בווידאו: קווין דוראנט ודריימונד גרין מלגלגים על הלבוש של ג'בייל מגי
בשבוע שעבר, ללא התראה מוקדמת, צייץ כתב ESPN אית'ן שרווד שטראוס נתון הזוי למדי, שמקבל מקום של כבוד בעונה סטטיסטית נדירה גם ככה בליגת הכדורסל הטובה בעולם. לפי שטראוס, מי שהוביל את ה-NBA בשבוע שעבר במדד הפלוס-מינוס פר דקה הוא לא לברון ג'יימס, גם לא ג'יימס הארדן או ראסל ווסטברוק, גם לא שחקן משנה ותיק בקבוצה טובה, שכלל לא מבצע טעויות, וגם לא סטפן קרי, קווין דוראנט, דריימונד גרין או קליי תומפסון. לא. נכון לשבוע שעבר, מי שהחזיק במדד הטוב ביותר בליגה היה דווקא חברם לקבוצה, ג'בייל מגי.
אמת, הסנטר המחליף של סגנית האלופה לא משחק הרבה העונה (כ-10 דקות למשחק), וכשמשחקים כל כך מעט ניתן לקבל נתונים הזויים שלא תמיד מצביעים על מגמות אמיתיות, אבל העובדה שאחת הבדיחות הגדולות ביותר ב-NBA בשנים האחרונות הפך לשחקן רוטציה חשוב בקבוצה הטובה בליגה היא כבר לא בגדר מגמה, כי אם עובדה. ובהתחשב בכל מה שעבר על הסנטר האמריקאי הדקיק לאורך השנים, זו עובדה מרשימה והזויה יותר מכל נתון סטטיסטי שג'בייל מגי מסוגל להעמיד.
לא היה חסר הרבה שג'בייל מגי כלל לא יגיע לעולם. אימו, פאמלה, שחקנית כדורסל בעצמה, קבעה לעצמה הפלה באביב של 1987. ההריון לא היה מתוכנן והמחשבה על לטפל בתינוק קטן, באמצע קריירת הכדורסל המצליחה שלה, לא נשמעה לה מוצלח במיוחד. "התפללתי והתפללתי והתפללתי והרגשתי כאילו אני שומעת את קולו של אלוהים", אמרה ל"ספורטס אילוסטרייטד" על השעות הקשות ההן. 48 שעות לפני התור שנקבע לה הלכה לכנסיה, דיברה עם הכומר שלה והשתכנעה סופית. ב-19 בינואר, 1988, ג'בייל מגי הגיח לעולם, מלא ב-DNA שיכול להתאים למקצוע אחד בלבד (אביו הביולוגי היה כדורסלן בעצמו). פאם לקחה אותו איתה לאיטליה, ולאחר מכן לצרפת, ברזיל וספרד, לפני שהאם ובנה שבו לארצות הברית. עד גיל 10 למד בחינוך ביתי, אך אימו לא היתה רק מורה צמודה - היא גם היתה מאמנת צמודה. השניים היו קמים בשש בבוקר כדי לתרגל אימונים אישיים ובוקר אחד, פאם הטיחה את הכדור בחזה של בנה. "את אמא שלי. למה עשית את זה?" בכה ג'בייל. "אתה מסריח את האולם", אמרה אימו, "זה למה. אני המאמנת שלך כעת".
ג'בייל הרים ידיים ארוכות ופרש. זמן מה לאחר מכן השתכנע וחזר להתאמן אצל אימו. "אתה יכול לחזור בתנאי אחד", נזכרה האם במה שאמרה לו בפני "וושינגטון פוסט": "כשאני אומרת לקפוץ, אתה שואל לאיזה גובה ". ב-1996 פאם ובעלה נפרדו במהלך הסכם גירושים מתוקשר למדי, במסגרתו איבדה האם את ביתה ואחותו למחצה של ג'בייל, אימאני, בטענה שהקריירה המקצוענית שלה מקשה עליה להיות אמא במשרה מלאה. אותה אימאני בואייט תהפוך לשחקנית WNBA (ובנות הרצליה) לא רעה בכוחות עצמה ובכך, הפכה פאמלה לשחקנית ה-WNBA הראשונה בהיסטוריה עם בן ב-NBA ובת ב-WNBA. ב-1999 אובחנה האם כחולה בסרטן השד, והיוצרות התהפכו: כעת ג'בייל הוא זה שטיפל באימו.
בשנות נעוריו ג'בייל כלל לא חשב על קריירה מקצוענית ב-NBA. חלומו היה להפוך לקולנוען, כמו אליליו קוונטין טרנטינו וגיא ריצ'י. כילד אפילו הפיק גרסה משלו ל"פרויקט המכשפה מבלייר" וכשצריך היה לבחור קולג' שקל ברצינות ללכת ל-USC, בשל מחלקת הקולנוע המפוארת. בסופו של דבר העדיף את הכדורסל על פני הקולנוע, ומצא עצמו בנוואדה. עונתו השנייה, בה שיחק בעמדות 3, 4 ו-5 והעמיד ממוצעים של 14.3 נקודות, 7.3 ריבאונדים ו-2.8 חסימות למשחק, שיפרה את המניה שלו ואפשרה לו להיבחר במקום ה-18 של דראפט 2008 על ידי וושינגטון.
בעונת הרוקי שלו גילה ניצוצות, עם ארבעה דאבל-דאבלים מהספסל וממוצעים של 6.5 נקודות, 3.9 ריבאונדים וחסימה למשחק. בעונתו השנייה רשם מספרים דומים והפריצה הגיעה בשלישית, כשמגי פתח בחמישייה כמעט בכל המשחקים בדרך לממוצעים של 10.1 נקודות, 8 ריבאונדים ו-2.4 חסימות, כשבדרך הוא מספק משחקים של 28 נקודות, 18 ריבאונדים ו-5 חסימות מול גולדן סטייט, 24 נקודות 18 ריבאונדים ו-4 חסימות מול פילדלפיה, 20 נקודות, 16 ריבאונדים ו-2 חסימות מול ניו אורלינס ושלל דאבל-דאבלים. בגובה 2.13 מ' הוא כבר היה מספיק מאיים כדי לספק מטריה אווירית, אולם מה שהפך את מגי למשהו אחר היו ידיים עצומות ("זה כמו ללחוץ ידיים עם הענק הירוק", יגיד אחד ממאמניו בדנבר) ומוטת ידיים עצומה לא פחות - אחת הגדולות בליגה - שאפשרו לו לסיים כמעט כל אלי-אופ שנמסר אליו, ולחסום כל כדור בסביבה.
בקיץ עבד מגי עם האקים אולג'וואן, רק כדי לשמוע את אחד הסנטרים הגדולים בהיסטוריה אומר לתחנת טלוויזיה ביוסטון: "הוא יהיה כוכב. הוא צריך לשלוט בליגה. יש לו כישרון יוצא דופן". בערך בתקופה ההיא אובחן כחולה אסתמה, ומאז שהחל לטפל בה הפך דומיננטי עוד יותר. בתחרות ההטבעות של 2011 קנה את עולמו, כשאמנם הפסיד לבלייק גריפין אך נכנס לספר השיאים של גינס כאדם הראשון בהיסטוריה שמטביע שלושה כדורים בו זמנית. "אני לא יודע אם יש עוד מישהו בפלנטה שמסוגל לעשות דבר כזה", אמר רג'י מילר, שפרשן את התחרות עבור רשת TNT.
אלא שההופעות האישיות המרשימות והאתלטיות הנדירה היו רק חצי מג'בייל מגי. החצי השני החל לתת את אותותיו גם כן, והוא היה הרבה יותר משעשע לאוהד הנייטרלי, והרבה יותר מעצבן עבור אוהדי ומאמני וושינגטון. מספר שבועות לפני תחרות ההטבעות, למשל, כשהוויזארדס בפיגור 25, מגי ניסה להטביע מקו העונשין. כשהבין שהוא רחוק מדי, הטיח את הכדור בקרש. שבוע וחצי לאחר מכן ניסה מהלך דומה, וביצע עבירת תוקף.
ל"שיאו" הגיע ב-15 במרץ 2011. וושינגטון פיגרה בפער דו-ספרתי מול שיקגו והסיפור כבר היה גמור, אך למגי היו 12 ריבאונדים, 12 חסימות ותשע נקודות, כשעל השעון נותרו 3:43 דקות. הסנטר עשה כל שביכולתו להשיג עוד נקודה אחת שתביא איתה טריפל דאבל היסטורי, במופע התקפי מלא איבודים והחטאות, שקצת הזכיר תאונת רכבת. לבסוף, 18 שניות לסיום, מגי עלה להטבעה קלה, צרח מרוב אושר ונתלה על הטבעת. הוא קיבל עבירה טכנית, אך השלים היסטוריה פרטית והצטרף לרשימה אקסקלוסיבית עד מאוד של שחקנים שעושים טריפל דאבל עם חסימות. אז מה אם זה קרה בתבוסה 98:79, לאחריה המאזן של הוויזארדס עמד על 16 ניצחונות לצד 50 הפסדים? "זה טריפל דאבל רע", אמר פרשן השידור קווין מקהייל. אחרים מיהרו להשוות את המעשה לטריפל דאבל הידוע לשמצה של ריקי דייויס, שהחטיא בכוונה כדי לקחת ריבאונד, אך מגי התעקש: "השגתי טריפל דאבל, מי עוד יכול להגיד את זה? שאנשים יגידו מה שהם רוצים".
והם אמרו. לפני תחילת אותה עונה נחנכה פינה חדשה בתכנית האולפן של רשת TNT בשם Shaqtin' a Fool, ובה שאקיל אוניל מציג את הפדיחות הגדולות ביותר של אותו שבוע ב-NBA. עד מהרה, הפך מגי ל-MVP של הפינה. סרטון בן 10 דקות שמאגד את מיטב הפדיחות שלו זכה לשני מיליון צפיות בארבעה חודשים ואכן, ניתן למצוא בו את כל הארסנל של מגי: ירידה להגנה בזמן שקבוצתו עדיין בהתקפה, איבודי כדור מביכים, החטאות של הטבעות קלות, חסימות לא חוקיות, מסירות לשחקנים יריבים או ליציעים, ניסיונות כושלים לכדרר כמו רכז, איירבולים מהעונשין ושלל מהלכים שהובילו לקלוז-אפים על פרצופם של מאמניו השונים והמאוכזבים.
בהתחלה האתלט הצעיר היה משועשע כמו כולם, אך בהמשך, כשהפך לבדיחה מהלכת, כשהפך מזוהה יותר עם הפינה הארורה מעם יכולתו על הפרקט, הוא החל להתעצבן. "האוהדים חושבים שזה אמיתי, שאלה החיים האמיתיים ושאני טיפש", אמר לאחרונה ל"מרקורי ניוז". ב-2013, כשהיה ב"שיאו" כגיבור הפינה של שאקיל אוניל, רואיין מגי על ידי צוות TNT בקטע שכעת, מרגיש לא מאוד נוח לצפיה. במהלך הראיון אומר גיבור הפינה: "אני לא רואה "Shaqtin' a Coon" (מילת גנאי לאפרו-אמריקאי). בסיום, מתעקש מגי לחתום את הראיון עם: "שאק, אתה זקן כמו האדמה".
במחצית הראשונה של עונת 2011/12 אמנם רשם מגי את מספריו הטובים בקריירה - 11.9 נקודות, 8.8 ריבאונדים ו-2.5 חסימות למשחק, אך הסבלנות של וושינגטון פקעה, וב-15 במרץ 2012 היא שלחה את הסנטר האתלטי לדנבר, בעסקה סיבובית שהביאה לה את ננה. הנאגטס ידעו שגם הם לוקחים הימור - הרי חוזהו של מגי יסתיים בקיץ, ועל כן התייחסו אל החודשים שנותרו לעונה כאל מבחן. מגי עמד בו, כשלשיאו הגיע בפלייאוף של אותה עונה: דנבר אמנם הפסידה בשבעה משחקים ללוס אנג'לס לייקרס, אך הסנטר המוכשר סיפק 16 נקודות ו-15 ריבאונדים במשחק השלישי ו-21 ו-14 במשחק החמישי ("הוא כמו דווייט הווארד", אמר צ'ארלס בארקלי לאחר מכן, "יש רק שני סנטרים בגובה הזה שיכולים לקפוץ ככה"), כדי לאותת שמגיע לו חוזה חדש. זה בדיוק מה שקרה: בקיץ, קיבל מגי 44 מיליון דולר לארבע שנים והצהרת נאמנות מצד קבוצתו החדשה.
דנבר ההיא היתה קבוצה טובה בהרבה מוושינגטון, ועל כן מגי נאלץ לשחק פחות ולהתחיל את רוב המשחקים על הספסל. אישיותו החידתית נותרה כשם היתה: הוא היה מסתובב בעיר על סגוויי, יצר אלטר-אגו לרשתות החברתיות בשם פייר מקדאנק, ובאופן כללי פשוט היה ג'בייל מגי. "מבחינת כישרון גולמי, הוא בטופ של הליגה", אמר עליו ל"ספורטס אילוסטרייטד" עוזר המאמן מלווין האנט. "הוא יכול לעשות דברים שאף אחד בליגה לא יכול, אבל יש דברים בסיסיים שכל כך חדשים לו. זה כמו עילוי פסנתר שמעולם לא למד את הבסיס, והלך ישר לבטהובן". גם המאמן הראשי ג'ורג' קארל דרש ממגי יותר - יותר חכמה במשחק, יותר יציבות, יותר הבנה של מה קורה סביבו. "הוא מנסה להיות מדהים", אמר לתקשורת בדנבר, "אבל כדורסל זה משחק של לעשות דברים נכון. אני רוצה שהוא יהיה יותר כמו טים דאנקן. הוא חייב להבין שעצלן ומשוגע זה לא מספיק טוב" (באנגלית - Lazy and crazy - זה נשמע עוד יותר טוב).
חבריו לקבוצה - גם בוושינגטון, בעיקר בדנבר - אהבו אותו מאוד. קורי ברואר אמר שהוא החבר לקבוצה הכי מטופש ובלתי צפוי שהיה לו. הוא אפילו נתן לו כינוי - "ההרפתקה הגדולה" - כי אף פעם אי אפשר לדעת מה יעשה. אנדרה איגודאלה, בחור חכם בעצמו, אמר ל-GQ: "הוא אחד החבר'ה הכי חכמים שאני מכיר. הוא חנון, כל הזמן משחק בגאד'טים, והוא אדם חושב, המוח שלו כל הזמן הולך לכל מיני מקומות. לעתים הוא חושב יותר מדי גם על הפרקט". מלווין האנט הוסיף בפני "דנבר פוסט": "אם תשימו אותו עם חבורת ילדים בכיתה א', מי יודע מה תקבלו? ואם תשימו אותו באוניברסיטת MIT, מי יודע? הוא ייחודי. הוא שנון, ובאותו זמן מטופש, ובאותו זמן חכם, ובאותו זמן ילדותי. הוא יכול לקחת אותך להרבה מקומות בו זמנית".
אחת הסיבות לכך היתה שבתקופה ההיא מגי הודה כי הוא סובל מהפרעת קשב וריכוז ולא מוכן לקחת ריטלין. "זו הפרעה כיפית", אמר, בדרכו, "אני לא משעמם". בכתבה ב"דנבר פוסט" ציטטו את דאנקן וול, שכתב ספר על ההיסטוריה, ההווה והעתיד של הקרקס ואמר כעת על מגי: "הוא בבירור הולך לפי ההיגיון המוזר שלו, וגם זה אלמנט של ליצן. תחשבו על צ'פלין. יש קטע מפורסם ב"הבהלה לזהב" שהוא מבשל את הנעליים שלו ואוכל אותם כאילו היו ספגטי. זו מגוחך, אבל מעוגן במציאות שאנחנו מכירים. גם ג'בייל הוא קצת כזה. זו כנראה הפרעת הקשב והריכוז. העולם כל הזמן מפריע לו, אבל זה מביא לטלוויזיה טובה".
מה שלא הביא לטלוויזיה טובה היה שלקראת סוף 2013 החל מגי לסבול משורה של פציעות, בפרט ברגלו השמאלית, בה נמצא שבר מאמץ. הקפיץ האנושי כבר לא היה מה שהיה, ולאחר ששיחק חמישה משחקים בלבד באותה עונה, נשלח בפברואר של 2015 לפילדלפיה תמורת בחירת סיבוב ראשון. התקווה שיפתח פרק חדש בסיקסרס נמוגה, כששותף בשישה משחקים בלבד והתקשה להותיר חותם. לאחר ששוחרר מפילדלפיה מצא בית חדש בדאלאס, נפצע פעם נוספת ברגלו, שותף ב-34 משחקים אשתקד ובקיץ שוחרר מקבוצה נוספת. בנקודת הזמן הזו קשה היה לראות מי יהיה מוכן לתת צ'אנס למי שחמש שנים קודם לכן, היה אחד הסנטרים המבטיחים בליגה. השילוב של הפציעות התכופות עם האישיות החידתית והשם הרע שיצא לו כמעט הפכו את ג'בייל מגי לפרסנונה נון-גרטה ב-NBA.
"זו הפציעה", אמר ל"מרקורי ניוז". "לא עשיתי שום דבר רע בליגה. לא הייתי מעורב בתקריות סמים, לא נתפסתי נוהג בשוכרה, אני לא בנאדם רע ". ואז הגיעה הזמנה בלתי צפויה מגולדן סטייט. הסנטר מחל על כבודו והסכים להצטרף למחנה האימונים של הווריירס, תוך שהוא נלחם עם שחקנים אלמוניים על המקום ה-15 והאחרון בסגל של סגנית האלופה. זה הצליח: בסיום מחנה טוב, כשהוא בן 28, לאחר שהרוויח למעלה מ-52 מיליון דולר לאורך הקריירה, מגי זכה לחוזה מינימום בגולדן סטייט. "היה לו מחנה טוב, הוא נותן לנו משהו שאין לסנטרים שלנו עם היכולות שלו לתפוס מסירות ולסיים. יש לו את הפוטנציאל לעזור לנו", אמר המאמן סטיב קר. עוזרו, רון אדמס, הוסיף: "הוא בדיוק שחקן מהסוג לו אנחנו זקוקים בסגל". קליי תומפסון השמיע דברים דומים: "הוא יעזור לנו מאוד. הפרקט כל כך מרווח, שכשהוא מתגלגל לטבעת אין הרבה שחקנים אתלטיים ממנו בליגה. יהיו לו המון הטבעות קלילות".
וזה בדיוק מה שקורה בינתיים. מגי מצא את המקום המושלם עבורו, המקום שמאפשר לו לעשות רק את מה שהוא יודע לחסום זריקות של יריבים בצד אחד, לחסום לחברים לקבוצה בצד השני, להתגלגל לטבעת או לרוץ בשיא כוחו למתפרצות ולסיים הטבעות ואלי-אופים קלילים (ויעידו על כך 67.8 אחוזים מהשדה - יותר מרוב השחקנים בליגה). החיבור על הפרקט, אך גם מחוצה לו עם הכוכבים הגדולים ביותר, בפרט דריימונד גרין וסטפן קרי, נראה מושלם. הממוצעים לא יוצאי דופן, אך בהתחשב בכמות הדקות המועטה (9.5 למשחק), 6.2 נקודות, 3 ריבאונדים ו-0.7 חסימות זה לא רע בכלל. לא פחות חשוב, עקומת השיפור של מגי ברורה: באוקטובר שיחק 4 דקות למשחק, בנובמבר 7, בדצמבר קרוב ל-10, בינואר ירד ל-8 אך בפברואר עלה ל-16.5. נכון, חלק מהדקות הללו מגיעות בגארבג' טיים, אך מגי קונה עוד ועוד מאמונו של סטיב קר, ובזכות המהירות והאתלטיות בקבוצה שרק שואפת למהירות, לא מן הנמנע שנראה אותו על הפרקט במקום זאזה פאצ'וליה גם במשחקי פלייאוף חשובים.
ואז, כשגולדן סטייט תשיב לעצמה את התואר האבוד מידיה של קליבלנד, מי שהוגדר אינספור פעמים כבדיחה הגדולה ביותר ב-NBA סוף סוף יזכה לצחוק אחרון.