פחות כמות, יותר איכות: גיבורי הקאמבק הנדיר של ברצלונה

אחרי הקאמבק האירופי הגדול בכל הזמנים, יש לסמן את הגיבורים הראשיים שנכנסו להיסטוריה, ויש ארבעה כאלה – ניימאר, אנדרס אינייסטה, מארק אנדרה טר סטגן ולואיס אנריקה. לצד המחמאות לברצלונה שמחקה פיגור 4:0 מול פריס סן ז'רמן ועלתה כנגד כל הסיכויים לרבע גמר ליגת האלופות, לא כדאי לצאת מהפרופורציות. זה לא היה משחק ענק מבחינה טכנית, והקטלונים כבר נתנו הצגות איכותיות יותר, הן העונה והן בשנים הקודמות. לראיה הנתונים הסטטיסטיים –-בארסה בעטה שבע פעמים בלבד למסגרת (ושישה כדורים עשו את דרכם פנימה), ועוד חמישה ניסיונות הלכו החוצה. ביום רגיל, 12 איומים לשער, קל וחומר במשחק עם 65 אחוזי החזקת כדור, לא היו אמורים להספיק.

לצורך השוואה, פ.ס.ז' עצמה בעטה 10 פעמים למסגרת היריבה במשחק הראשון לפני שלושה שבועות. מסירות רבות מדי של בארסה הלכו לאיבוד אתמול, היא התקשתה לתרגם את השליטה במרכז המגרש למצבי הבקעה, ולא יכולה היתה להתלונן לו היתה מודחת. ואולם, היא לא הודחה, ועל כך צריכים אוהדיה לומר תודה ענקית קודם כל לארבעת הכוכבים שהביאו את הישועה.

עוד בנושא

ברצלונה עלתה לרבע גמר ליגת האלופות עם 1:6 על פ.ס.ז' ו-5:6 בסיכום שני המשחקים
מסי בחגיגות נדירות, פיקה עוקץ את ראמוס: ברצלונה מתקשה לעכל את ההישג המופלא
באולפן ליגת האלופות איבדו את זה לגמרי: עולם הכדורגל יצא מגדרו מהקאמבק ההיסטרי
"צלקת לכל החיים": בפ.ס.ז' נדהים מהתוצאה ומהשיפוט, וגם: אפילו שחקן בית"ר עוקץ

קודם כל, ומעל כולם – ניימאר. הברזילאי ספג לא פעם ביקורת, לעתים תכופות בלתי מוצדקת, על ירידה במספר השערים שהבקיע בהשוואה לעונות הקודמות. עם זאת, מבחינות לא מעטות הוא דווקא שידרג את יכולתו העונה. אחרי הזכייה באולימפיאדה, ששיחררה הרבה מאוד לחץ פסיכולוגי שהונח קודם לכן על כתפיו, הפך ניימאר לשחקן קבוצתי יותר ויעיל יותר. לא לחינם הוא מוביל את כל ליגת האלופות במספר הבישולים – האסיסט הגורלי לסרג'י רוברטו אתמול היה השמיני שלו במפעל. לא לחינם יש לו שמונה בישולים בליגה הספרדית, לעומת 12 בכל העונה שעברה, שבעה ב-2014/15, ותשעה ב-2013/14. בעונתו הראשונה בבארסה, הוא ניסה למשוך את השמיכה לכיוונו, ושיתוף הפעולה עם ליאו מסי היה רחוק משלמות. מאז הצטרפותו של לואיס סוארס לשלישייה, הכל עובד חלק הרבה יותר, וניימאר יודע לפנות את הבמה לחבריו – אבל גם לקחת מנהיגות כשצריך.

ואתמול אכן היה צריך. מסי וסוארס משכו תשומת לב רבה מצד ההגנה הפריזאית, אך התקשו לבוא לידי ביטוי. הפרעוש הארגנטיני לא ביצע אף סלאלום ראוי לציון והחמיץ את הצ'אנס היחיד שלו אחרי ההפסקה, האורוגוואי לא היה נייד מספיק ושידר תסכול לא מבוטל. השינוי במערך הטקטי, במסגרתו שולבו השניים בחוד בסוג של 2-5-3, גרם לכך ששניהם סבלו מצפיפות ברחבה, ומסי לא היה יעיל מספיק כאשר נדד כהרגלו לעמדה אחורית יותר. בתנאים לא פשוטים אלה, נטל ניימאר את היוזמה. הוא כמעט הבקיע לפני ההפסקה בכדור אדיר ממרחק ששרק ליד החיבורים – והיה זה למעשה הניסיון הטוב היחיד של בארסה מחוץ לרחבה. במחצית השניה, זה כבר היה הקונצרט האישי שלו.

ניימאר הוא האיש שהוכשל (או לפחות היה חכם להיכשל בנפילה ממש לא חכמה של תומא מונייה) בדרך לפנדל שקבע 0:3. כאשר הכל נראה אבוד, וכל הבעיטות הנייחות של מסי בוצעו רע, הוא היה האיש ששלח את הכדור החופשי האמנותי לחיבורים בדקה ה-88 ואירגן החייאה מלאכותית לקאמבק. הוא לקח את האחריות כאשר דייק בפנדל השני (והשגוי) בזמן פציעות. הוא גם בישל באמנות את השער החשוב מכולם. זו היתה ההזדמנות האחרונה בהחלט, והיה הכרחי לדייק. ניימאר דייק – על המילימטר, בקור רוח מופתי, באלגנטיות ברזילאית וביעילות גרמנית.

"זו העונה הטובה ביותר שלי בברצלונה. אני משתפר, וגם הקבוצה משתפרת", אמר הגאון הזה לפני מספר ימים כאשר התראיין לאתר האינטרנט של המועדון, וזה סימן לגדולה. הרי הוא הבקיע 39 שערים בכל המסגרות לפני שנתיים, ו-33 שערים לפני שנה. הצמד אתמול העלה את מאזנו העונה ל-14 כיבושים בלבד, אבל הוא צודק. זו באמת עונתו הטובה ביותר, ואמש היה זה משחקו הטוב ביותר. אלה שטרם הפנימו זאת עד אתמול, יכולים לאכול את הכובע.

שנית, אינייסטה. המאסטרו, שסיפק את אחד המשחקים החלשים ביותר בקריירה בפריס, לא נמצא בכשירות מלאה אחרי חזרתו מפציעה. הוא פתח בהרכב רק פעם אחת בשלושה השבועות שחלפו מאז המפגש מול פ.ס.ז', והיו ספקות לגביו גם אתמול. עובדה – הוא הוחלף כבר בדקה ה-65, כי לא היתה ברירה. ואולם, בדקות אלה היה אנדרס הקדוש המוח והמנהיג של בארסה. כל המהלכים ההתקפיים עברו דרכו. הוא האחראי המרכזי לשליטה האבסולוטית של ברצלונה במחצית הראשונה. הפריצה ומסירת העקב שלו הסתיימו בשער העצמי המגושם של לייבאן קורזאבה. הוא שלח את הכדור הגאוני – הכי אינייסטה שיש – לניימאר שבילבל לחלוטין את מונייה וגרם לפנדל. המשחק הקבוצתי של בארסה היה הרבה פחות מהודק אחרי שאינייסטה הוחלף, ונדמה היה שהרוח יצאה מהמפרשים, עד שניימאר חולל את הנס. במשחקים הגדולים והחשובים, בארסה עדיין תלויה מאוד באינייסטה. ההבדל ביכולתו הוא גם ההבדל בין שני המשחקים מול פ.ס.ז'.

שלישית, טר שטגן. הקאמבק לא היה מתאפשר לו השוער הגרמני לא היה סוגר לאדינסון קבאני את הזווית כאשר החלוץ האורוגוואי היה בדרך לכבוש את שערו השני במשחק ולסגור סופית את הסיפור. זה גם המקום להזכיר כי קבאני הוא מחמיצן כרוני, וכמות השערים שלו לא צריכה להסתיר זאת. במובן מסוים, הוא ההיפך של ניימאר. אם מסתכלים על מספר השערים נטו, הרי שזו עונה פנומנלית של האורוגוואי, אבל בפועל הוא אחראי לאובדן נקודות יקרות רבות בליגה הצרפתית ופוגע בקבוצה ברגעי האמת. כך היה גם אתמול, למרות השער היקר שהבקיע, אבל זה לא מוריד דבר מהיכולת של טר סטגן.

תקופה לא פשוטה עברה על הגרמני מאז הגיע לקאמפ נואו. הוא היה משוכנע שמקומו בהרכב מובטח כאשר סיכם על המעבר ממנשנגלדבאך זמן רב לפני החתימה בקיץ 2014, אבל אז הגיע לואיס אנריקה והתעקש להחתים את קלאודיו בראבו. ההחלטה הזו הוכיחה את עצמה, וטר סטגן נותר במשך שנתיים על הספסל בליגה, תוך שהוא משחק רק בליגת האלופות ובגביע הספרדי. גם בקיץ האחרון לא התלהב המאמן לוותר על הצ'יליאני לטובת מנצ'סטר סיטי, אבל כאשר זה קרה, הסבלנות השתלמה מבחינת האיש שהפך סוף כל סוף לשוער הפותח בכל החזיתות. ההצלה מקבאני היתה כבירה ומכוננת, וכך גם ההצטרפות למאמץ ההתקפי האחרון. יש משהו ביזארי, אבל גם סמלי, בכך שהכדור החופשי של ניימאר נשרק בגין עבירה על שוער ברצלונה בחלק המגרש של האורחת.

כדאי להזכיר כאן גם את הקרב הסמוי, שלא זכה לתשומת הלב הראויה, בין שני השוערים הגרמנים במפגש הכפול המרתק הזה, וקווין טראפ הפסיד בו בגדול. בקיץ 2015 החליטה סן ז'רמן לוותר בצעד שנוי מאוד במחלוקת על האיטלקי המצוין סלבטורה סיריגו ולהחתים את הגרמני. האם אתמול הוכח כי טעתה? טעות גסה של טראפ הובילה לשער הראשון בדקה השלישית וזרעה פאניקה בהגנה של סן ז'רמן שלא ממש סמכה על האיש בין הקורות. קשה להאשים את טראפ ביתר השערים שספג, אך מצד שני הוא גם לא הציל את קבוצתו. טר סטגן הציל ושמר את בארסה במשחק. זה כל ההבדל.

ולבסוף, לואיס אנריקה. העיתוי בו הכריז על העזיבה בסוף העונה היה מבריק, ואולי אפילו גאוני. אחרי התבוסה בפריס, נפוצו בקטלוניה הדיווחים על מתיחות בין המאמן לחלק מהשחקנים, וציטוטים של סרג'יו בוסקטס על אי מוכנות טקטית רמזו כי אין עשן בלי אש. לוצ'ו החליט כבר מזמן שתהיה זו עונתו האחרונה על הספסל בקאמפ נואו, ובחר לפרסם זאת לכולם שבוע לפני הגומלין, אחרי ניצחון הליגה הגדול על חיחון אהובתו.

ההכרזה הסירה את הלחץ, גיבשה את כל הסגל מאחוריו, וכעת ברצלונה מאוחדת מתמיד. אפשר להקביל זאת, גם אם זה לא מדויק לחלוטין, לחודשים האחרונים של יופ היינקס בבאיירן מינכן לפני שפפ גווארדיולה החליף אותו ב-2013. כולם שיחקו למענו, וזה נגמר בטרבל היסטורי. לואיס אנריקה עשוי לסיים את העונה הנוכחית עם טרבל שני תוך שלוש שנים, ואז הוא יהיה המאמן המצליח ביותר של ברצלונה בכל הזמנים.

המעבר לשיטת שלושה בלמים ראוי אף הוא לציון, גם אם לא עבד באופן מושלם, וחייבים להדגיש שוב – המשחק של בארסה אתמול לא היה מזהיר. לואיס אנריקה ניסה את הגישה החדשה בניצחון על אתלטיקו מדריד, והמשיך להתאמן על כך במחזורים האחרונים בליגה. אמש זה חרק בחוד, אבל הוויתור על מגן לטובת קשר איפשר לברצלונה להשתלט על מרכז המגרש, במיוחד לנוכח ההססנות של האורחת, וזו נקודה קריטית נוספת.

ברצלונה השיגה את מטרתה, והשופט בהחלט סייע לה עם שריקה לפנדל שני בעייתי ביותר, אבל היא נהנתה גם מהסיוע האדיב של הפריזאים, שנכנסו להלם אחרי השער של סוארס ולא יצאו ממנו במשך יותר ממחצית. לפיכך, העבודה המנטלית של אונאי אמרי לא היתה טובה מספיק, וההחלטה לספסל את אנחל די מריה היתה שגויה. האגנטיני שיפר מאוד את היכולת ההתקפית של פ.ס.ז' אחרי שנכנס, גם אם החחמיץ אף הוא, כמו קבאני, הזדמנות גדולה לכבוש את השער השני.

ואולם, האשמה נופלת לא רק על אמרי, אלא גם על השחקנים הוותיקים בקבוצה, ובראשם טיאגו סילבה. במחצית הראשונה, וגם בדקות הסיום אחרי הכדור החופשי של ניימאר, היה זה תפקידו של הקפטן המהולל לייצב את השורות, ולגרום לחבריו להאמין בעצמם במקום להתרוצץ אחוזי פחד. הוא כשל במשימה הזו, והעובדה כי נעדר מהמשחק הראשון בו שמרו הפריזאים על רשת נקיה רק מדגישה את הפיאסקו. אולי היה עדיף לתת גם את ההזדמנות לפרסנל קימפבמה שסיפק הופעת בכורה פנומנלית לפני שלושה שבועות? זו אחת השאלות שתטריד כעת את אמרי, אבל זה מאוחר מדי. ברצלונה חוגגת את הקאמבק הגדול בתולדות ליגת האלופות, אשר לא בהכרח מגיע לה בסיכום שני המשחקים – אבל הוא בהחלט מגיע לארבעת הגיבורים הגדולים.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק