וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

25 שנה ל"משיכה": כשמייקל ג'ורדן התעלל בקלייד דרקסלר ופורטלנד

ב-3 ביוני 1992 יצא לדרך גמר ה-NBA בין הבולס לבלייזרס. ההייפ סביב "MJ נגד קלייד" היה גדול וג'ורדן ענה במשחק 1: שיא נקודות היסטורי למחצית בפלייאוף, שיא שלשות ותנועה אחת מיתולוגית

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
אפילו הוא הופתע מעצמו. ג'ורדן והמשיכה/מערכת וואלה!, צילום מסך

מייקל ג'ורדן, עד שלא יוכח אחרת, הוא גדול שחקני ה-NBA בכל הזמנים והיה חתום לאורך הקריירה על שלל רגעים ומשחקים זכורים. אחד מהם הגיע בדיוק היום (שבת) לפני 25 שנים, ב-3 ביוני 1992, במשחק מספר 1 של גמר ה-NBA בו פגשה האלופה המכהנת שיקגו בולס את פורטלנד טרייל בלייזרס.

זה היה מפגש בין הקבוצה שסיימה במקום הראשון במזרח, שיקגו (15:67 מרשים) לקבוצה שסיימה ראשונה במערב הקשוח, פורטלנד (25:57). במהלך העונה הסדירה ההיא, הקבוצות נפגשו פעמיים, כאשר במשחק הראשון, בפורטלנד, הבולס מנצחים 114:116 בתום הארכה כפולה עם 40 נקודות, 8 ריבאונדים ו-7 אסיסטים של מייקל ג'ורדן מול 38 ו-12 ריבאונדים של כוכב היריבה קליידר "דה גלייד" דרקסלר. המפגש השני כבר היה הרבה יותר קליל לבולס והם הביסו את פורטלנד 91:111, כש-MJ מספק 31 נקודות, 9 ריבאונדים ו-7 אסיסטים ודרקסלר מסתפק ב-26 ו-12 הפעם.

למרות זאת, כאשר הגיע העת להיפגש בגמר, ההייפ חגג. הבולס עברו בסוויפ את מיאמי בסיבוב הראשון, נזקקו למשחק 7 מול הניקס והשאירו את קליבלנד מאחור עם 2:4, בעוד פורטלנד נראתה נהדר עם 1:3 על הלייקרס, 1:4 על פיניקס ו-2:4 על יוטה בגמר המערב. שנה אחרי שפורטלנד ניצחה 63 משחקים ופספסה את הקרב על התואר מול שיקגו בגלל הדחה מפתיעה בגמר המערב מול הלייקרס, היא הגיעה בכוחות מחודשים והתקשורת האמריקאית געשה סביב הנרטיב של "ג'ורדן נגד קלייד".

מתוך ניסיון לייצר יריבות חדשה אחרי שזו של מג'יק ג'ונסון ולארי בירד הגיעה לקיצה, דרקסלר, שבאמת נהנה מעונה נפלאה וסיים אותה כחלק מחמישיית העונה לצד ג'ורדן, דייויד רובינסון, כריס מאלין וקרל מלון, הוצג כיריב האולטימטיבי לג'ורדן, זה שיכול לעצור אותו בצד אחד ולקלוע מולו בצד השני. ב"ספורטס אילוסטרייטד" אפילו פורסמה כתבת שער עם התמונה של שניהם, בה הוגדר דרקסלר כ"איום מספר 1" על MJ. ג'ורדן קרא, חייך, וענה במשחק הראשון של הגמר.

פורטלנד התייצבה בשיקגו למשחק הראשון מלאת תקוות וג'ורדן מיד החל להתעלל בה. עד למחצית היו לו לא פחות מ-35 נקודות, שיא למחצית ראשונה במשחק פלייאוף כלשהו (השיא הקודם היה שייך לאלג'ין ביילור, 33 נקודות). את עיקר הנקודות שלו השיג ג'ורדן דווקא בזכות שלשות, לא בדיוק הנשק הכי חזק שלו בקריירה. עד להפסקה היו לו שש שלשות (עוד שיא למחצית ראשונה במשחק פלייאוף). אחרי השלשה השישית, הגיע גם הרגע שהכניס את המשחק הזה סופית לרשימה המיתולוגית, כאשר ג'ורדן הסתובב לעבר עמדת השידור ומשך בכתפיים בסוג של הפתעה מלווה בחיוך המפורסם.

בהפסקה, שיקגו הובילה 51:66 בזכות ריצת 6:22 בדקות הסיום של הרבע השני. עד לסיום זה כבר הפך להרבה יותר גרוע מבחינת הבלייזרס, כאשר רבע שלישי של 17:38 הוביל ל-89:122 בסיום, 33 הפרש. ג'ורדן נח כמעט כל המחצית השנייה והסתפק ב-39 נקודות, אבל בהגנה הוא וסקוטי פיפן שיתקו לחלוטין את דרקסלר, שנתקע על 16 בלבד.

במשחק 2, בשיקגו, דווקא פורטלנד ניצחה, 104:115 בתום הארכה, כאשר דרקסלר מתאושש מעט עם 26 וג'ורדן מפסיד למרות עוד 39 נקודות. הסדרה עברה לפורטלנד ולבלייזרס שוב היו תקוות, אך ג'ורדן דאג לחסל אותן עם ניצחונות במשחק 3 ו-5, בו קלע 46 נקודות, לפני שהשלים בבית זכייה באליפות שנייה ברציפות עם 33 נקודות וניצחון 93:97 במשחק 6. MJ, ה-MVP של העונה הסדירה, הוכתר גם כ-MVP של הגמר ההוא עם 35.8 נקודות למשחק. דרקסלר הסתפק ב-24.8 ולבסוף זכה באליפות עם יוסטון ב-1995, בזמן הפרישה של ג'ורדן לטובת הבייסבול.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully