באולימפיאקוס לא משתגעים על הכינוי החדש שדבק בהם בתקופה האחרונה - "יובנטוס של הכדורסל". אבל דווקא ביום רביעי האחרון, בשעה שהגברת הזקנה נעלה בבריח את הרחבה מול ברצלונה הגדולה, קשה היה שלא להבחין בדמיון. במקביל, אירחה אלופת יוון את אנדולו אפס למשחק 1 בסדרת רבע גמר היורוליג, ועשתה את מה שהיא עושה הכי טוב: שומרת בכל פוזשן כאילו הוא האחרון, מוציאה את המיץ ליריבה ומפגינה תשוקה מדבקת ומלהיבה.
"הלב הוא הכוח שלנו. משם הכל מתחיל", אמר לא מזמן יאניס ספרופולוס, לו מניות רבות בהפיכתה של אולימפיאקוס לקרצייה שאף אחת לא רוצה להיתקל בה. עוד לפני כניסתו לתפקיד אולימפיאקוס פיתחה לעצמה אט אט זהות שונה בתכלית מזו שנוסתה וכשלה באמצע העשור הקודם. הכוכבים בעלי חוזי העתק הושלכו היאורה, ואת מקומם מילאו שחקנים יוונים לרוב, אפרוריים לרוב, שתשוקה היא הקלף הכי חזק שלהם. אבל כשאולימפיאקוס נראית כמו שהיא נראית, כשהיא מציגה הגנה מופלאה והתקפה קולחת עם בינוני יחסית, צריך לתת לא מעט קרדיט לאיש שעומד על הקווים. בטח כשמדובר באחד שתויג, קצת כמו רובם המכריע של שחקניו, כפועל שחור.
עוד בנושא:
21:00: אולימפיאקוס מארחת למשחק 2 את אנדולו אפס
אמש בפלייאוף: פנר וצסק"א עלו ליתרון 0:2 בסדרות שלהן
ליאניס ספרופולוס (50) לקח לא מעט זמן להגיע לקדמת הבמה. קדמו לכך שנים ארוכות של עבודה מאחורי הקלעים כעוזר, קודם בפאוק (מ-1997 עד 2005), אחר כך בנבחרת יוון (2001 עד 2004), אולימפיאקוס (2008-2005) וצסק"א מוסקבה (2012-2011), ובהמשך בתור מאמן ראשי חביב, אבל לא הרבה יותר מזה. בין לבין, הוא גם הספיק לטעום קצת מהכדורסל האמריקאי כששימש כעוזר מאמן זוטר ביוסטון ב-2012 וכמאמן בכמה קבוצות בליגת הקיץ. ספרופולוס אומנם נחשב בזמנו למוח כדורסל ביניבשתי ולידען גדול, אבל המוניטין שלו בתור עוזר גרם, באופן מפתיע, לספקות באשר ליכולתו להיות האיש שעומד בחזית.
כל זה השתנה כשקיבל לידיו את אולימפיאקוס בנובמבר 2014. מאז הוא על הגל: תחתיו אולימפיאקוס העפילה לגמר היורוליג כבר בעונתו הראשונה, ובהנהגתו היא עשתה עוד כמה צעדים קדימה בדרך להפוך לקבוצת ההגנה האימתנית ביותר ביבשת. בשנתיים האחרונות, ועל הקביעה הזו מעט מאוד יחלקו - אולימפיאקוס שלו היא הקבוצה הכי מצליחה ביחס לפוטנציאל הגולמי ולתקציב שלה. בזמן שריאל מדריד וצסק"א מסתמכות בראש ובראשונה על מאגר כישרונות מרשים, אולימפיאקוס עושה זאת בזכות השיטה והרוח.
כל החששות בדבר היותו של ספרופולוס סיידקיק ותו לא הופרכו לחלוטין. קשה להתווכח עם שתי אליפויות יוון רצופות ועם מאזן של שלושה הפסדי ליגה בלבד בשנתיים תמימות, כשכל זה מגיע לצד הצלחה גם ביורוליג. עבור רבים זוהי הפתעה רבה. ספרופולוס, כאמור, נחשב עד לא מזמן לאיש נוח ונעים, אולי אפילו מדי, שספק אם ביכולתו לעמוד בלחץ.
"עברתי קילומטראז' לא מבוטל בתור מאמן, ואני יכול להעיד שיאניס אחד מאנשי המקצוע הכי רציניים שנתקלתי בהם", אומר לנו יונאס קזלאוסקאס בראיון מליטא. במידה רבה, ספרופולוס חב לקזלאוסקאס את הקריירה: הוא עבד תחתיו בשלוש קדנציות שונות, תחילה באולימפיאקוס, אחר כך בנבחרת יוון, ובהמשך בצסק"א, ולמד ממנו את רזי המקצוע. בעיקר הוא ספג ממנו את חופש הפעולה שנהג לתת לשחקניו בהתקפה. אך יחד עם זאת, הוא פיתח זהות משל עצמו עם דגשים הגנתיים, כמיטב המסורת היוונית. המיש-מש הזה יצר מעין שילוב של ישן וחדש - מחד אולימפיאקוס היא קבוצת הגנה משובחת בסגנון היווניות של שנות ה-90, ומצד שני היא גם משחקת כדורסל מודרני ואוהבת לרוץ, לקלוע, ולהניע את הכדור במהירות.
"יאניס נמצא עכשיו בשיא הקריירה שלו. הוא התפתח לאחד ממאמני ההגנה הכי טובים שיש באירופה, אם לא הטוב שבהם. אני, למשל, אף פעם לא אימנתי קבוצת הגנה כל כך טובה כמו אולימפיאקוס שלו", מודה קזלאוסקאס בכנות. ספרופולוס עדיין לא זוכה להכרה כללית, וביוון עדיין זוקפים את ההצלחה של אולימפיאקוס בראש ובראשונה לשחקנים ("ספאנוליס ופרינטזיס הם עדיין הפנים של המועדון", אומר עיתונאי "יורוהופס" אריס ברקאס), אבל בחוגים פנימיים השיטה שלו משפיעה יותר ויותר.
אפילו ב-NBA כבר עוקבים אחרי מעלליו. לא מזמן פורסם שמאמן יוטה קווין סניידר, ששימש עוזר מאמן צסק"א לפני הצטרפותו לג'אז, ייבא לארצות הברית סט תרגילים שלם של ספרופולוס. בנוסף, התרגילים שהקבוצה מריצה לוואסיליס ספאנוליס כבר זכו לכמה וכמה גרסאות כיסוי וחיקויים. בקיץ האחרון מאמן דנבר מייק מאלון ניסה לגייס אותו בתור עוזר מאמן בכיר, אך הוא סירב. לא כל כך מהר עוזבים משהו טוב, בטח לא כשמדובר במקום שנתן לך את ההזדמנות הראשונה לפרוח.
צפו בספרופולוס מתעמת עם סנטר אולימפיאקוס קם בירץ'
ככל שעובר הזמן ספרופולוס גם מתגלה כדמות הרבה יותר ססגונית מכפי שנדמה ממבט ראשון. החזות שלו מתעתעת למדי, ולמרות התדמית המצוחצחת, לא אחת הוא "מתלכלך" ועולה לכותרות עם מקרים שונים ומשונים. במהלך העונה שעברה, למשל, הכדורסל שהנהיג באולימפיאקוס היה כה אגרסיבי, עד שמספר קבוצות התלוננו ודרשו את התערבות היורוליג. או ככה לפחות הוא טען. "בתקופה האחרונה מאמנים, מנהלים ובעלים של קבוצות מדברים על ההגנה של אולימפיאקוס ואומרים שהיא ברוטלית. אז הנה, אני מכריז כאן ועכשיו - כדורסל הוא משחק של מגע, ומי שהסגנון שלנו לא מצא חן בעיניו מבחינתי בכיין וממורמר. מנסים לעשות מניפולציות על חשבוננו", אמר בביטחון.
בפעמים אחרות הוא גם הסתכסך עם כמה משחקניו, לעתים לעיני המצלמות. את הגארד הצעיר דימיטריס אגרבאניס הוא זרק במהלך משחק היישר לחדר ההלבשה, לאחר שהתערב לו בדברים; עם הסנטר קם בירץ' הוא התעמת מילולית על הספסל, במה שכמעט הפך לעימות פיזי; ובמקרה אחר, שהתרחש במחזור הלפני-אחרון של העונה הרגילה ביורוליג, הוא הצליח להרגיז את דייוויד בלאט ולנהל איתו דו-שיח קולני מאוד בסיום המשחק בין אולימפיאקוס לדרושאפקה. הרקע למיני-סכסוך: ספרופולוס דחק בשופטים לשרוק לעבירה טכנית לחובתו של בלאט, כשהתפרץ לעברם. לאחר המשחק בלאט אמר ש"זה היה ריב קטן, לא משהו משמעותי", אבל התעקש שלא לחשוף מה הוביל לחילופי הדברים, מה שהגביר עוד יותר את המסתורין.
כדי לקבל את ההכרה לה הוא ראוי בציבור הרחב, ספרופולוס עדיין צריך להשיג את מה שרק מאמן יווני אחד, יורגוס ברצוקאס, השיג לפניו: להניף את גביע היורוליג, כנגד כל הסיכויים. "איכשהו, גם ביוון ספרופולוס לא מקבל מספיק קרדיט. אוהדי אולימפיאקוס, למשל, עדיין לא לגמרי מתמסרים אליו. עבורם המאמן האגדי היחיד הוא אך ורק דושקו איבקוביץ', עד שיוכח אחרת. ואם הוא יזכה ביורוליג, זו תהיה הוכחה ניצחת", מסביר אריס ברקאס. ספרופולוס חתום עד 2018 (שכרו מוערך בכ-400 אלף יורו לעונה), כך שגם אם לא ישים את החותמת הזו העונה, אז אולי בעתיד. וגם אם זה לא יקרה לעולם וספרופולוס יישאר עם תווית המאמן הנחמד-מדי, תהיו בטוחים שאי שם, בחדרי חדרים, יהיה מי שיעריך.