חחרות הקפיצה לגובה אצל הנשים במשחקים האולימפיים של ריו 2016 היא לא משהו שחובב אתלטיקה ממוצע ירצה לזכור. אמנם רות בייטייה הספרדייה בת ה-37 סיפקה סיפור יפה ומחמם את הלב, אבל מבחינת הרמה זה היה מביך. בייטייה זכתה בזהב כשהיא עוברת רק 1.97 מטר. לשם השוואה, בלונדון 2012 אנה צ'יצ'רובה הרוסייה עברה 2.05 מטר כדי לזכות במקום הראשון, בבייג'ינג 2008 טיה הלבו הבלגית עברה את אותו הגובה בדיוק. למעשה, זו הייתה התוצאה החלשה ביותר שהספיקה לקופצת על מנת לזכות במדליית זהב אולימפית והפעם הראשונה בה אף קופצת לא חצתה את הרף כשהגיע לשני מטרים מאז זכתה שרה סימאוני האיטלקייה בזהב במוסקבה 1980. היא עברה אז 1.97.
בחזרה לריו 2016. בזמן שהקופצות כושלות לעבור שני מטרים, אלופת העולם מריה קוצ'ינה בת ה-23 הייתה מושעית ולא השתתפה בתחרות. היא הייתה מושעית כחלק מהשעיית כל האתלטים הרוסים על ידי איגוד האתלטיקה הבינלאומי (IAAF) ונאלצה להחמיץ את התחרות בריו, בה הייתה זוכה לפי הנתונים היבשים (אם מנטרלים לחץ של גמר אולימפי וכן הלאה) בלי שום בעיה. קוצ'ינה, שמאז הפכה כבר ללאסיצקנה, התחתנה עם מי שמשמש כמנחה ופרשן הטניס של יורוספורט רוסיה, ולאדאס לסיצקאס. בראיון עם וואלה! ספורט הוא מספר: "היא לא צפתה בכלל בריו 2016, אבל היא שמחה בשביל רות בייטייה שזכתה. היא מכבדת אותה מאוד. עכשיו מריה לא רוצה להסתכל אחורה כי היא לא תוכל לשנות שום דבר. לכן היא מעדיפה להסתכל רק קדימה לשנים הקרובות והאתגרים שעומדים בפניה".
ב-11 באפריל השנה קיבלה לאסיצקנה אישור מיוחד לחזור להתחרות בתחרויות בינלאומיות תחת דגל נייטרלי. הרוסייה בת ה-24 קיבלה את האישור אחרי סדרת בדיקות שהוכיחו כי היא נקייה והייתה נקייה כל הזמן, כמו גם הוכחות שהסביבה שלה נקייה מכל רבב. "שלחנו את הבקשה בינואר וקיבלנו את התשובה באפריל", מספר לסיצקאס, "מאז שקיבלנו את האישור מריה הורשתה להתחרות למרות ההשעיה של האיגוד הרוסי. כל בדיקות הסמים של מריה נבחנו מחדש על ידי ה-IAAF, וכמובן שהכול היה בסדר. מעולם לא הטלנו בכך ספק כי מריה היא הספורטאית הכי נקייה בעולם. חבל מאוד שהיא פספסה שנה וחצי של תחרויות בינלאומיות". לאסיצקנה הייתה מחוץ לכל תחרות בינלאומית במשך קרוב ל-17 חודשים, תקופה שהייתה יכולה לשבור אתלטים שנמצאים בשיא שלהם.
מה היא עשתה בתקופה בה ישבה בחוץ? "המאמן שלה ג'נאדי גבריליאן הוא גאון", אומר לסיצקאס, "מריה לא הפסיקה להתאמן ולהתחרות ברוסיה במהלך 2016 ובתחילת 2017. היא עברה 2.03 מטר באליפות רוסיה באולם בפברואר ולכן ה-2.03 שעברה ביוג'ין במאי לא הייתה הפתעה גדולה בשבילנו. כן, 600 ימים של היעדרות מתחרויות בינלאומיות זה נשמע כמו משהו רע מאוד, אבל מבחינתנו זה רק מספר ולא יותר מזה. זה היה קשה מאוד שהיא לא יכלה להתחרות כמו שהיא רצתה. אבל שוב, היא לא רוצה להסתכל על זה. עכשיו היא רק רוצה להתחרות מול היריבות החזקות ביותר ולעשות את המיטב שלה. היא רוצה להגן על התואר שלה בלונדון והיא מאושרת שיש לה את ההזדמנות לעשות את זה. בוא נחכה ונראה מה יקרה".
חודש אחרי שהגישה את הבקשה לאפשר לה להתחרות, בפברואר השנה, לאסיצקנה זכתה בקלות באליפות רוסיה באולם ולאחר מכן נשמעה קצת אחרת. היא התראיינה לרשת CBC ואמרה: "זה (השעיית האתלטים הרוסים) פגע בנו קשות וזה כואב מאוד. זה עצוב מאוד, לא נכון ולא הוגן עבור אתלטים נקיים, אבל אנחנו לא נוותר". כשדיברה על כך שנמנעה ממנה ההשתתפות בריו אמרה: "זה היה קשה כי זה היה החלום שלי. נאבקנו על זה עד הרגע האחרון, עד תחילת אוגוסט. עכשיו אני כבר ממש סגרתי את הדף הזה ולא רוצה לפתוח אותו מחדש. אם הייתי מתחרה גם ב-2016, אולי התוצאות עכשיו היו שונות, אבל זה רק 'מה היה קורה אם'. קיבלנו את המצב, התאמנו ולא ויתרנו".
על פניו נראה שיש משהו בעייתי מאוד בהשתתפות בתחרויות חשובות כל כך, כמו אליפות העולם, תחת דגל נייטרלי. כל ספורטאי חולם לייצג את המדינה שלו ולחגוג עם הדגל אחרי הזכייה. ברוסיה, לאור ההשעיה והמאבק הארוך, עושה רושם שהעניין אמור להיות אפילו רגיש יותר. לסיצקאס לא חושב כך: "מריה היא ספורטאית נייטרלית כרגע, אבל זה לא אומר שהיא שינתה את הדגל. כולם יודעים שהיא מרוסיה והיא יודעת את זה. זה הדבר הכי חשוב". גם מאמן הסגל הרוסי באתלטיקה, יורי בורזקובסקי, אמר דברים ברוח דומה לאחרונה לרויטרס: "אפילו אם היא מתחרה תחת הדגל הנייטרלי, כולם יודעים טוב מאוד שהיא מרוסיה והיא תראה לכל העולם שהכול השתנה", והוסיף: "כל הזמן אמרנו שתוצאות מצוינות יכולות להיות מושגות בצורה נקייה ומריה היא הדוגמה המושלמת לכך".
ואכן, בכל הנוגע לתוצאות לאסיצקנה נמצאת בליגה משלה ונראית בלתי מנוצחת, הרבה בזכות השמירה על כושר וההתחרות בזמן ההשעיה. מאז הזכייה באליפות העולם ב-2015, לאסיצקנה ניצחה ב-33 מ-36 התחרויות בהן השתתפה והיא מגיעה ללונדון עם רצף של 24 ניצחונות בתחרויות ברציפות. לאסיצקנה, שזכתה בזהב ב-2015 כשעברה 2.01, היא האישה היחידה שעברה את שני המטרים ב-2017 ועשתה את זה לא פחות מ-11 פעמים. התוצאה הטובה ביותר בקריירה שלה הגיעה בליגת היהלום בלוזאן השנה כשעברה 2.06, מרחק שלושה סנטימטרים בלבד משיא העולם של סטפקה קוסטדינובה הבולגרייה, שעברה 2.09 ברומא ב-1987. לפיכך, זה ממש לא מפליא שלאסיצקנה היא אולי הפייבוריטית הגדולה ביותר מכל המתחרים באליפות העולם בכל הענפים השונים. לצורך המחשה, אם תרצו להמר על זכייה שלה בוויליאם היל, תקבלו יחס של 1.10 כשהבאה בתור היא ושתי קאנינגהאם האמריקאית עליה היחס הוא 10.
עם רקורד משובח כל כך, לא פלא אפוא שלסיצקאס מרגיש כל כך בטוח ביכולת של בת הזוג: "פשוט תסתכל על התוצאות שלה וזו התשובה המושלמת. היא ניצחה ב-24 תחרויות ברציפות, היא האישה היחידה שעברה שני מטר מחוץ לאולם השנה, יש לה 11 ניצחונות בתחרויות ליגת היהלום במהלך הקריירה, כולל שש כאלה השנה. אני חושב שהיא יודעת טוב מאוד מה היא יכולה לעשות בלונדון". כשאני שואל אותו לגבי שיא העולם, הוא עונה בביטחון: "אני משוכנע ובטוח שהיא תקפוץ 2.10 מטר ויותר, אבל לא הקיץ. אני חושב שהיא תעבור 2.08 במהלך הקיץ".
אלופת העולם לשעבר באולם שונטה לואו התייחסה למצבה של לאסיצקנה בראיון לרויטרס לפני כשבועיים: "אני משוכנעת שהיו סטנדרטים נוקשים מאוד שהיא הייתה צריכה לעמוד בהם כדי לחזור להתחרות. אם היא קיבלה את האישור לחזור להתחרות, אני בטוחה שמגיעה לה להיות שם. אליפות העולם תהיה כמו מסיבת חזרה לחיים בשבילה. היא תמיד הראתה שיש לה כישרון יוצא דופן ועכשיו היא מוכנה להראות לכולם שהיא אחת מהקופצות לגובה הטובות בכל הזמנים".
הסיפור של לאסיצקנה ב-17 החודשים במהלכן לא התחרתה הוא די עצוב ומדכדך. ספורטאית שלא הורשתה להתחרות במשחקים האולימפיים וככל הנראה הפסידה מדליית זהב די בטוחה על אף שמעולם לא נתפסה על שימוש בחומרים אסורים. כשהוטל העונש על איגוד האתלטיקה הרוסי בשל שימוש שיטתי בחומרים משפרי ביצועים ואסורים, היה ברור שיהיו גם הרבה ספורטאים שיספגו עונש על עבירה שלא ביצעו. לאסיצקנה היא אחת מבין 47 ספורטאים רוסים שהורשו להשתתף כ-ANA (כלומר: Authorised Neutral Athlete) לאחר שהוכיחו כי בדיקות הסמים שעברו היו נקיות מחומרים אסורים.
המחיר ששילמו אותם 47 ספורטאים, הלא עוול בכפם, הוא כבד מאוד והוא המחיר של עונש קולקטיבי. אין ספק שאיגוד האתלטיקה הרוסי היה צריך לשלם מחיר כבד, השאלה אם העונש היה המוצלח ביותר שיכול היה להינתן הוא כבר סוגייה אחרת כיוון שכמובן היה בלתי אפשרי לבדוק ספורטאי-ספורטאי ולהוכיח מעל לכל צל של ספק סביר שהוא השתמש בחומרים אסורים. לכן פשוט הטילו עונש כבד כזה על כולם ורק לאחר תקופה מסוימת אפשרו לספורטאים לחזור תחת דגל נייטרלי אם יעמדו בקריטריונים שנקבע להוכחת חפות. נראה שהסיפור הזה הוא משהו שכולם ירצו לשכוח בעוד כמה שנים. אין כאן חלילה שום רצון להפחית מחומרת המעשים ומן הראוי היה שיוטל עונש קשה וחמור מאוד על העבריינים. הבעיה היא שגם לא עבריינים נענשו ובצורה קשה מאוד, כזו שהייתה עלולה לעלות במחיר נפשי ומנטאלי כבד מאוד.
