חוברה לה יחדיו: הכימיה המפתיעה שנוצרה בין שחקני הפועל ירושלים

הסגל שנבנה העונה בהפועל ירושלים יכול היה להפוך בקלות למוקד חיכוכים כמו במכבי תל אביב, אבל החיבור שהגיע לשיא מול גראן קנאריה ממחיש שקורה שם משהו טוב יותר. יהונתן אליהו מסכם את הניצחון הגדול של "שכירי החרב"

יהונתן אליהו
יח"צ - חד פעמי

ארבע דקות ו-19 שניות. זה הזמן בו גראן קנאריה היתה ביתרון במשך הסדרה המקוצרת הזו, שאמנם הסתיימה עבורה אמש (שישי) עם הפסד בפער זעום, אבל למעשה הייתה חד צדדית מתחילתה ועד סופה. כמה אירוני שרק לפני קצת יותר משנה סיימה הפועל ירושלים את צמד מפגשי יורוקאפ מול היריבה מהאיים הקנריים כשהיא כואבת ומושפלת, אחרי שספגה את התבוסה המרה בתולדותיה באירופה. שני המשחקים הללו היו ההפך המוחלט: גראן קנאריה ניצחה בשניהם והשאירה לירושלים אבק, כשהקבוצה הישראלית מובילה רק למשך דקה ו-59 שניות במצטבר.

מאז הרבה מאוד השתנה. לירושלים נותרו שלושה שרידים בלבד בסגל מהמשחקים ההם - יותם הלפרין, ליאור אליהו ובר טימור - וגם הם הפכו לשוליים (או סתם פצועים, במקרה של האחרון). את ההצגה מנהלים הפנים החדשות בסגל, שעליהם הונחו היסודות לשינוי. קרטיס ג'רלס, אמארה סטודמאייר, טרנס קינזי - כל אחד מכוכבי הניצחון אמש הגיע להפועל ירושלים עם לוח ריק, ללא היכרות משמעותית עם הכדורסל הישראלי או עם ההיסטוריה של הקבוצה. כנראה שרק כשמתחילים הכל מהתחלה אפשר לעקור את הבעיה מהשורש.

עוד בנושא

פיאניג'אני הודה לשחקנים, ההנהלה כבר חושבת קדימה: הפועל ירושלים באופוריה
הפועל ירושלים עלתה לחצי גמר היורוקאפ עם 79:85 מול גראן קנאריה
הלפרין: "מגיע לנו לחגוג, זה ניצחון ענק", פיאניג'אני: "אני כל כך גאה"

טוב לדעת (תוכן מקודם)

איסטנבול פתוחה - זה הזמן לפתרון טבעי וקבוע להתקרחות גברית

חברת איילת גייר
לכתבה המלאה
מחוברים. שחקני הפועל ירושלים בספרד (צילום: אתר הפועל ירושלים)

בבירה הפיקו לקחים, ואם יש משהו שאי אפשר להגיד על הפועל ירושלים מודל 2016/17, החל מהדרג הניהולי וכלה במקצועי, הוא שמדובר בקבוצה מתחנפת ומתחנחנת. אחרי שנים שבהן עטתה על עצמה את גלימת אבירת הצדק והמוסר, אולי כחלק ממיתוס ואולי כמציאות ממשית, הפועל ירושלים סוף סוף הפסיקה להתנצל. היא חדלה מלזגזג בין ישראל לאירופה ובחרה לחלום בגדול במקום לשקוע בבינוניות. היא הצהירה ללא חשש שמשחקי ליגת העל לא מעניינים אותה כהוא זה, כל עוד לא מדובר במשחקים בהם הכסף מונח על השולחן. ובמובן מסוים, היא מחקה במודע כמעט כל סממן ישראלי - המאמן הצבר דני פרנקו הוחלף בפיגורה איטלקית ואפילו שחקנים אמריקאים שמותגו בישראל (דונטה סמית') שוחררו לטובת שמות קצת אפרוריים שעשו לעצמם שם במקומות אחרים באירופה (טרנס קינזי). אם בעבר הלא רחוק ירושלים עוד ניסתה לבדל את עצמה ממכבי תל אביב על ידי שימוש בקלישאות הנבובות על "צביון" או "זהות", כעת הערך העליון שעומד לנגד עיניה הוא פשוט "ווינריות", ויהא המחיר אשר יהא.

הסדרה מול גראן קנאריה היא אבן דרך חשובה בתהליך הזה, משום שבשני המשחקים מול הספרדים סימונה פיאניג'אני העניק לישראלים משקל זניח לחלוטין. בין אם זה נכפה עליו בשל היעדרו של בר טימור ובריאותו החלקית של ליאור אליהו, יש משהו סמלי בכך שאת הישג השיא באירופה בעשור האחרון ירושלים השיגה בזכות שורה ארוכה של זרים שעל אף היותם "שכירי חרב", הציגו רוח לחימה וקשיחות מדבקת.

גם גיליון ההתנהגות שלו לא נקי לחלוטין. ג'רלס עם הלפרין (צילום: ברני ארדוב)

חמישיית הזרים של ירושלים והאופן בו חמשתם תפקדו יחד הבליטה עוד נקודה שראויה לציון: בניגוד ליריבתה העיקרית בישראל, ירושלים מצליחה להכיל העונה בשקט רב כמה דמויות לא קלות בחדר ההלבשה ולגרום לכולם לעבוד בהרמוניה יחסית. טרנס קינזי, כך מספרים, אינו טיפוס קל לעיכול; גיליון ההתנהגות של קרטיס ג'רלס אינו נקי לחלוטין; אמארה סטודמאייר, במידה רבה של צדק, מתחזק אגו גדול; ובכל זאת הם מצליחים להפיק תועלת אחד מהשני ומוצאים דרך לנטרל את המוקשים הבינאישיים לפני שהם מתפוצצים, ועל כך מגיע קרדיט גם למעטפת שנמצאת סביבם.

לא חסרות מערכות לחוצות שמוציאות חלקים שליליים מהאנשים שפועלים בתוכה. סוני ווימס, לצורך העניין, אמנם היה מאז ומתמיד אגוז קשה לפיצוח, אבל רק במכבי תל אביב הוא ככל הנראה חצה את הגבול וגרם למוניטין שלו להיפגע קשות. על אותו משקל, גם ממאיק צירבס יצאו במכבי תל אביב צדדים שכלל לא באו לידי ביטוי בתקופתו המוצלחת בכוכב האדום. לא שאין מתיחויות בהפועל ירושלים, כפי שסטודמאייר דואג להבהיר בכל משחק שבו מספר הכדורים שמנותבים אליו לא לרוחו. אבל גם כשדברים כאלה מתרחשים מעל ומתחת פני השטח, הם נשארים בגדר רעשי רקע.

ימשיכו עד הסוף? שחקני הפועל ירושלים חוגגים (צילום: ברני ארדוב)

ביום רביעי תוכרע זהות היריבה בחצי הגמר, וההיסטוריה אומרת שירושלים צריכה לקוות למפגש מול ולנסיה, על אף העובדה במקרה כזה יתרון הביתיות יהיה שלה: האדומים ניצחו את הספרדים פעמיים בחוץ בשנים האחרונות, כולל פעם אחת העונה, בעוד שלחימקי, היריבה הפוטנציאלית השנייה, הם הפסידו בכל ארבעת מפגשי העבר במפעל – בבית או בחוץ.

"שני המשחקים בין ולנסיה לחימקי היו שונים מאוד. חימקי קבוצה מאוד כישרונית ובלתי צפויה, כך שאי אפשר לנבא מה יהיה ביום רביעי, אבל אני די בטוח שבסך הכל ולנסיה טובה ממנה", מנתח עבורנו העיתונאי הספרדי פראן מרטינס ("סולובאסקט"). "אם ולנסיה תעבור אני מאמין שהיא תלך כל הדרך לתואר. ירושלים מסוכנת, אבל ולנסיה קבוצה מאוד מנוסה שהייתה במעמדים האלה אינספור פעמים, עם סגל שרץ הרבה שנים יחד, עם היסטוריה של הצלחות במפעל (ולנסיה זכתה שלוש פעמים ביורוקאפ על גלגוליו השונים, י.א). בעיניי ולנסיה הקבוצה הכי מאומנת ביורוקאפ, וזה נותן יתרון גדול בסדרות כאלה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully