וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ארז מרקוביץ': "גאידמק שלף פנקס צ'קים ואמר – 'כל שחקן יקבל 5,000 דולר'"

3.3.2017 / 15:12

התמריץ המוזר ("היה טירוף"), התקרית בין אדלשטיין לאיבקוביץ' ("לא נתן להתאמן") והקשר בין ג'נקינס וטפירו לג'רלס ודייסון. ארז מרקוביץ', שהיה שותף להעפלה האחרונה של ירושלים לחצי גמר אירופי, חוזר לסיפורי הקאלט ומוצא דמיון לקבוצה הנוכחית. רק אל תשאלו על הישראלים

באדיבות ערוץ 20

בווידאו: תקציר המשחק הראשון בין ירושלים לגראן קנאריה

לפעמים הפרטים הכי קטנים מביאים את ההישגים הכי גדולים. תשאלו את ארז מרקוביץ', שהיה שותף להעפלה האחרונה של הפועל ירושלים לחצי גמר היורוקאפ (אז יול"ב קאפ), אי שם בשנת 2006. "לפני שמינית הגמר ארקדי גאידמק שלף פנקס צ'קים ואמר: 'אני מחלק בונוסים של 500 דולר לכל שחקן'. אחר כך הוא הבטיח: 'אם תעלו לחצי גמר אביא לכל שחקן 5,000 דולר'. היו שחקני ספסל, כאלה שלא משחקים הרבה ולא מרוויחים הרבה, שהיו בטירוף על זה. הסכום הזה נתן את ה'קיק'", הוא נזכר משועשע.

ספק אם זה התמריץ שאורי אלון נתן לשחקניו לקראת משחק 2 בסדרה מול גראן קנאריה שייערך הערב (שישי, 22:30, ישיר בספורט 5), אולי משום שאחרי היעדרות כה ארוכה מהמעמד, אין צורך בזריקת מוטיבציה. סביב מרקוביץ' הייתה אז סוללה של כוכבים: ארז אדלשטיין עמד על הקווים, ובקבוצה שיחקו שמות כמו הוראס ג'נקינס, רוג'ר מייסון ג'וניור, מריו אוסטין ומאיר טפירו. אחרי קמפיין מוצלח ומלא בניצחונות מרשימים, ירושלים ההיא נעצרה רק בידי קבוצת המיליונרים של דושאן איבקוביץ' ודינמו מוסקבה.

לקראת המשחק הפיקנטי הערב מרקוביץ', לו היה חלק לא מבוטל בהצלחה, עורך השוואה בין ירושלים של אז והיום ונזכר בירושלים מודל 2006. "אולי לא זכינו בתארים באותה עונה, אבל הייתה לנו קבוצה טובה ועונה מוצלחת. העפלנו לחצי הגמר, ומכבי באותה שנה היתה קבוצה ממש טובה. לכן לא לקחנו תארים", הוא משחזר.

עוד בנושא:
22:30, ספורט 5: ירושלים אצל גראן קנאריה במשחק השני ברבע הגמר
סטודמאייר התנצל על האמירות ההומופוביות: "אשמח לסייע לקהילה הגאה"
חיזוק ישראלי: אבירם זליקוביץ' חתם בהפועל ירושלים עד סוף העונה

ארז מרקוביץ' שחקן הפועל ירושלים. יותם רונן
גאידמק נתן את הדחיפה. מרקוביץ'/יותם רונן
"לאימון בבוקר המשחק הגענו באיחור של שעה בגלל הפקקים, ואדלשטיין ביקש מאיבקוביץ' שייתן לנו זמן נוסף להתאמן למרות האיחור. פתאום, משום מקום, כל שחקני דינמו יצאו החוצה למגרש, ואיבקוביץ' זרק לארז בכעס: 'אם אתה צריך עוד זמן תגיד לי יום לפני"

ברבע הגמר עברה ירושלים את וירטוס רומא של דיאן בודירוגה קשישא (אז בן 33, אחרי שיאו המקצועי), ולאדו אילייבסקי ודייויד הוקינס. בשונה מהיום, כשהסדרות מתנהלות בשיטת הטוב משלושה, אז (ולמעשה, עד העונה האחרונה) התנהלו שלבי הנוקאאוט בשני משחקים בשיטת בית-חוץ. במשחק הראשון ברומא הפסידה ירושלים בפער גבולי, 92:84.

למשחק הגומלין הגורלי במלחה היא הגיעה קפוצה ומתוחה. למחצית היא עוד ירדה בפיגור 28:25, אלא שאז היא התפוצצה עם 28:49 במחצית השנייה, ניצחה 56:74 וחגגה כל הדרך לפיינל פור. מאז היא לא חזרה לשם. "המשחק בחוץ היה צמוד, במשחק הבית היה משחק הרואי, הקבוצה הייתה מטורפת, ממש חזקה", מרקוביץ' משחזר. "מאיר טפירו היה מצוין, הוא נפצע ושיחק עם תחבושת על הראש. האווירה עם הקהל היתה נהדרת. זה אחד מהמשחקים שאתה זוכר ולוקח איתך לכל החיים. הזיכרונות ממנו חזקים. דיאן בודירוגה אמנם היה בשלהי הקריירה שלו, אבל היה מדהים לנצח אותם ואותו".

במשחק הראשון מול דינמו מוסקבה במלחה ירושלים הפסידה 84:83. הקו האחורי של ירושלים עמד באתגר בכבוד, כשהוראס ג'נקינס מסיים עם 24 נקודות ורוג'ר מייסון מוסיף 19, אבל האדומים לא יכלו לעוצמה של הרוסים מתחת לסלים, ובעיקר התקשו מול הצמד היווני שהורכב מלזארוס פפאדופולוס ואנטוניס פוטסיס. "לאזוס" שלט בצבע לחלוטין וסיים עם 25 נקודות ו-8 ריבאונדים, בעוד פוטסיס תרם 21 נקודות משלו.

"היינו כל כך מאוכזבים כי הרגשנו שזה היה משחק מפתח והיינו יכולים לקחת את המשחק. הרי מלחה היה מבצר. זה היה חבל". המשחק ההוא לא השאיר סיכוי גדול לגומלין.

"לאימון שערכנו בבוקר המשחק הגענו באיחור של שעה בגלל הפקקים הנוראיים שם, ואדלשטיין ביקש מהמאמן שלהם, דושאן איבקוביץ', שייתן לנו זמן נוסף להתאמן למרות האיחור. פתאום, משום מקום, כל שחקני דינמו יצאו החוצה למגרש, ואיבקוביץ' זרק לארז בכעס: 'אם אתה צריך עוד זמן תגיד לי יום לפני", הוא נזכר. "לא בגלל זה הפסדנו כמובן. אבל איבקוביץ' הגדול לא היה מוכן לתת לנו להתאמן. הייתה להם קבוצת יורוליג, קבוצה מאוד חזקה, ברמה של יורוליג. כולם היו מאוד מבואסים אחרי ההפסד, כל אחד עלה לחדר שלו ופשוט הייתה תחושת אכזבה, למרות שאף אחד לא ציפה שנגיע לחצי הגמר".

איך מתמודדים עם הלחץ בשלבים המכריעים?

"כמובן שכל שחקן רוצה להגיע להישגים הכי גדולים, אבל לא דיברנו על זה. זה לא השפיע עלינו ולא הפעיל עלינו לחץ. במשחק גדול דווקא חשוב להגיע כמו לכל משחק רגיל, אין צורך בהכנה מיוחדת, כי זה עלול להשפיע לרעה. יש מאמנים שמתכוננים שונה וזה לא נכון. כשכל אחד יודע מה עושים וכולם משחקים כיחידה אחת זה מה שצריך. והעונה ירושלים עושה את זה מצוין. גם אם יש להפועל יתרון ביתיות הם משחקים מול קבוצה חזקה, והם בטוח דרוכים בכל שלב".

ארז אדלשטיין מאמן הפועל ירושלים הוראס גנקינס. ברני ארדוב
הפסידו אימון קריטי. אדלשטיין עם הוראס ג'נקינס/ברני ארדוב
"הייתה בין טפירו לג'נקינס יריבות כי שניהם אהבו את הכדור, אבל כשהם הבינו שהם יכולים לעזור אחד לשני ולהזין אחד את השני, הם דיברו ביניהם וסידרו את זה ואפילו הפכו לחברים טובים"

אחת התמונות היותר זכורות מהעונה ההיא של ירושלים היתה התקרית בין הוראס ג'נקינס למאיר טפירו, שהתעמתו פיזית במהלך אחד ממשחקי הליגה, עד לנקודת קיצון בה האמריקאי חנק את שותפו הישראלי לקו האחורי. אבל כל זה לא הצליח לפגום ברוח הקבוצתית, לטענת מרקוביץ'.

"הייתה ביניהם יריבות כי שניהם אהבו את הכדור, אבל כשהם הבינו שהם יכולים לעזור אחד לשני ולהזין אחד את השני, הם דיברו ביניהם וסידרו את זה ואפילו הפכו לחברים טובים", הוא אומר. "כל אחד מצא את המקום שלו. כשמניחים את האגו בצד אפשר להתקדם והקבוצה של אז זו ההוכחה לכך. במכבי תל אביב של העונה, למשל, רואים את הדוגמה ההפוכה ומבינים כמה נזק זה יכול לעשות".

מרקוביץ' בוחן את הפועל ירושלים הנוכחית מרחוק, ומוצא כמה קווים מקבילים. "בקבוצה ההיא כולם היו חברים. מריו (אוסטין, ו.כ) וג'נקינס צחקו והסתלבטו, וזה עזר. הישראלים בקבוצה גם היו מחוברים, וזה מזכיר קצת את ירושלים של העונה. ג'רום דייסון וקרטיס ג'רלס אוהבים את הכדור, אבל נראה שהם מבינים מה צריך לעשות. גם סטודמאייר, אחרי כל הקריירה המפוארת שלו, מוכן לעשות עבודה שחורה, לעבוד בשביל החברים על המגרש, לתרום ולפרגן. זה המפתח להצלחה. כשמבצעים את זה, אז השמיים הם הגבול וזו לא קלישאה".

מי קבוצה טובה יותר: ירושלים של אז או עכשיו?

"לדעתי הקבוצה שלנו הייתה טובה יותר. היו לנו שחקנים מצוינים והרמה היתה גבוהה יותר בזמנו. אז מכבי היתה חזקה מאוד ועכשיו היא חלשה יותר".

מאיר טפירו הוראס גנקינס הפועל ירושלים. ברני ארדוב
אהבה-שנאה. טפירו עם ג'נקינס/ברני ארדוב
"מאוד חסר לי העניין של הישראלים בכל הליגה, לא רק בירושלים או במכבי. חסר לי הכחול-לבן, לא כיף שמשחקים שישה-שבעה זרים והישראלים הם רק שחקנים משלימים"

מה דעתך על הנסיגה במעמדם של הישראלים? הם שיחקו רק 22 דקות במצטבר במשחק הראשון בסדרה.

"אז היו פחות זרים ולישראלים היה חלק מרכזי יותר. מה שקורה עכשיו קורה בכל הליגה ולא רק בירושלים, וזה חבל, כי המלחמה והמחויבות מגיעה מהישראלים והזרים עוזבים אחרי שנה או שתיים. מאוד חסר לי העניין של הישראלים בכל הליגה, לא רק בירושלים או במכבי. חסר לי הכחול-לבן, לא כיף שמשחקים שישה-שבעה זרים והישראלים הם רק שחקנים משלימים. צריך לתת לישראלים את הבמה והביטחון".

אתה מתחבר להפועל ירושלים בגרסתה החדשה, עם הבעלים החדשים והארנה?

"אני מתחבר להפועל ירושלים, אני אוהד שלהם ומאוד רוצה שיצליחו. התאכזבתי שלא זכו העונה בגביע, אבל אני אוהב את הניהול והגישה שלהם. הם לא מורידים את הראש וממשיכים הלאה, רק הייתי רוצה שהישראלים יקבלו יותר יכולת להשפיע. זאת כנראה שאלה של ביצה ותרנגולת, כי הביאו זרים מאוד דומיננטיים. ליאור אליהו הוא שובר שוויון גם בליגה וגם באירופה, הלפרין ובר טימור מצוינים. כל אחד מהישראלים בירושלים יכול לתרום יותר. פיאניג'אני מאמן מנוסה ומצליח, אז אני לא שופט. למרות שיש גם מאמנים ישראלים מצוינים".

לאן לדעתך הפועל יכולה להגיע העונה?

אני חושב שירושלים יכולים ללכת בליגה עד הסוף. יש פיינל פור, יש מאמן טוב ואווירה מצוינת עם הקהל. השמיים הם הגבול אצל ירושלים, גם באירופה וגם בליגה".

ליאור אליהו שחקן הפועל ירושלים. ברני ארדוב
שובר שוויון גם באירופה? ליאור אליהו/ברני ארדוב

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully