בפעם האחרונה שנבחרת ישראל הופיעה באליפות אירופה ללא יניב גרין בסגל, השנה הייתה 1997 ועידן זלמנסון היה בן פחות משנתיים. אבל שני עשורים חלפו מאז, הסנטר הוותיק פרש והגיעה העת לדבר הגדול הבא - תרתי משמע. החל מהערב (שישי, 20:30), במשחק ההכנה הראשון ברומניה, ינסה הסנטר בן ה-22 ממכבי ראשון לציון להגשים את החלום ויפתח את המאבק על משבצת הגבוה המחליף של ארז אדלשטיין באליפות אירופה.
זלמנסון לא עלה אפילו לשנייה אחת לפרקט במחזור הפתיחה של ליגת האלופות בעונה החולפת. ראשון לציון פגשה את קטאיה, וכמה ימים מאוחר יותר, בצהרי ערב סוכות, שלף אריק שיבק את הסנטר ממעמקי הספסל וקיבל ממנו 17 נקודות ב-16 דקות בניצחון הביתי על בני הרצליה. "אני מאוד אשמח להגיע לנבחרת ישראל", לא התבייש זלמנסון לומר בסיום. ועכשיו זה קורה.
"יצא שהוא לא שיחק בפינלנד", סיפר שיבק אחרי ההצגה של זלמנסון מול הרצליה, "אבל כשחזרנו למלון ושאלתי את אנשי הקבוצה איפה הוא, אמרו לי שהוא נשאר באולם לזרוק ולהרים משקולות, ומשם הוא בא ברגל במינוס שלוש מעלות. יש חבר'ה צעירים שמקטרים על כל העולם כשהם לא משחקים. הוא בחר להמשיך לעבוד עד שיקבל את ההזדמנות. לשחקן צעיר החבל הוא קצר, ועידן נתן הצגה".
אף שאת הבמה הראשונית קיבל אצל שרון דרוקר בעונת 2015/16 ואחר כך אצל שיבק, את הפריצה עשה זלמנסון בסוף העונה הנוכחית תחת שמוליק ברנר. בחמשת המחזורים האחרונים של הליגה הוא רשם 15.6 נקודות ו-6.8 ריבאונדים למשחק, ובפלייאוף ניפק 7.2 נקודות ו-4.2 ריבאונדים ב-14.5 דקות בלבד. ההתקדמות הזאת לא נעלמה מעיני אנשי נבחרת ישראל, וזלמנסון נמצא בין 14 שחקני הסגל ונלחם עם אלכס צ'וברביץ' על המקום בטופס.
"העובדה ששיחקתי באירופה מאוד עזרה לי מכל הבחינות", מנתח זלמנסון את מצבו. "אני מרגיש מוכן לכל סגנון של משחק, ובמיוחד למשחק אירופי. להיכנס לסגל של הנבחרת היה המטרה שלי מתחילת העונה, וכרגע אני רוצה לעשות את הצעד קדימה ולהיכנס גם לסגל הסופי".
עוד לפני שמלאו לו 17 הוקפץ זלמנסון לסגל הבוגר של מכבי תל אביב וקיבל טבילת אש ראשונה. התקשורת החלה לעסוק בילד הצעיר בעל הממדים המרשימים, אך מלבד קוריוז לא היה בכך ממש. בשנתיים הראשונות שלו במכבי הוא הופיע רק בשישה משחקי גארבג' טיים בליגה. הצהובים איפשרו לו לצאת בהשאלה, וזלמנסון עבר לבני הרצליה. סיפור הצלחה גדול זה לא היה: הוא לא הצליח להגיע לשבע דקות במשחק בשתי עונותיו בקבוצה, ולא חצה את רף שתיים וחצי הנקודות בממוצע.
"לא הייתי קורא לזה ייאוש, אבל ברגע שקיבלתי את ההזדמנות הכל התפרץ", הוא מספר על הימים ההם, רק לפני שנתיים, בהם ישב על הספסל ביד אליהו ובאולם היובל. "אני צעיר והבנתי שזה עניין של תהליך, ולא הכל קורה ביום אחד, ושבסוף יהיה בסדר. כן, היו שנתיים או שלוש שלא שיחקתי יותר מדי, והייתי מתוסכל, אבל לקחתי את זה למקום חיובי, עבדתי יותר קשה, האמנתי שההזדמנות תגיע, והיא אכן הגיעה. כרגע אני מאושר בראשון לציון ורק רוצה להמשיך להתקדם ולהשתפר".
גם כשחתם בעיר היין בקיץ 2015 היו כאלה שפיקפקו ביכולתו של זלמנסון. לא קל להיות סנטר מחליף כשלפניך עומד ה-MVP דריל מונרו, והשינוי הגיע בקיץ האחרון. הישראלי השיל ממשקלו כשמונה קילוגרמים, ומספר הדקות שלו טיפס מ-6.4 ל-16.8 - זינוק של כ-260 אחוזים. "שני מאמני כושר מאוד דומיננטיים בקריירה שלי, אלחנן ביטן ויורם מנחם, עזרו לי מאוד בשנתיים האחרונות וזה בא לידי ביטוי, אני מרגיש את זה וגם ראו את זה גם בעונה האחרונה. אני ממשיך לעבוד קשה ולהשתפר, אבל לא חושב שאני קרוב לשיא הפוטנציאל שלי".
עידו קוז'יקרו, שראה העונה את זלמנסון פורץ, יודע למי מגיע הקרדיט על ההתקדמות שלו: "הוא בחור מוכשר, ואת ההבדל עשה השילוב בין היכולת שלו להבעת האמון מצד המאמנים שלו. המחמאה הכי גדולה זה שבמשחקים מסוימים הוא עלה לפני אלישי כדיר ונתן הופעות טובות. עכשיו הוא צריך להראות שזה לא סתם ולא מקרי".
מאז יניב גרין בקיץ 2001 לא היה שחקן צעיר כמו זלמנסון בעמדות הפנים בסגל הסופי של נבחרת ישראל. ליאור אליהו נכנס בגיל 22, אלישי כדיר בגיל 23, וגם הוא לא סנטר טבעי, ושחקני הפנים בכחול לבן שהצטרפו לקוז'יקרו וגרין היו מבוגרים - רוברט רוטברט הופיע באליפות אירופה בגיל 29 ואורי קוקיה עשה זאת בגיל 30.
"זאת עובדה שמאז יניב ועידו, שהחזיקו 14 שנים בנבחרת, ישראל לא הצליחה לייצר גבוה דומיננטי", אומר יותם הלפרין, שנמצא בנבחרת מאז שנת 2003. "בקמפיין הזה אני אשחק בפעם הראשונה עם עידן, ואין לי ספק שהוא יהיה גבוה משמעותי. הוא צריך לצבור את אבני הדרך שלו, ואתה רואה עליו את המחויבות, הרצון שלו ללמוד, היכולות הפיזיות שלו והמנטליות".
גם אליהו מפרגן: "עידן הוא דם חדש בנבחרת. הנבחרת שלנו לא צעירה, וחלק גדול מהשחקנים לא יהיו פה בעוד שנתיים או שלוש שנים. גדל פה דור חדש שיתפוס את המקום הזה".
קוז'יקרו טוען שהצלחה של זלמנסון חשובה יותר אף מזו של המתאזרח ריצ'רד האוול, ומוסיף המלצה למה הוא צריך לעשות במדים הלאומיים: "הגבוה המתאזרח יהיה בקיץ הזה, אולי גם בקיץ הבא, אבל עידן יהיה פה לעוד 14 או 15 שנים. יש לו את כל הנתונים לעשות את זה כמו שצריך. הוא צריך להביא לנבחרת את מה שהוא עשה בליגה, למרות שזה יהיה יותר קשה והלחץ יותר גדול. הוא צריך את האמון של המאמנים ביכולות שלו, ושלא יזלזלו בו בצורה כזאת או אחרת".
"אני מרגיש טוב מאוד, לאט לאט נכנס לכושר", מספר זלמנסון. "האימונים מאוד אינטנסיביים וטובים, אנחנו מרגישים שיפור מיום ליום. אני מחכה למשחקי האימון, להראות מה אני יודע ומה אני יכול, בתקווה שזה יספיק כדי להיכנס לסגל. זה בכלל לא מובן מאליו שזומנתי לנבחרת. יש גבוהים בארץ, הם פשוט צריכים לקבל את ההזדמנות ולהוכיח את עצמם".
- בחלומות שלך אתה כבר רואה את עצמך ביורובאסקט מול זאזא פאצ'וליה ויונאס ולאנצ'יונאס?
"פאצ'וליה משחק הרבה שנים ב-NBA. כשהייתי ילד כבר ראיתי משחקים שלו. אני זוכר את אליפות העולם עד גיל 19 של ולאנצ'יונאס, בכל משחק הוא דפק שלושים ומשהו נקודות והיה מדהים. אבל אנחנו לא מפחדים מאף אחד, מסתכלים לכולם בלבן של העיניים, באים לנצח ולייצג את המדינה בכבוד. תן לי קודם כל להיכנס לסגל, ומשם לתת הכל על המגרש".