אלי אלעזרא, אגדת הפוקר: ראיון

אלי אלעזרא, אגדת פוקר ישראלית ששיחק מול מיטב השחקנים העולמיים, משיק ספר אוטוביוגרפי חדש ונותן לקורא הישראלי הצצה לסיפור חייו יוצאי-הדופן. אלי מתאר בצורה סוחפת ומרתקת את דרכו, החל מילדותו בשכונת בקעה בירושלים, דרך גיוסו לסיירת גולני ושירותו במלחמת לבנון הראשונה, וכלה בהגשמת החלום האמריקאי בלאס-ווגאס, בירת ההימורים של אמריקה.

משחקי הקלפים בזכותם התפרסם אלי שזורים לאורך כל הספר ומהווים חוט מקשר בין התחנות השונות בחייו. חוויותיו האישיות של אלי אלעזרא מספרות את סיפורו של הפוקר בלאס-ווגאס דרך דמויות מפתח כגון דויל ברונסון, צ'יפ ריס, דניאל נגראנו ואחרים. הישגי הפוקר המופלאים של אלי והטעויות אותן עשה במהלך הדרך נחשפים לעיני הקורא מנקודת מבטו האינטימית והכנה, בעודו מעביר הלאה את הידע הרב אותו צבר באוניברסיטה של החיים.

סיפורו של אלי אלעזרא (57) מתחיל בשכונת בקעה בירושלים. "אבי עבד בדואר, ואמי היתה גננת נצחית. אני זוכר את עצמי בתור ילד תחרותי בבית-הספר, עם שאיפה תמידית לנצחון".

את מיטב האנרגיות שלו השקיע במשחק הכדורסל ("בכדורגל ידעתי רק להרחיק"). חבריו מהשכונה הישנה אהבו לשחק קלפים, וגם אלי ניסה את מזלו. "סיפור האהבה עם משחק הפוקר התחיל ברגל שמאל לאחר הפסד של קופת הכיתה עליה היית אחראי, ואת הסטירה המצלצלת שקיבלתי בתמורה מאבי אני מרגיש עד היום".

לקראת סיום התיכון אלי החליט שהוא רוצה להתגייס לקרבי, והעביר שנה מחייו בריצות עם שק חול מסביב לירושלים.

כוח הרצון של אלי אכן הביא אותו לחטיבת גולני, בה שירת בזמן מלחמת שלום הגליל (מלחמת לבנון הראשונה).

רבים מחבריו של אלי נפלו בזמן המלחמה, וגם הוא עצמו חווה חיכוך מתמיד עם המוות. הקריירה הצבאית הגיעה לסיומה עם קרע ברצועות ברגל ואלי היה צריך לחשב מסלול מחדש.

כבר בתור ילד אלי חלם על יציאה ממעגל העוני, על עצמאות כלכלית. "חבר מתקופת הצבא סיפר לי על עבודה משתלמת של דייג באלסקה. הוא אמר לי שעושים הרבה כסף, 8,000 דולר בחודש. בתור מישהו שעשה 500 דולר בחודש בצבא הקבע זה היה נשמע סכום אסטרונומי".

במהלך עונת הדיג הראשונה שלו הוא הרוויח 24,000 דולר, ומיד בסופה שם תרמיל על הגב וטס לטיול של שנה וחצי במזרח עם חבר טוב מישראל.

בתום הטיול, חברו החליט שהוא חוזר לקטוף בננות בקיבוץ ואלי שוב ניצב בפני צומת החלטה. אלי חזר לאלסקה וחיפש את ההזדמנות הבאה, שהגיעה דרך עצה של חבר. אלי העביר שנה בתור נהג מונית, ובסופה היה עשיר יותר ב-100,000$.

עם הכסף שחסך ויחד עם פיני גיסו השניים התחילו מסע עסקי שהתחיל במכולת קטנה באלסקה והסתיים ברשת חנויות מצליחות בווגאס.

ב-1990 הכיר אלי את אשתו הילה. "אין הרבה אנשים בפוקר שיש להם אישה כה תומכת ואוהבת ומתעניינת בפוקר כמו הילה". הילה אימצה את יונתן בנו של אלי מנישואיו הקודמים וגידלה אותו כבן שלה, וגידלה יחד עם אלי עוד ארבעה ילדים משותפים.

בני-הזוג עברו ביחד את כל הדרך ממשחקי פוקר בסכומים יחסית נמוכים אל משחקי הפוקר הכי גבוהים בהסטוריה. "לפני כל פעם שהייתי יוצא למשחק גדול, הילה תמיד תהיה הראשונה להזכיר לי להזמין מיץ אשכוליות. יש לנו אמונה טפלה שכשאני שותה מיץ אשכוליות אני מרוויח".

אלי עבד קשה ביום, ושיחק פוקר בלילה. המשחקים בווגאס מול מקצועני פוקר כמו דויל ברונסון וצ'יפ ריס היו שונים לחלוטין ממה שהכיר לפני-כן באלסקה, ואלי מצא את עצמו לראשונה בחייו בתור שחקן מפסיד. "הרגשתי שאני אוהב פוקר אבל פשוט לא מספיק טוב" מספר אלי.

אלי זוכר שחלק גדול מתהליך השיפור שלו בפוקר היה באמצעות הדרכה צמודה של מקצוען פוקר לא-מוכר ממוצא אלבני בשם מונטי. "מונטי היה אחד משחקני הפוקר הכי טובים בווגאס בתקופה שלפני הפוקר בום. הוא הפסיד את הון הפוקר שלו בגלל בעיות אגו והמשיך לחוות את המשחק באמצעות ישיבה מאחורי כשאני משחק. הוא נתן לי טיפים ותיקן לי טעויות".

נקודת המפנה בקריירת הפוקר שלו הגיעה עם פתיחתו של קזינו ה-"Bellagio" המפורסם. כל המקצוענים הכי חזקים עברו לשחק שם ויחד איתם גם אלי. ממשחקים בבליינדים של 150$-300$ (30,000$ כניסה ומעלה) הוא עלה לשחק בליינדים של 1,000$-2,000$ (200,000$ כניסה) עם השחקנים הכי חזקים דאז – דויל ברונסון, צ'יפ ריס, גאס הנסן הילד, האוורד לדרר ועוד.

"בשנת השיא שלי הרווחתי חמש מיליון דולר במשחקי הקאש, ובאותה תקופה זכיתי במקום הראשון בטורניר WPT (סבב אליפות הפוקר העולמי, ס.ט), זכייה שהיתה שווה מעל למיליון דולר. סגירת המעגל הסופית היתה כשדויל ברונסון וצ'יפ ריס הציעו לי מימון למשחקים סופר-גבוהים מול חובבנים עשירים, זה מאד החמיא לי וגרם לי לתחושת גאווה ששני השחקנים הטובים בעולם האמינו בי".

סצינת הפוקר בלאס-ווגאס היתה כה לוהטת שאפילו הטלוויזיה בארה"ב הביעה התעניינות. רשת GSN הרימה לאוויר פרויקט חדשני בשם High Stakes Poker שכלל משחק פוקר טלוויזיוני משודר על סכומי כסף מטורפים, ואלי אלעזרא היה אחד הכוכבים הגדולים שלה. אלי השתתף בשש מתוך שבע העונות של הסדרה, וסיים מורווח בחמש מתוכן.

"במהלך העונה הראשונה של הסדרה אישרו לנו לעשות מה שאנחנו רוצים בשולחן, כולל התערבויות פנימיות על אילו קלפים יגיעו בפלופ, האם יהיו אדומים או שחורים. שחקני היי-סטייקס בווגאס אוהבים להתערב על כל שטות. טד פורסט התערב שיוכל להוריד כמעט שליש ממשקל גופו תוך פחות משנה והרוויח כשני מיליון דולר מהתערבויות צדדיות.

האק סיד מלך ההתערבויות ההזויות התערב שיוכל לא לגלח את זקנו במשך שנה. אפילו אני פעם נאלצתי לגלח את ראשי בעקבות הפסד בהתערבות למייק מטסאו".

התקופה בה שיחק בטלוויזיה מול טובי השחקנים בעולם מיצבה את אלי בתור מקצוען פוקר, ורצף הזכיות בצמידי אליפויות העולם שבאו בעקבותיה מיתגו אותו בתור אחד השחקנים הכי טובים בעולם במשחקים מעורבים (Mixed Games), ואריאציות שונות של משחק הפוקר המפורסם. אלי זכה ב-3 צמידי אליפות עולם (2007, 2013, 2015), זכיות שהיו שוות יחד מעל לחצי מיליון דולר. "אף על פי שיש לי אזרחות ישראלית ואמריקאית, בכל אחת משלוש הפעמים התעקשתי שינוגן המנון התקווה בטקס הענקת הצמיד" מדגיש אלי.

אלי מגדיר את עצמו כישראלי שגר בארה"ב. "אני צופה בבית בתכניות וחדשות מישראל, ומחובר בכל עמקי נשמתי למדינה". סיפור לידתו של הספר מהווה הצצה לאישיותו של אלי אלעזרא, המוכר בתור בנאדם שאוהב להינות ולפנק עם הכסף שהוא מרוויח, גם בשולחן וגם מחוץ לשולחן.

באחד מביקוריו של אלי בישראל ביקשו ממנו "לפרגן" לשחקן פוקר חובב שעמד להתחתן, ולבוא בתור הפתעה למשחק הפוקר במסיבת הרווקים. אלי הגיע לאירוע ופגש שם את מתן קרקוב, מי שלימים יעזור בכתיבת ספרו האוטוביוגרפי.

התוצאה הסופית של תהליך הכתיבה הממושך היא ספר שמיועד בראש ובראשונה לחובבי פוקר, אשר ימצאו בו מגוון טיפים לשחקנים מתחילים, גם בהיבט האסטרטגי ובמיוחד בצד המנטאלי. הספר מיוחד בגלל שהוא שוזר את המשחק בתוך אוטוביוגרפיה, כחלק מסיפור אנושי יוצא דופן.

הספר יעניין גם אנשים שלא באים מעולם הפוקר, שפתוחים להכיר עולם תוכן חדש. "בספר אני משתף את הקוראים בטעויות שעשיתי במהלך הדרך, ונותן להם אפשרות ללמוד במקום על בשרם, על בשרי".

שם הספר "אגדת פוקר" מכיל בחובו את כפל המשמעות שמלווה את אלי לכל אורך דרכו – מצד אחד סיפורו של אגדת פוקר ישראלית שהצליח בזירה העולמית, ומצד שני סיפור אגדה קלאסי על ילד עני ותחרותי שהפך במו ידיו לגבר אמיד ומצליח.

כששואלים את אלי על מצבו של הפוקר בישראל, רואים שכואב לו. "מה שהמחוקקים צריכים להבין זה שפוקר הוא תחביב של מיליוני אנשים ברחבי העולם, ומאות אלפים בישראל" אומר אלעזרא. "מדובר במשחק נדיר שמצד אחד הוא מאד פשוט וכיפי, ומצד שני יש בו המון עומק מחשבתי, פיתוח אישיותי. המדינה צריכה להבין שהמון אנשים אוהבים את המשחק, ובשביל הרוב המוחלט מדובר בתחביב שהם עושים באופן מבוקר, עם חברים בימי חמישי, משחקים על סכומים קטנים שלא פוגעים באף אחד בדיוק כמו בילויים אחרים שעולים כסף".

"אין ספק שיש במשחק הזה סכנה עבור אחוז אמנם קטן אבל בהחלט קיים של האוכלוסיה עם נטייה להתמכרות, שיכולים להגזים עם כמויות הכסף והזמן שהם מקדישים לזה. דווקא בגלל זה עדיף שתהיה חקיקה ורגולציה שתאפשר לאנשים לשחק במועדוני פוקר תחת השגחה, במקום המצב הקיים שבו האוכלוסיה נאלצת לשחק במועדונים לא-חוקיים שמסכנים עוד יותר את האוכלוסיות החלשות".

אלי מוצא את עצמו נדהם מדי שנה כאשר הוא רואה את כמות הישראלים שמצליחים בתחרויות ה-WSOP, אליפות העולם בפוקר הנערכת מדי שנה בלאס-ווגאס. מקצוענים ישראלים שמתחרים מול טובי השחקנים בעולם ומגיעים להישגים מדהימים בהתחשב בכך שהפוקר לא חוקי בישראל. לדעתו של אלי "יכול להיות מאד מעניין לראות לאן הראש היהודי יכול להוביל את מקצועני הפוקר הישראלים אם הפוקר היה חוקי וניתן היה להתאמן בצורה מסודרת ללא חשש".

לכבוד השקת הספר הגיע אלי אלעזרא לביקור ארוך בישראל ואף התארח בטורניר "אלוף ישראל בפוקר" של אתר וואלה בשיתוף פעולה עם האקדמיה הישראלית לפוקר ובחסות מותג הוויסקי "סינגלטון".

ההפקה המרשימה שכללה שולחן פוקר מצלם קלפים הסתיימה בקרב ראש בראש מורט עצבים בין אלי אלעזרא עצמו לבין חובבן פוקר שהעפיל משלב חצי הגמר לאחר שגבר על שורה של מקצועני פוקר מקומיים מוכרים. כששקע אבק הקרבות היה זה אבי כהן שהניף את הגביע העצום וזכה בספר "אגדת פוקר" עם הקדשה אישית של אלי.

האירוע הבא בו אלי יתארח יהיה השקת הספר לציבור הרחב שתתקיים ביום שני ה-6.3 בסניף "הספרייה" של צומת-ספרים בדיזנגוף סנטר.

אירוע השקה נוסף, הפעם לקהל מקצועי של חובבי פוקר, יתקיים ביום חמישי ה-9.3 בבית האקדמיה הישראלית לפוקר בראשל"צ.

כשמבקשים מאלי טיפים למשחק הפוקר, הוא מחלק מידע בחיוך וללא היסוס.

"הדבר הראשון שכל חובב פוקר צריך לעשות הוא להחליט כמה כסף הוא מוכן להקדיש לפוקר. הסכום צריך להיות כזה שאם כולו יופסד זה לא יפגע בחיים בשום צורה.

מתוך הסכום הכולל הזה מומלץ לשחק רק על חלק קטן מהכסף ולא להכניס מעבר. שמירה על הכלל הזה תאפשר לך לשחק פוקר במשך יותר זמן, ותקטין את ההשפעה המנטאלית של הפסדים".

את הטיפ הזה אלי למד על בשרו כאשר בתחילת דרכו היה יושב עם שליש מסך כספי הפוקר שלו בשולחן. "באותה תקופה הייתי חושב OMG הפסדתי הרגע בית, דבר שהיה מקשה מאד על תהליכי קבלת החלטות רציונליות. בזמן משחק פוקר אסור לחשוב על השווי של הז'יטונים, חייבים להתייחס אליהם כאל אמצעים להשגת מטרה".

יש תכונה שאלי מאד מעריך בצ'יפ ריס, שלדעתו היה השחקן הטוב ביותר שאי-פעם חי, וקיימת גם אצל פיל אייבי. "כשהולך להם הם יכולים לשבת בשולחן שעות על גבי שעות בזמן שכל האנשים מתחלפים סביבם. כשלא הולך להם אתה לא שומע "ביי" אלא פשוט רואה לפתע כיסא ריק. זאת תכונה שיש לשחקנים הטובים בעולם, היכולת לשחק רק במצב מנטאלי טוב".

כשאלי היה שואל את צ'יפ ריס "מה הופך אותך לשחקן כל כך טוב?" צ'יפ ריס היה עונה – "כשאני ביכולת השיא שלי אני לא יותר טוב מאשר יכולת השיא של מקצוענים אחרים, אבל אני תמיד ביכולת השיא שלי".

בשנים האחרונות אנחנו עדים למגמה של חילופי דורות בפוקר. הגווארדיה הישנה של שחקני הפוקר מפנה לאט-לאט את מקומה לדור החדש של ילדי האינטרנט, שמצוידים בהבנה מתמאטית מעמיקה יותר של המשחק מאשר שחקני הלייב של האולד-סקול. מצד שני, כשילדי האינטרנט יושבים ב"בוביז רום", חדר הפוקר עם המשחקים הכי גבוהים בקזינו ה"בלאג'יו", הם לא מודעים לכמות הרמזים המסגירים שהגוף שלהם מחלק.

"כשמגיעים קלפים טובים עבורם בפלופ (שלושת הקלפים הקהילתיים המשותפים הראשונים), מהר מאד הם יפנו את מבטם, מתוך אינסטינקט שלא ישימו לב למידת העניין שלהם. באופן דומה כשמגיע פלופ לא-טוב עבורם, הם נותנים מבט מעמיק בפלופ בעודם חושבים אילו קלפים יכולים לשפר את מצבם. חשוב לזכור שפוקר ביסודו הוא משחק של אנשים, הרבה לפני המתמטיקה והסטטיסטיקה".