בית משפט המחוזי בתל אביב, בראשותה של השופטת ברלינר, קיבל את עמדת המדינה בערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בעניינו של שופט הכדורסל לשעבר, סמי בכר, וקבע כי לא חלה במקרה זה הגנה מן הצדק הנשענת על אכיפה בררנית. בית המשפט הרשיע את בכר בביצוע עבירות מס, וכן גזר את דינו לשמונה חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 20 אלף שקלים.
ב-18 בדצמבר 2016 קבע בית משפט השלום בתל אביב כי כתב האישום כנגד בכר בטל בגין הגנה מן הצדק אכיפה בררנית, וזאת למרות שקבע שבכר ביצע שורה של עבירות של העלמות מס, בכך שהשמיט במרמה הכנסה בסך 850 אלף שקלים בין השנים 2001-2008 וזאת במסגרת עיסוקו כשופט כדורסל בחו"ל, ואף קבע כי הסבריו של בכר להעלמת ההכנסות הינם "תירוצים קלושים ואומללים".
בית משפט השלום קבע, כי היות שרק כנגד בכר הוגש כתב אישום בגין העלמת הכנסות בחו"ל מבין כל השופטים שנחקרו בגין העלמת הכנסות מעיסוק השפיטה בחו"ל, הרי שדין כתב האישום כנגדו להתבטל, וזאת למרות שהוא העלים את סכום ההכנסות הגבוה ביותר מבין כל השופטים שעסקו בשיפוט בחו"ל, וכן פעל בדרכים שונות של מרמה על מנת להעלים הכנסות אלה מפקיד השומה. המדינה ערערה על הכרעת הדין וטענה כי בין בכר לשופטים האחרים יש כאמור שוני מהותי, ובכל מקרה לא היה מקום לבטל את כתב האישום כנגדו. בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת המדינה וקבע כי בית משפט השלום שגה כשקבע כי לבכר חלה הגנה מן הצדק, ובעקבות זאת הרשיע את בכר בעבירות שיוחסו לו. בעקבות המלצת בית המשפט הסכימו הצדדים לעונש של מאסר על תנאי וקנס.
ביהמ"ש ציין בהחלטתו כי "אנו רואים להבהיר כי קיבלנו את עמדת המדינה, לפיה לא עומדת למשיב במקרה זה הגנה מן הצדק הנשענת על אכיפה בררנית וגם לא כל היבט אחר של הגנה מן הצדק. נראה לנו כי בנושא זה שגה בימ"ש קמא שעל כן גם המלצנו כפי שהמלצנו".