ביום ראשון הקרוב ב-20:00 ייזרק כדור הפתיחה במפגש בין טמפה ביי רייז לניו יורק יאנקיז ובשעה טובה, עונת 2017 ב-MLB תצא לדרך. חמישה חודשים בדיוק אחרי הוורלד סירייס הדרמטי, בסיומו זכתה שיקגו קאבס באליפות ראשונה אחרי 108 שנים ושברה את "קללת העז" המפורסמת, ינסו בליגת הבייסבול לרכב על המומנטום ולמשוך את האוהדים, שבשנים האחרונות נוהרים יותר ויותר לעבר ה-NFL וה-NBA.
הקאביז, שיתארחו במשחק המרכזי של ערב הפתיחה בסנט לואיס, היו הקבוצה היחידה בליגה שהגיעה בעונה שעברה למספר תלת ספרתי של ניצחונות (103) ועל פי כל התחזיות, הם הולכים לשלוט שוב ב-NL מרכז בשעה שפיטסבורג, מילווקי וסנט לואיס ייאבקו על הפירורים וסינסינטי תעביר עוד עונה אי שם בקרקעית הבית. הקאבס מסומנים כמי שבהחלט יכולים לזכות באליפות שנייה ברציפות, זאת למרות שראו את אחד מגיבורי האליפות שלהם, דקסטר פאוולר, חוצה את הקווים ועובר לקרדינלס.
מי שכבר לא מעט שנים מתקשה לעשות את הצעד הקטן קדימה היא וושינגטון, שב-2016 שלטה ב-NL מזרח, אך נכנעה בתום סדרת פלייאוף נהדרת להופעה הירואית של קלייטון קרשאו. גם השנה הקרב על המזרח אמור להתנהל בין הנשיונאלס וכוכבם המסקרן ברייס הארפר, שינסה לחזור לעצמו אחרי שנה די מאכזבת ולפני שהוא הופך לשחקן חופשי לבין סגנית אלופת 2015, ניו יורק מטס. העיניים יהיו נשואות בעיקר לעבר המגישים של שתי הקבוצות, כאשר מצד אחד יתייצבו מקס שרצר, סטיבן שטרסבורג, ג'יו גונזאלס וטאנר רורק ומנגד, המטס יציגו שוב את הכוכבים הצעירים נואה סינדרגארד, ג'ייקוב דה גרום, מאט הארווי (בתקווה שיישאר בריא) וסטיבן מץ וגם הצליחו לשמור את יואניס סספדס עם חוזה גדול. פילדלפיה מאמינה בכוחה לסיים במאזן חיובי, מיאמי תנסה להתגבר על מותו הטראגי של חוזה פרננדס בסיום העונה שעברה ואטלנטה, אחת הקבוצות הגרועות בליגה אשתקד, לפחות תיהנה מאצטדיון חדש. גם זה לא יעזור לעיר להתגבר על טראומת הסופרבול.
ומה לגבי המערב? הדודג'רס מלוס אנג'לס הגיעו בעונה החולפת עד גמר החטיבה ונתנו פייט יפה לקאבס, אבל לא יותר מזה. אחרי שסיפקו חצי עונה נהדרת, גם השנה הם יילחמו על המערב עם סן פרנסיסקו, שדאגה לשמר אצלה את כל הכוכבים הגדולים, מה שהפך אותה לאיום רציני. קולורדו, שכמו כל שנה נהנית מאצטדיון התקפי במיוחד, בנתה ליינאפ בהתאם לכך ועם נולאן ארנאדו, שמועמד לזכות ב-MVP, היא בהחלט יכולה להיות הקבוצה הכי מהנה לצפייה בליגה. אריזונה (69 ניצחונות ב-2016) וסן דייגו (68) לא יציקו יותר מדי כנראה.
עוד בנושא:
נשיא איגוד הבייסבול הישראלי: "לא מצטער על הסממנים היהודים, אנחנו רוקדים על שתי חתונות"
עוברים ל-AL ושם, קליבלנד, שכבר הריחה אליפות שנייה לעיר כאשר הובילה 1:3 בוורלד סירייס, תצטרך להרים את עצמה כדי להמשיך לשלוט בבית המרכז. האינדיאנס אמורים להסתדר היטב, בעיקר בזכות סוללת מגישים נפלאה הן ברוטציה והן בבולפן, אותו מוביל אנדרו מילר. גם הליינאפ חזק והגעתו של המפציץ מטורונטו, אדווין אנקרנסיון, רק תהפוך את הקבוצה מאוהיו למפחידה עוד יותר. קנזס סיטי, שהגיעה לוורלד סירייס ב-2014 וזכתה באליפות ב-2015, הייתה עשויה להוות יריבה ראויה לקליבלנד, אך איבדה בתאונת דרכים קטלנית את המגיש המצוין שלה יורדאנו ונטורה. היא ודטרויט יזנבו באינדיאנס, בעוד הווייט סוקס (עם מנג'ר חדש) ומינסוטה (הקבוצה הגרועה בליגה אשתקד בפער ניכר, רק 59 ניצחונות) לא נראות מפחידות במיוחד.
עם המאזן הטוב ביותר בעונה הסדירה ב-AL סיימה אשתקד טקסס, אבל השנה היא תיאלץ להזיע הרבה כדי לשמור על ה-AL מערב, בו זכתה בשנתיים האחרונות. סיאטל נראית חזקה וכך גם יוסטון רוויית הצעירים, שהתחזקה בכמה שחקנים מנוסים (קרלוס בלטראן, בריאן מקאן, ג'וש רדיק), בעוד שהאיינג'לס, שלא ממש מצליחים להציב קבוצה ראויה סביב מייק טראוט, עדיין מחזיקים במייק טראוט. אחרונה בבית הזה היא אוקלנד, שם בילי בין עדיין מנסה לייצב את הסגל פעם נוספת. זה לא אמור לקרות העונה.
נקנח בבית הקשה מכולם, ה-AL מזרח, ששלח בעונה שעברה שלוש קבוצות לפלייאוף. בוסטון נראתה מצוין בעונה הסדירה, אך חטפה סוויפ ודווקא טורונטו הגיעה הכי רחוק ונעצרה רק בגמר החטיבה, אולם הסגל שלה הזדקן בעוד שנה והיא גם איבדה את אנקרנסיון. בוסטון התחזקה בכריס סייל ותקווה שדייויד פרייס באמת יחזור במאי מהפציעה ושהחסרון של דייויד אורטיז שפרש לא יהיה גדול מדי. בולטימור הייתה טובה מאוד אף היא ומציגה כמה חובטים עוצמתיים (כריס דייויס, מארק טרמבו, מני מצ'אדו) ולא הרבה בהגשה והיאנקיז, אחרי ניקוי האורוות הרציני שעשו ב-2016, נהנים משלל פרוספקטים צעירים ומבטיחים, שחלקם עשוי להיזרק במהלך העונה הקרובה למים העמוקים. הרחק מכל הארבע הללו נמצאת טמפה ביי, שלפחות כרגע לא נראית כמי שתתקרב לצמרת הבית.