כבר בחימום השקט באיצטדיון הריק ניגש אישטוון פרנצי אל יוסי בניון. כשחקן ספסל לשחקן ספסל, ההונגרי בן ה-39 רצה להבטיח שהחולצה של הישראלי בן ה-37 תגיע אליו בסיום המשחק - יהיה אשר יהיה. היה אשר היה, ועם השריקה לסיום ארבעה שחקני ושאש רצו אל בניון וביקשו את החולצה. בניון סירב בנימוס לארבעת הדורשים, ואת החולצה אכן העניק לפרנצי, שבכלל לא עלה על הדשא אמש. בניון זכר איך ב-2008 פרנצי, במדי בארנלי, הדיח את ליברפול שלו משמינית גמר הגביע האנגלי. יוסי היה נהדר באותו משחק אך הכדורים שלו נעצרו בשוער ובמשקוף, והקבוצה של פרנצי היממה את אנפילד בתוספת הזמן; ברבע הגמר הדיחה גם את אברם וצ'לסי.
אתמול זה שוב היה משחק של תוספת זמן, אבל הפעם פרנצי צפה מהספסל איך יוסי מקרקס לו את הקבוצה. 3:4 זה נגמר, מהפך חולני בדקות הסיום, והראש של כולם חזר תשעה חודשים אחורה - כשזניט סנט פטרסבורג דפקה קאמבק על הראש של מכבי תל אביב בנתניה. שני המשחקים היו משוגעים, שניהם בישראל. אבל רגע, צירוף המקרים לא נגמר כאן.
בשניהם שיחק יוסי בניון.
עוד בנושא:
איזה מהפך: 3:4 דרמטי לבית"ר ירושלים מול ושאש
בית"ר ירושלים מודה: "ב-3:1 הייתה תחושה שזה ייגמר בהשפלה"
ולא סתם שיחק. בנתניה נגד הרוסים הוא הוחלף במצב מבטיח של 1:3, בדקה ה-79. בלעדיו, הצהובים חטפו שלושער שכולו לוזריות והפסידו. אמש, הוא נכנס לשחק במצב הפוך, של 3:1, וכשבית"ר היתה יותר קרובה לחטוף את הרביעי מאשר לצמצם. ההגנה של בית"ר היתה נוראית - צמד הבלמים קלטינס-מורי לא הולם את הרמה אליה הירושלמים שואפים להגיע, שיתוף הפעולה עם המגנים לא היה קיים ובשילוב הבור שנפער במרכז עם עזיבת איינבינדר, ההונגרים היו יכולים לסיים את הערב הזה גם עם שישייה. "כמובן שאני לא שקט ממשחק ההגנה שלנו", קבל שרון מימר, ונראה שעם כל הכבוד ל"עבודה קשה באימונים", לפי המאמן, הגנת בית"ר תצטרך לעבור שינוי פרסונלי. "קיבלנו כאן שיעור של מה זה משחק באירופה", סיכם שכטר התצוגה הדפנסיבית האיומה של קבוצתו.
אבל בדקה ה-56 בניון החליף את קלאודמיר. "המטרה של מחליפים היא להביא שינוי", אמר בניון, והוא אכן הביא. מיד החל לרכז את המשחק של בית"ר כמו פוינט גארד, כשהוא יורד עד לאזור הרחבה שלו כשצריך. באותן דקות רוב הירושלים נראים כמעבירים את הזמן עד לדיוטי פרי בדרך לבודפשט - אמונה רבה לא היתה שם. בניון הפיח רוח של "אפשר", למרות שחזר מחופשה ומאז התבוסה לאלבניה לא שיחק כדורגל, אפילו לא במשחק אימון. עוד לפני הקאמבק, החדות והאינטליגנציה של מספר 15 הצילו את בית"ר, שחררו משחק שבאותו שלב היה תקוע כמו האוויר.
ואז הגיע הסללום של שכטר, "על האדים", כך סיפר לי בסיום. והאד האחרון בא בדמות הזזת כדור לעבר בניון. גול בכורה ירושלמי, 3:2, בדקה ה-88. אנשי בית"ר כבר עסקו בחישובים לקראת בודפשט אבל רגע, יוסי לא סיים. מסירה נהדרת שלו לעבר ורד הסתיימה במעבר שוער וגלגול פנימה, 3:3, בדקה ה-91. ופתאום עשרות אוהדי בית"ר שלא הורשו להיכנס אל המגרש החלו לצעוק מאושר ולהכות בחומות המושבה. כולם שמחו, בניון יותר מכולם, אך ורד סימן אל עבר האמצע. באמת? עוד אחד? באמת - דקה עברה, וההגנה ההונגרית המשיכה להיראות כמו לכאורה אחד גדול, ועזרא לסאבו, ו-3:4, ובניון אמנם פינק את אישטוון בחולצה אך נקם בו על תוספת הזמן ההיא של 2008.
עם שריקת הסיום, עשרות אנשי בית"ר באיצטדיון הריק שבפתח תקוה שאגו את שירו של בניון, וקבוצת האוהדים שהתקבצה בחוץ קראה בשמו ממושכות. באיחור אופנתי שרק העצים את הציפייה, יצא בניון מחדר ההלבשה והקהל הבית"רי הגיב באמוק. "אולי זה הפתיע אנשים אחרים, אבל אותי זה לא הפתיע", החמיא מימר ליהלום החדש שלו. "כשהשם של יוסי עלה בעניין בית"ר, זה היה הדבר הכי טוב שיכולתי לקוות לו. מעבר ליכולות המקצועיות, הוא שחקן שעבר את הדברים הכי גדולים. הוא יעשה פה עונה גדולה".
חוק מספר 1 במשחקי כדורגל ללא קהל וללא הגנות בחודש יוני - אל תמהר להתלהב. אז לא, אל דאגה, אבל רוב הקבוצות בהן תיתקל בית"ר השנה לא יהיו טובות מוושאש הזו. ואם בניון שיחק אתמול 34 דקות כאלה, בלי יותר מדי הכנה, הוא יוכל להגיע למספרים נאים יותר כשהעונה תתקדם. אל תמהרו למתג אותו כשלום תקווה של בית"ר - בקבוצה הזו, ובליגה הזו, יש לו תפקיד גדול יותר. הוא עדיין מדויק, יודע לגמור מהלכים, המסירות עדיין כאן, אבל התכונה הכי טובה שלו כרגע נמצאת בין האוזניים. כי לבחור היתה חוכמת כדורגל כשהיה בן 17, אז בטח שבגיל 37; וברמות שעליהן אנחנו כותבים - זה מה שחשוב, ולא צריך יותר מזה. "כבר כמה שנים חיפשנו שחקן שיעזור לנו לנצח עם שכל", אמר אתמול גורם בבית"ר. "כמה טוב שמצאנו את יוסי".
זה היה משחק הזוי. חודש יוני, כדורגל ללא קהל, אווירה של ידידות ומהיציע שמעת את הגערות של הייסטר כשם ששמעת את השידור הנלהב של אודי כהן מ"גלי ישראל". הכול היה מוכן לאירוע שאף אחד לא יזכור, לאיזה 0:0 משמים כזה שיגרום לכולנו לתהות איזה אינטרס יש לנו לבוא פה בחום הזה. אבל בסוף סיימנו עם שביעיית גולים ובפחות משנה היינו עדים לשני 3:4ים אירופים בארצנו הקדושה. לא רע בכלל עבורינו. לא רע בכלל עבור יוסי בניון, שמבחינתו גמר את שתי הרמונטדות הללו ביתרון מצטבר של 1:6.
לא היה כדבר הזה.