אוגו, בוס: במשחק העונה הראשון, ג'ון אוגו היה מעל כולם

למעקב גם בפייסבוק

מספר 1: ג'ון אוגו

מה היתה הדקה: 22. מאור מליקסון דהר לתוך הרחבה ושאל מהלך מספרו של טל בן חיים2 — איך לסחוט פנדל שאם לא היה נסחט, איפה אני ואיפה הכדור ואיפה המגרש. כנראה שאלי דסה לא שומר מספיק על טב"ח2 באימונים, או שעדיין לא קרא את הספר. זה היה גליץ' מיותר של המגן הימני של מכבי (מחצית שנייה טובה מאוד שלו, אגב), גליץ' שבזמן ביצועו יש לו רק מה להפסיד.

השופט רועי ריינשרייבר הורה על נקודת הפנדל. ובן שהר כבש, ו-0:1, והפועל באר שבע ניצחה ופתחה פער של 6+הפרש שערים בפסגה. וכבר אמש טחנו ובטח גם היום בבוקר יטחנו אוקיאנוסים אודות השריקה הגבולית. ריינשרייבר הכריע את המשחק, יטענו, או שבכלל: ריינשרייבר הכריע את גורל האליפות! כאילו בן חיים2 לא החטיא צ'אנסים נהדרים - אחד בכל מחצית; כאילו חיימוב לא הדף את ייני; כאילו יצחקי לא עלה לשחק מאוחר מדי, כאילו סקאריונה בכושר נהדר; כאילו זהבי לא היה מכניס את ההזדמנויות החמות של הצהובים; כאילו שוטה לא פוטר חודש מאוחר מדי; כאילו ארבלדזה לא השיג רק שמונה ניצחונות ליגה מתוך 16 משחקים; כאילו מכבי לא איבדה נקודות מול בני יהודה ואשקלון וכפר סבא. כל אלו? שטויות, קורה. ריינשרייבר? הוא שהכריע. יאפ.

"אבל ריינשרייבר אנטי מכבי!!!".

כן, רק שזה היה ההפסד הראשון של הצהובים במשחק ליגה אותו ניהל ריינשרייבר.

היה פנדל? לא היה פנדל? האמת, אין לי מושג. גם אחרי שצפיתי ב-17 הילוכים חוזרים אינני בטוח. בשום זווית לא רואים בבירור האם היה מגע או לא. פעם נראה לי שמליקסון משליך עצמו, ופעם נוספת כאילו דסה שולח רגל. הכלל שלי מאוד ברור: אם אחרי 17 הילוכים חוזרים אינני בטוח האם השופט צדק או טעה, אני אתן לו את הקרדיט. וגם אם טעה, הרי שבאופן ודאי לא מדובר כאן בשערורייה. הכלל הנוסף שלי גם מאוד ברור: אם מתרחשת עוולה שיפוטית לאחר 22 דקות, לצד הנפגע יש לפחות 68 דקות לתקן את המעוות.

ההגנה נחה. נוחו גם אתם.

הכי צפוי ש: באר שבע לא תפסיד בטרנר. בליגה.

עוד בנושא

הפועל באר שבע ניצחה 0:1 במשחק העונה ופתחה פער 6 נקודות
בבאר שבע חגגו בגדול, והודו: "טוב שלא מכרנו את ג'ון אוגו"
קרויף מכחיש שהוא מתערב בעבודת המאמן, ביקורת על קיארטנסון ובן חיים
ויטור חזר בגדול, וידיגאל מאבד שליטה: ציוני משחק העונה

"הרגשתי כמו ילד בבוקר חג המולד. כל כך שמח, רק מחכה לסנטה קלאוס…".

לאנדרו סימיוני, פצצת אנרגיה בתוך כיסא גלגלים, כמה עצוב, ניסה להחזיק את עצמו. הוא תרגל את זה לבד, עוד כשהתבשר שאוהדי הפועל באר שבע הצליחו לאסוף את הכסף למען הגעתו המחודשת לבירת הנגב. הוא אמר לעצמו: "לא אבכה, לא אבכה, לא אבכה", אבל זה היה קרב אבוד מראש. ב-2007, אחרי קדנציה מאכזבת בסכנין, הוא הגיע לבירת הנגב. זו היתה באר שבע אחרת לגמרי. קבוצת ליגה שנייה, עם בית רעוע כווסרמיל והכול היה קטן יותר, צנוע יותר וקודר יותר. הברזילאי סייע לדרומים לעלות לליגה הבכירה וב-2009 עזב - לא לפני שהתחבר עמוקות לקבוצה, למועדון, לעיר. ב-2010 עבר תאונת דרכים קשה בעת שרכב על האופנוע, ומאז הוא משותק בפלג גופו התחתון. אף אדם לא מתאים לכיסא גלגלים, אבל אין בחור שזה כל כך לא מתאים לו כפי שלסימיוני לא.

הוא מדבר וזז בתשוקה גדולה כל כך עד שנראה לך שאם היה רוצה, יכול היה לרחף - עם הכיסא - עד לעננים. הוא חי, פשוט חי. ואמש, לפני שריקת הפתיחה, כשטרנר שטאדיון שלם עשה לו כבוד, הוא לא הצליח להחזיק את עצמו. הוא התפרק כשהאוהדים קראו בשמו וכשהשחקנים באו לתת חיבוק. כשמהיציעים הגיעו מחיאות הכף האיסלנדיות הקצובות, כל בום הטעין את סימיוני, כמו מכת חשמל.

"זה היה מדהים", סיפר בסיום. "להוציא את הימים בהם נולדו ילדיי, זה הרגע הכי מרגש בחיי. זה היה פנטסטי, אני חייב לחזור לפה שוב".

אם תרצו, סימיוני הוא הזר שמגיע לרגע ורואה כל מגה. וכשרוצים להבין עד כמה השתנתה הפועל באר שבע מתחילת ימי אלונה ועד לזמן הזה, מסתכלים לו בתוך העיניים. "האווירה…", נאנח, "אני מתנצל בפני הקבוצות האחרות - אבל ממה שראיתי, יהיה מאוד קשה לנצח פה את הפועל באר שבע".

קשה? יותר מקשה. 32 משחקי ליגה אירח טרנר, הרוצח הרועש. 26 ניצחונות, 6 תוצאות תיקו, 0 הפסדים, 16-75 בשערים. אם המשחק של אתמול היה נערך בווסרמיל קשישא, לכו תדעו איך הוא היה נגמר. אבל בטרנר כולם יודעים, וזו רק הכותרת. באופן כללי, אם היו אומרים לסימיוני של 2007 שכך תיראה באר שבע של 2017, הוא היה מאשים אתכם ב"1 באפריל".

"יש כאן הכול, לא צריך יותר סימיוני", אמר על הקבוצה שבאר שבע הפכה להיות. "מעכשיו, העבודה שלי - רק להיות אוהד". אחלה ג'וב נכון לימים אלו.

דקות לאחר השריקה, מיגל ויטור הילך לו על הדשא ובכל יד אחת מבנותיו. הזאטוטות לא צפו באביהם פותח במשחק ליגה מאז המחזור האחרון של הסיבוב הראשון, אז נפצע ברצועה הצדית של הברך. בצוות הרפואי של הפועל באר שבע, כך מספרים, המליצו על טיפול בן חודש ולאחר מכן הערכה מחודשת. ויטור התעקש על ניתוח, כשהמשמעות סיום העונה. הם הצליחו לשכנעו, וזה לא היה קל. לאחר כחודש, המערך הרפואי של באר שבע ראה כי טוב - כך טוענים. תוכל לחזור לשחק בתוך שלושה שבועות, אמרו לו. הוא, בשלו, התעקש על ניתוח. הוא יצא לחוות דעת נוספת אצל הדוקטור של בנפיקה, שאמר אף הוא: שמע, סניור מיגל, לא בטוח שצריך ניתוח. והנה, אמש בטרנר, ויטור חזר לפתוח בהרכב באר שבע, ולמעט חלודה נקודתית נראה כאילו לא החמיץ יום. הוא ניתר וקיפץ על הברך המשתקמת, ונגח טוב יותר ומדויק יותר מכולם. הגול הבאר-שבעי היה אמנם שנוי במחלוקת, אבל ה-0 בטור הספיגות היה בלתי ניתן לערעור.

ולהלן הנתונים המופרעים של ויטור במשחקי הליגה:

בלעדיו, הפועל באר שבע עם 14 משחקים, 8 ניצחונות, 67% הצלחה, 8-18 בשערים.
איתו, הפועל באר שבע עם 14 משחקים, 12 ניצחונות, 88% הצלחה, 5-41 בשערים.

ותודה לצוות הרפואי שהביאונו עד הלום.

"אם היינו מפסידים הם היו אומרים שסימיוני חתול שחור", אמר סימיוני בסיום, כשאת המילים "חתול" ו"שחור" הוא הוגה בעברית של עולה חדש. "ג'ון, הקשר", ענה הברזילאי כששאלתי ממי התרשם במיוחד במשחק העונה. "רץ את כל המגרש, לאורך כל המשחק. ימין, שמאל, חזק מאוד".

אכן, ה-MVP היה בלי ספק ג'ון אוגו. זה היה משחק גמר, לפחות בהרגשה. ערב של הרבה לחץ, עצבים, תלונות, טענות, הגנות, החמצות, תיקולים ו-0-1 קטן. ואוגו היה גדול. כמו שהמשחק התיש, כך התיש אוגו את יריביו. הוא היה בכל מקום, חילץ ודרבל, והיה השחקן היחיד על הדשא שהיה נעים להסתכל עליו בפעולה.

בתחילת העונה נבחר אוגו למקום הראשון בדירוג וואלה! - על ידי עשרות עיתונאים. לאחר מכן, במסע האירופי של באר שבע נצצו הרבה שחקנים והוא קצת נשכח. הוא היה בתקופה פחות טובה, בה התעסקו בעיקר באגרסיביות הלכאורה-מוגזמת שלו ובעצביו שלעתים יוצאים משליטה. בשבועות האחרונים החל לחזור לעצמו ואתמול זה היה סימן קריאה מהדהד, ובעיקר תזכורת: כשהוא בשיאו, כשהוא חד — ג'ון אוגו רמה אחת מעל כל החבר'ה שמשחקים כיום בישראל. הטרנר של הקשרים.

orenjos@walla.co.il