יום שני השבוע. איגור קולשוב (22, 1.93 מ'), כוכב מכללת רייס, קם לעוד יום בעונה הפנטסטית שלו. כשהוא עושה את דרכו לאימון לקראת אחד השבועות הגורליים בקריירה שלו, הוא מקבל הודעה די צפויה מראשי המכללה כי נבחר לחמישייה הראשונה של העונה בקונפרנס USA, לצידו של גארד הקבוצה מרכוס אוואנס. השניים הפכו לצמד הראשון מרייס שנכנסים לחמישייה הראשונה יחדיו מאז 1954, ומי שעוקב אחרי העונה של קולשוב בוודאי לא הופתע. הכדורסלן הישראלי הצעיר שדרג את עצמו ככל שעבר הזמן למעמד של כוכב אמיתי, אולי אפילו לכזה שיכול לחלום על סיכוי כלשהו לשחק בליגה הטובה בעולם.
אבל כדורסל המכללות אכזרי מאוד והכל יכול להיגמר כבר הערב (רביעי). רייס תעלה למשחק הראשון שלה בטורניר החטיבה נגד ס'אותרן מיסיסיפי. הפסד, והיא מסיימת את העונה וקולשוב מסיים את קריירת המכללות שלו; ניצחון, והחלום להגיע לטורניר המכללות לראשונה מ-1970 יימשך עוד יום אחד, והמחשבות על העונה הבאה והקיץ הקרוב יחכו עוד קצת. "אנחנו מדברים על זה בקבוצה כל הזמן, שאנחנו רוצים לחזור על ההישג הגדול ההוא", מספר קולשוב בראיון לוואלה! ספורט. "יש פה קבוצות חזקות, אבל זה לא אומר שאנחנו לא יכולים לנצח כל קבוצה. צריך להתנהל כמו שצריך ולקחת כל משחק לגופו. משחקים ברביעי ואם מנצחים עוברים לחמישי, אם ננצח נגיע לשישי, וניצחון שם יעלה אותנו לגמר".
היישורת האחרונה הגיעה, ואיגור קולשוב מוכן.
18.5 נקודות, ב-47 אחוזים מדהימים מחוץ לקשת ו-80 אחוזים מהעונשין, 8.9 ריבאונדים ו-2.1 אסיסטים ב-34.3 דקות למשחק. זאת השורה הסטטיסטית המרשימה שמעמיד קולשוב העונה ברייס, מכללה שמשחקת בקונפרנס די קטן ושלחה עד כה בעיקר שחקנים שוליים ל-NBA. קולשוב אולי עדיין לא שם, אבל עם 11 דאבל-דאבלים העונה, הוא הפך לאיש שצריך לעצור כדי לנצח. עד כמה הוא גדול העונה? בשבוע האחרון של העונה הסדירה, זה שקובע מיקומים לקראת טורניר החטיבה, הוא זכה בשחקן השבוע בקלות. ולחשוב שרק לפני שנתיים הוא ישב בחוץ אחרי שבחר לעזוב את אריזונה סטייט הגדולה לרייס, ובמשך שנה לא שיחק כדורסל, אלא רק התאמן.
"ידעתי שבונים עליי בקבוצה מהיום הראשון שהגעתי לפה והייתי צריך לשבת שנה בחוץ. המאמנים לא הסדירו את זה והתבאסתי ממש כי הייתי עושה את כל האימונים ולא עושה את המשחקים, לא טס עם הקבוצה למשחקי חוץ", הוא מודה. "זה היה לא קל. אני שמח שהגעתי לשלב הזה עכשיו, שאני בשנה הרביעית שלי, ואני בן 22, ויש את האחריות הזאת. לא הייתי אומר שזאת הקבוצה שלי כי יש פה אחלה חבר'ה ואחלה קבוצה. זה ניסיון מצוין מבחינתי, זה מה שרציתי וזה מה שהיה לי בראש כשהחלטתי לעבור מאריזונה סטייט".
לקחת צעד כזה, לא לשחק שנה, בגיל כזה, זה לא דבר טריוויאלי
"זה היה צעד לא פשוט מלכתחילה, לעבור מכללה ולשבת שנה בחוץ זה לא קל. זה מעבר שקורה פה לא מעט בארצות הברית, ששחקנים מחפשים עוד דקות משחק, וזה מה שקרה לי. מבחינתי אני פשוט שמח שהגעתי למכללה כמו רייס, שהמאמנים הם יותר ממאמנים, הם מנטורים בחיים, עוזרים לך בכל דבר, רואים את זה בחיבור שיש לנו. בשנה השלישית התחלתי לשחק אבל הקבוצה היתה צעירה ולא מספיק טובה. השנה התגבשנו. מבחינתי מה שיותר כיף מהדומיננטיות או המספרים זה לנצח. אני שמח שהשגנו העונה למעלה מ-20 ניצחונות, מה שלא קרה פה מאז 2004".
קולשוב הוא אחד מחמישה נציגים של הכדורסל הישראלי העונה ב-NCAA1, לצד רומן סורקין מאורגון, טי ג'יי ליף מ-UCLA, עידו פליישר מהוואי ומוחמד אבו ערישה שפספס את רוב העונה בג'קסונוויל סטייט בשל פציעה. אחרי ההצלחה של כרם משעור בארץ, נראה כי ההחלטה לעבור למכללות, שזכתה במשך שנים לביקורות בארץ, הופכת להיות יותר ויותר מקובלת. "לשחקן צעיר שחושב על זה, זאת החלטה לא פשוטה בכלל, זה ממש לא בשביל כל אחד", מודה קולשוב. "צריך להיות חזק מנטאלית, אתה עוזב את הבית, את החברים שלך מהארץ, את הכל. ממה שאני חוויתי זאת חוויה מדהימה, אתה נפתח לעולם אחר, רואה איך כדורסל צריך להיות, איך התנאים צריכים להיות. יש פה תנאים מדהימים, ואם אתה מגיע לסיטואציה מתאימה כשחקן, כמו שהתמזל מזלי והגעתי לרייס, זאת יכולה להיות קפיצת מדרגה משמעותית ולתת לך דחיפה גדולה בקריירה, ובנוסף לכל זה אתה מוציא פה תואר, שזה גם חשוב מאוד לעתיד שלך".
כשלמדת באקדמיה לא ידעו איזו עמדה אתה באמת. עכשיו לדעתך יודעים?
"בסטנדרטים של הארץ אני רואה שאני יכול לשחק גם בעמדה 2 וגם בעמדה 3. מבחינת סטנדרטים עולמיים אני כנראה יותר טוב בעמדה מספר 2, זאת העמדה האבסולוטית מבחינתי. אני זוכר את התקופה באקדמיה שגם אני לא גם ידעתי איזו עמדה אני. למאמנים היה נוח לתת לי לשחק בעמדה מספר 4, בגלל הפיזיות שלי והריבאונדים".
אם נביט רגע מעבר לשבוע הקרוב, עומדת בפני קולשוב סוגיה לא פשוטה בכלל - ההכרעה היכן ישחק בעונה הבאה. הסיכויים שלו להגיע ל-NBA בשלב זה לא כל כך ריאליים, והוא מחויב להגיע עד אוגוסט לארץ כדי להתגייס לצבא, שם זכה עד לא מזמן למעמד של ספורטאי עילוי. מכבי תל אביב והפועל ירושלים צפויות לריב על שירותיו, אך גם הן מחכות שיסיים את קריירת המכללות שלו ויבחר סוכן, מה שעדיין לא קרה.
גם קולשוב עצמו עדיין לא יודע מה יוליד יום. "זה לא סוד שזה קיץ מאוד קריטי מבחינתי. זה עובר לי בראש כמה חודשים, ואם להגיד את האמת אני לא סגור על עצמי לגבי כלום. כרגע אני רוצה להתרכז במה שנותר לנו בעונה הזאת, ליהנות עם החבר'ה והמאמנים, לקחת מנוחה במשך שבועיים ומשם להתחיל לקבל את ההחלטות. זה מצב לא פשוט, זאת הולכת להיות החלטה קריטית שיכולה להשפיע בגדול על כל הקריירה שלי".
היית בקיץ שעבר חלק מנבחרת ישראל הצעירה. כמה זה תרם לך?
"בסך הכל זאת הייתה חוויה מאוד כיפית. הרגשתי מצוין עם המאמנים, שנתנו לנו את הכלים וההזדמנות להראות את עצמנו. זה היה רעיון מצוין לעשות את הנבחרת הצעירה הזאת כדי לתת לנו את ההתנסות".
עד כמה אתה רוצה להיות בנבחרת בקיץ הקרוב, לקראת אליפות אירופה?
"כל זימון לנבחרת זה תמיד כבוד גדול, התברכתי לקבל כזה בכל קיץ מאז שאני בגיל 14. ארז אדלשטיין שומר איתי על קשר, שולח לי הרבה פעמים הודעות, מאחל לי בהצלחה לפני משחקים, מבקש לראות חלק מהמשחקים, זה נורא מחמיא לי. אני יודע שאליפות אירופה תהיה בארץ ורוצה להיות שם".
כאמור, הערב רייס תחל את טורניר החטיבה שייערך בבירמינגהם אלבמה. היריבה הראשונה שעומדת בדרכם, סאות'רן מיסיסיפי, לא רשמה עונה טובה במיוחד, אבל בשני המשחקים נגד רייס כמעט ניצחה. "מה שיפה בכדורסל המכללות ובמרץ בכלל זה שהכל יכול לקרות", מסביר קולשוב, "אז מבחינתנו זה לא כל כך משנה אם מדורגים 10, 12 או 7, בכל משחק הכל יכול להיות".
עד כמה אתה מתרגש לקראת מה שהולך לקרות השבוע?
"זה טורניר שמחכים לו כל השנה. זה הטורניר הכי חשוב, מפה תצא אחת לטורניר הגדול".
אם יכולת לבחור לשחק בעונה הבאה ב-NBA או לקחת עכשיו את רייס לטורניר המכללות, במה היית בוחר?
"זאת שאלה לא פשוטה. חלמתי להפוך לשחקן מקצוען מהיום שהתחלתי לשחק כדורסל, ציפיתי שזה יקרה כבר בגיל 18 ולא בגיל 22, אבל הדרך שלי הייתה שונה. מבין שתי האפשרויות, יחשבו שאני משוגע, אבל הייתי בוחר להגיע לראשונה לטורניר מאז 1970, כי אם נעשה את זה הדלתות יוכלו להיפתח בפני. אני מאמין שמה שצריך לקרות יקרה".
