אלוהים ישמור: המזל של בלאט, השבר של ברצלונה ומכבי, הגדולה של פאו

בווידאו: משחק מקדים מסכמת עונה אירופית

לעמוד הפייסבוק מאחורי הק?ל??עים

עד לפני שנתיים היה זה ראש חץ משולש בפסגת הקבוצות המתמידות ביורוליג. אלה, שגם אם לא בכל שנה יניפו את גביע אירופה, ולא תמיד יגיעו לפיינל פור, לעולם לא ייפלו לתהומות התחתית. זה קרה לכל קבוצה אחרת: ריאל מדריד, אולימפיאקוס, אנאדולו אפס, באסקוניה, אפילו צסק"א מוסקבה - כולן סבלו מעונות נפל שבהן שום דבר לא עבד. אבל לא לשלוש הללו. מכבי תל אביב, ברצלונה ופנאתינייקוס היו היחידות שלא הודחו בשלב הראשון של המפעל אפילו פעם אחת. לא בבתים של שמונה קבוצות, ולא בבתים של שש. הן דאגו שהכרטיס שלהן יובטח מראש.

אלא שאז האימפריות החלו להיסדק, שלא לומר להתרסק. מכבי הודחה אשתקד מהיורוליג (ואחר כך גם מהיורוקאפ), והחמיצה את הטופ 16 לראשונה מאז הנהגתו ב-2002; העונה, עם צמצום הליגה ל-16 קבוצות, היא אפילו לא הייתה קיימת במאבקי העלייה לשלב השני - רבע הגמר. גם ברצלונה לא שרדה את השינוי בפורמט, והודחה לראשונה מבלי לעבור שלב. רק פאו, זו שלא מצליחה להתאושש מעזיבתו של ז'ליקו אוברדוביץ', ושלא הייתה בפיינל פור מאז עזב אותה לפני חמש שנים, נותרה בודדה בצמרת. היא, ולא אחרת, היחידה שמעולם לא הודחה בשלב הראשון של היורוליג. והיא, את מקומה בפלייאוף של העונה הזו כבר הבטיחה.

עוד בנושא:
הפסד 19 ביורוליג: מכבי תל אביב נכנעה לברצלונה 76:71
מכבי תל אביב עוקבת גם אחרי יורגוס ברצוקאס
למה מכבי תל אביב באמת תקועה בבוץ לעומת ברצלונה

בשבוע הבא ינחתו היוונים במחזור הנעילה ביד אליהו. עבור מאות אוהדים, שסירבו להעלאת המחירים בקיץ שעבר, המשחק הזה הוצא מהמינוי; גיא פניני יישלח למצלמות וידבר על כך ש"אנחנו רוצים להיפרד מהקהל שלנו ביורוליג בצורה יפה", וש"אנחנו מכבי תל אביב, לא נהיה שטיח של אף אחד", וש"נשחק על הכבוד שלנו". הוא באמת יתכוון לדברים הללו, אבל האווירה מסביב תהיה מדוכאת ומדכאת, ממש כמו זו שהייתה אמש (חמישי) בפאלאו בלאוגראנה.

ב-30 השנים האחרונות צברו בארסה ומכבי 26 הופעות בפיינל פור; ולא הרבה נשאר מזה. אבל שתי המאכזבות הגדולות של העונה שונות בתכלית זו מזו.

* הקהל ביד אליהו היה מוכן לשלם הרבה כדי לקבל העונה את יורגוס ברצוקאס על הקווים ואת טייריס רייס על המגרש, ובכל זאת, השניים הללו נכשלו בצוותא בצורה מהדהדת לא פחות מאיינארס בגאצקיס וסוני ווימס.

* אחרי אליפות אחת בארבע שנים, אפס העפלות לגמר הפלייאוף בישראל בשנתיים ומקום קבוע בתחתית היורוליג בשתי העונות האחרונות, ברור שמכבי לא סתם נקלעה למרה שחורה, שהמשבר שלה עונה להגדרה "התרסקות" ושהבעיות הניהוליות שלה בסיסיות ושורשיות. זה עובר בשקט על ידי הקהל שלה. ובבארסה? גם אם הנפילה של הקטאלנים חד פעמית, הרי שאוהדיה לא היו מוכנים לקבל אותה - ויצאו למחאה אקטיבית ותרבותית בדמות הנפת מפיות לבנות כלפי הג'נרל מנג'ר רודריגו דה לה פואנטה.

* ז'וספ מריה ברתומאו לא כינס מסיבת ספינים מרשימה ולא התייצב מול ההמונים כדי להבטיח 12 שחקני יורוליג לעונה הבאה. חצי עונה רעה הספיקה לבארסה כדי לבצע מהפכה מקצועית: למנות מנהל מקצועי חדש (נאצ'ו רודריגס), להביא סקאוט ראשי עם קבלות (חואן יאנסה) ולהבטיח שדרך קבלת ההחלטות לא תשתנה - אלא כבר השתנתה. ובמכבי, טוב, אתם יודעים.

הזמן: 29 באפריל 2004. מכבי תל אביב מתייצבת לפיינל פור הביתי ביד אליהו, כשהיא נישאת על כנפי המומנטום מנס ז'לגיריס. במוסף המיוחד שהוצאנו ב"מעריב" לכבוד המאורע, פרש ליאור שליין תמונה ענקית של פיני גרשון עם לוח המאמנים שלו. "תוכנית המשחק של מכבי: אלוהים ישמור", הייתה הכותרת הסאטירית ששמה ללעג את ההגנה של הצהובים.

"אלוהים ישמור", היטיב דיוויד בלאט (אז עוזרו של גרשון) לתאר את מה שעבר עליו אמש בבאמברג. והיושב במרומים, בניגוד לשחקני דרושפאקה, בהחלט שמר על המאמן הישראלי. הטורקים ידעו שהפסד לקבוצה הגרמנית נטולת האינטרסים יהיה הרסני מבחינתם, ויוכל להביא להדחתם כבר הערב; אז הם קלעו 29 נקודות במחצית הראשונה (ועוד 55 בשנייה ו-15 בהארכה), ופיגרו ב-14 הפרש כשעל השעון 17 דקות. "דאצ'קה" ספגה יותר מ-90 נקודות - 97 בתום תוספת הזמן - ולא הפסידה. דבר כזה עוד לא קרה לה העונה.

אווירה של קרנבל הייתה בברוסה ארנה. באמברג ואוהדיה ידעו בדיוק מה מונח על הכף מבחינתם. לא הרבה, למען האמת, כי היא הודחה כבר מזמן ובחודשיים האחרונים הצליחה לנצח בבית רק את מכבי תל אביב. לא הישג מרשים במיוחד בימינו. אבל הקהל הביתי מילא כל פינה. בסוף, כרגיל, היא הצליחה להפסיד. 12 פעמים העונה נכנעה בהפרש של שני סלים ומטה; לו רק הייתה מנצחת בחצי מהמקרים הללו, מקומה ברבע הגמר היה מובטח.

כי יש גם, כמאמר הקלישאה, את רוח המועדון. ואת הרוח הזו מכיר היטב בראד וונאמייקר, שפרץ אשתקד במדי באמברג והפך העונה לאחד הרכזים הטובים והאיכותיים ביבשת, בלי שום כוכבית או סימן שאלה לצידו. 30 נקודות הוא קלע אתמול במאני טיים; אבל יש לו בעיה אחת. האיש, אפעס, לא בדיוק עונה להגדרה המילונית של "ווינר".

ביד אליהו הוא עמד עם הבאזר על קו העונשין, והיה צריך רק לקלוע כדי להשלים קאמבק ולכפות הארכה, אבל החטיא פעם אחת והפסיד; בברצלונה היה יכול להביא את דרושפאקה לשוויון, אבל החטיא שוב; בארבע השניות האחרונות במילאנו החטיא פעמיים והפסיד; ואמש, שבע שניות לסיום ההארכה, כשיכול היה לסגור עניין, הוא ירה 0 מ-2 מהעונשין. למזלו, האקסית הלכה בדרכו ולא הצליחה להשוות. בסך הכל, 45 אחוזים מהקו יש לוונאמייקר בסיטואציות הגורליות האלה. בשאר העונה - 87 אחוזים.

מה המשותף לבלאט, ברצוקאס, שרונאס יאסיקביצ'יוס ואנדראה טרינקיירי? כולם מאמנים טובים, כולם נבונים, כולם ראויים. כולם נחשבים מועמדים למכבי תל אביב לעונה הבאה. אבל הרי סמנכ"ל השיווק של המועדון, אלי דריקס, החליט משום מה להתבטא בנושאים מקצועיים (מה שמסביר כל כך הרבה, אגב) והבטיח השבוע מאמן "טופ יורוליג". יש עוד נקודה משותפת לארבעה המאמנים הללו: נכון לעכשיו, אף אחד מהם אפילו לא נמצא בדירוג שמוביל לרבע הגמר האירופי.