פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        מים מתוקים: התחייה המחודשת של ונציה מרתקת את איטליה ואמריקה

        על הקווים: פיפו אינזאגי. מנהל מקצועי: הבוס לשעבר של מראדונה. בעלים: עורך הדין של ג'יי זי. אחרי שהתרסקה לליגה ה-5, ונציה "קמה לתחייה" וחולמת על אליפות. הפרויקט שמרתק את איטליה, ומנהטן

        מאמן מילאן פיליפו אינזאגי (AP)
        כל הדרך ממילאן לליגה השלישית, וחזרה? אינזאגי (צילום: AP)

        ג'ו טאקופינה הוא אחד מעורכי הדין המבוקשים ביותר במנהטן, וכנראה שגם בעולם כולו. בתור הבוס של אחת מלשכות עורכי הדין היוקרתיות ביותר שיש, הוא ייצג בעברו שלל סלבס דוגמת ג'יי זי, מארון 5 ואפילו את כוכב הבייסבול של היאנקיז, אלכס רודריגס, כאשר זה הואשם בשימוש בחומרים אסורים. גם מאפיונרים בכירים ורוצחים נודעים לשמצה נעזרו בשירותיו של מי שמוגדר כ"מספר הסיפורים הטוב מכולם".

        טאקופינה בן ה-51, בן למהגרים איטלקים שנולד באותו רחוב כמו מייק טייסון, סיפר לא מזמן שאביו, איש קשוח וכזה שלא הפגין יותר מדי רגשות, תמיד אמר לו שהוא גאה בו על ההצלחה בעולם המשפטים, אבל הפעם היחידה בה הוא ראה את אבא שלו מזיל דמעות הייתה כאשר ג'ו הפך, לראשונה בחייו, למעורב בכדורגל האיטלקי.

        כיום, כשהוא מוביל בוונציה את הפרויקט הגדול הבא ומסקרן את כל ארץ המגף ואת התפוח הגדול, טאקופינה חולם בגדול ורוצה להפוך את המועדון לשם דבר בכדורגל העולמי. אם זה יקרה, הוא יכול להיות בטוח שאביו יהיה גאה בו יותר מאי פעם.

        ג'ו טאקופינה (במרכז) הבעלים של ונציה FC (AP , Luigi Costantini)
        ריגש את אבא. טאקופינה, במרכז (צילום: AP)

        קבוצת הכדורגל של ונציה נוסדה לפני 110 שנים. ב-1941, בזמן מלחמת העולם השנייה, היא רשמה את ההצלחה הגדולה ביותר שלה עם זכייה בגביע האיטלקי בתום דרמה גדולה. ונציה נקלעה לפיגור 3:0 במשחק הראשון של הגמר, בחוץ מול רומא, משלושער של אמאדו אמדיי בדקות 14-19, אבל חזרה ל-3:3 נהדר ובגומלין, 0:1 קטן הספיק לה כדי לשים את היד על התואר היחיד שלה עד היום. את שער הניצחון היקר, שהביא את הגביע, כבש עבור ונציה אציו לואיק. שמונה שנים לאחר מכן, הוא היה בין ההרוגים באסון ה"סופרגה", התרסקות המטוס בו מצאו את מותם כל שחקני טורינו.

        רוב הזמן נעה ונציה בין שתי הליגות הבכירות של איטליה, כאשר ההופעה האחרונה שלה בסרייה A הייתה ב-2002. באותה עונה, המאבקים מול העירייה והקשיים בהקמת אצטדיון חדש הובילו את יליד העיר, מאוריציו זמפריני, למכור את הקבוצה ולקנות במקומה את פאלרמו, שם הפך לאחד הנשיאים הכי שנויים במחלוקת בכדורגל העולמי. ונציה, שרק כמה שנים קודם לכן עוד משכה אליה כוכבים צעירים דוגמת כריסטיאן ויירי ואלברו רקובה, נותרה לפתע בלי כלום. שלוש שנים לאחר הפרידה מזמפריני, הקבוצה ירדה לליגה השלישית ומיד הודיעה על פשיטת רגל. ראשונה, וממש לא אחרונה.

        המועדון קם מחדש, עם שם אחר, בליגה הרביעית ואף עלה ליגה, אבל תוך כמה עונות שוב פשט רגל ושוב, הוקם מחדש, הפעם ב-2011, בליגה החמישית והלא-מקצוענית. פעם נוספת, ונציה נראתה לא רע ועלתה במהרה שתי ליגות אבל שוב, בפעם השלישית תוך עשור בלבד, היא פשטה את הרגל ונאלצה להתחיל הכל מהתחלה. "ונציה נואשת לאצטדיון חדש. אם לא יקום כזה, הקבוצה עלולה לאבד את הבעלים הרוסי שלה ולהיעלם", כתב ג'ונתן ווילסון ב"גרדיאן" בינואר 2014.

        שחקני ונציה חוגגים שער בשנת 2000 (GettyImages , Claudio Villa)
        חזרה לימי הזוהר? ונציה חוגגת בשנת 2000 (צילום: GettyImages)

        הבעלים הרוסי הזה, יורי קוראבלין, אכן עזב וקבוצת ונציה FC בע"מ (ה-בע"מ היה חשוב, בניסיון לא לפשוט רגל מהר כל כך גם הפעם), הוקמה בקיץ 2015 והוצבה בליגה הרביעית. במשך כמה חודשים הקבוצה לא ממש ידעה האם תוכל להתקיים מעבר לעונה אחת, עד שב-6 באוקטובר, טאקופינה, שארגן סביבו קבוצת משקיעים אמריקאית, השלים את רכישת המועדון תמורת שישה מיליון יורו: "השאירו לנו פה גונדולה בלי גונדולייר", הוא אמר, "אנחנו רק צריכים לנווט אותה נכון".

        בניגוד לכל מיני בעלים אמריקאים שהשתלטו בשנים האחרונות של הקבוצות הבכירות באירופה בניסיון למקסם רווחים, עולם הכדורגל לא היה זר כלל לטאקופינה. לפני שנים רבות, באחד מביקוריו ברומא במסגרת עבודתו, הוא הלך למשחק של הקבוצה המקומית והתאהב. כעבור זמן מה, חזר לאצטדיון עם חמשת ילדיו והתקשה למצוא חנות בה יוכל לרכוש עבורם חולצות רשמיות של המועדון. "הייתי בהלם מכמות הכסף שסתם נשארה בכיס שלי. ידעתי שאני יכול לעשות את זה טוב יותר", הוא נזכר.

        כאשר אחד מחבריו הקרובים, תומאס די בנדטו, הפך לאיש החזק ברומא ב-2011, הוא מינה את טאקופינה לסגן נשיא ונתן לו מניות. במהרה, שווי הקבוצה זינק מ-130 ל-500 מיליון יורו ועורך הדין האמריקאי, שראה כי טוב, עבר לאתגר חדש. הוא מונה לנשיא בולוניה ובתקופתו הקצרה בקבוצה, 11 חודשים בלבד (עד שהסתכסך עם הבוס הקנדי ועזב), המועדון חזר לסרייה A והשווי שלו צמח פי ארבעה. בשלב זה החליט טאקופינה שהוא יכול לעשות את זה גם לבד ופנה לוונציה, עליה השתלט בשעה שהייתה בליגה הרביעית.

        "עורך הדין הסלב הזה מחזיר לחיים את מועדון הכדורגל השבור של ונציה", קראה הכותרת ב"ניו יורק פוסט" באוקטובר האחרון: "זה הפרויקט הכי נועז של טאקופינה עד כה - להציל את ונציה מקרקעית הכדורגל האיטלקי ולהחזיר אותה לקרבות מול מילאן ויובנטוס. ולעשות את זה בסטייל". ב"בליצ'ר ריפורט" הוצג טאקופינה כ"מכונת המלחמה" ונכתב על "החזון הרומנטי שלו עבור ונציה".

        סרט קצר שנעשה על הפרויקט של הקבוצה

        כדברי המשפט המוכר מ"מבצע סבתא", מאז שטאקופינה רכש את ונציה הוא "התחיל הכי מהר ולאט לאט הגביר". בעונתו הראשונה בתפקיד הבוס, הקבוצה דרסה את הליגה הרביעית עם 90 נקודות ושני הפסדים בלבד, בדרך לעלייה קלילה. אלא שהאמריקאי חש שזה לא מספיק ונפרד מהמאמן ג'אנקרלו פבארין. את מקומו על הקווים תפס לא אחר מאשר פיליפו אינזאגי.

        פיפו ישב שנה בבית אחרי הפיטורים ממילאן ולמרות שלדבריו קיבל הצעות מפתות מסין ומקבוצות בכירות יותר באיטליה, הוא בחר דווקא במקום בו הוא נדרש להגיע לאימונים בעזרת אחת מאותן "מוניות מים" מפורסמות: "רציתי התחלה חדשה אחרי מילאן ולא עניין אותי באיזו ליגה זה יקרה. מה שעניין אותי היה רק הפרויקט המיוחד שנבנה כאן", סיפר כוכב העבר, "עבורי לאמן את ונציה זה כמו לאמן את מילאן. משחק בליגה השלישית הוא כמו משחק בליגת האלופות. כלום לא השתנה. להחזיר את הקבוצה למקום בו היא ראויה להיות זה סיפור גדול בשבילי".

        בינתיים לפחות, נראה שהבחירה של אינזאגי משתלמת בהחלט והוא מוביל את ונציה לעונה מצוינת. חמישה מחזורים לסיום העונה, לקבוצה יש 74 נקודות והיא מקדימה בשמונה נקודות את השנייה בטבלה, פארמה, שבעצמה מנסה לחזור לימי הזוהר שלה. כרגע לפחות, לא נראה שיש כוח שימנע מוונציה עליית ליגה שנייה ברציפות: "זו לא שאלה של האם נעלה לסרייה A יום אחד, אלא של 'מתי נעשה את זה'", הצהיר טאקופינה בביטחון אופייני, "המטרה היא קודם כל להיות שם ואז, יום אחד, לקחת אליפות".

        סטאדיו פיירלואיג'י פנזו של קבוצת ונציה (GettyImages , Dino Panato)
        חייבים אצטדיון חדש. הסטאדיו פיירלואיג'י פנזו המיושן (צילום: GettyImages)

        אם העלייה לליגה השנייה אכן תושלם כמצופה, הפרויקט של ונציה יוכל למשוך אליו עוד ועוד שמות מסקרנים, שחקנים צעירים או ותיקים ומנוסים, שירצו לעבוד תחת אינזאגי ותחת המנהל המקצועי של הקבוצה, ג'ורג'יו פרינטי, שהחזיק בתפקיד זהה בעבר ברומא, יובנטוס ובנאפולי, בימים בהם דייגו מראדונה ספג את ההשעייה הראשונה שלו על שימוש בקוקאין. עד כה, שני השמות הבולטים שנחתו בוונציה העונה הם אלכס גייחו, חלוץ ספרדי-שוויצרי בן 35 שהיה מועמד בקיץ להפועל באר שבע ובעיקר, מאוריציו דומיצי בן ה-36, שהעביר את העשור החולף בהצלחה רבה באודינזה. "זו תקומה מתוך האפר, תחייה מחודשת", נכתב באתר "IFD", המסקר את הכדורגל האיטלקי, "פתאום, ונציה עושה הרבה רעש באיטליה ולשם שינוי, היא עושה זאת מסיבות חיוביות".

        לצד ההצלחה על כר הדשא, מרחפת מעל הקבוצה שאלת האצטדיון, זו שגרמה בעבר לזמפריני ולקוראבלין לנטוש. נכון להיום, ונציה משחקת ב"סטאדיו פיירלואיג'י פנזו", שנפתח אי שם ב-1913. מדובר באצטדיון השני הכי עתיק במדינה וכנראה אחד היחידים בעולם שדרך הגישה המרכזית אליו היא באמצעות סירות, כיאה לסימן ההיכר של העיר. בהובלת טאקופינה, העיר סוף כל סוף אישרה תכניות לבניית אצטדיון חדש ונוצץ, שאמור להכיל 22-28 אלף מקומות ובתקווה, גם לייצר כ-10,000 מקומות עבודה חדשים: "מלכתחילה אמרתי שאם אני משקיע בקבוצה, העירייה חייבת לעזור לי עם בניית האצטדיון", אמר טאקופינה, שרואה את הקהל המקומי מתעורר לאיטו. העונה, כ-5,000 צופים פוקדים את משחקי הבית של ונציה. לא יותר מדי, אבל כן הכמות הגדולה ביותר במילניום הנוכחי.

        "המשיכה שלי לוונציה היא מעבר לספורט. זו התשוקה שיש באיטליה לכדורגל", הסביר טאקופינה, "הכדורגל מאחד את הקהילה באיטליה, בדרך שאי אפשר למצוא בארצות הברית. כאן, זה משפחה, דת וכדורגל, ולא בהכרח בסדר הזה. המודל שלי הוא השילוב בין כדורגל ותיירות ובוונציה אפשר לעשות את בענק. מגיעים לכאן 20 מיליון תיירים כל שנה. זו העיר היפה בעולם".