"הכי מעצבן זה גידי קאניוק. כל פעם שהוא מבשל שער, הוא מתחיל לעצבן. הובלתי עליו בפור של שלוש, אבל כשהוא צימק הוא אמר לי: עוד גול אני מגיע אליך. נו טוב, הוא מרים חופשיות וקרנות, אז יש לו קצת יותר סיכוי".
וזה מעצבן אותך?
"אחרי כל בישול, הוא מרגיז. אתה יודע מה קרה בפעם האחרונה? במקום לרוץ לחגוג הוא רץ אליי ועושה לי 'חמש', עם הידיים. כאילו דווקא. אני סוג של מבסוט כי כבשנו, אבל בפנים אוכל את עצמי וחושב 'מה זה? הוא מתקרב'. אם מבטיחים לי שמכבי פתח תקוה תהיה באירופה, אני משאיר לו את התואר ועוזב בסוף העונה בלב שלם. יש לנו חמישה בישולים עכשיו, ויש לי מטרה לנצח בזה. אם הוא גבר שייתן לי פס. אני מעדיף לבשל לו מאשר לתת גול".
דור אלו הוא שחקן שונה בנוף הכדורגל הישראלי. גם כשמדובר בחבר הכי טוב שלו, בשחקן שהוא הכי אוהב בישראל, כשאלו עולה על המגרש הוא "לא רואה אף אחד ממטר". בראיון הזה, שהתקיים רגע לפני החתימה בהפועל באר שבע, מגן מכבי פתח תקוה מגולל בפנינו סיפורים שבכל שלב בקריירה יכלו לדרדר אותו לליגות הנמוכות, אבל בעזרת האופי החזק שלו הובילו אותו לאן שהוא היום. ארבע שנים אחרי שחשב לרדת לליגה הלאומית, הוא ייכלל בסגל נבחרת ישראל למשחק מול ג'ראד פיקה, סרחיו ראמוס ונבחרת ספרד.
עוד בנושא
הספרדים מנתחים: היתרונות ונקודות התורפה של נבחרת ישראל
ישראל - ספרד: מיכה ורפאלוב בהרכב, זהבי בחוד: "הלחץ על ספרד"
אלישע לוי הודיע: אופיר מרציאנו יפתח בשער מול נבחרת ספרד
חיים רביבו: "אין לנו מספיק ליגיונרים איכותיים שמקבלים דקות"
ELO". קוראים לי ELO"
"ELO, קוראים לי ELO. לא ALU, לא ALO. פשוט. דור ELO", הוא מבהיר בתחילת הראיון. "זאת טעות היסטורית שצריך לתקן. בעיקר בשידורי הספורט".
רשמנו. ועכשיו נדבר עליך כילד, על תחילת הקריירה. היית חלוץ, קשר אחורי, אבל אף פעם לא היית כוכב גדול. עד שהוסבת לעמדת המגן.
"הייתי שחקן ממש בינוני, לא התייחסו אליי יותר מדי. שחקן אפור, קשר אחורי שהורס משחק. אף פעם לא טאלנט. שחקן שלא בנו עליו מהתחלה. אבל זה הסיפור שלי, מאוד האמנתי בעצמי ונלחמתי. האופי הביא אותי לאן שהגעתי. בילדים הייתי שחקן ספסל, בנערים כבר שיחקתי הרבה. לא הייתי מהמבריקים שבקבוצה, אבל שחקן שעובד קשה. אף פעם לא כוכב נוצץ, אבל קפטן בכל קבוצה ששיחקתי. למה? כי אני שחקן נשמה שעובד. הפעם הראשונה שהרגשתי שהקריירה שלי הולכת למקום טוב הייתה כששיחקתי כמגן".
שרן ייני?
"מממ... כן. שרן ייני".
אחרי שמכבי פתח תקוה שלו ירדה ליגה, משה סיני שקיבל את השרביט הפך את אלו לשחקן מוביל. הקריירה הייתה בעליה, אבל אז הגיעה הפציעה ב-2012. אלו קיבל הודעה שהוא קרע את הרצועה הצולבת ותפס את הראש. "לא אשקר, כשקיבלתי את הבשורה הזאת חשבתי על פרישה", הוא מגולל. "בלילות התחלתי לקרוא על זה, הייתי מחפש אינפורמציה משחקנים שעברו את זה. הם סיפרו לי על השיקום, הבנתי שהמצב קשה, שזאת אחת הפציעות הכי קשות שיש בכדורגל. נתתי גול ובישלתי אחרי שבעה מחזורים, הרגשתי שהקריירה נוסקת, ופתאום הכל התפוצץ לי בפנים. עזוב אותי. ההורים שלי לקחו את זה קשה. עד שהתחילו לראות פירות להשקעה, הכל נעצר. היו מחשבות, מה עושים עכשיו, איך מתמודדים עם זה פיזית, ואיך מסדרים את הראש. אנשים אמרו לי שיהיה לי מאוד קשה לחזור. עשיתי ניתוח, חזרתי אחרי שנה וסיני חיכה לי. המשכתי בהרכב. אבל אז הגיע ייטב לוזון".
ומה קרה?
"לא שיחקתי. היו תקופות שאני ולידור כהן היינו יושבים מחוץ לסגל. לא ממש ספרו אותי במועדון, היינו יושבים בחוץ ומדברים על זה. ביקשתי ללכת. הבנתי שלא רוצים אותי, אז חשבתי לרדת ללאומית. מה עשה המועדון? הביא לכאן מושאלים, עוד שחקן ועוד שחקן. אם אתה שואל אותי, שחקנים מושאלים בכמויות כאלה זה לא דבר טוב למועדון. בטח למכבי פתח תקוה. כשהם עוזבים, כל אחד הולך למקום שלו. לא מעניין אותם מהמועדון. אני אומר: 'עדיף להרכיב שחקן בית עם 100 אחוז מלחמה מאשר שחקנים שלא אכפת להם מהבית'. בצוות חשבו אחרת, וזה בסדר. מה שחשוב זה שידעתי מה אני שווה. באותו שלב הבנתי שאני מבזבז את הזמן, ועם כל הכבוד לקבוצה, זה זמן חשוב לקריירה שלי. כשאתה לא משחק יותר מחצי שנה, זה יכול לפגוע בך. לא נספרתי ב-18, אז למה להחזיק בכוח? אמרתי 'אוקיי, אני הולך לנסות מקום אחר'".
יש שחקנים שהקריירה שלהם הייתה מידרדרת בשלב הזה. חשבת שהקריירה אבודה, שתגמור כשחקן מוביל בהרצליה או במכבי עמישב?
"זה יכול היה לקרות לי. אני לא אומר שאם הייתי הולך ללאומית אז מכבי (פתח תקוה) הייתה מפסידה אותי כי כל מה שקורה זה לטובה. כנראה שלא הייתי צריך להשתחרר ולהגיע רחוק. במועדון אמרו לי 'מלמעלה לא מסכימים לשחרר אותך'. הכל כבר כמעט היה סגור. הייתי אמור לעבור למכבי הרצליה".
צריך גם מזל.
"עונה אחרי הגיע רן בן שמעון, לא שיחקתי בתחילת העונה אבל אז הוא נתן לי הזדמנות. וזהו. משם התחלתי לטפס. אם לא הייתי כדורגלן, לא יודע מה הייתי עושה. הסיטואציה הייתה קשה, יכלה לשבור אותי, אבל הייתי מאוד מרוכז בלהתקדם. זה יכול לשבור אותך. ידעתי שאסור לי לפספס את זה".
בכתבה שערכנו בחודש ינואר, לידור כהן אמר עליך: "דור מנטרל רעשים, שומע משהו מאוזן אחת ויוצא מהשנייה, אי אפשר להשפיע עליו לרעה. היינו מעירים לו על התספורת והוא היה ממשיך". זה מה שהביא אותך לנבחרת?
"יש בזה משהו, השחקנים יודעים שאם אומרים לי משהו אני לא מתהפך. אני מתייחס רק למשפחה שלי ולמי שבאמת לצדי. אני לא אדם שמקשיב לסביבה. אני יודע איזה דברים יכולים לעזור לי, אנשים תמיד היו מייעצים לי. אמרו לי 'תשנה את המשחק, פחות תעלה, פחות תתקוף, אלף ואחת דברים. לאן הייתי מגיע עם זה?".
אבל זה הצד החזק שלך.
"אפשר לכבד עצות, אבל בסוף צריך לעשות מה שהכי מתאים לך. ואני יודע מה הכי מתאים. יש לי הרבה מה לשפר, אבל אני בקו עליה נכון. יש לי רעב. אספר לך משהו, לא תאמין. עד לפני שנה אמרו לי שיש לי בעיה בהרמות. שחקנים היו לועגים לי. היו אומרים: 'הוא מהיר וחזק, אבל הפס האחרון שלו לא שווה כלום. מאמנים היו אומרים לי 'אתה שחקן של פיזיות וחוזק, אבל פחות חכמה'. גם באימון היו אומרים 'לדור יש בעיה'. הפס האחרון שלי עדיין לא מבריק, אבל ההרמות השתפרו. מה עשיתי? כל אימון שלא גמרתי 'סחוט', הלכתי הצידה. לקחתי את גיא מלמד ועוד שחקן שימסור לי כדורים מהאמצע. כשהם לא היו באים, הייתי מתאמן לבד. מרים 30, אולי 40 פעם כדורים לרחבה. התחלתי לחשוב מחוץ לקופסא, ראיתי את המשחק בצורה יותר פתוחה. היום אני מרגיש הרבה יותר טוב. אצל קובי רפואה עשיתי את הקפיצה הכי גדולה בקריירה שלי. למעשה, ההצלחה שלי הגיעה השנה כי היה לי מאמן ועוזר שנתנו לי שקט מהרגע הראשון. בקיץ קובי בא אליי ואמר: 'אתה שחקן שלי, לא משנה מה יקרה אני אהפוך אותך למגן הכי טוב בארץ. אם תדע לנצל את הפס האחרון לא תהיה במכבי פתח תקוה' צדק".
איך יכול להיות שמגן נבחרות הנוער, המגן המצטיין של מכבי פתח תקוה, לא רשם אף הופעה בנבחרת האולימפית?
"התאמנתי שם פעמים בודדות, אבל כשפרצתי איבדתי את הגיל של הנבחרת הצעירה. יש שחקנים שמקבלים זימונים ועושים אותם כוכבים גדולים. אני לא יודע כמה משחקני הבוגרת היו קבוע בהרכב הנוער והאולימפית. מההופעה האחרונה שלי בנבחרת נוער שרדו שלושה בליגת העל: צלישר, קאניוק ואני. כל השאר לא בליגת העל. זה רק מוכיח שזה לא משנה מה קורה בגיל צעיר. משם לא תגיע לליגת העל. צריך לעבוד קשה בדרך".
היום מדברים על דסה ואלו כשעל שני המגנים הטובים בארץ. אומרים עליך 'התקפית הוא הכי טוב בארץ, הגנתית יש עוד טיפה מקום לשיפור'".
"בכל אלמנט של המשחק אני צריך להשתפר, אני לא קרבחאל. הכי טוב בארץ? אני לא מתעסק בזה כי זה לא נכון. אני שחקן שאם יהיו לו עשרה בישולים, הוא רוצה 15, אם יהיו לו 15, הוא ירצה 20. אני מקווה לעשות עוד קפיצת מדרגה בעונה הבאה. מהרגע שהגעתי לבוגרים הבנתי שאסור לדחות דברים. אם אתה מחפף ואומר 'אעשה מחר כך וכך', לא תגיע לכלום. תעשה היום מה שאפשר לא לדחות למחר. הביקורות? היו גם כאלה שביקרו מתוך אינטרס, אבל אני לא מתעסק בזה. אני יודע מה מתחולל באמת בקבוצה. כשאתה קורא שקרים ומתחיל להיכנס לזה, אתה לא יוצא".
הלוזונים דורשים ממך הרבה, לא פשוט לעמוד בציפיות שלהם.
"לא פשוט להיות במכבי פתח תקוה, במיוחד שהציפיות של המשפחה בשמיים. הם מאוד רוצים להצליח, הם אוהבים את מכבי פתח תקוה בצורה שקשה להסביר. הקבוצה הזאת בשבילם זה המון. אם יש לחץ? הם מאוד אמוציונאלים, אז לא פשוט. לפעמים יש לחץ, וכשדברים לא הלכו אז היה לחץ גדול מאוד. כשאנחנו מנצחים אז יש אמירות של אבי ש'רוצה להגיע יותר רחוק'. כל פעם שאנחנו מגיעים לשיא, הם באים ושוברים את הקרח, אומרים 'אנחנו רוצים יותר, זה לא מספיק'. זה מה שעושה את מכבי פתח תקוה קבוצה כל כך טובה".
עד הגעת בן ביטון, העמדה הכי בעייתית בהפועל באר שבע בשנים האחרונות הייתה עמדת המגן הימני. תעמוד בלחץ?
"שמעתי על זה. אני מקווה שבאמת יסמכו עליי ותהיה לי שם הצלחה. מקווה שאצליח להראות מה אני יודע. כרגע הראש שלי עדיין כאן במכבי פתח תקוה".
כמה אתה רוצה שהיא תזכה באליפות?
"אם מכבי פתח תקוה תגיע לאירופה, זאת אליפות בשבילי. בסוף העונה, כשאגיע איתה לאירופה, אתעסק בעונה הבאה. באחד האימונים שלי בנבחרת אלישע דיבר איתי על המצב של הקבוצה. הוא אמר לי אולי נכנסתם ללחץ וזה טבעי, לפעמים אפשר להפסיד. קחו הכל בפרופורציות, אם תנצחו משחק אחד כל הביטחון יחזור. כמה שהוא צודק".
ארבע שנים אחרי המחשבות על לאומית, חמש אחרי המחשבות על פרישה, הערב אתה חלק מהנבחרת שתשחק מול פיקה, ראמוס ואינייסטה.
"אתה מדבר על זה, ויש לי צמרמורת. זה חלום מאוד גדול. אני מאוד מתרגש כי זה לא מובן מאליו. להיות באותו דשא עם שחקנים כאלה, זה אומר שאם אתה מאמין דברים טובים יכולים לקרות לך. יש לי עוד חלומות להגשים בדרך. המטרה הראשונה היא להגיע לאירופה, אני אוהד של הקבוצה הזאת מגיל קטן. אולי לא אהיה שם, אבל אני רוצה לשבת מול הטלוויזיה ולראות אותם משחקים בליגה האירופית אחרי כל כך הרבה שנים. אני מאושר ומתרגש. אני רוצה להיות עוד שנים המגן של הנבחרת".
עם קאניוק ומלמד?
"הם החברים הכי טובים שלי בקבוצה, גם את דנינו אני אוהב מאוד. גידי יגיע לרמות הגבוהות. מלמד? זה אחד החלוצים הטובים בארץ, הוא עוד יגיע רחוק. מצפה לו עתיד גדול. הוא אחד החלוצים הטובים ששיחקתי איתם".
מה הסוד מאחורי הזקן?
"אני מאוד אוהב את זה, עם זה כבר מעל שנה. שמע סיפור. כשהתחלתי לגדל, שחקנים אמרו שההגנה שלנו נראית כמו חבורה של רוצחים. אני, דני עמוס וקוויאר. פתאום חלק מקו ההגנה נראה אותו דבר. באימון אמרו 'אלו, דני וקרלוס נראים כמו חבורת מטורפים. עדיף לא להתקרב'. כשפסר התחיל לגדל קצת, התחילה חגיגה. אני שומר על גודל מסוים, לא מגזים. הולך לשיעורי תורה, אבל לא הפכתי לרב. כשאני חושב על זה שוב, אולי בגלל זה חוששים מאיתנו. זה הסוד של מכבי פתח תקוה".