בווידאו: מסיבת העיתונאים לקראת הפיינל פור
אי שם, באמצע הסיבוב השני, חשש אורלנדו מנדס ואלדס שהוא עומד בפני התרחיש שגורם לכל ספורטאי להתעורר בלילה שטוף זיעה קרה. "נפגעתי בברך במהלך משחק, הצילום הראה שיש משהו ושלחו אותי ל-MRI", מספר הגארד המקסיקני של מכבי חיפה בראיון לוואלה! ספורט. "לא הייתי מסוגל אפילו לחשוב על התמודדות עם עוד ניתוח. דיברתי עם אשתי והתחלנו לחשוב על פרישה מכדורסל".
עבור מנדס ואלדס בן ה-31, שעבר כבר היסטוריה של פציעות בברכיים, זה כבר היה עלול להיות יותר מדי. "כשהגעתי לכאן ידעו מה הבעיות שיש לי בברכיים, אז היה להם מושג מה אני יכול לעשות ומה לא. השילוב של הפיזיותרפיסטים יותם דניאל ואוהד אבלס עם צוות האימון, והתקשורת ביניהם, גרמה לכך שהצליחו להוציא את המירב מהסיטואציה. העובדה היא שמדובר בהצלחה גדולה, כי זאת עונה ארוכה ואני (מנדס ואלדס דופק על עץ, א.ש) נקי מפציעות לכל אורכה. זה אומר הרבה מאוד על המקצוענות והעבודה של יותם ואוהד".
חיפה עמדה אז בנקודת זמן בעייתית. הסנטר טוני מיטשל עזב, קווין פינקני רק הגיע ונשאר לה עוד חילוף אחד בלבד במכסת הזרים העונתית. מנדס ואלדס נעמד על הרגליים והחליט לדחות את הרהורי הפרישה לסוף העונה, לפחות. "יותם ואוהד התחילו לעבוד, שיפרו את המצב שלי, ושום דבר משמעותי לא קרה, אז הצלחתי לסיים את העונה. אם הייתי פורש תוך כדי העונה, זה היה מציב את מכבי חיפה במצב מאוד קשה. דיברתי איתם והחלטתי לנשוך שפתיים, ואחרי הפיינל פור נבדוק שוב את המצב. אני צריך להחליט אם לפרוש או למשוך עוד כמה שנים. יש לי כבר שתי הצעות על השולחן לעונה הבאה, אז יש סיכוי שאמשיך עוד שנה או שנתיים".
אחרי הפציעה המשיך המקסיקני לשחק, אבל ידע המון עליות וירידות. אלא שבמאני טיים של העונה, משחק מספר 4 נגד הפועל חולון בבית, הוא התעלה ורשם שיא עונתי של 24 נקודות ששלח את חיפה לפיינל פור. "אני חושב שבגלל זה הביאו אותי לפה. הייתי בסיטואציות כאלה, זכיתי בכמה אליפויות עם הקבוצות שלי ובמדליות עם הנבחרת הלאומית. הניסיון עוזר ברגע הנכון. באתי למשחק הזה עם צורת מחשבה נכונה, ואני מאוד שמח כי זה הרגע שאתה מצפה לו".
זאת הייתה עונה לא פשוטה עבור מכבי חיפה. חמישה זרים שחתמו במועדון לא גמרו את העונה אחד מהם, קארבל אנדרסון, שוחרר עוד לפני פתיחת המשחקים ומנדס ואלדס הגיע על חשבונו. הירוקים כיוונו גבוה, והשתחלו בקושי לפלייאוף מהמקום השמיני. "היו כמה נקודות שהתחלנו להיות מתוסכלים מהעונה הזו", מספר הגארד בן ה-31, "למשל כששיחררו את אלכס פרס, או את מיטשל וג'אריד פיימוס שהיה צריך ללכת, או כשוויל גרייבס נפצע. הרגשנו שבכל פעם שאנחנו מתחברים והופכים לקבוצה, משהו כזה קורה ומכשיל אותנו. אבל התחברנו בנקודה הנכונה".
השחרור של פרס פינה מקום לשובו של גרגורי ורגאס, ששינה את כל הקבוצה שלכם.
"ההגעה של גרגורי שיפרה את הקבוצה בצורה דרמטית. הוא מכיר את הליגה, שיחק כאן בעבר, סגנון המשחק שלו מתאים בצורה מושלמת לישראל. הוא הגיע ומיד התחיל להנהיג".
כשאיבדתם את גרייבס חשבת שזהו, העונה נגמרה?
"הפציעה של וויל הייתה נוראית. הוא היה שחקן מפתח בשבילנו, הביא אנרגיה שאף אחד מאיתנו לא יודע להביא, והוא גם שחקן מנוסה. זה הציב את כל הארגון בסיטואציה כמעט בלתי אפשרית. לקבוצה היו רק יומיים להחתים שחקן לפני תום מועד ההעברות, והם עשו את זה ומצאו פתרון. אנחנו כשחקנים ידענו להתאושש מזה, לעשות את העבודה שלנו, והכל הסתדר כמו שרצינו".
למרות העונה הסדירה הלא משכנעת, חיפה הדיחה את הפועל חולון 1:3 והפכה למדורגת שמינית הראשונה בהיסטוריה שמעיפה את מוליכת הטבלה. "לאורך כל העונה היינו בסוג של רכבת הרים, עליות וירידות, פציעות, ואני חושב שהמקום השמיני שבו סיימנו לא ייצג את מי שאנחנו כקבוצה. לרוע מזלנו, לקראת סיום העונה הפסדנו כמה משחקים וסיימנו במקום הזה, אבל זה כי הליגה כל כך משוגעת. היא כל כך תחרותית. היינו אמנם אנדרדוג מבחינת הטבלה, אבל ידענו מה אנחנו מסוגלים לעשות, והוכחנו את זה בסדרה".
זאת הייתה הסדרה של ג'ון דיברתולומאו, הוא היה מעל כולם.
"ג'ון הוא שחקן שעובד ממש קשה, הכל מתחבר לו כרגע, ומגיע לו. הוא תמיד השחקן הראשון שמגיע וכמעט האחרון שעוזב, הוא ממש רעב אבל גם מאוד צנוע. העתיד ממש ורוד עבורו לדעתי".
רבים פיקפקו במאמן עופר רחימי במהלך העונה.
"זו השנה הראשונה של עופר כמאמן, והוא הוביל את הקבוצה לפיינל פור. הוא אדם ממש, אבל ממש טוב, מקבל אותך בידיים פתוחות, מזמין אותך לבית שלו, התייחס לאשתי ולילדים שלי בצורה מדהימה. לדעתי זאת שנה ראשונה מדהימה עבורו, ואני חושב שחלק מזה קשור לכל הארגון הזה. הייתה תקופה בה ארגונים אחרים היו נכנסים ללחץ ואולי שולחים את המאמן אחרי התוצאות שלנו, אבל במכבי חיפה בחרו להמשיך בתהליך. לפעמים המהלך הכי טוב שיש לעשות זה לא לעשות שום מהלך".
מנדס ואלדס הוא בוגר אוניברסיטת ווסטרן קנטאקי, בה שיתף פעולה עם קורטני לי. את כל הקריירה שלו העביר במקסיקו, עד שבגיל 30 החליט לצאת למכבי חיפה, כשברקורד שלו מדליות זהב עם הנבחרת הלאומית, ושתי אליפויות. "מהיום שהתחלתי לשחק כדורסל מקצועני, כל מאמן שהיה לי, כל קבוצה ששיחקתי בה, תמיד אמרו לי שאני צריך ללכת לשחק באירופה. גוסטבו איון מריאל מדריד כל הזמן אומר לי שאני טוב מדי בשביל מקסיקו, אבל בתקופה ההיא במקסיקו שילמו כסף נהדר, והיה ממש קשה לוותר על זה, בעיקר כשמכניסים לשיקול את הפציעות שלי, ולא דמיינתי את עצמי משחק פעמיים בשבוע במשך עשרה חודשים. אבל אז התחילו בעיות במקסיקו, והרבה מאוד שחקנים החליטו שהם עוזבים, אז אמרתי לעצמי שזה הזמן לבצע שינוי. לא רציתי שיזכרו אותי בתור הבחור שהשאיר את החותם שלו במקסיקו, אבל נשאר שם כל הקריירה שלו".
למעשה, השבוע הקרוב עשוי להיות האחרון בקריירה שלך, אתה חושב על זה?
"החלטתי שאני אשאיר את הדברים פתוחים, כי אם אני אשים תאריך ואגיד ששם אני פורש, אז אני לאט לאט איעלם עד שיגיע היום הזה. אני לא רוצה להודיע שום דבר או לעשות מזה עניין גדול. הדלת פתוחה לשני הכיוונים. אם נזכה באליפות או לא, זה לא ישפיע על ההחלטה שלי. אני אחזור הביתה, אנוח קצת, אכתוב לעצמי מה המטרות שיש לי עוד להשיג, מה הפרק הבא שלי בחיים, ואם זה יכלול לשחק עוד שנה או שנתיים, אז אמשיך, ואם לא, אז לא".
מחר (שני, 21:15) תפגוש מכבי חיפה את מכבי תל אביב בחצי הגמר. בשני המשחקים הראשונים בין הקבוצות העונה, הפסידו הירוקים בגלל החטאות בהתקפה האחרונה. במשחק השלישי הם ניצחו ביד אליהו. "האם אנחנו שווים למכבי? קשה לומר. האם אני חושב שאנחנו יכולים לנצח אותם? ברור. האם אני חושב שהם משחקים ברמה גבוהה יותר ממה ששיחקנו נגדנו? כן. האם אנחנו משחקים ברמה יותר גבוהה? כן. אז קשה לומר מהנתונים הללו מה הולך לקרות. הרבה תלוי בצורה שבה מכבי תל אביב תבוא, ובצורה שאנחנו נבוא, ברמת האינטנסיביות והרעב, ואיך נעמוד בלחץ שמסביב, אם נדע לעמוד בכל הדברים המנטאליים זה יוכל ללכת לכל כיוון".
מה היתרון שלכם מול מכבי תל אביב?
"היתרון שלנו זה שאנחנו האנדרדוג, אף אחד לא מצפה ממכבי חיפה לנצח את הקבוצה עם התקציב הגדול. הלחץ עליהם, אנחנו מאוד מנוסים וזה עוזר. אנחנו חייבים לבוא עם מנטאליות של האנדרדוג כדי שנוכל להתמודד במשחק הזה. אני יודע שאני חייב להתעלות, זה המאני טיים, זה הזמן שלי. זאת הסיבה שאני ממשיך לשחק, בשביל הרגע הזה. יש הרבה מאוד לחץ עליי, אבל הייתי ברגעים כאלה, והצלחתי לתפקד בצורה טובה בעבר בסיטואציות כאלה. אתה תמיד לחוץ לפני פתיחת המשחק, ואז אתה נרגע עם הפתיחה ומבין שזה רק משחק כדורסל".
היה כבר רכז מקסיקני אחד, פול סטול, שהביא אליפות למכבי חיפה ב-2013.
"כולם רוצים להשאיר את החותם שלהם איכשהו, בכל מקום ששיחקתי אני חושב שהתמזל מזלי להשאיר סוג של חותם, ולזכות באליפות עם מכבי חיפה כמו שפול סטול עשה, זה יהיה דבר ענק. הישג גדול, אשמח להיות חלק מזה".