מספרי מזל: הנתונים שמספרים איך ריאל מדריד זכתה באליפות ספרד

יש משהו סמלי בכך ששני המשחקים האחרונים של ריאל מדריד בדרך לזכייה באליפות התקיימו באצטדיונים של סלטה ויגו ומלאגה. אלו שני המגרשים בהם נחלה העונה ברצלונה מפלות צורמות – סלטה רשמה 3:4 מבריק על הקטאלנים בתחילת העונה, מלאגה גברה עליהם 0:2 בתחילת אפריל. זו הייתה המעידה האחרונה של בארסה, שניצחה בכל שבעת משחקיה מאז, אבל זו הייתה מעידה שהכריעה לבסוף את מרוץ האליפות.

לריאל היו סיבות טובות לדאוג משני הביקורים הללו. סלטה, שהודחה באופן דרמטי בחצי גמר הליגה האירופית, רצתה להתאושש ולהעניק מתנה נאה למאמנה לשעבר לואיס אנריקה. מלאגה, עם מיצ'ל על הקווים, חשקה להיכנס לנעליה של טנריפה שגנזה מריאל שתי אליפויות ברציפות במחזור האחרון ב-1992 וב-1993. אלא ששחקניו של זינדין זידאן דילגו אל המטרה בקלילות. הם הביסו את סלטה 1:4 ביום רביעי ואתמול (ראשון), כבש כריסטיאנו רונאלדו כבר אחרי דקה וחצי שער יתרון. הלבנים עשו את העבודה ביעילות וזו מילת המפתח באליפות הראשונה שלהם מאז 2012.

עוד בנושא:

ריאל מדריד זכתה באליפות ספרד
השחקנים חגגו עם זידאן במסיבת העיתונאים
כל המספרים מאחורי האליפות של ריאל

יעילות, כי הסטטיסטיקה היבשה מספרת שברצלונה כבשה יותר מריאל (116 שערים לעומת 106), וגם ספגה פחות (37 שערי חובה לעומת 41), אך ריאל הייתה זו שצברה יותר נקודות (93 לעומת 90). כעת, כאשר אלפי האוהדים חוגגים בכיכר סיבלס, יש הממהרים לנתח את ההצלחה על מנת להסביר מה זידאן עשה טוב יותר בהשוואה לעונות קודמות וכיצד שיפר המאמן הצרפתי את הקבוצה, אך חשוב מאוד לקחת את הדברים בפרופורציות.

אין כאן כל כוונה לרמוז שריאל לא הייתה ראויה לזכייה באליפות העונה. נהפוך הוא – היא הייתה ראויה גם בשתי העונות הקודמות. גם אז הייתה קבוצה אדירה, שהציגה כדורגל נהדר בקרבות צמודים מול היריבה הנצחית. במאבקים מסוג זה, התוצאה הסופית היא עניין של דקויות ובמידה לא מבוטלת גם של מזל. אם ברצלונה לא הייתה מפסידה במלאגה, היא הייתה חוגגת היום את התואר. מאידך, איש בקטלוניה לא יכול היה להתלונן אם דווקא ריאל הייתה זוכה באליפות ב-2015 וב-2016. תסתכלו בעצמכם.

הסיומת של ריאל בעונה שעברה, כאשר זידאן עדיין היה מאמן חדש על הקווים, הייתה טובה יותר בהשוואה לעונה הנוכחית. הבלאנקוס ניצחו אז בכל 12 המחזורים האחרונים, כולל הקלאסיקו בקאמפ נואו, בניסיון נחוש להדביק את הפער. הם הפסידו את התואר על חודה של נקודה. במאזנה של ריאל היו בטבלה הסופית 90 נקודות, שלוש בלבד פחות מהעונה הנוכחית. היא כבשה אשתקד יותר מאשר העונה – 110 שערים וספגה אשתקד פחות – 34 שערים בלבד. כלומר, הפרש השערים בעונה שעברה עמד על 76 לעומת 65 העונה, זאת למרות התבוסה הביתית המחפירה 4:0 בקלאסיקו עם רפא בניטס על הספסל.

יש הגורסים כי זידאן ניצל טוב יותר את הסגל בהשוואה למה שעשה קרלו אנצ'לוטי לפני שנתיים. האיטלקי התיש אז את השחקנים, לא נתן להם מנוחה מספקת וכתוצאה מכך איבדה הקבוצה נקודות קריטיות בקרב האליפות. הקביעה לגבי אנצ'לוטי נכונה כשלעצמה, אך מבט מפוכח על התוצאות של זיזו מגלה כי לא היה שום שינוי ב-2016/17 לעומת 2014/15. ב-22 המשחקים האחרונים בין ינואר למאי 2015 הפסידה ריאל שלוש פעמים בלבד בליגה, במשחקי החוץ הקשים מול אתלטיקו מדריד, בילבאו וברצלונה. גם ב-22 המשחקים האחרונים בין ינואר למאי 2017 הפסידה ריאל שלושה משחקים – נגד סביליה, ולנסיה וברצלונה. בנוסף, איבדה ריאל בתקופה הרלוונטית ב-2015 נקודות בגלל שתי תוצאות תיקו מול ויאריאל ו-ולנסיה. גם הקבוצה הנוכחית סיימה בפרק הזמן המדובר פעמיים בתיקו, מול לאס פלמאס ואתלטיקו. כלומר, המאזן זהה לחלוטין מבחינת אנצ'לוטי לפני שנתיים וזידאן העונה.

אז על איזה שיפור אפשר לדבר? ריאל סיימה את 2014/15 עם 92 נקודות – רק אחת פחות מהעונה הנוכחית. בהינתן המאזן העכשווי של ברצלונה, היא הייתה זוכה אז בתואר, אלא שהקטלאנים צברו 94 נקודות לפני שנתיים, ורק 90 העונה. זאת ועוד, ריאל כבשה בעונתו האחרונה של אנצ'לוטי יותר מאשר העונה – 118 שערים וספגה פחות – 38 שערים. איך שלא תסתכלו על זה, היא לא הייתה נחותה בהשוואה לקבוצה הנוכחית, בעוד רונאלדו היה פורה הרבה יותר. 35 שערי ליגה היו לפורטוגלי ב-2014/15, ולא פחות מ-48 אשתקד. העונה הסתפק כריסטיאנו ב-25 שערים "בלבד", מאזנו הגרוע ביותר מאז הוחתם ממנצ'סטר יונייטד בקיץ 2009.

בקיצור, כדאי לזרוק לפח את התיאוריות על שדרוג כלשהו ביכולת נטו בהשוואה לשנתיים הקודמות. מאידך, רצוי להבחין בשיפור מנטלי מסוים שאפשר לריאל להיות קבוצה יעילה יותר בהשוואה לברצלונה. במאבקים צמודים מסוג זה, כל נקודה עלולה לחרוץ את הגורל וריאל ידעה לקחת המון נקודות במאני טיים. מתוך 29 ניצחונותיה, שבעה הושגו בזכות שערים ב-10 הדקות האחרונות ולכך יש לצרף את שער השוויון של סרחיו ראמוס בקאמפ נואו בדקה ה-90 ואת שני השערים המאוחרים של כריסטיאנו רונאלדו, שחילץ תיקו 3:3 מול לאס פלמאס בו נותרה ריאל בנחיתות מספרית בגלל הרחקה מטופשת של גארת' בייל. בסך הכל הרוויחה ריאל 17 נקודות בדקות הסיום. לא הכל ורוד, אגב, כי מסי הבקיע בקלאסיקו בשנייה האחרונה, סביליה ביצעה קאמבק דרמטי מפיגור לניצחון וגם לאס פלמאס השוותה ל-2:2 בדקה ה-85 במשחק הביתי. לא תמיד היו אלה תצוגות של ווינריות, אך במצטבר ריאל גילתה אופי ונחישות שהביאו לה את האליפות.

מנגד, הכדורגל של בארסה היה ראוותני לעתים תכופות יותר והיא כבשה יותר, אבל יכולתה להשיג את התוצאות הנכונות נגד הזרם הייתה נמוכה יותר. שערים חשובים ב-10 הדקות האחרונות העניקו לברצלונה 10 נקודות בלבד והיא גם גילתה סוג של "תסמונת ליברפול", כאשר התקשתה מול יריבות מהחלק התחתון של הטבלה. ההפסד הביתי היחיד של הקטלאנים היה מול אלאבס, אבל הם הפסידו גם ללה קורוניה, לראשונה מאז 2008 ועוד בעיצומו של משבר קשה אצל דפורטיבו. הקבוצה היחידה מולה לא הצליחה ברצלונה למצוא את הרשת הייתה מלאגה וזה קרה בזכות שתי תצוגות אדירות של השוער קרלוס קאמני.

בכלל, מלאגה היא הכבשה השחורה של בארסה בשנים האחרונות והקטאלנים נוטים להתקשות מול השוער הקמרוני העילאי. בעונה שעברה, ברצלונה הצליחה לנצח את מלאגה פעמיים בכל זאת. הבלם הבלגי תומאס ורמאלן הבקיע את שערו היחיד במדי הבלאוגרנה במשחק הביתי, בעוד ברוסאלדה חילצה בארסה 1:2 קשה, בין היתר בזכות שער של מוניר. והנה לכם צחוק הגורל – מוניר כבש העונה שני שערים לרשת ברצלונה כמושאל לוולנסיה ואילו במלאגה היה זה סנדרו רמירס, בוגר לה מאסיה ששוחרר ללא תמורה, זה שהכריע את הכף לטובת המארחת. בסופו של דבר, לחסרונם של מוניר וסנדרו בסגל של לואיס אנריקה הייתה השפעה גדולה על הטבלה הסופית. ריאל אולי לא הייתה טובה יותר מאשר בעבר, אבל ברצלונה הייתה טובה טיפה פחות.

הספסל הקצר והסגל הלקוי של ברצלונה גרמו לה לאבד את התואר. מנגד, הספסל של ריאל נראה לעתים ארוך מדי והיחס שקיבלו איסקו, חאמס רודריגס ואלברו מוראטה היה בעייתי, אבל לרשותו של זידאן עמדו תמיד אופציות לחילופים יעילים והצרפתי נטה להשתמש בהן בתבונה. בניגוד לאנצ'לוטי ובניטס לפניו ובזכות המוניטין שלו, זיזו היה נתון פחות ללחצים מצד הנשיא פלורנטינו פרס וזה פעל לטובתו. גם המזל היה לצדו ולא מדובר במזל שנטש את ברצלונה, אלא דווקא בזה שלא היה לריאל בשנתיים הקודמות. לפעמים קל להתבלבל בין מזל ליעילות. לפעמים לא לגמרי ברור מה העניק את הגרוש שהיה כה חסר ללירה. אבל הגרוש הגיע והכל הסתדר. ריאל אלופה לראשונה אחרי חמש שנים והיא תגיע לגמר ליגת האלופות במומנטום הנכון מבחינתה.

והנה לכם נתון ביזארי באמת. מאז 1958 לא הצליחה ריאל לזכות באותה עונה הן באליפות ספרד והן בגביע האלופות. ההצלחה המקומית תמיד באה על חשבון ההצלחה בזירה האירופית ולהיפך. יופ היינקס זכה ב-1998 בליגת האלופות (מול יובנטוס) אחרי בצורת של 32 שנה, ופוטר כי סיים במקום הרביעי בספרד. ויסנטה דל בוסקה נזרק ב-2003 למרות שזכה באליפות, כי הפסיד בחצי גמר ליגת האלופות (ליובנטוס). את הרשימה הזו אפשר להמשיך. האם זידאן, בעונתו הראשונה המלאה כמאמן קבוצה כלשהי, ישים קץ לקללה בת 59? זה יכול להיות תסריט חלומי, אבל אולי מדובר דווקא בסימן חיובי עבור יובנטוס? לא נשאר לנו זמן רב לחכות כדי לגלות את התשובה.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק