הפועל ירושלים זכתה באליפות

בר טימור: "אליפות עם כוכבית? זה מעצבן. תרבות ספורט מפגרת"

האליפות ("כל החרא שעברת שווה כשאתה על גג של אוטובוס"), השחקן הישראלי ("מסתכל על חבר'ה בלאומית ואומר 'וואו, כיף להם'"), מירי רגב ("כשהיא תהיה ראש ממשלה, לפחות היא לא תניף לנו צלחת") וגם אמארה, בניון והסיכוי שיישאר ("80%"). האלוף הטרי בפודקאסט "הפודיום"

19/06/2014
האליפות של הפועל ירושלים ב-2017 (צילום: מגד גוזני, עריכה: קובי אליהו)

גארד האלופה הפועל ירושלים, בר טימור, התארח בפרק החדש של פודקאסט "הפודיום".

להאזנה לפרק המלא:

להאזנה באייפון/אייטונס

להאזנה בסאונדקלאוד

לו"ז האזנה:

רצפה רטובה וגגות של אוטובוסים (01:00), אפס נקודות במשחק אליפות (12:30), לוזריות - לתת למירי רגב להניף את הצלחת שלהם (17:30), מדוע הופסקו שיחות החוזה במהלך העונה (26:30), דור הישראלים ובעיותיו (33:00), מצב חדר ההלבשה (43:30), תיאוריית ה"אליפות עם כוכבית" (50:00), ההפסד למכבי בגמר הגביע (55:00), האם פיאניג'אני חופר? (01:02:00), בום - בר טימור כמעט מטנף על לברון! (01:06:30), סיפור על אמארה, שנה עם אמארה (01:11:00), ג'נטילה, זה לא עבד (01:19:30), המפיקה שלנו מיה בנאי מנסה לשכנע את בר להישאר בירושלים (01:26:00), דוח מצב על מכבי חיפה רגל, הקבוצה אותה אוהד מגיל אפס (01:31:30), שריקות הבוז ליוסי בניון (01:38:00).

ציטוטים נבחרים

ההרגשה אחרי המשחק: "כשאתה עובר את זה, והרגשתי את זה השנה יותר מאשר באליפות הקודמת, אז כל החרא שעברת שווה את זה. שווה ערב כזה. אתה מסתכל על הכול. המשחק, החגיגות, לעלות על הגג של אוטובוס, לא לשכוח את זה בחיים".

משחק אליפות בלי לקלוע נקודה: "כל שחקן חולם במשחק הכי חשוב שלו בחיים או בעונה לקלוע 20 נקודות ולמסור 10 אסיסטים ולשחק 40 דקות. אבל יש פה מאמץ קבוצתי כדי להשיג משהו קבוצתי. האליפות הזו היא לא שלי, והיא לא של ליאור, והיא גם לא של ג'רום ושל קרטיס. הם הביאו אותנו לזה אבל האליפות היא של הפועל ירושלים. ברגע שקרטיס בא אליי בסוף משחק 5 מול נהריה, והוא קלע שלוש נקודות, ואומר 'מעכשיו מה שמשנה זה לנצח משחקים. לא משנה מי קולע. מה שחשוב עכשיו זה שהפועל ירושלים תנצח', אז מי אני בכלל שאתמרמר? יותר מזה: אני אמרתי לסימאונה [פיאניג'אני] ברבע השלישי של משחק האליפות, שהוא צריך להשאיר כמה שיותר את החמישייה שרצה, כמה שהוא רק יכול".

הנפת הצלחת של מירי רגב ושמואל פרנקל: "בגרמניה, הקבוצה שלי אלבה ברלין זכתה בגביע והפסידה אליפות בגמר. בהנפה היו רק שחקנים, לא היה שם אף אחד לא קשור… לא שמתי לב שזה קרה, ואז ראיתי פתאום אחרי, 'ביזיון בהנפה', והתחלתי להבין מה קרה… בושות זה לא מזיז ל[שרה רגב] כל כך. בושה מדברת אליה יותר… אבל שים לב למה זה לא יקרה יותר - בפעם הבאה, לפי סקרים, היא כבר תהיה ראש ממשלה. אז היא לא תניף לנו את הצלחת".

שיחות הארכת החוזה שהופסקו במהלך העונה: "בקיץ הקודם התחלנו לדבר, זה המשיך לתוך העונה, וזה נעצר, לא ברמה של 'אני לא רוצה לדבר אתכם' או להפך. אני הזזתי את עצמי הצדה כי זה הפריע לי מקצועית, הרעש והדיבורים ואיפה וכמה, החלטתי שזה לא עושה לי טוב ושאני מחוץ לנושא. בשום שלב לא היה פיצוץ. החלטנו שעדיף לחכות לקיץ".

על העונה הבאה: "זה צריך להיות במקום שטוב לי מבחינה מקצועית וגם טוב לי מבחינה כלכלית. מבחינה מקצועית, אני חושב שאני כבר בגיל בו הגיע הזמן שאני אקח עוד שני צעדים קדימה, ואני ארצה להיות במקום שיילך איתי באותו הראש".

תרומת הישראלים מול הזרים: "זה מאוד עניין של איך הקבוצה משחקת, מה האופי של הקבוצה. בא מאמן השנה ששינה המון דברים. התפקוד שלנו ליד קרטיס, ג'רום וקינזי, שהם מאוד מגוונים אבל מאוד מייצרים לעצמם, בסגנון שלהם -- יהיה אחר, ואין מה לעשות".

מתי יהיה פה עוד עודד קטש, ישראלי שהוא הכי טוב בליגה? "ברגע שיהיו פה פחות זרים. בליגה השנייה, שם יש שני זרים, אני רואה ישראלים שעושים דברים ואני אומר 'וואו, איזה כיף לו'. הוא יכול לעשות דברים שאני בהפועל ירושלים לא יכול לעשות. לא בגלל איך שהזרים שומרים כי הזרים בליגה לא שומרים עד שבא הפיינל פור; ישראלי בליגה השנייה יכול עכשיו לעלות ארבע-חמש התקפות, להעיף שלוש שלשות מטורפות, להחטיא את שלושתן, ובהתקפה החמישית לזרוק עוד אחת. אתה לא יכול לעשות את זה במקומות אחרים. קרטיס יכול".

שחקן הפועל ירושלים בר טימור(צילום: מגד גוזני)

אליפות, גביע ווינר, גמר גביע, חצי גמר יורוקאפ. אז למה העונה שלכם הרגישה כעונה רעה? "הפער הוא ברמת הביצוע. כי לא שיחקנו טוב ולא שיחקנו כדורסל יפה כל כך. גם במשחקים שניצחנו כאילו התשנו את היריב וגם את עצמנו. והמון משחקים צמודים שלא היינו צריכים להגיע לזה. זה היה הסגנון של הקבוצה, ככה זה התפתח, ובסופו של דבר זה נגמר באליפות".

תיאוריית ה"אליפות עם כוכבית", כלומר - ירושלים לא זוכה באליפויות מול מכבי: "זה ממש מעצבן אותי. כשאתה אומר שזו אליפות עם כוכבית אתה מבטל בבת אחת את מכבי חיפה. כאילו זה שמכבי חיפה עברה את חולון - והיתה צריכה לעבור אותה עם 0-3 - ואז את מכבי בצורה די משכנעת, אז היא כאילו לא קבוצה טובה, וירושלים באה וניצחה אותה ובגלל זה יש כוכבית. הכוכבית היא תרבות ספורט מפגרת שיש במדינה הזו, שאומרת אם לא ניצחתם את מכבי תל אביב אז אתם לא אלופים. ואם מכבי היו מנצחים את ראשון בגמר, גם הם לא היו אלופים 'כי הם לא ניצחו את ירושלים'? לא מצליח להבין את זה. יש שיטה שגורמת לזה שהכל יכול להיות. מתלהבים מהשיטה ואומרים 'כל פעם יש אלופה אחרת', ולא ניכנס אם היא טובה או לא - היא לא. מכבי לא הגיעו לגמר. אז לפעם הבאה, ההצעה שלי: לשים אותם ישר בגמר ומי שינצח בגמר יידע שזה בלי כוכבית".

על הטריק של המנכ"ל גיא הראל שהציל את העונה: "אחרי שהיינו ב-2:0 נגד נהריה נכנס גיא הראל לחדר הלבשה, עשה שיחה ובסוף השיחה פתח טלפון, עבר אפליקציה אפליקציה, והקריא לנו את כל הידיעות מכל האתרים עלינו, וכל מה שכתבו עלינו. זה דפק סטירה לאנשים, ומשם הגיעה האליפות. 'קבוצה מפורקת', 'שונאים אחד את השני', 'זה מזיק לחדר הלבשה', 'זה לא פוגע' - כל מה שכתוב. זה עבד, זה באמת עבד".

שתי העצירות ההגנתיות במשחק 4 בנהריה: "זה עשה לי טוב, כי זה בא ממקום לא צפוי. זה לא כל כך אני, זה שאתן סטופ הגנתי על הכדור בסוף שעון, ובטח על מישהו שלא בתפקיד שלי. ברגע שטרנס [קינזי] בא והחמיא מבחינתי זה הפרגון הכי גדול. כי טרנס זה השחקן הגנה הכי טוב שיש פה, הכי טוב שיצא לי לשחק איתו".

אם פיאניג'אני יעזוב, תעדיף מאמן ישראלי או זר? "לא כזה אכפת לי. כשהוא הגיע העונה, אז קצת נבהלתי. כי אתה אומר הוא לא מכיר אותי, הוא לא יודע מי אני, וגם אם יבוא היום מאמן ישראלי שלא אימן אותי, אז עדיין הוא מכיר אותי. לפעמים, ה'להתחיל מאפס' הזה הוא לא הכי כיף אבל לפעמים יכול לצד מזה דבר מאוד טוב".

על הירידה באחוזי העונשין: "אנחנו היינו עושים השנה בהפועל אימון בו כולם זורקים עונשין ואם מישהו מחטיא, רצים. ואוו, כמה היינו רצים".

סיפור על אמארה: "יש לו"ז טרום-משחק. טיפולים, חבישות, ארוחה קלה, מתלבשים באולם, מן הסתם. מגיע המשחק הראשון של העונה, מגיעים לזמן החטיף [שלוש שעות לפני המשחק]. ואמארה מוכן כולו. גופיה, מכנס בתוך החולצה, נעליים קשורות, הרסטות אחורה והמשקפיים עליו. וכולם יורדים עם פיג'מה וכפכפים, ומסתכלים עליו: 'מה?'. והוא אמר: 'אני רוקי, לא ידעתי'".

הפעם הראשונה שעיכל שהוא משחק עם אמארה בקבוצה: "היה משחק ששנינו היינו טובים, ואז הלכתי הביתה, הזמנתי פיצה וראיתי סרט. ופתאום אני רואה בסרט את אמארה. הופיע, אבל הופיע, היה לו שם תפקיד. ואתה אומר, פאק, הוא היה איתי הרגע על הפרקט, עשינו פיק-נ-רול ביחד. זה מדהים".

יאללה, עוד קצת אמארה: "במשחק 4 מול נהריה אני והוא לא עלינו הרבה זמן, ופתאום עלינו בסוף. כשעלינו בסוף ראיתי שהוא קצת היה בהלם. אמרתי לו, 'אמארה, זה מצב מה זה גרוע. אין לנו מה לעשות, מה שיהיה יהיה'. דיברו על הסטופ ההגנתי שלי אבל הוא עשה 3 מ-4 מהקו, במינוס 1 ובשוויון. זה סופר משמעותי. והוא לא שיחק 15 דקות. לעלות ולעשות 3 מ-4 במאני טיים - לא מובן מאליו".

על הקדנציה הקצרה של ג'נטילה: "זה לא עבד. בהתחלה כן היה רצון שזה יעבוד, אחרי זה קצת פחות. לא היה חיבור טוב".

כאוהד של מכבי חיפה בכדורגל, על שריקות הבוז נגד בניון במשחק הנבחרת: "בואו לא ניתמם. על זה שהוא עבר למכבי תל אביב, ולא יודע מה הסיבות - הן יכולות להיות הכי לגיטימיות בעולם - זה שאוהדי מכבי חיפה יקללו אותו על זה וישרקו לו בוז, אוקיי, קח אחריות. אי אפשר להגיד 'זו תרבות'. זו שנאה ספורטיבית, לא יפרגנו לך אם תלך למכבי תל אביב, לא משנה מה יהיה. ואתה יודע מה, זה בסדר. זה ששורקים לו בוז במשחק של נבחרת זה בושה, זה מגעיל אותי".

orenjos@walla.co.il

עוד באותו נושא

הלכלכתם וגם ביקרתם: מה כל כך מפתיע בשריקות הבוז ליוסי בניון במשחק הנבחרת?

לכתבה המלאה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully