ריבאונד הגנה אחד, זה כל מה שגיא פניני היה צריך לקחת ב-31 למאי 2007, כדי שהעונה הראשונה של נבן ספאחיה במכבי תל אביב תיחשב לכישלון מוחלט וכנראה תמנע מהמאמן הקרואטי לחזור כעת לישראל. אלא שקפטן מכבי תל אביב הנוכחי סגר לא טוב אחרי החטאה של שרון ששון ואפשר לג'יימי ארנולד לקלוע ליי-אפ קליל, להוסיף נקודה מהקו ולהעניק לצהובים אליפות דרמטית. ספאחיה חגג על הפרקט ובוודאי ידע שגורלו כבר נחרץ. הוא לא ימשיך לעונה נוספת, וספק אם יחזור יום אחד ליד אליהו כמאמן ראשי של מכבי תל אביב.
בשורה התחתונה, מכבי תל אביב של עונת 2006/7 סיימה עונה רעה עם טעם טוב. ביורוליג היא פחות או יותר עמדה במשימה ביחס לתקציב שלה, כשהגיעה לשלב ההצלבה והודחה, אחרי שלוש שנים רצופות בגמר, אולם היכולת הייתה רחוקה מלהיות מרשימה. את גביע המדינה איבדו הצהובים אחרי שנים רבות בעקבות הפסד מאכזב לבני השרון בחצי הגמר, ובליגה הפיינל פור השני היה קרוב מאוד להסתיים במפח נפש אילולא היה יוצא מאיר טפירו בחמש עבירות וג'יימי ארנולד היה משתלט על אותו ריבאונד מפורסם. אז הנה מבט לאחור על העונה האחרונה של נבן ספאחיה ביד אליהו עונה שנחשבה לכישלון ושהביאה לפיטוריו, וכזו שהיום, כל אוהד צהוב היה קונה בשתי ידיים.
נבן ספאחיה הגיע למכבי תל אביב בתום עידן פיני גרשון והשושלת הגדולה. מבין השחקנים שהובילו את הצהובים לשתי זכיות ביורוליג ולגמר נוסף ב-2006 נותרו רק שלושה - ניקולה וויצ'יץ', טל בורשטיין ודרק שארפ, שתפקידו הלך ודעך. הבסיס הישראלי נשמר, עם ליאור אליהו הצעיר והמוכשר שבא מגליל עליון, והזרים התפזרו לכל עבר. אם הצל של השושלת לא הספיק, הגיעה מלחמת לבנון השנייה וטרפדה לספאחיה את הרכש הנוצץ שהוא היה אמור להביא בן ארצו, זוראן פלאניניץ'. בסופו של דבר נחתו בצהוב סימאס יסאיטיס, וויל ביינום, רודני ביופורד ונואל פליקס.
ביופורד היה צרה צרורה, שוחרר אחרי מספר משחקים ולאחר מכן התגלה כי נכשל בבדיקת סמים. פליקס היה אחד הזרים הפחות משמעותיים והפחות טובים שנחתו במכבי עד לנקודת הזמן ההיא, ובכך נותרה הקבוצה עם שלושה זרים איכותיים: וויצ'יץ', ביינום, שהיה סופר מוכשר אך עדיין לא מנוסה ברמות הללו ויסאיטיס, שהיה קלעי ותו לא. בהמשך הביא המאמן את גוראן ירטין המונטנגרי כדי לאזן את הקו האחורי, במהלך שלא ממש הוכיח את עצמו.
עד תחילת פברואר, המסלול של הצהובים נראה בסדר. בליגה מכבי לא הפסידה, דילגה לחצי גמר הגביע, וביורוליג עברה את השלב הראשון כשהיא מציגה כדורסל לא משכנע שאף זכה לביקורות, מתוך ומחוץ למועדון, אך עברה אותו. שבעה ניצחונות ללא הפסד ביד אליהו בשלב הראשון היו מעודדים, אך בחוץ ניצחו הצהובים פעם אחת בלבד במלאגה, בצורה משכנעת לעומת שישה הפסדים שהדליקו נורות אזהרה. פרטיזן בלגרד, ציבונה זאגרב, חובנטוד בדאלונה של רודי פרננדס הנהדר ורומא לא היו מאריות היבשת ובכל זאת ניצחו את נציגת ישראל, ורק ההפסד באתונה לפנאתנייקוס התקבל בהבנה. ובכל זאת, מקום שני בתום הסיבוב הראשון, היה הישג סביר.
בעשרה ימים בחודש פברואר הכל החל להתפרק. ב-5 לפברואר הגיעה בני השרון ליד אליהו לחצי גמר גביע המדינה, ולי ניילון להט. 31 נקודות המטיר האמריקאי הוותיק על הראש של הצהובים, הוביל את קבוצתו ליתרון 12 כבר ברבע הראשון ו-18 בסיום הרבע השלישי, וגם קאמבק של החבורה של ספאחיה נבלם על ידי השחקנים של אפי בירנבוים, שחגגו עלייה לגמר עם ניצחון 87:94. אוהדי ירושלים ביציעים החלו בשירת "ספאחיה, תישאר, תהרוס אותם יותר".
הצהובים "נהנו" מכך שקיבלו מספיק מנוחה עד לפתיחת הטופ 16 ב-15 לפברואר, כשטאו ויטוריה האימתנית הגיעה להיכל. הציפייה הייתה לניצחון, ואז לדאוג להפרש שיוכל לעזור כדי להשיג את הביתיות לקראת ההצלבה. בפועל מכבי פתחה את המשחק רע, וסיימה אותו גרוע. הפסד 79:68, (כשאיגור רקוצ'ביץ' קולע 19 נקודות מול 0 של ביינום) היווה מכה אנושה לעונה האירופית. "יהיה לנו קשה מאוד להשיג עכשיו את המקום הראשון בבית", סיכם ספאחיה, והחל לשמוע לחשושים ראשונים וממש לא אחרונים - על מעמדו.
החודש וחצי הבאים עברו בחוסר שקט טיפוסי. ביורוליג הצהובים אמנם הצליחו, בצורה לא משכנעת, לגבור פעמיים על רומא ופו אורטז והבטיחו את מקומם בהצלבה נגד צסק"א מוסקבה, אך בתווך שוב קיבלו בראש מוויטוריה. מאז הניצחון האחרון על רומא ועד המשחק הראשון נגד הרוסים, שמטו ספאחיה ושחקניו שני משחקי ליגה רצופים - היחידים שהפסידו בליגה בכל העונה - לגליל עליון בחוץ מסל ניצחון של גילי מוסינזון וארבעה ימים לאחר מכן לירושלים בחוץ, 89:88.
הצהובים היו צריכים לנצח לפחות פעם אחת בחוץ את צסק"א, הקבוצה שניצחה אותם בגמר היורוליג שנה לפני כן, כדי לעלות לפיינל פור רביעי ברציפות. הסיכויים היו נמוכים מראש, אך אחרי התבוסה המשפילה 80:58 במשחק הראשון, גם להנהלה נמאס. שמועות החלו על כך שהפסד גם ביד אליהו לרוסים יובילו לסיום דרכו של ספאחיה מוקדם מהצפוי, ומי שהיה עתיד להתמנות הוא צביקה שרף, שהגיע למועדון לבסוף בקיץ.
יומיים בלבד היו בין המשחק הראשון לשני בסדרה. אולי הייתה זו הידיעה כי העונה עומדת להיגמר, אולי האהבה למאמן החביב, ובכל זאת - באחד המשחקים החלשים ביותר מבחינה התקפית שנראו ביד אליהו באותה שנה גברה מכבי תל אביב על צסק"א מוסקבה 56:68 ונתנה לספאחיה אוויר לפחות עד סיום העונה. "השחקנים הוכיחו שהם עדיין מאמינים בעצמם ובי", אמר המאמן ברגע של כנות. שבוע לאחר מכן האמונה הזאת לא החזיקה אפילו רבע. מכבי התפרקה במוסקבה, פיגרה ב-19 הפרש אחרי הרבע הראשון, הובסה 92:71 והודחה בהצלבה.
עד גמר הפיינל פור נגד הפועל ירושלים הצליח ספאחיה לנקום בירושלמים עם ניצחון ב-33 הפרש, בבני השרון עם ניצחון חוץ ב-15 הפרש ובגליל עליון עם ניצחון חוץ ב-14 הפרש. לפיינל פור הוא הגיע בעמדת כוח, אבל ירושלים הייתה הקבוצה הטובה על המגרש, זאת שהובילה במשך 39 דקות ויותר מ-50 שניות, עד הסל ההוא של ארנולד.
האם אפשר לקטלג את עונת הבכורה של ספאחיה כהצלחה או ככישלון? הכל תלוי מאיזו זווית מסתכלים עליה. אחרי שלוש עונות שמכבי שלטה באירופה, היא ירדה לקרקע, ולכן בהחלט מדובר באכזבה. גם העובדה ששבה לגמר היורוליג בעונה שלאחר מכן לא מוסיפה להישג של ספאחיה. ואילו, אם מסתכלים מה עשו יתר עמיתיו האירופאיים שהגיעו ליד אליהו אחריו, הרי שמדובר במאמן האירופי הטוב ביותר שהיה למכבי תל אביב בשנות האלפיים. ליאור אליהו רשם תחתיו את עונת השיא שלו במדים הצהובים, ומה שלא עבד עם בלאט ושרף, עבד מצוין עם הקרואטי, שבתקציב לא גבוה במיוחד היה רחוק משחק אחד מהפיינל פור. מכבי תל אביב הנוכחית ככל הנראה תקנה תסריט כזה גם בעונה הבאה.