שבועיים עברו מאז הפציעה של קווין דוראנט, ואין כבר ספק שגולדן סטייט מתקשה להתמודד עם המצב. הווריירס הפסידו חמישה משבעת המשחקים מאז הפציעה, וזו הפעם הראשונה שמשהו כזה קורה בעונה הרגילה בעידן סטיב קר. התוצאה המיידית היא שגולדן סטייט איבדה את המקום הראשון בליגה ובמערב לסן אנטוניו. גם זה משהו שלא קרה בשלוש השנים האחרונות בשלב כזה של העונה. זה קורה למרות שגם ללא דוראנט עדיין יש לקר את שלושת הכוכבים של שתי העונות האחרונות, בהן היו לגולדן סטייט 85 אחוזי הצלחה.
מבט על המספרים של ששת המשחקים הראשונים מבין השבעה, ללא המשחק מול סן אנטוניו בו קר נתן לשלושת הכוכבים ולאנדרה איגודלה לנוח, מגלה קבוצה ממוצעת לחלוטין. גולדן סטייט קלעה במשחקים האלה 104.2 נקודות ל-100 פוזשנים, ירידה של כעשר נקודות מהממוצע שלה העונה, וספגה 104.9 נקודות ל-100 פוזשנים, עלייה של כארבע נקודות. הסגנון נשמר אחוז גבוה מהסלים עדיין מגיע מאסיסטים וכמות השלשות נשארה גבוהה, אבל אחוז הקליעה בינוני (44.7 אחוזים) ומדובר בקבוצה שממעטת מאוד להגיע לקו העונשין ומתקשה בריבאונד.
איך ניתן להסביר מצב בו קבוצה עם סטף קרי, קליי תומפסון, דריימונד גרין, איגודלה וכמה שחקני משנה סבירים נראית כל כך רע ביחס לעצמה? ההסבר המרכזי הוא שהמערכת של גולדן סטייט, שמתבססת על תיאום יוצא דופן, תזמון מושלם וקליעה אבסולוטית מבחוץ, רגישה מאוד לתנודות קטנות. מספיק שחלק אחד במערכת מעט מזייף וכל המערכת מתקשה לתפקד. אם יש עצירה קטנה בקצב של ההתקפה, חסימה לא מספיק חזקה, היסוס קטן בזריקה כל הסגנון ההתקפי מאבד משמעות.
עוד בנושא:
הספרס השתוו לגולדן סטייט, 19 אסיסטים לרוביו בניצחון מינסוטה
"עומרי כספי יכול להיות בדיוק שחקן הספסל שגולדן סטייט מחפשת"
אביו של לונזו בול מכה שנית: "הייתי הורג את ג'ורדן באחד על אחד"
הפציעה של דוראנט יצרה תנודות גדולות. מבחינה מנטלית, היא הכניסה את כל המערכת למצב של חוסר וודאות, להמתנה לתשובות כדי להבין איך להתחיל להיערך לפלייאוף. השחקנים נראים הרבה פחות מפוקסים מאז הפציעה, לפעמים נדמה שהם רק רוצים להעביר את הזמן עד שיהיו תשובות ברורות. מבחינה מקצועית, הפציעה של KD הוציאה את הקבוצה מהקצב שהיא בנתה כל העונה. השחקנים של קר אינם מכונות (למרות שלפעמים הם נראים כאלה), הם לא יכולים לבצע סוויץ' מיידי מחלוקת הדקות והזריקות של העונה הנוכחית לזו של העונה שעברה. קר נאלץ לאלתר רוטציות ולתת לצעירים שלו תפקידים משמעותיים יותר, בעיקר לרוקי פט מקו שנכנס לחמישייה במקום דוראנט. זה לא שינוי שקל להסתגל אליו.
כל זה קורה בשלב בעונה שמראש צפויה בו נפילת מתח, שלב בו מתחילים לשמור כוחות לקראת הפלייאוף וקבוצות בכירות רבות מורידות רגל מהגז. גולדן סטייט לא לבד בכך, גם קליבלנד מרבה להפסיד בשבועות האחרונים ויוסטון מתקשה לשמור על יציבות. רק סן אנטוניו מוצאת דרך לנצח, למרות שגם היא נכנסה עכשיו לתקופה של חוסר וודאות עם בעיות הלב של למרקוס אולדריג'. בנוסף לכך, גולדן סטייט (כמו קליבלנד) הייתה בתקופה עמוסה במיוחד של שמונה משחקים בשמונה ערים שונות ב-13 ימים. יכול להיות שגם עם דוראנט היא הייתה מפסידה חלק משמעותי מהמשחקים האלה.
הנתון בו הנפילה באה לידי הביטוי הבולט ביותר הוא הקליעה של הכוכבים. סטף קרי קלע בששת המשחקים האלה ב-27.7 אחוזים משלוש (על 10.8 זריקות), קליי תומפסון קלע ב-27.2 אחוזים משלוש (על 9.2 זריקות). לא ניתן להסביר זאת בכך שהזריקות היו קשות יותר, כי כמות השלשות שלהם שהוגדרו חופשיות או חופשיות לחלוטין נשארה דומה לשאר העונה. סטף לקח במשחקים האלה 3.3 שלשות חופשיות לחלוטין וקלע אותן ב-25 אחוזים, קליי לקח 3 זריקות כאלה וקלע אותן ב-16.7 אחוזים. במהלך העונה הם קלעו זריקות כאלה ב-42.9 ו-47.6 אחוזים בהתאמה. זו בשורה טובה מבחינת הווריירס, כי ניתן להניח שבקרוב שני הקלעים יחזרו לעצמם.
עוד נתון מעניין הוא שהחמישייה שהושפעה במיוחד מהפציעה היא דווקא חמישייה ש-KD לא משחק בה. חמישיית פתיחת הרבע השני והרביעי, עם קליי, דריימונד, איגודלה, שון ליבינגסטון ודייויד ווסט שיחקה 38 דקות בתקופה הזאת והפסידה אותן בפער של 28.1 נקודות ל-100 פוזשנים. החמישייה הראשונה, עם מקו במקום דוראנט, דווקא הסתדרה טוב. ניתן להסביר זאת בכך שבחמישייה הראשונה יש מספיק כישרון כדי ליצור מצבי זריקה טובים גם בימי קליעה לא טובים, אבל חמישיית הרבע השני והרביעי תקועה בלי הקליעה של קליי וניהול המשחק של גרין, שלא היה מרוכז במיוחד בתקופה הזאת. לכך ניתן לצרף חולשה מתמשכת של שון ליבנגסטון, והחמישייה הזאת נראתה אחרת לגמרי כשאיאן קלארק שיחק במקומו.
לאור הקשיים האלה, רבים הופתעו כשסטיב קר החליט לספסל את הכוכבים מול הספרס. הטקסנים נאלצו לשחק ללא קאווי לאונרד ולמרקוס אולדריג', מה שיצר הזדמנות לגולדן סטייט לנצח ולברוח ליריבה שלה על המקום הראשון. הוויתור על המשחק הוביל לא רק לכך שסן אנטוניו התקרבה ולבסוף השתוותה במאזן לגולדן סטייט, אלא גם לכך שסן אנטוניו הבטיחה ניצחון במאזן הפנימי בין השתיים, כי היא ניצחה את שני המשחקים עד כה ונותר רק עוד אחד. שובר השוויון יהיה שייך לספרס.
ההחלטה הזאת של קר הייתה הצהרת כוונות מאוד ברורה: לא אכפת לו בכלל מהעונה הרגילה כרגע, לא מפריע לו לאבד את המקום הראשון. ההצהרה הייתה בעיקר כלפי השחקנים שלו, כדי שלא ייכנסו לאווירת משבר וירגישו שחייבים לצאת ממנו עכשיו. יכול להיות שקר קיבל את ההחלטה הזו עוד לפני הפציעה והתוצאות שאחריה, שהצהרת הכוונות הזו הייתה מגיעה בכל מקרה, אבל היא קיבלה משנה חשיבות במצב שנוצר.
איבוד המקום הראשון יכול להיות רלוונטי, כמובן, בגמר האזורי, אך יש לו משמעות נוספת. אם גולדן סטייט תסיים במקום השני, היא תשחק מול היריבה שתסיים שביעית במקום מול זו שתסיים שמינית. יש פער עצום בין הקבוצות הצעירות והמוגבלות שנאבקות על המקום השמיני לבין השתיים שנמצאות כרגע במקומות 6-7. עם כל הכבוד לסדרה פיקנטית בין גולדן סטייט ל-OKC, במקום הווריירס הייתי מוטרד במיוחד מהאפשרות לקבל את ממפיס בסיבוב הראשון. הגריזליס המנוסים עשו לא מעט רעש בפלייאוף בשנים האחרונות, כולל מול גולדן סטייט, כרגע כל הוותיקים בריאים ומוכנים להקשות על היריבה הבכירה שתחכה להם בסיבוב הראשון. אם דוראנט לא יהיה כשיר, או רק יתחיל לחזור לכושר, זו עשויה להיות סדרת מוקש. גם הקליפרס עוד יכולים ליפול למקום השביעי.
לכן, לקרב על המקום הראשון בהחלט יש משמעות, למרות שלא ברור עד כמה הוא מעניין את שני המאמנים של הקבוצות הנאבקות. לגולדן סטייט תהיה הזדמנות טובה להחזיר את עצמה למסלול הניצחונות, ואולי למקום הראשון, כי יהיו לה עכשיו כמה משחקי בית מול יריבות נחותות אליהם הכוכבים יגיעו רעננים אחרי מנוחה ארוכה. אבל הימים האחרונים של חודש מרץ יכללו שני מפגשים מול יוסטון, משחק מול ממפיס ומשחק נוסף בסן אנטוניו. כדי שלווריירס יהיה סיכוי להישאר במאבק, הם יצטרכו להגיע לתקופה הזאת בכושר טוב.