ברורה, חגיגות כאלה של מסי ורונאלדו, אבל הקהל כן. התסכול של כריסטיאנו היה מובן, אך הוא לא מצדיק את התנהלותו אחרי הרחקה. לכן טוב תעשה ההתאחדות הספרדית אם תקבל את ערעורה של ריאל על הכרטיס האדום, תזכה את רונאלדו, ובמקביל תשעה אותו ממספר משחקים משמעותי בגין דחיפת השופט, שהיא חציית קו אדום. במקביל, יהיה נפלא אם תשעה את סוארס בגין התחזות. פעולות אלה ישכיחו שערוריות השיפוט ויעבירו חסר חד וברור בכל הנושאים שעל הפרק.

למזלו של דה בורגוס, שגיאותיו לא היו רלוונטיות במיוחד בכל מקרה, והעליונות של ריאל איפשרה לה לנצח בצדק רב, ואף לכבוש את השער השלישי במתפרצת למופת בנחיתות מספרית. אסנסיו הזכיר לקטלונים פעם נוספת עד כמה התנהלותם בשוק ההעברות עגומה בשנים האחרונות, וביציעי קאמפ נואו קשה הרבה יותר להשלים עם אובדנו מאשר עם עזיבת ניימאר שהוחתם בכל מקרה בעסקה מפוקפקת.

כדי להעמיק את הפצע, התבשרו אתמול האוהדים כי פאוליניו נמצא בדרך לברצלונה מהליגה הסינית תמורת 40 מיליון יורו.
על אף שמדובר בשחקן לא רע, ועוד נרחיב על הסוגיה בהמשך, אפשר לקבוע כבר עכשיו כי פאוליניו יהיה הרכש השנוא ביותר בתולדות ברצלונה. קבלת הפנים שלו עלולה להיות מזעזעת באופן קיצוני, אבל הזעם לא באמת מופנה כלפיו, אלא כלפי ההנהלה. הנשיא ג'וזפ מריה ברתומאו מדרדר את ספינת הדגל הקטלונית לתהום, והתחושה הזו רק התחדדה אחרי המפלה המהדהדת על הדשא. נכון לעכשיו, אין ספק מי הקבוצה הטובה ביותר בספרד, אפילו אם רונאלדו מקבל רק 24 דקות על המגרש. ואולי זה רק המשחק הראשון בסופרקופה, אבל ההרגשה בברצלונה היא כמו אחרי ספיגת מאניטה.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק