מחוץ לקווים: סיפורי ספורט מהשוליים

    איליה וקוץ בה: ההתנהגות של איליה נסטאסיה מסכנת את המורשת שבנה

    הוא שכב עם 2,500 נשים, לטענתו, רב עם יריבים ושופטים והפך לכוכב טניס ייחודי. אלא שהאירועים האחרונים ושערוריית סרינה האירו זרקור על הצד האחר של איליה נסטאסיה - השוביניסט שמוציא לענף שם רע. המדור של נמרוד עופרן

    • איליה נסטאסיה
    אימג'בנק GettyImages

    בווידאו: מיטב ביצועיו של איליה נסטאסיה

    עוד בוואלה! NEWS

    מעבר למה שדמיינתם: הנה כל הדברים שרכב הפנאי שלכם יכול לעשות ולא ידעתם

    בשיתוף HONDA
    לכתבה המלאה

    איכשהו, איתו זה מתחיל ונגמר בנשים. כי למרות שלל ההישגים שלו, למרות היכולת העילאית שהפכה אותו למדורג ראשון בעולם בשעתו, למרות התארים וסגנון המשחק האטרקטיבי, דומה כאילו המורשת של איליה נסטאסיה קודם כל תהיה כמות הנשים איתן שכב לאורך חייו. וזה לא כאילו מדובר ברכילות זולה שמגיעה מבחוץ, כי אם בהתרברבות טיפוסית שמגיעה מבפנים: בשנים האחרונות המספר הזה נע בין 300-400, ל-800-900, ל-2,500. ובכל פעם שאיליה נסטאסיה ניצח משחק טניס, ובכל פעם שאיליה נסטאסיה שכב עם אישה, הדמות שטיפח לעצמו רק התעצמה, והבחור הביישן מרומניה הפך לבחור בעל ביטחון עצמי, ואז לבחור עם יותר מדי ביטחון עצמי, ואז לבחור עם יותר מדי ביטחון עצמי שמרשה לעצמו לעשות ולהגיד מה שבראש שלו, מעצם היותו איליה נסטאסיה.

    לכן, הרבה מאוד אנשים הזדעזעו מההתנהגות הגועלית שלו לפני קצת פחות משבועיים, במהלך מפגש הפדרציה של רומניה ובריטניה - ומעט מאוד אנשים הופתעו. רק בסוף השבוע האחרון נסטאסיה התנצל על חלק מדבריו, אבל זה כבר עלול להיות מאוחר מדי, ובימים האחרונים הוא לומד על בשרו את מה שאף פעם לא למד: בעולם המודרני בכלל ובעולם הטניס המודרני בפרט, כבר אין מקום לדינוזאורים.

    חזר לכותרות, ולא מהסיבות הנכונות. איליה נסטאסיה מורחק ממפגש גביע הדייויס בין רומניה ובריטניה לפני קצת פחות משבועיים (צילום: רויטרס)
    בעולם חששו שמא טרוריסטים ינסו לשחזר את תקיפת המשלחת הישראלית, ותגברו את מפגש הדייויס בשוטרים סמויים רבים. נסטאסיה סיפר שהרגיש כמו אסיר במתחם באותו רגע, והחדשות הרעות מכולן: משום שלא היה יכול לעזוב, לא יכול היה לקיים יחסי מין. "אני צריך לשכב עם מישהי", אמר

    נסטאסיה מספר שהדבר הראשון שעשה כשהגיח לעולם, ב-19 ביולי, 1946, היה לחייך. לכאורה, לא היו הרבה סיבות לחייך ברומניה של אמצע שנות הארבעים. המשטר הקומוניסטי הותיר רבים רעבים ללחם, אך כזה לא היה המקרה של נסטאסיה ומשפחתו: אביו עבד כשוטר עבור הבנק הלאומי, וככזה, קיבל אישור להתגורר במתחם בו היה, בין היתר, מגרש טניס. איליה הצעיר היה צופה במשחקים, והאגדה מספרת שפעם אחת הוא אפילו השתין על הצופים שישבו מתחתיו, כחלק מהאופי הליצני שפיתח לעצמו אפילו בגיל צעיר. כשהיה בן שש הרים מחבט טניס לראשונה, בעקבות אחיו שהפך לשחקן גביע דייויס בעצמו, וניסה לחקות את השחקנים שראו מחוץ לבית - לא בטלוויזיה, לא מספרים, אלא כמה צעדים מחוץ לבית. על כן, הטכניקה שלו היתה מעט פגומה ובו בזמן, סגנון משחקו היה מאוד לא צפוי, מתבסס על אינסטינקטים ופיזיות. בגיל 13 זכה באליפות רומניה לילדים והכיר את מי שיהפוך לשותפו למשחקי זוגות ובילויים, יון טיריאק. יכולתו המצוינת זיכתה אותו באישור ממשלתי לצאת מגבולות המדינה ולשחק טניס למחייתו, ועל הדרך לשפר את התדמית של רומניה בעיני העולם המערבי.

    טורניר היחידים הראשון בו זכה היה קאן, ב-1967, ולאחר עוד כמה הצלחות, בפרט בגביע דייויס, הפך בתחילת שנות השבעים לאחד מעשרת הטניסאים הטובים בתבל. ב-1969, 1971 ו-1972 הוביל את רומניה לגמר גביע דייויס, אך הפסיד במעמד השיא פעם אחר פעם. הפעם הזכורה ביותר היתה האחרונה, אז פגשו הרומנים את ארצות הברית להתמודדות אותה הגדיר נסטאסיה כ"מלחמה". זה קרה כמה חודשים אחרי אולימפיאדת מינכן, ובעולם חששו שמא טרוריסטים ינסו לשחזר את תקיפת המשלחת הישראלית, ותגברו את המפגש בשוטרים סמויים רבים. נסטאסיה סיפר שהרגיש כמו אסיר במתחם באותו רגע, והחדשות הרעות מכולן: משום שלא היה יכול לעזוב, לא יכול היה לקיים יחסי מין. "אני צריך לשכב עם מישהי, סקס תמיד משפר אותך", אמר, אך לשווא. הרומנים ראו עצמם כפייבוריטים מול האמריקאים - בעיקר משום שההתמודדות שוחקה על מגרש החימר, לו היריבים לא ממש היו רגילים - אך במהלך המערכה הראשונה של המשחק הראשון איבד נסטאסיה את קור הרוח שלו, הפסיד 11:9, יצא לגמרי מאיזון, נכנע גם בשתיים הבאות ורומניה צנחה לפיגור 1:0. המפלה האמיתית הגיעה במשחק הזוגות, כשנסטאסיה וטיריאק הובסו בידי סמית' ואריק ואן דילן 6:2, 6:0, 6:3 בתום 67 דקות בלבד ובכך תם לו הסיפור. ארצות הברית ניצחה 2:3 במפגש, איליה נסטאסיה ורומניה כבר לא שבו למעמד גמר גביע דייויס. "זה אמור היה להיות הרגע הגדול בקריירה שלו. מאז, נסטאסיה הוא כמו אמן ללא תיק עבודות", כתב עליו עיתונאי הספורט האגדי פרנק דפורד.

    היה משהו בדבריו של דפורד. ב-1971 הצליח הרומני להגיע לגמר גרנד סלאם ראשון שלו (רולאן גארוס, ולהפסיד ליאן קודש), ב-1972 זכה בגרנד סלאם ראשון בקריירה (ארצות הברית, לאחר שניצח את ארתור אש בגמר) והפך לספורטאי המקצועני הראשון שזוכה לחוזה אימוץ מחברת "אדידס" – עדות לכוכב הגדול שהפך להיות. בערך באותה תקופה הגיע לגמר בווימבלדון והפסיד לאותו סטן סמית' ארור, באחד ממשחקי הגמר המסעירים ביותר בתולדות הטורניר המיתולוגי. היתה זו הפעם הראשונה מתוך שתיים שהוא מגיע לגמר ווימבלדון ומפסיד, ומאז ועד היום הוא לא קיבל הזמנה להצטרף ל-All England Club - אותו מועדון יוקרתי ששמור לזוכי עבר ולאנשים שתרמו רבות לטורניר. נסטאסיה משוכנע שרק על מעשיו ב-1973 הוא ראוי להיות בפנים - אז, בזמן שכל השמות הבולטים החרימו את הטורניר בשל שביתת שחקנים, הוא שוכנע על ידי ממשלת רומניה לשחק. "זה עצוב", אמר לפני מספר שנים ל"הראלד" הסקוטי, "עבורי, כשאתה עושה למישהו טובה, אתה אמור לקבל טובה בחזרה. ווימבלדון לא נתנה לי שום דבר בתמורה. הצלתי את הטורניר, והם לא העריכו את זה".

    באותה שנה בה הציל, לכאורה, את ווימבלדון, נסטאסיה עלה למקום הראשון בדירוג העולמי בזכות יכולת עילאית שתורגמה לזכיה בטורניר הזוגות בווימבלדון, שלל ניצחונות בגביע דייויס ומספר טורנירי יחידים, הנוצץ וההיסטורי מכולם היה הרולאן גארוס של 1973, אז השלים הרומני הישג נדיר: זכיה בטורניר החימר היוקרתי בלי לשמוט ולו מערכה אחת בדרך (למעשה, אף יריב לא הצליח לקחת ממנו למעלה מארבעה משחקונים במערכה אחת). היחידים שעשו זאת מאז היו ביורן בורג (פעמיים) ורפאל נדאל (פעמיים). בסך הכל, סיים את 1973 עם זכיות ב-17 טורנירים, והפך לאחד הטניסאים המזוהים ביותר בתבל - גם בשל הישגיו, ובעיקר בשל סגנון משחקו הראוותני והצבעוני, שהפך אותו למעין קוסם-טניס בלתי צפוי, עם ארסנל מהלכים בלתי נגמר, ואופיו הראוותני וצבעוני לא פחות, שהביא לו את הכינוי "הליצן מבוקרשט". "הביישנות שלי גרמה לי לעשות את כל הדברים המשוגעים האלה על המגרש", כתב בספרו, Mr Nastase. "כדי להיפטר מהביישנות הייתי צריך להופיע, לעשות משהו. לא עבור האנשים, עבורי, כדי שארגיש בנוח עם עצמי".

    ליצן. נסטאסיה בפוזה טיפוסית (צילום: AP)
    "סקס היה כמו מקלחת יומית בימים ההם", כתב באוטוביוגרפיה שלו, "אתה עושה אחת, זה מרגיש נחמד, ואז אתה שוכח ממנה". ל"אובזרבר" העניק אנלוגיה אחרת: "סקס זה כמו אוכל. ככל שאתה אוכל יותר, כך אתה רוצה לאכול יותר"

    אז הוא עשה. במהלך טורניר ביוסטון, איים על אוהדת שמחאה כפיים בכל פעם שטעה: "אני הולך לחרבן לך על הראש"; עם שופטים רב פחות או יותר על בסיס שבועי, כנ"ל עם יריבים; לארתור אש הוא גרם לרדת מהמשטח ב-1975; בשנה שלאחר מכן הושעה ל-21 יום ונקנס באלף דולר אחרי שהשתמש בשפה לא נאותה מול יריב גרמני; במשחק זוגות מול בריטניה בגביע דייויס ב-1978 קילל את יריבו דייויד לויד, שניגש לרשת כדי להגיד לרומני מה הוא חושב עליו. בדיעבד, היתה זו טעות גדולה. נסטאסיה הניף את המחבט שלו והנחית אותו על ראשו של הבריטי - פעם, פעמיים, שלוש; באליפות ארה"ב של 1979 שבר את השיאים של עצמו, על הבמה הגדולה מכולן, כשניסה ובהחלט הצליח לעצבן את ג'ון מקנרו ואת שופט הקו, אליו בא בטענות בלתי פוסקות.

    "זה היה קרקס הקרקסים", אמר מקנרו, ליצן לא קטן בעצמו, לרשת ABC. "הוא עשה כל שביכולתו כדי להיכנס לי מתחת לעור ולגרום לזה לא להיות משחק טניס". בסופו של דבר, ההתנהגות של נסטאסיה היתה כל כך בלתי נסבלת עד שמקנרו זכה בניצחון טכני במערכה הרביעית, מה שגרם למהומה גדולה ביציעים. הקהל העצבני השליך פחיות בירה וכוסות למשטח, השופט הוחלף, כוחות משטרה נפרסו, המשחק נמשך ומקנרו - השחקן טוב ביותר באותה תקופה, אף שהיה בסך הכל בן 19 - ניצח בארבע מערכות וזכה בגרנד סלאם ראשון בקריירה. אחרי המשחק, אגב, הוא ונסטאסיה הלכו לאכול ארוחת ערב, משום שמחוץ למגרש, כך טען הרומני, הוא היה אדם אחר: כן, פעם אחת הרביץ לצלם, אך על פי רוב, לא השתמש בסמים כמו חלק מעמיתיו, לא נקלע לעימותים, לא עשה דבר. "כשהמשחק נגמר הייתי אדם אחר", כתב בספרו, "תתארו לעצמכם להיות אדם משוגע מחוץ למגרש. הייתי מת עכשיו, מישהו היה הורג אותי ברחוב".

    לא, נסטאסיה לא עישן ולא שתה ולא צרך סמים, אבל באמצע שנות השבעים, ככל שהפך כוכב גדול יותר, גם מחוץ למגרשי הטניס, כך כמות הנשים שהכיר באופן אינטימי הפכה גבוהה יותר. הוא התרועע עם ג'ק ניקולסון, אנדי וורהול ומיק ג'אגר, היה אורח קבוע בסטודיו 54 המיתולוגי, ובראיון אחד טען ששכב עם 300-400 נשים. בגרסה הראשונה של האוטוביוגרפיה שכתב העריך כי מדובר ב-800-900, אך טען שעורכיו רצו מספרים גבוהים יותר, ובכך הוחלט על 2,500 - אגדה אורבנית, כביכול (אותה נהג לטפח גם בעצמו. באחד הראיונות טען שמדובר ביותר מ-2,500), ששמה אותו במקום השישי של רשימת "אגדות הסקס החיות" של מגזין "מקסים", בין ג'ק ניקולסון וחוליו איגלסיאס. "סקס היה כמו מקלחת יומית בימים ההם", כתב באוטוביוגרפיה שלו, "אתה עושה אחת, זה מרגיש נחמד, ואז אתה שוכח ממנה". ל"אובזרבר" העניק אנלוגיה אחרת: "סקס זה כמו אוכל. ככל שאתה אוכל יותר, כך אתה רוצה לאכול יותר... לא רציתי קשרים זוגיים שיטרידו אותי. עבורי, היה מדובר במפגשים מהירים, מתי שאפשר". הטניס היווה עבורו תירוץ לנפנף את הנשים אחרי שהבוקר עלה - הוא היה משקר וטוען שיש לו משחק להגיע אליו, גם כשלא היה, כדי שיוכל לעבור הלאה, לאישה המזדמנת הבאה - לעתים שתיים במקביל אך מעולם לא שלוש, למורת רוחו. כיום הוא נשוי בפעם הרביעית (שלוש מתוך ארבע הנשים היו דוגמניות) והפך לאיש משפחה הגון, לטענתו, אך בעבר, גם נישואים לא ממש הפריעו לשגרת יומו. "אהבתי את המרדף. התרנגול צריך לתקוף את התרנגולת", אמר ל"דיילי מייל", במידה טיפוסית של גועל.

    כאמור, כל כיבוש, כביכול, רק גרם לנסטאסיה לחשוב שהוא כל-יכול, שהחוקים לא חלים עליו, שהוא יכול להתייחס איך שהוא רוצה - לנשים, לגברים - והכל יהיה בסדר, כי הוא איליה נסטאסיה, סמל מין וכוכב טניס, לא ברור באיזה סדר. אבל חוקי הביולוגיה חלו גם חלו ולקראת סוף שנות השבעים יצא מהטופ 10 אל הטופ 20, ולאחר מכן הצניחה היתה משמעותית יותר. בתחילת שנות השמונים קרא לאחת האוהדות בווימבלדון "מכשפה", ואת שופט הקו, שפסל לו חבטה שלכאורה היתה בפנים, כינה "חבר SS". זה קרה במערכה הראשונה. במערכות הבאות, שיחק, כמחאה, כמה מטרים מאחורי הבייסליין, וככל שהמשחק התקדם, כך הלך והתרחק עוד יותר, אל עבר שלטי הפרסומת. ואם בעבר ההתנהגות הזו היתה חיננית, צבעונית, אנטי-תזה לשחור-לבן של הטניס המסורתי, כעת זו היתה פשוט התנהגות נרגנת וקטנונית של אדם נרגן וקטנוני ששיאו כבר מאחוריו. הוא פרש מהסבב באוקטובר 1985, בגיל 39, בכל זאת עם חתיכת מורשת: נניח, ארבע זכיות בטורניר שנקרא היום גמר הסבב. רק לרוג'ר פדרר (6), פיט סמפראס, איבן לנדל ונובאק דג'וקוביץ' (5 כ"א) היו יותר; 58 תארי יחידים (מקום 12 בכל הזמנים בעידן הפתוח); 45 תארי זוגות; שיאן המשחקים, ניצחונות ביחידים וניצחונות בזוגות של נבחרת רומניה בגביע דייויס בכל הזמנים; וזה לא הכל, כמובן.

    "הוא היה ידוע בשל יכולות הכישוף שלו עם המחבט וההתנהגות הביזארית, לעתים דוחה שלו. לא היה בדרן כמוהו", נאמר עליו כשהוכנס להיכל התהילה של הטניס ב-1991. לאחר שנים שהתגורר בארה"ב וצרפת שב ארצה וניסה לרוץ לראשות עיריית בוקרשט ב-1996 ("אני אוהב את ארצות הברית וצרפת. לקחתי את הנשים והכסף שלהן, אבל תמיד אהיה רומני"), קיבל מקום בסנאט הרומני ב-2012, וב-2015 החליף מפלגות. אף ששימש כקפטן נבחרת הפדרציה של רומניה, לכותרות הוא עלה באופן בלתי סדיר, עם ציטוט כזה או אחר על רוג'ר פדרר ונובאק דג'וקוביץ'. על פי רוב, לראשונה בחייו, איליה נסטאסיה חי בצניעות ובשקט מסוים.

    ואז - אז הגיע מפגש הפדרציה עם בריטניה, והפך את הכל.

    מעריצות של איליה נסטאסיה, ווימבלדון 1977 (צילום: GettyImages)
    שלא במפתיע, נסטאסיה סירב להתנצל תחילה על מעשיו ודבריו. "אני לא מתנצל על זה והם יכולים לשלוח אותי לכלא אם הם רוצים, לא אכפת לי", אמר לתקשורת הרומנית. "הילדה האנגליה עזבה את המגרש בלי רשות ואני מודה שקראתי לה כלבה. אני לא צריך את הבולשיט הזה. אני בן 70"

    והנה קיצור תולדות הימים האיומים ההם: במסיבת עיתונאים לפני פתיחת המפגש, לפני קצת פחות משבועיים התייחס נסטאסיה לתינוק שבבטנה של סרינה וויליאמס ותהה "באיזה צבע ייצא - שוקולד עם חלב?" הטניסאית הגדולה בתבל הגיבה עם פוסט מעורר השראה באינסטגרם, והרומני סירב להתנצל. "לא אמרתי אף הערה גזענית", התעקש בפני התקשורת הרומנית, "אם הייתי אומר שהתינוק שלה ייצא מכוער, אז זה גזעני. למה שמישהו יהפוך את זה לכותרת? רק כדי ליצור סקנדל? כל מה שאני אומר, הופכים אותי לילד הרע". אבל לא, זו לא היתה התעקשות של התקשורת המערבית להיצמד לסטיגמה, כי אם בסך הכל דיווחים עיתונאיים יבשים של מה שקרה. ומה שקרה אחר כך (מעבר לזה שנסטאסיה תקף מילולית את אחת העיתונאיות שדיווחה על המקרה וכינה אותה "מכוערת") זה שנסטאסיה חיבק את קפטנית נבחרת בריטניה אן קיאות'בונג - נשואה, בשבוע ה-18 להריונה - ביקש לדעת באיזה חדר מלון היא מתאכסנת ואמר: "אנחנו כל הזמן נמשכים אחד לשני". למחרת המשיך את מופע האימים שלו. כשקיאות'בונג ושחקנית נבחרת בריטניה ג'ו קונטה התווכחו עם השופטים על החלטה כזו או אחרת במהלך המשחק, צרח עליהן הרומני בן ה-70: "זו לא אופרה, מה הבעיה המזוינת שלכן?" לפני שקינח עם: "כלבות מזדיינות". קונטה פרצה בבכי, ירדה על דעת עצמה לחדרי ההלבשה, שבה למגרש וניצחה את המשחק. נסטאסיה הורחק ליציעים, המשיך לקלל ואז הוצא מהאצטדיון, והושעה מיידית על ידי איגוד הטניס העולמי מכל פעילות.

    שלא במפתיע, נסטאסיה סירב להתנצל תחילה על מעשיו ודבריו. "אני לא מתנצל על זה והם יכולים לשלוח אותי לכלא אם הם רוצים, לא אכפת לי", אמר לתקשורת הרומנית. "הילדה האנגליה עזבה את המגרש בלי רשות ואני מודה שקראתי לה כלבה. אני לא צריך את הבולשיט הזה. אני בן 70. אפילו לא משלמים לי להיות קפטן הנבחרת. אני לא שם זין אם יקנסו אותי אם או אם יתנו לי להמשיך לתפקד כקפטן". סוף השבוע ההוא גרם לנשים אחרות להתלונן על אירועים דומים שקרו בעבר: קפטנית נבחרת הפדרציה של בלגיה דומיניק מונמי סיפרה שנסטאסיה כינה אותה "כלבה גדולה" לפני כחודשיים וחצי; טניסאית העבר האמריקאית פאם שרייבר, שהפכה לאחת השחקניות הטובות בעולם בשנות השמונים, הודתה שנתקלה בהערות דוחות פי כמה. כנערה, היה נסטאסיה נוהג לשאול אותה עשרות פעמים האם היא עדיין בתולה. "כשבגרתי, והייתי בת 20 אולי, הוא שאל אותי את זה בפעם ה-30", סיפרה; טניסאית העבר אנאבל קרופט, שנחשבה לחברתו של נסטאסיה, אמרה: "הוא תמיד היה שערורייתי, אף פעם לא הצליח לסגור את הפה שלו בלי להגיד לך עם כמה נשים הוא שכב או לבקש את מספר הטלפון שלך. אני מעולם לא לקחתי את זה ברצינות, אבל הדברים האלה... זה שערורייתי, זו רמה אחרת לגמרי, זה כבר לא משחק".

    גם אגדת הספורט הרומנית נדיה קומנצ'י ושחקנית נבחרת הפדרציה של רומניה סימונה האלפ גינו את דבריו ומעשיו של נסטאסיה, שחיכה כשבוע עד שהתנצל, סוף סוף, אך ספק אם זה יספיק לו. באנגליה כבר קראו לאיגוד הטניס העולמי להשעות את אגדת העבר מהענף לצמיתות, וגם אם זה לא יקרה, הרי שהמורשת כבר הוכתמה. "בגלל המצב הזה הולכים למחוק לי הכל? זה מגוחך", אמר ל-BBC, וביטא, פעם נוספת, את המציאות אותה הוא פשוט מסרב לקבל: מציאות בה למילים ולמעשים יש השלכות. מציאות בה גברים ונשים אמורים להיות שווים. מציאות בה העבר שלך לא אמור להקנות לך כרטיס חופשי להתנהג איך שתרצה בהווה – וזה כלל לא משנה אם שכבת עם 400, 900 או 2,500 נשים.

    צפו במהומה שחולל נסטאסיה

    nimrodofran@walla.co.il

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully