שוער שמחנך חלוצים: הקריירה המיוחדת של שנול גונש, מאמן בשיקטש

כאשר תתארח בשיקטאש אצל טרבזונספור בעוד חודש וחצי, יזכה מאמנה שנול גונש לחוויה מיוחדת – הוא ינהל את המשחק באיצטדיון הנושא את שמו. איצטדיון שנול גונש – זה השם שהעניקו למתקן החדיש שנפתח בדצמבר האחרון בטרבזון, עיר הנמל הצפונית על שפת הים השחור, על אף שהיו לחצים פוליטיים לקרוא לו על שם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן. ההחלטה הזו היתה טבעית, כי אין אדם נערץ יותר מבחינת אוהדי טרבזונספור לדורותיהם מאשר גונש. הוא הדמות החשובה ביותר בתולדות המועדון, וזה מתחיל עוד בימיו כשחקן.

לדעת רבים, שנול הוא גדול שוערי טורקיה בכל הזמנים, אשר חתום בין היתר על השיא האלמותי של 1,110 דקות רצופות ללא ספיגה בעונת 1978/79. טרבזונספור זכתה אז באליפות דרמטית באמצעות הגנת הברזל שספגה שבעה שערים בלבד ב-30 משחקים, וההישג הזה היה חלק משושלת אמיתית. שש אליפויות יש למועדון, ובכולן היה שנול הגיבור המרכזי.

הראשונה, אולי המפתיעה מכולן, היתה ב-1976 כאשר טרבזונספור ספגה 14 שערים, ובעקבותיה ניצחו הטורקים את ליברפול של קווין קיגן וג'ון טושאק 0:1 בגביע האלופות, לפני שנכנעו 3:0 בגומלין באנפילד. ב-1977 היא שמרה על הכתר עם 12 שערי חובה בלבד. המאזן הנדיר של 1979 לא הורע באופן משמעותי ב-1980, אז ספג שנול 11 שערים ב-30 משחקים, ואז הגיעה גם תואר שלישי ברציפות ב-1981. באליפות השישית והאחרונה ב-1984 ספגה טרבזונספור 14 שערים. מעולם עוד לא ידעה טורקיה קבוצה מדהימה כזו ושוער כזה.

לגרסתה של טרבזונספור עצמה, יש לה גם אליפות שביעית ב-2011, אך מבחינה רשמית זה לא נכון. פנרבחצ'ה הקדימה אותה בזכות הפרש שערים בעונה אומללה, בעקבותיה התפוצצה פרשת השחיתות הגדולה. התברר כי משחקים רבים הוטו ונמכרו, וטרבזונספור אף החליפה את פנרבחצ'ה הלא הוגנת בליגת האלופות, אולם ההתאחדות סירבה להעניק לה את התואר עצמו. כך נמנעה האליפות הראשונה בקריירה של גונש כמאמן, בקדנציה הרביעית שלו על הספסל של קבוצתו האהובה.

גם במהלך הקדנציה השניה, כנראה המוצלחת מכולן, הוא פיספס את האליפות לפנרבחצ'ה במחזור האחרון ב-1996, וגם אז היו חשדות רבים לאי סדרים. טרבזונספור הציגה אז את הכדורגל היפה ביותר בטורקיה בפער ניכר, וקרעה רשתות ללא הפסקה, בעוד שוטה ארבלדזה הפך לזר השני בלבד בתולדות הליגה שקטף את תואר מלך השערים עם 25 כיבושים. גונש היה האיש שהביא את הגאורגי לטורקיה, והפך אותו לסקורר האימתני שהמשיך לאחר מכן לאייאקס וריינג'רס. הוא עשה עבודה מדהימה, אבל האליפות בכל זאת מחקה ממנו.

שני האספקטים האלה הגדירו את הקריירה של גונש לכל אורכה. כיליד טרבזון, שמעולם לא שיחק ולא אימן בקבוצות הגדולות של איסטנבול, הוא היה סוג של אאוטסיידר. מינויו למאמן הנבחרת בשנת 2000 הפתיע וקומם פרשנים רבים, והביקורות עליו היו קשות וארסיות אפילו כאשר הצעיד את טורקיה להישג השיא בתולדותיה – המקום השלישי במונדיאל 2002. היו שטענו כי התוצאה היתה למרות גונש ולא בזכותו, והתעקשותו לשלב בהרכב את החלוץ הכוכב הקאן שוקור, אשר הפגין יכולת חלשה, לא עברה בשקט.

גונש נבחר למאמן השנה באירופה מטעם אופ"א, והמשיך למסע מוצלח מאוד בגביע קונפדרציות ב-2003, בו העפילה טורקיה לחצי הגמר על חשבון ברזיל, אבל העיתונאים עדיין חיכו לו בפינה, וכשלון ההעפלה ליורו 2004 הביא לפיטוריו. "רציתי להמשיך וחשבתי שאני מצליח בעבודתי, אבל אני מכבד את ההחלטה", אמר אז גונש. היו שניסו גם להדביק לאאוטסיידר הזה תדמית של לוזר. הוא הרי סיים כסגן אלוף עם טרבזונספור לא פחות מארבע פעמים, ואפילו בליגה הקוריאנית, אליה הרחיק ב-2007 בזכות הזכרונות מההצלחה בגביע העולם, הוא סיים במקום השני בליגה עם סיאול. לא היה קשה להתעלם מהגביעים בהם זכה והשחקנים שקידם ולהתמקד בעובדה כי קבלן האליפויות כשוער לא הצליח לזכות באף אליפות כמאמן.

מצד שני, רבים מאוד העריכו את נאמנותו של גונש לסגנון התקפי ואת יכולתו להשביח ולשקם חלוצים. ארבלדזה היה אחת הדוגמאות הראשונות והבולטות ביותר לתופעה. באמצע העשור הקודם, במהלך הקדנציה השלישית בטרבזונספור, הפך גונש את פתיח טקה למכונת שערים. ב-2010 הוא לקח חלוץ כושל לחלוטין, בוראק ילמאז, ושידרג אותו לרמה של כוכב על בזירה המקומית. "שנול יישאר בליבי תמיד. הוא האמין בי והעניק לי בטחון עצמי שמעולם לא היה לי. הוא היה מורה נפלא ועזר לי להתקדם בכל ההיבטים של המשחק", אמר לימים בוראק, שכבש 33 שערים 33 שערי ליגה בעונת 2011/12. ב-2014 חתם גונש בבורסאספור, ואיפשר גם לפרננדאו הברזילאי, שנחשב עד אז לשחקן מוגבל, לקבל את תואר מלך השערים. בורסה אמנם סיימה במקום השישי בלבד, אך כבשה 69 שערים, הרחק מעל כל היריבות.

לכן שמחו כל כך אוהדי בשיקטאש כאשר שמעו בקיץ 2015 על האפשרות כי גונש ימונה למאמן החדש של הנשרים במקומו של סלאבן ביליץ'. איש המקצוע הוותיק כבר היה בן 63, ועבורו היתה זו ההזדמנות האחרונה לעבוד במועדון פאר ולקבל צ'אנס אמיתי לזכות בתואר האליפות החמקמק. על "הלוזריות" לכאורה, סברו בבשיקטאש שהוא האיש הנכון לקטוע את הבצורת שנמשכה מאז 2009. כל הצדדים היו מאושרים כאשר המשא ומתן הושלם בהצלחה, וגונש הצהיר: "אני רוצה להצעיד את בשיקטאש להישגים גדולים באהבה ובכבוד. צריך לברך את ביליץ' שהשאיר יסודות טובים, ועליהם צריך לבנות ולשפר. אין מאמן שלא יכול לזכות באליפות. אני רעב מאוד ונרגש לקבל את המשימה. ביחד נהפוך את בשיקטאש לגדולה עוד יותר".

וזה עבד. גונש קיבל לידיו סקורר נוסף ללא בטחון עצמי אחרי תקופה איומה בדמותו של מריו גומז, ואף אחד לא הופתע כאשר הגרמני סיים כמלך השערים עם 26 כיבושים בזכות מגע הזהב של שוער העבר המתמחה בחלוצים. הנשרים מצאו את הרשת 75 פעמים ב-34 משחקים, הציגו כיאה לקבוצה של גונש את הכדורגל היפה והסוחף ביותר, והפעם המאמן גם בא על שכרו. יותר מרבע מאה אחרי שתלה את הכפפות והתחיל את קריירת האימון, הוא היה סוף כל סוף אלוף טורקיה. המחמאות זרמו מכל עבר, ואפילו אוהדי גלאטסראיי ופנרבחצ'ה נאלצו להודות שזה פשוט הגיע לו. בשיקטאש היתה הקבוצה הטובה ביותר במדינה.

היא ממשיכה להיות כזו גם העונה, על אף עזיבתו של גומז שלא רצה להישאר באיסטנבול מסיבות בטחוניות. בשיקטאש מובילה את הטבלה, מבקיעה שני שערים למשחק בממוצע, ואפילו היה לה סיכוי לעשות קמפיין מצוין בליגת האלופות. הניצחון 2:3 בנאפולי הוציא עשרות אלפים לחגיגות ברחובות, והקבוצה גילתה אופי אדיר כאשר חזרה מפיגור 3:0 לתיקו 3:3 מול בנפיקה. ניצחון בקייב על האוקראינים שאיבדו עניין תחרותי במפעל היה מעלה את גונש וחניכיו לשמינית הגמר, אבל דווקא אז הם התפרקו – בין היתר בגלל טעויות שיפוט – והובסו 6:0.

כך נשרה בשיקטאש לליגה האירופית, אבל גונש המאוכזב זיהה כאן גם פוטנציאל לתואר נוסף. בשיקטאש לא חלמה על זכיה בליגת האלופות, אך הליגה האירופית זו אופרה אחרת, ושחזור הזכיה של גלאטסראי בגביע אופ"א ב-2000 הוא החלום הכמוס ביותר של האוהדים בשחור-לבן. התחנה הראשונה בדרך לשם עוברת בבאר שבע, והמאמן המנוסה מגיע לקרב מול ברק בכר הצעיר. הישראלי אפילו לא נולד כאשר שנול קבע את השיא המיתולוגי כשוער טרבזונספור, וזה עשוי להיות עבורו מאבק המוחות המאתגר ביותר בקריירה עד כה.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק