השור שמתחיל לשיר: אדם ליאיץ' פורח בזכות יחסיו המשונים עם סינישה מיכאילוביץ'

הכדור החופשי המופלא של אדם ליאיץ' שם אתמול סוף לרצף 33 הנצחונות הביתיים של יובנטוס. הוא אפילו כמעט העניק לטורינו ניצחון חוץ יוקרתי מאוד בדרבי, לראשונה מאז 1995. שער של גונסאלו היגואין בזמן פציעות מנע זאת, אבל הסרבי הרגיש בצדק גיבור הערב, והאוהדים הודו לו ולחבריו ארוכות אחרי שריקת הסיום. הביצוע המהפנט הזה, והניצוצות הנוספים במהלך העונה החיובית בה מככב ליאיץ' עם תשעה שערי ליגה ושבעה בישולים, מזכירים עד כמה הוא מוכשר, ועד כמה הפוטנציאל שלו טרם מוצה. האם דווקא סינישה מיכאילוביץ' מסוגל להחזיר אותו לדרך הנכונה? יש בכך לא מעט אירוניה, כי על היחסים בין השניים אפשר לכתוב תסריט לסדרה בהמשכים.

שער נפלא לאיליץ' ב-1:1 הדרמטי של טורינו בדרבי

הפרק הראשון נפתח בקיץ 2010, כאשר מיכאילוביץ' מונה למאמן פיורנטינה וקיבל לידיו לראשונה את משימת הטיפול בבן ארצו. ליאיץ' היה אז בקושי בן 19, אבל נחשב לאחד היהלומים הבולטים בדורו באירופה. מנצ'סטר יונייטד החתימה אותו הלכה למעשה מפרטיזן בלגראד עוד בתחילת 2009, אבל בעיות בהשגת רשיון עבודה גרמו לאלכס פרגוסון לרדת מהעסקה בסופו של דבר, והסרבי נותר המום. "הם עוד יצטערו על כך", אמרו אנשי פרטיזן ומכרו את ליאיץ' לפיורנטינה על תקן קאקה החדש בינואר 2010. ההשוואה הזו היתה קצת גדולה על הנער, ומיכאילוביץ' גויס בין היתר על מנת לנסות לאלף אותו.

הרומן הזה יצא לדרך ברגל שמאל. מיכאילוביץ' לא התלהב בלשון המעטה ממוסר העבודה של חניכו וטען: "אדם אוכל יותר מדי נוטלה, ולכן הוא שמן מדי. הוא גם משחק יותר מדי בפלייסטיישן, ולכן הוא עייף מדי". האוהדים בפירנצה הדביקו לו בעקבות כך את הכינוי המשעשע נוטלינו, וכעסו על חוסר היציבות וחוסר המשמעת שלו. העונה הוכתרה ככשלון מהדהד, על אף ששער הניצחון של ליאיץ' מול ברשיה במהלכה הציל את מיכאילוביץ' מפיטורים. הסרבי סיים אותה עם שלושה כיבושים בלבד, בעוד המאמן איבד את המוניטין במהירות מסחררת בכל מקרה. הוא פוטר לבסוף בנובמבר 2011, והשאיר אחריו כוכב ממורמר במיוחד, אבל הפרק השני היה ממש מעבר לפינה.

בתחילת 2012 מונה מיכאילוביץ' למאמנה החדש של נבחרת סרביה, אשר היתה בשפל עמוק וקיוותה שליאיץ' יוכל לספק את הסחורה. בפועל, העניינים הסתבכו במהרה. המאמן החתים את כל השחקנים על הקוד האתי, במסגרתו חוייבו לשיר את ההמנון לפני המשחקים, וליאיץ' הפר באופן מיידי את הבטחתו. כמוסלמי, החליט הקשר שאינו מוכן להזדהות עם המילים שקשורים לנצרות, ומיכאילוביץ' לא היסס להגיב. הוא זרק את הכוכב מהסגל. "השחקן יורשה לחזור רק אם ישנה את גישתו ויעדכן את המאמן על כך", נמסר בהודעת ההתאחדות. ליאיץ' סירב לאולטימטום וטען בפשטות: "לא אוכל להיות חלק מהנבחרת כל עוד מיכאילוביץ' הוא המאמן". הוא שב למדים הלאומיים רק בחלוף שנתיים, כאשר סינישה סיים את הקדנציה המאכזבת.

בשלב זה, ליאיץ' כבר היה הרכש היקר של רומא ועבר לא מעט אירועים מסעירים. האופי השערורייתי שלו בא לידי ביטוי כאשר היה מעורב בתקרית ביזארית עם דליו רוסי, מחליפו של מיכאילוביץ' על ספסל פיורנטינה. כאשר החליט רוסי להחליף את ליאיץ' החלש במשחק מול נובארה במאי 2012, הגיב הסרבי במחיאות כפיים ציניות ועורר את זעמו של הבוס שהתנפל עליו באגרופים. רוסי פוטר, ליאיץ' הושעה, אבל ב-2012/13 התמזל סוף כל סוף מזלו למצוא מאמן שסמך עליו בעיניים עצומות. עם וינצ'נצו מונטלה על הקווים, הוא תופקד בעמדה קדמית, כבש 11 שערים, והפך מנוטלינו לשחקן מובקש. ריאל מדריד הוזכרה כמועמדת להחתימו, אבל הרומאים פעלו במהירות ושילמו 11 מיליון יורו. בדיעבד, התברר שהם לא קיבלו תמורה נאותה.

למאמן רודי גרסיה לא היה ספק בכשרונו של הסרבי, אבל חוסר היציבות שלו, לצד יכולת היעדר מוטיבציה לתרום במשימות הגנתיות כשחקן אגף, הפכו אותו לשחקן בעייתי. לצד הופעות מבריקות, הוא נטה להיעלם במשחקים רבים מדי, והשנתיים באולימפיקו הוגדרו כאכזבה. לכן שמחו ברומא לשלוח אותו בהשאלה לאינטר בעונה שעברה, וזה כבר היה פיאסקו מוחלט. גם רוברטו מנצ'יני דחק את ליאיץ' לאגפים, והתוצאה העלובה עם שלושה שערים בלבד גרמה לנראזורי להחליט לא לממש את אופציית הרכישה. בשלב זה, הקריירה של ליאיץ' היתה זקוקה לשיקום, וקבוצות גדולות כבר לא הביעו בו עניין. סלטה ויגו שקלה את האפשרות, אבל טורינו זכתה בשירותיו.

החיבור המחודש עם מיכאילוביץ' התקבל בהפתעה, הן באיטליה והן בסרביה. הרי אם לא הסתדרו בפעמיים הקודמות, מה הסיכוי שיצליחו לחיות זה עם זה בפרק השלישי של הטלנובלה? ליאיץ' טען שהוא ממש לא שומר טינה לבוס. "כאשר טורינו יצרה קשר, אמרתי מייד שאני מוכן לבוא. אני מכיר את המאמן, ויש לנו יחסים טובים. אנחנו דומים, כי אנחנו תמיד אומרים את האמת בפרצוף".

אם ליאיץ' רצה את האמת בפרצוף, הוא קיבל את מבוקשו. הביקורת של מיכאילוביץ' עלולה להיות בוטה וקטלנית, ולא רק בשיחות בארבע עיניים. אחרי ההפסד 5:3 בנאפולי בדצמבר הצהיר המאמן: "ליאיץ' היה אסון, ולא אהבתי גם את המשחק שלו נגד יובנטוס. הוא אמור להוסיף לנו איכות, אבל במצבו הנוכחי אין לו כלל מקום בסגל. אם לא יתעורר, נשתמש במישהו אחר". לפני חודש וחצי, כאשר הוחלף ליאיץ' במשחק מול אינטר, הוא ירד מיד לחדר ההלבשה ועורר את זעמו של הבוס. בטוטוספורט, עיתון שידוע בחיבתו לכותרות צהובות, נטען אז כי טורינו החליטה למכור את ליאיץ' בקיץ בשל השפעתו השלילית על חדר ההלבשה.

ואולם, כלל לא בטוח שזה נכון. מתקבל הרושם שיחסי אהבה-שנאה מסוג זה מועילים לליאיץ' בשלב זה של חייו. הוא לעולם לא יהיה שחקן אחראי וממושמע, אבל מיכאילוביץ' מקבל ממנו תפוקה נאותה בתדירות גבוהה יותר מקודמיו, ובחודש האחרון גם השינוי הטקטי עזר. טורינו הסיטה את ליאיץ' לעמדה חופשית מאחורי הסקורר אנדראה בלוטי, והמאמן טען: "בשנים האחרונות השתמשו בו כקיצוני, אבל לדעתי הוא פליימייקר וצריך להיות במרכז העניינים". לא לחינם הוא לובש את החולצה מספר 10. התוצאה – שערים מול קליארי וקייבו, ואתמול הגיע הדובדבן שבקצפת.

יובה אולי נתנה מנוחה לג'יג'י בופון, אבל השוער הטוב בהיסטוריה לא היה עוצר את הכדור האמנותי של הסרבי לחיבורים. דורטמונד, ששולחת לפי הדיווחים סקאוטים על מנת לבדוק את ביצועיו, יכולה להיות מרוצה. האם ליאיץ' יכול להיות בדרך לבונדסליגה? בכושרו הנוכחי, טורינו לא תמהר להיפרד ממנו ועשויה לדרוש מחיר נאה תמורת האיש שעשוי אולי בכל זאת להיות לפחות רבע קאקה. הוא הרי רק בן 25.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק