ריאל מדריד שוב זכתה בליגת האלופות

ווינר מעולם אחר: כריסטיאנו רונאלדו ממחיש את העליונות שלו על ליאו מסי

המספרים חולניים, הגביעים נערמים, השאלה האולטימטיבית מעולם לא היתה פתוחה יותר. מסי אולי הכי טוב, הכי שלם, הכי יפה לעין, אבל רונאלדו הכי מנצח, קליני על גבול הרובוטי, מכונה בין בני אדם. אם גורל כדור הארץ היה תלוי בשחקן אחד, אורן יוסיפוביץ בוחר בכריסטיאנו

AP

לא מעט אנשים טוענים שהם לא אוהבים השוואות, אבל טבלאות הרייטינג מראות כנראה שאין דבר אהוב מזה, ולכן בתקשורת האמריקאית חופרים כבר חודשיים בשאלה - מי גדול יותר, מייקל ג'ורדן או לברון ג'יימס? ואז מגיעים הנימוקים משני הצדדים, כשכל צד תופס את הנתונים שיעזרו לו להוכיח שהוא כביכול צודק. זה יספור אליפויות וזה ידבר על הצוות המסייע ואיכות היריבות, וזה יראה נקודות למשחק וההוא יבליט את הריבאונדים והאסיסטים, וההוא ידבר על קלאץ' וההוא על מי שחקן שלם יותר, וזה יגיד "הוא מעולם לא הפסיד בגמר" והשני יענה "אבל הוא הגיע ליותר גמרים". לאחרונה הוסיפו אנשי תקשורת מגניבים שאלת מבחן שבעיניי עושה את כל הדיון הזה לקל יותר:

"נניח שחייזרים רעים נחתו והם מאיימים להשתלט העולם הזה, והמלחמה תוכרע על ידי משחק כדורסל אחד, ואותנו, את בני האדם, ייצג איש אחד - במי תבחרו, במייקל או בלברון?".

אם תרצו, השיטה האלטרנטיבית לקביעת מי הכי טוב בעיניכם, באמת, כרגע. השאלה הזו גורמת לכם להתחייב לתשובה, כי עתידכם, עתיד משפחתכם, עתיד האנושות בידיכם.

נו, אז בואו נשחק:

"נניח שחייזרים רעים נחתו והם מאיימים להשתלט העולם הזה, והמלחמה תוכרע על ידי משחק כדורגל אחד, ואותנו, את בני האדם, ייצג איש אחד - במי תבחרו, בלאו או בכריסטיאנו?".

כרגע, קיץ 2017, אני בוחר ברונאלדו.

אפשר לדבר על הרבה דברים מהגמר, אבל רונאלדו הוא הסיפור. הוא תמיד הסיפור (צילום: AP)

כן, אפשר לדבר היום על הרבה אספקטים מעניינים מגמר הצ'מפיונס של אמש. על העוצמה של ריאל, שדפקה ביובנטוס רביעייה אחרי שהגברת ספגה שלושה לאורך העונה כולה, והפכה לראשונה שמשלימה זכייה שנייה ברציפות בצ'מפיונס; על הלוזריות ו/או החולשה של יובה, שהפסידה בחמישה גמרים ברציפות; על זידאן, המאמן הראשון שזכה בצ'מפיונס פעמיים ב-18 חודשים ועדיין נחשב לאנדרייטד; על קרוס וניהול המשחק ההנדסי שלו; על מרסלו והבישולים ותנועת הקו המדהימה; על בופון והאכזבה ההיסטורית; על קאסמירו, שגם שיגר טיל וגם נבחר למצטיין של עכברי הסטטיסטיקות.

יש הרבה על מה לדבר ועל מה לכתוב, אבל הסיפור זה רונאלדו. אין מה לעשות, הוא תמיד הסיפור. גם בגמר היורו בשנה שעברה, בו נפצע ולא שיחק ב-100 הדקות האחרונות, הוא היה הסיפור. הנבחרת שלו עשתה היסטוריה עם ניצחון על המארחת צרפת בהארכה אבל כולם עסקו בכריסטיאנו, ובעש בין העיניים, ובכך שהיה אמור להיות מפונה לבית החולים וסירב והדריך את החברים מהספסל, וברגע מסוים אפילו צלע לתוך האזור הטכני של דידייה דשאן. ואיך חגג, בקרטוע, את התואר החשוב ביותר בחייו.

אז בטח שאתמול זה היה הוא. זה היה ה-גמר שלו. בגמר היורו הסתמך על חבריו; בגמר הראשון של הצ'מפיונס בו זכה, עם יונייטד, הוא היחיד בשורות השדים האדומים שהחמיץ פנדל בדו קרב מול צ'לסי ואברם; ב-2014 הוא כבש כשזה כבר היה גמור; בשנה שעברה כבש את הפנדל המכריע אבל ב-90 דקות זה היה הערב של ראמוס.

הפעם זה היה הוא והוא והוא. הוא פתח את הקונצרט דווקא בדקות נהדרות של יובה, אחרי דאבל-פס עם קרבחאל שגרם לקייליני לאבד אותו - איום רציני ראשון, גול ראשון. ואז הגול השני שלו - המסירה של מודריץ' אכן היתה גאונית, מהאיכותיות שבנמצא, ועדיין, איזו תנועה של כריסטיאנו בדיוק למקום הנכון, בזמן הנכון, כשבונוצ'י - הבלם הטוב בעולם - רק יכול לצלם מקרוב; שני בלמי-על שהסתדרו העונה עם כל מה שהעיפו עליהם אבל נראו אבודים בצלו.

והנה הוא השלים ארבע זכיות בליגת האלופות (מסי, הנמסיס הנהדר שלו והתשובה השנייה האפשרית לשאלת החייזרים, עם 4 מבחינה טכנית, אבל בראשון שלו, 2005/06, היה ניצב); בשלושה גמרים כבש, ברביעי בפנדל. והוא יקבל את הבלון ד'אור החמישי (מסי עם 5, אחרי שהוביל 1:4 במירוץ הזה). וכן, יש את היורו.

אם הייתם עושים את הסקר הזה אתמול, מסי או רונאלדו, מסי היה מנצח, וזה לא היה כל כך צמוד. הבוקר זה יהיה צמוד. ככדורגלן, מסי מדובר יותר, שלם יותר, מדהים ומענג יותר את העיניים. אבל רונאלדו מכונה, הרבה יותר מכונה. היו תזוזות לאורך השנים במאבק הדו-ראשי הזה, בשניים שתפסו לנו את הדור וכמה טוב שכך, אבל עד לפני זמן-מה זה לא נראה כמו קרב אמיתי. היה ברור שמסי מספר 1, ורונאלדו במקרה הטוב במקום 1.5.

הבוקר השאלה נפתחה. וכן, יהיו נימוקים לכאן ונימוקים לכאן, אבל אם חייזרים עומדים להשמיד אותנו, אני הולך עם רונאלדו.

עוד באותו נושא

פרס: "זידאן צריך להישאר בריאל לנצח", רונאלדו עונה למבקרים

לכתבה המלאה
באופן הזוי, הוא טוב יותר מכפי שהיה בשיאו. תחשבו על זה. רונאלדו צובר גביעים (צילום: רויטרס)

כי לפחות לפי מראית עין, אין בן תמותה שרוצה לנצח יותר ממנו. אין אף אדם שחוגג חזק יותר ברגע של שריקת סיום. והרי שריבוי תארים אמור להפוך אותך לאדיש, מתישהו. אצלו זה ההפך. הרעב רק מתעצם ככל שהבטן מתמלאת. הוא כל כך רוצה להניף. עם צמד, בפנדל, כמאמן מהספסל. אין מישהו שכל כך שונא להפסיד. אין מישהו שכל כך ייפגע מכך ששחקן אחר לקבוצה עלה, לכאורה, יותר כסף ממנו. אין מישהו שיתעצבן כך כששחקן אחר לקבוצה מבקיע והוא לא. אין מישהו שגם ברגע קבוצתי כה גדול, היסטורי, ידאג לציין שגם עבורו זה חשוב כי הוא כבש צמד והיה נהדר. אין מישהו שעדיין יהיה במלחמה בלתי פוסקת עם מבקריו, למרות שכבר השיג את כל מה שהשיג. אין מישהו שכל כך יתרכז בלהשתיק.

הוא כבר בן 32. גופנית הוא עבר שינוי, הוא כבר לא מה שהיה. אבל הוא שינה פוזיציה והיום הוא החלוץ הכי טוב בעולם. 9 כמו שאף פעם לא כתבו. ועכשיו, באופן הזוי, הוא טוב יותר מכפי שהיה בשיאו. תחשבו על זה.

אתמול הוא כבש את הגול ה-600 בקריירה. מאז 2012/13, הוא אחראי ל-84 גולים בצ'מפיונס ליג - שערים ובישולים. אחריו מסי, עם 53. הפער בלתי נתפש ובלתי נתפס. בשלבים הכי מכריעים (רבע, חצי, גמר) רונאלדו עם 37 שערי צ'מפיונס, פי 2 מכל אחד אחד. את חמש העונות האחרונות הוא סיים כמלך השערים של המפעל, ושימו לב איך סיים את העונה: חמישייה ברבע מול באיירן, שלושער בחצי מול אתלטיקו, צמד בגמר מול יובה. הוא הרשית 12 שערי צ'מפיונס העונה - 2 בבתים, 10 בנוקאאוט (מסי עם 10 בבתים, 1 בנוקאאוט). ואת ה-12 האלה הוא כבש, כפי שכתב הבוקר דור הופמן, ב-15 נגיעות. 12 ב-15, והוא עשה את זה תודות ל-9 מבשלים שונים. כי כשמדובר בסיומת של כריסטיאנו, כל אחד יכול להיות אסיסטנט.

והוא עם 16 גולים ב-10 המשחקים האחרונים של העונה. כשזה חשוב, למי תלכו? יש מישהו אחר?

עוד באותו נושא

אחת הגדולות בהיסטוריה: ריאל מדריד סגרה עונה חלומית עם מחצית לפנתיאון

לכתבה המלאה
הרשית 12 שערי צ?מפיונס העונה ב-15 נגיעות, עם 9 מבשלים שונים. כי כשמדובר בסיומת של כריסטיאנו, כל אחד יכול להיות אסיסטנט (צילום: AP)

בשנה שעברה, אחרי שנפצע בפריז, כולם דיברו על העומס. כריסטיאנו לא שחקן שיפחית, ייעדר, ינוח. חס וחלילה שיוחלף. אבל הנה, גם ג'אנקי הכדורגל הכי גדול בעולם הצליח לשנות גישה, והעונה, למשל, שיחק רק ב-29 משחקי לה ליגה. הקרדיט לזידאן, או כפי שאמר רונאלדו אתמול, "זה היה רעיון טוב שלי ושלו". כי זה תמיד הוא, קודם כל הוא.

שוב, יש הרבה מדדים להשוואה בין שני הגדולים, הרבה על מה להתווכח, אבל מה שבטוח - השיח ראוי וקיים. זה כבר לא באנקר. זה הכי קרוב שהיה. והשנה הזו של רונאלדו, 12 חודשים אחרונים בהם זכה בליגת האלופות, ביורו, בבלון ד'אור, בלה ליגה ושוב בליגת האלופות, גורמת למעמדו לזהור עוד יותר.

ובגלל זה, במבחן החייזרים אני עם רונאלדו. כי מסי אולי הכדורגלן הכי טוב בעולם, הכי שלם, הכי יפה לצפייה, אבל רונאלדו הכי טוב בלנצח. גם אמש, 2 למסגרת, 2 ברשת. הפינישר הכי אמין במקצוע, קליני על גבול הרובוטי, מכונה בין בני אדם.

ואם אנחנו במלחמה גורלית נגד החייזרים הרעים, לא עדיף שנשלח למערכה חייזר משלנו?

עוד באותו נושא

החברה של רונאלדו שוב גנבה את ההצגה

לכתבה המלאה

ריאל מדריד אלופת אירופה: סיקור מיוחד

ריאל מדריד שוב זכתה בליגת האלופות עם 1:4 על יובנטוס
רונאלדו: "המבקרים שלי יצטרכו להחזיר את הגיטרות לתיק"
מהגדולות אי פעם: מיכאל יוכין על מקומה של ריאל בהיסטוריה
השלמות של ריאל, הלוזריות של בופון: כל המספרים והממים
אפילו בברצלונה השתחוו: כל התגובות ברחבי העולם לזכייה
"הרגיש כמו הייזל": האימה במהומה בהקרנת הגמר בטורינו
בופון: "חשנו שעשינו כל מה שצריך כדי סוף סוף לנצח בגמר"
גלרייה למזכרת: התמונות שעשו לנו את גמר ליגת האלופות

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully