את בוקר אתמול (ראשון) פתח עדי קריספין עם הרבה אנרגיות. זה היה אמור להיות היום הראשון בו הפרויקט שתכנן בהפועל עכו ייצא לפועל. על הפרק כבר הייתה החתמת המאמן, זיו אריה, והצוות המקצועי באופן רשמי ולאחר מכן החתמות שחקנים נוספים. בתשע בבוקר הוא כבר עמד בדלת מוכן כדי לצאת צפונה יחד עם דן לובלסקי על מנת להניח את הצ'ק הראשון בעיריית עכו ולהתחיל במלאכה. אלא שאז הגיע הרגע שהוא עצמו לא ממש האמין שקורה: "התקשרתי אליו והוא לא ענה. התקשרתי שוב, הוא היה בממתינות ואחר כך חזר אליי ואמר לי: 'קטסטרופה עדי. אל תשאל אותי למה, אני לא הולך על זה ומבטל הכול'. הייתי בהלם. זה היה פתאומי, בלי הכנה. ביום שישי סגרנו הכול ונחתם הנספח החדש. ופתאום זה קרה".
עוד בנושא:
בעיריית עכו שוקלים לתבוע את לובלסקי
עסקת הפועל עכו פוצצה, שלומי דורה צפוי להישאר
מה עבר עליך מאז?
"אני בהלם. כל השחקנים שרצינו להחתים, מאמנים, כל תכניות העבודה וכל מה שתכננו עם אנשי הניהול בעכו, ירד לטמיון. לך תסביר להם ששום דבר לא יוצא לפועל. אבא של עידו דוידוב סימס לי 'מה קורה', גם דן גלזר. שחקנים המתינו לחתום על הסכם. היו לפחות 10-9 סגורים: מאמן, עוזר, מנכ"ל ושחקנים".
מה בדיוק נסגר בין עכו לבינכם בימים האחרונים?
"העירייה הייתה מוכנה להשאיר את דודי רוזנפלד ואודי עייאש, מה שהיה חוסך מאיתנו את הערבות הבנקאית על סך 1.4 מיליון שקל. על יתר החובות, העירייה התחייבה לקחת הלוואה בסך מיליון שקל שתוחזר בעוד כמה שנים. העירייה באה לקראתנו. הסכמנו על הכול, נשאר לו רק לבוא, לחתום ולעבוד".
השבוע האחרון לא הדליק לך נורה אדומה?
"הדליק נורה, אבל בכל פעם פתרנו את זה. כל פעם שהוא קצת התרחק כי הוא פחד להשקיע כספים ולקחת התחייבויות, העירייה באה לקראתנו".
איך הכול התחיל?
"אני מכיר את דן 10 שנים ועשיתי איתו בעבר עסקים. הוא אמר לפני שנה שהוא מת לקחת מועדון בישראל. הוא רצה מועדון שעומדים מאחוריו משקיעים. יש לו כסף, אבל הוא לא רצה לשים יותר מדי כסף אישי. יחד עם אנשי עסקים שהוא מכיר הוא רצה להשקיע כספים לטובת פרויקט של זרים ואקדמיה. קישרו אותנו לעכו והתחיל המשא ומתן. הייתי שותף לרעיון מתוך רצון להחדיר תרבות ניהולית מקצועית חדשה".
למה זה לקח כל כך הרבה זמן?
"המו"מ נמשך 5-4 חודשים. בשנה הראשונה הכוונה הייתה לקחת את המועדון, לדאוג להשקעה של עד 800 אלף שקל. מתישהו דן אמר: 'אני לא רוצה לקחת סיכון יותר גדול. אני מכיר את האנשים בישראל ומפחד. יכול להיות שבשנה הראשונה לא אביא כסף, אלא אעשה פיילוט בתקציבים הקיימים. בשנה אחר כך, אם הכול יהיה בסדר, אדאג להזרים כל שנה שני מיליון שקל'. אחרי חודשיים ההסכם התקרר, עכו ניתקו מגע כי הם טענו שיש רוכשים אחרים שמוכנים לשים יותר כסף - רמזו לנו שזה דודו דהאן. כשדן גילה שזה בורח לנו מהידיים הוא שאל מה צריך. בפרק זמן של חמישה ימים, הם הכניסו דרישה של השקעת מיליון שקל למשכורות של העונה הנוכחית, 1.6 מיליון שקל בעונה הבאה ו-2.5 לאחר מכן".
ומה אז?
"ראש העיר ודודי הלחיצו אותנו בלוח הזמנים. דן חתם על ההסכם תוך כדי לחץ ב-7 במאי. לאחר מכן, התחלנו לגלות את החובות שנוצרו שם ולא ידענו עליהם. הפסקנו את הבדיקה בזמן שהבנו שיש גורם אחר בתמונה. כשגילינו את החובות, דודי טען שיש להן כיסוי ושהוא מגלגל אותן לשנה הבאה. רק שלמעשה כיסוי החובות היה אמור לבוא מהתשלום הראשון שמגיע מהמנהלת ומהכסף של דן תכננו לשלם משכורות. מעבר לזה יש חובות לספקים ומענקי עלייה. ראש העיר הסכים להשאיר את אותה עמותה ואת הערבויות בבקרה ושדן יהיה רק מנהל, בעל שליטה בעמותה והמחליט הבלעדי".
אז כמה כסף הוא היה אמור להעביר?
"בשלב הראשון מיליון שקל בשלושה תשלומים, אבל העסקה לא נפלה על 400 אלף שקל. הוא קיבל רגליים קרות. הוא אמר שיש לו את הסיבות שלו, שהוא ישב עם המשפחה וברגע האחרון פשוט החליט לא ללכת על זה והתנתק מכולם".
לא מטריד אותך שאתה מזוהה על ידי הציבור כמי שבנה את הפועל תל אביב של כבירי ועכשיו כמי שאחראי על מה שקרה בעכו?
"הדברים הם שונים. בהפועל, חברנו בארי בן זאב, אלי פסטמן ואני והתחלנו לעבוד על פי תקציבים שאמורים להיות בעונה שלאחר מכן. הייתי אמור להיות אחראי על הצד המקצועי. לימים, מני ויצמן הכיר לנו את אמיר כבירי והמשכנו בתכניות. בנינו על תקציב של 26-25 מיליון שקל הכנסות, בארי עשה פריסת חובות, אבל ביוני התכנית השתנתה כי כבירי לקח על עצמו הכול והתחייב על דברים שמעבר. עזבתי או הועזבתי ובארי עזב אחר כך. התכנית של כבירי הייתה פי ארבעה. ברגע שזה לא מתאים, אתה הולך. בעכו זה סיפור שונה. פנה אליי בחור שאני מכיר, שרצה לקחת זכויות ניהול של מועדון. הוא רצה שאני אהיה המנהל המקצועי כי הוא מכיר את היכולות והידע שלי. בסופו של דבר, הוא קיבל רגליים קרות והלך אחרי שהתחלנו לעבוד".
נגרם נזק לאנשים.
"לאוהדים בעיקר ולאנשים בעכו. אף אחד לא חתם איתי, רק סוכמו דברים בעל פה. לא יכולתי לחתום עם אף אחד. זיו אריה התפטר מקבוצתו וכנראה היה עושה את זה בכל מקרה. זה לפחות מה שהוא אמר לי".
אתה מרגיש אחריות כלפי אותם אנשים?
"השחקנים מבוקשים בהרבה מאוד קבוצות. הם היו באים לעכו רק בגלל שאני רציתי אותם וזיו תוכנן להיות המאמן. אני מדבר על שחקנים מוכשרים שרוצים אותם בנתניה, רעננה ובני יהודה. דיברנו על צעירים שמבוקשים מאוד. אני רק יכול להצטער כי הייתי רוצה לעבוד איתם ולטפח אותם".
לך נגרם נזק תדמיתי?
"בטח. כמו שהיה בהפועל תל אביב, שם התחלתי לעבוד ולא נתנו לי לסיים את העבודה, כך גם בעכו. הייתי אמור להתחיל לעבוד ואפילו לא קיבלתי צ'אנס. הכול נעצר. התפקיד של מנהל מקצועי זה לא רק לבנות סגל, אלא להתוות דרך. נפגעתי מהמהלך כי זו פרנסה ו-ויתרתי על הרבה דברים אחרים. עבדתי כל יום מהבוקר עד הלילה על הפרויקט בעכו".
אפשר להשוות את דן לובלסקי לאנשים אחרים שבאו וניסו לעשות סיבוב פרסום פה?
"לא. לדן יש כסף, קצת כסף. הוא פחד מהמהלך ולדעתי זה היה גדול עליו. הוא ראה גם את כל הריבים והתככים שיש בפנים. כולם לכלכו על כולם. הוא נגעל מזה".
למה בעצם הוא רצה להשקיע בעכו?
"הדגשתי את זה בפני אנשי עכו: הבן אדם בא לעשות כסף. הוא מביא את הזרים שלו מהאקדמיה הקטנה שלו במעט מאוד כסף ולמכור אותם ביותר כסף. זו הייתה המטרה שלו, הוא ראה בזה עסק לכל דבר. הוא התכוון לשים מיליון או שני מיליון שקל לשנה, לפתח, לטפח ולמכור שחקנים כשחלק מהכסף נכנס למועדון וחלק אליו".
הייתה תחושה שניסו להכשיל את הפרויקט
"בכדורגל כמו בכדורגל יש אנשים צרי עין. ברגע שזה פורסם, שמעתי כל מני פידבקים שליליים מאנשים. כשרואים שמישהו מנסה לעשות מהלך טוב, ישר יש נטייה ללכלך: 'אין לו כסף', 'הוא לא יודע', 'הוא מזוהה עם מועדון כושל'. בכל מקום בכדורגל יש אגו וגם בעכו. יש שם אנשים שרצו להמשיך להחזיק בתפקידי ניהול".
מה היה החזון המקצועי שלך בעכו?
"קבוצה של צעירים עם ממוצע גילאים של 22 לצד שלושה ותיקים. ללמד ולהתוות דרך מקצועית - דרך אחת, שיטה אחת, סגנון אחד של כדורגל התקפי ושמח. לחבר את מחלקת הנוער לבוגרים, שהיום זה מופרד. הדבר הכי גרוע למועדון כדורגל הוא שמחלקת הנוער מופרדת מהבוגרים ואין שום זהות".
זה לא קצת סותר, כי פה הבאת סוכן שחקנים לרכוש קבוצה.
"הוא סוכן שחקנים והיום זה מקובל. פיני זהבי עשה את זה במוסקרון וז'ורז'ה מנדש בפורטוגל. סוכני שחקנים מתעניינים ברכישת זכויות ניהול של קבוצות כי הרבה יותר נוח לסוכן או סוכן לשעבר לרכוש קבוצה, לשים בה שחקנים שלו ולהעביר אותם הלאה. זה כסף, זה ביזנס. טוב או לא? לא יודע, אבל זה ביזנס. זה עולם הכדורגל. לקנות בזול ולמכור ביוקר. אייאקס עושה מזה כסף, ליון עושה מזה כסף, אלי טביב עושה מזה כסף".
קודם כל, צריך לבסס קבוצה בליגת העל לפני שמחפשים להרוויח.
"זה הולך ביחד. מן הסתם אם אתה לוקח שחקנים בעלי פוטנציאל ומאמן אותם נכון, הקבוצה תהיה טובה. אתה תוקע יתד בליגת העל, מוכר אותם וממשיך הלאה. מונאקו לקחה את קיליאן אמבפה ועכשיו תמכור אותו בהרבה כסף. גם מכבי תל אביב לקחו את ערן זהבי ומכרו אותו בשמונה מיליון דולר. אחד ההישגים של מועדון כדורגל הוא לקחת שחקן, להשביח אותו ולמכור אותו. כמו יחידה שמממנת את עצמה".
נשמע שיש לך הרבה ביקורת על הפן הניהולי בכדורגל הישראלי
"זו קלישאה, אבל אין פה באמת דרך. אין פה מנהל מקצועי. על פי מה בוחרים מאמן? דרך? סגנון? מאמנים מדברים על שיטות, אבל אם תדבר עם מנהלים ספורטיביים בכדורגל, יגידו לך ששיטה זה משהו מאוד זניח בכדורגל. קודם צריך להתוות סגנון לקבוצה ועליו מלבישים שיטה. כשברצלונה עוברת מ-4-4-3 ל-3-4-3 אף אחד לא רואה את זה כי היא משחקת בסגנון מסוים. אין כאן תהליך של בחירת מאמן, לא חושבים על התהליך שמועדון צריך לעבור מבחינת מחלקת נוער ובוגרים, אילו שחקנים ברמה האסטרטגית מתאימים למועדון. מחתימים פה בשלוף".
ג'ורדי שינה פה סטנדרטים, אבל בשנה האחרונה מעמד המנהל המקצועי התרסק עם שום, קלינגר, מזרחי וגוטמן. לא מבינים פה את מהות התפקיד?
"לא. מביאים מאמן וקוראים לו מנהל מקצועי כדי שיפקח על המאמן כמו בייביסיטר. לא הגיע לפה עוד מישהו כמו ג'ורדי שיש לו אסטרטגיה ויש לו ראייה לטווח ארוך. לא אומר שג'ורדי עושה הכול ב-100 אחוז נכון, אבל יש דרך, הוא בוחר את צוות האימון על פי הסגנון שהוא רוצה להתוות למכבי תל אביב וכך גם את השחקנים. אצל שום וגוטמן זה לא קרה. לא ראו חמש שנים קדימה, אלא כאן ועכשיו".
אנשי מקצוע פה יגידו מי אתה שתבקר אותם..
"אימנתי שנים במחלקות נוער, הדרכתי אישית שנים שחקנים שהיום הם מהמובילים ובקשר תמידי איתם. משנת 2000 עד היום הייתי מעל 20 פעם בחו"ל להשתלמויות של חודשים במועדונים הכי גדולים. ראיתי אימונים ולמדתי ניהול מקצועי מאנשים כמו בראידה, שהיה במילאן ובברצלונה, וצ'יקי בגיריסטיין. ראיתי איך הם מטפחים שחקנים ומהי השקפת העולם שלהם. ראיתי איך הם בוחרים לפי דרך".
ולמרות הכול, יזכרו לך שאתה זה שהבאת את ססאר מנדיונדו, הזרים שנכשלו ותישאר מזוהה עם כבירי.
"לפני כן כששאלו מי זה קריספין, היו אומרים שזה זה ששלח את גיא אסולין לברצלונה, זה שגילה את איתן טיבי בבית"ר חיפה ואמר לו שהוא יהיה הבלם הכי טוב בארץ. אחרי טיבי, אסולין ובן שהר, הגיעה הפועל תל אביב. תמיד זוכרים את הדבר האחרון".
אולי הטעות שלא הגדרת את עצמך כמנהל מקצועי? חשבו שאתה הבעלים.
"בתקשורת לא הגדירו את זה נכון. תמיד אמרתי שאני לא בעלים. הייתי מנהל מקצועי או כמו שכבירי אהב לקרוא לזה יועץ מקצועי. בסוף, גם זה לא הייתי".
אתה רואה את עצמך מקבל תפקיד בקבוצה בכדורגל ישראלי או מנסה לעשות מהלך דומה?
"לא אביא כל מיני דן לובלסקי למועדון. לא רוצה להיות אחראי על בעלים. האם אקבל תפקיד? זה תלוי פה בקשרים שלך וברמת האמון של הבעלים. כמה בעלים רוצה מנהל ספורטיבי ולא עוד מישהו שבא, מעביר את העונה ואולי מפטרים אותו. רציתי לשנות פה בארץ את מעמד המאמן. התכוונתי לתת גיבוי וללכת עם מאמן דרך. היום משחקים במאמן כמו בובה על חוט. כן מתאים, לא מתאים, זורקים אותם, מפטרים אותם ומתייחסים לא יפה. אין יותר כבוד למאמן פה וזו בעיה. רציתי לשנות הרבה דברים".