בווידאו: הפרק השישי בסדרה "מינוס 9" עם אגדות הפועל תל אביב - משה סיני, גילי לנדאו ויעקב אקהויז
במהלך שנות ה-90' התחרו איציק זוהר ואחיו אביבי על תואר הבועט הכי טוב במשפחה. קברניטי מכבי יפו ניסו אז למנף את העניין וארגנו דו קרב של בעיטות חופשיות בין שני האחים באצטדיון גאון. "שפטתי באירוע", נזכר יצחק בן יצחק, "הקרב ביניהם הוכרע לטובת איציק רק בשובר שוויון".
לכבוד חג הפסח, ארגנו תחרות משלנו. משאל, ליתר דיוק.
35 שופטים, ביניהם מאמנים ושחקני נבחרת ישראל בעבר ובהווה (אלישע לוי, שלום תקווה, אבי נמני, תומר חמד, ראובן עטר, משה סיני ועוד רבים וטובים; הרשימה המלאה כאן), התבקשו לבחור את 10 הבועטים הכי טובים שהם ראו בכדורגל הישראלי. שלום אביטן, למשל, בחר בעצמו 10 פעמים (ונפסל כמובן) אך קיבל שני קולות, כולל מאלי כהן השריף שנזכר איך כדור חופשי של האגדה הבאר שבעית פגע בו ומהעוצמה חזר עד לשער של אביטן.
אז הנה 10 הנבחרים לפניכם. אבל מי הגדול מכולם? אתם יכולים להכריע באמצעות הצבעה בסקר בתחתית העמוד.
לרשימת השופטים בפרויקט
קיבלו קול אחד
שי אבוטבול, רפי אליהו, דוד אמיגה, ראובן אנגלנדר, בנימין בלרנו, מרקו בן ברוך, רן בן שמעון, גדי ברומר, מאיר ברד, בוחוס ג'וג'וסיאן, פדרו גלבאן, ולדימיר גרשנייב, גיא דיין, מורדי ועקנין, ערן זהבי, אלון חזן, מנור חסן, גדעון טיש, ניסים כהן, יצחק נחמיאס, חיים סילבס, מאיר עזרן, ישראל פוגל, ננאד פראליה, גיא צרפתי, קלאודיו קהימי, מהראן ראדי, יצחק שום, יוסף שמריה, שלום תקווה
2 קולות
שלום אביטן
גדי חזות
ציון מרילי
ג'ובאני רוסו
זכריה רצאבי
3 קולות
מישל דיין
אביבי זוהר
4 קולות
קובי חסן
גיורא שפיגל
5 קולות
רמי אבו לאבן
6 קולות
יוסי אבוקסיס
יהודה שהרבני
7 קולות
מוטי איוניר
ברוך ממן
8 קולות
רפעת טורק
דוד רביבו
9 קולות
טל בנין
10 קולות
מוטל'ה שפיגלר
ועכשיו, לטופ 10
אבי נמני (13 קולות)
רבים נוטים לשכוח את היכולות של נמני במצבים הנייחים, אבל לא צוות השיפוט שלנו. שם זכרו את הכדורים המסובבים של נמני ברגל שמאל מהאזור שעל סף הרחבה, אבל גם ממרחק רב יותר, כמו שספג רפי כהן מ-30 מטרים בפברואר 2007. בכלל, מספר 8 החל לפרוח בתחום דווקא בשלהי הקריירה, ובאותה עונה - 2006/07 - הבקיע ארבע פעמים בבעיטות חופשיות, כולל בשני מחזורים רצופים לרשת מכבי הרצליה ומכבי חיפה.
ראובן עטר (16 קולות)
נשארים בשנות ה-90' ומצפינים לכרמל. ברוך ממן היה אומן הבעיטות החופשיות של מכבי חיפה, ולאחר מכן קם לו יורש. ראובן עטר כבש במדים הירוקים 72 שערי ליגה וסיפק כמה בכדורים חופשיים (בעיקר מזוויות אלכסוניות מאוד), אך שכלל את יכולתו בתחום דווקא לאחר מכן. בהפועל חיפה הפציץ לחיבורים ברגל שמאל ובאותה מידה גם ידע לסובב בטאץ' עדין, כפי שעשה בהמשך במדי בית"ר ירושלים, מכבי נתניה ואפילו שער אחד בכדור חופשי היה לו בהפועל פתח תקוה. רב-אומן.
בני לם (17 קולות)
"אבי בעיטת הפאלש", הכדורגלן היחיד בישראל שיש סגנון בעיטה המזוהה עמו. 68 שערים כבש בני לם במדי מכבי נתניה וחלקם היו בכדורים חופשיים, כמו למשל השער הזכור לרשתו של משה מרכוס בבלומפילד לפני 35 שנה. הסגנון הייחודי - בעיטה עם החלק החיצון של רגל ימין - הקנה לקשר מעריצים רבים בשנות ה-80' הנפלאות של מכבי נתניה וגם 17 הצבעות מצוות השיפוט שלנו.
ערן לוי (20 קולות)
שני כדורגלנים פעילים נמצאים בעשירייה, ערן לוי הוא אחד מהם. קפטן מכבי נתניה נחשב לאחד הבועטים החופשיים הטובים בכדורגל הישראלי כיום, ומסתבר שלדעת רבים הוא גם מהטובים בכל הזמנים. את מה שעשה בצורה מרשימה עוד בימיו בנוער של מכבי חיפה ובהמשך בין היתר בבית"ר ירושלים, לוי שדרג בנתניה. "רגל שמאל שלו היא מהקטלניות שהיו כאן", ציין אחד השופטים שלנו. גם העונה, אגב, לוי סובב שמאליות ממצבים נייחים לרשת הפועל עכו (ליגה) והפועל ראשון לציון (גביע).
מאור בוזגלו (23 קולות)
אחרי הבועט הכי טוב בלאומית, עוברים בטבעיות לבועט הכי טוב בליגת העל. אולי זה יפתיע, אבל מאור בוזגלו הבקיע כבר 13 שערים בבעיטות חופשיות במדי הפועל באר שבע, ב-160 משחקים בכל המסגרות. משמע: כדור חופשי ברשת בכל 12.3 משחקים - רק לאיציק זוהר היה ממוצע טוב יותר. השער הזכור מכולם היה כמובן בסן סירו לרשת אינטר, אך רגל ימין של בוזגלו עשתה זאת עוד קודם לכן, כולל חמישה שערים בכדורים חופשיים במדי מכבי תל אביב ועוד אחד בבני סכנין. והרגל שלו עוד נטויה.
חיים רביבו (24 קולות)
נציג המשפחה בעשירייה. שי רביבו כבש בכדורים חופשיים בליגה א' ובלאומית, דוד רביבו קיבל שמונה קולות ולא מעט מחמאות על הכדורים המדודים שלו, אבל חיים רביבו עשה זאת גם בישראל וגם באירופה - כולל במשחק האליפות של פנרבחצ'ה. רביבו השווה אז ב-2001 מול סמסונספור עם שמאלית מדויקת וחגג אליפות ראשונה בקריירה. את אותם שערים בכדורים חופשיים הציג לראווה עוד קודם לכן במכבי חיפה וסלטה ויגו, ובהמשך גם בגלאטסראיי, במדיה הרשית ממצב נייח כבר בבכורה.
סלים טועמה (26 קולות)
"צריך לתרגל כמה שיותר בכל אימון, כדי שיהיה לך את הטאץ' הזה ברגל ואת הכיוון. כשאתה עובד על זה כל הזמן, זה כבר בא לך בטבעיות", הסביר פעם סלים טועמה את יכולת ההבקעה הנדירה שלו בבעיטות חופשיות. והוא תרגל ללא הפסקה. את השער הראשון שלו בבוגרים של הפועל תל אביב כבש בבעיטה חופשית (די חלשה, יש לציין) לרשת ראשון לציון, ומאז הביא את המומחיות שלו לדרגת אומנות. הוא היה הסיוט של מכבי תל אביב במשחקי הדרבי, סובב לחיבורים נגד בית"ר וגם באירופה, למשל השער הזכור מול ריינג'רס ב-2007. הכי טבעי שיש.
משה סיני (27 קולות)
נשארים בהפועל תל אביב וברגל שמאל, רק חוזרים מעט אחורה. משה סיני הפליא בבעיטות חופשיות עוד בימיו כשחקן נוער. כשהגיע לבוגרים ושיחק בליגה הראשונה, הוא הפך מהר מאוד למומחה שחתום על 30 שערים בכדורים חופשיים. סיני עקף את החומות בקלילות עם השמאלית שלו, מצא את החיבורים גם מטווחים רחוקים יותר והיה אימת שוערי הליגה בשנות ה-80' יחד עם חבר נוסף, אליו נגיע מיד. גם כשהוביל את בני יהודה לאליפות היסטורית ב-1990, סיני הבריק בתחום, כולל אחד לרשת של מכבי חיפה בתוספת הזמן של המחצית הראשונה במשחק העונה. גיורא אנטמן רק הביט בהשתאות. גם אתם מוזמנים.
אורי מלמיליאן (31 קולות)
והנה התשובה הירושלמית לשמאלית של סיני: הימנית של אורי מלמיליאן. במשחק הנבחרת מול טאיוואן ב-1986, עמדו השניים ליד כדור חופשי שנשרק לזכות ישראל, מרחק 22 מטרים מהשער, מצד שמאל. סיני הכין את הכדור, הביט לספסל ואז קיבל את ההוראה להשאיר את הכדור למלמיליאן, שעקף את החומה הקטנה בקלילות וסובב בימין אל הרשת. אף אחד לא הופתע. הרי כבר בגיל 19 הוא העניק לבית"ר ירושלים את הגביע הראשון בתולדותיה עם בעיטה חופשית מפתיעה מ-35 מטרים בדקה ה-114 של ההארכה מול מכבי תל אביב. ובליגה היו לו יותר מ-30 כאלה. "הוא ידע לעקוף את החומה גם מהצדדים, הבועט הכי חכם שראיתי", החמיא אחד השופטים.
איציק זוהר (33 קולות)
רק שניים מ-35 השופטים העזו להתעלם/לשכוח ממנו. אלי כהן, שאימן אותו בבית"ר ירושלים וראה אותו מבקיע ברצף בעונת האליפות ב-1997 (כולל במפגש הראשון עם האקסית מכבי תל אביב) ועם אחוזי הצלחה נדירים, תיאר איך "הוא עמד ובעט עשרות פעמים באימונים, בלי הפסקה. הוא הבועט הכי טוב שהיה כאן". צעד-צעד וחצי של הרצה, ובדרך כלל הכדורים של איציק זוהר היו נעצרים ברשת. פעם מעל החומה ופעם היישר לפינה של השוער ההמום. מ-16 מטרים וגם מ-35, כמו בדרבי בגמר הגביע ב-1994. הוא תרגל ללא הפסקה ולמד ממלמיליאן בתקופה המשותפת במכבי תל אביב, לפני שכבש בעצמו מעל 40 שערים בבעיטות חופשיות בשלל קבוצותיו וגם את הגול הראשון של נבחרת ישראל אחרי המעבר לאופ"א. "זו היכולת לבעוט בעיטה מלאה עם הפאס", הסביר בעבר את סוד כוחו במצבים הנייחים. "זה כישרון טבעי".