מי ינווט? השבר המנהיגותי של מכבי תל אביב לא מתחיל אצל השחקנים

הנטייה של מכבי תל אביב לאבד עשתונות לא נובעת רק ממצב מנטלי, אלא גם מסגל נטול מנהיגות ואייקיו כדורסל שמי שבנה אותו מתייסר כעת במידה רבה של צדק. האוזמן מצנן את ההתלהבות סביב מקל ומתרגש מביאת הניקולה (השנייה)

10/02/2017
צילום ועריכה: יוסי ציפקיס

במהלך המשחק של מכבי תל אביב מול באסקוניה אמש (חמישי) ישבתי לצידו של דני פרנקו. ביתרון 17 למכבי, שתי דקות לסיומו של הרבע השלישי, כשקולטון אייברסון הולך לקו העונשין, הוא הסתובב אליי ואמר שהמשחק לא גמור. די נו, היתה התשובה שקיבל. את הפער הזה, במשחק המסוים הזה, מול היריבה הספציפית הזאת במצבה הנוכחי – המקומיים לא יאבדו, הגיע ההסבר. 2:17 לסיום המשחק, אחרי שזריקות עונשין של אייברסון הגדילו את ההפרש בחזרה לתשע, חזר פרנקו על עמדתו. ו'די נו' חזרה להיות התשובה שקיבל. ואולי הייתה זו בעיקר משאלת לב. בעד או נגד מכבי, התחושה הכי מפותחת במהלך משחק הבית מול הבאסקים אתמול הייתה תחושת הרחמים. אם מכבי אמורה להיענש ולסבול על מכלול חטאיה, לרבות חטאי הניהול, חטאי בניית הקבוצה וחטא היוהרה והשחץ, אז דומה שהעונשים חולקו לה עד כה ביד רחבה ונדיבה. עוד הפסד משפיל שכזה הרגיש כענישת יתר. למזלה של מכבי, שוחק המשחק אמש 40 דקות בלבד ולא 40 דקות ושתי שניות, שאחרת הייתה מצליחה לשבור עוד שיא גרוטסקי של אובדן יתרון ועשתונות.

מכבי קלעה אתמול 85 נקודות, במשחק שבו היא קוטפת בסך הכל שישה כדורים חוזרים בהתקפה ולמרות שהצליחה לחטוף אפס כדורים ליריבתה. למרות היחלשותה של באסקוניה בתקופה האחרונה, כאשר ממוצע הספיגה של הבאסקים בחמשת המשחקים האחרונים עלה ל – 87 נקודות למשחק וכאשר אחוז הקליעה של יריבותיה ל-2 נקודות האמיר לכדי 55%, אין למקום לזלזל ביכולתה של קבוצת התחתית מתל אביב לרשום כמות מכובדת כזו של נקודות (כולל 62% ל-2 נקודות). קל וחומר כאשר רוב רובן של הנקודות שהשיגו הצהובים הגיעו מהתקפה עומדת.

עוד בנושא:

אל מול 8,250 צופים בלבד: 84:85 מותח למכבי תל אביב על באסקוניה
ג'ו אלכסנדר שבר את היד וייעדר 3-4 שבועות, בגאצקיס מרוצה מהיכולת
אדם האנגה מחק כתם מספרי ההיסטוריה של מכבי תל אביב: מאחורי הקלעים

עוד בוואלה!

נפגעתם במהלך נסיעה באוטובוס? מגיע לכם פיצוי

בשיתוף zap משפטי
קבוצת תחתית שראויה למחמאות. שחקני מכבי תל אביב חוגגים(צילום: ברני ארדוב)

מאחר שמטרותיו המרכזיות של המשחק ששוחק אמש יד אליהו היו להציל מעט מהכבוד הרמוס ובעיקר להגיע במצב טוב ומוכן יותר לשבוע הגביע הבא עלינו לטובה, השאלה שצריכה להישאל כעת היא מה ניתן להקיש מהיכולת הטובה לקראת הבאות. והתשובה היא שלא יותר מדי, זולת שיפור במצב הביטחון האישי של מספר שחקנים. גל מקל וסילבן לנדסברג, אולי המפתחות המשמעותיים ביותר בתקוותיה של קבוצת הגביע הטיפוסית לפני שמתייצבת היא מול היריב האכזר מאשדוד, נראו מצוין אתמול. החל מהמחזור השני של היורוליג, קלע המתאזרח עד כה ארבע שלשות העונה. אתמול הוסיף ארבע נוספות, מתוך שש זריקות, כולל שתיים לא פשוטות כבר בדקות הראשונות של המשחק. כלומר, לנדסברג בעיקר פגע אתמול. כל עוד לא יוכח אחרת, מומלץ להתייחס ל-70% האחוזים של לנדסברג אמש מהשדה כאל אירוע נקודתי וחד פעמי.

גל מקל נראה מצוין אתמול, במשחק שבו היה על סף טריפל דאבל (10 נקודות, 7 אסיסטים, 9 ריבאונדים). מקל הגיע חדור מוטיבציה מיוחדת בכל הנוגע למאצ'אפ שלו מול שיין לארקין וגבר על הפוינט גארד הבכיר של באסקוניה ברוב רובן של ההתמודדויות הישירות שלהם אמש ובשני צידי המגרש. כולל במהלך ההגנתי האחרון שהצליח לשמר, בקושי בקושי, את הניצחון. עדיין, למרות שמכל המועמדים הנוכחיים בסגל הקיים מרגיש מקל כיחידי שיכול איכשהו לאייש את עמדת הרכז המוביל, ולמרות משחק איכותי בו הצליח להתקיף באופן שיטתי ויציב את הצבע והטבעת, ספק רב אם אפשר להכריז על ההתקדמות המיוחלת לה מייחלים בצהוב. ההצטיינות ההתקפית של מקל צריכה להיבחן גם מול יריבות שמפעילות הגנה ספציפית ומותאמת, להבדיל מזו של באסקוניה, וגם מול יריבות שמצבן ההגנתי הנוכחי מרשים יותר מזו של סיטו אלונסו. חשוב מכך - בדקות הקריסה בסיומו של המשחק השתתף גם מקל בחגיגת הטעויות ההתקפיות, כולל (אך לא רק) שלשה מיותרת שזרק והחטיא מהפינה. בדקות הקריסה, אך לא רק בהן, היה מקל חלק מאותם תחלואים הגנתיים.

אחרי שציינו לטובה את היכולת של מכבי לייצר 85 נקודות במשחק כמעט נטול נקודות מהזדמנות שנייה או מיתרון מספרי, חייבים לציין לרעה את העובדה שהקבוצה הספרדית הגיעה ל-84 משלה, למרות אחוזים רעים במיוחד לשתי נקודות (46%) ולשלוש נקודות (26%). אז נכון שהמאצ'אפ ההגנתי מול אנדראה ברניאני איננו פשוט ונכון שאם האיטלקי הוותיק חש בנוח, קשה מאוד להתמודד מולו באחד על אחד, אבל כאן בדיוק הבעיה. בדיוק כמו במשחק ההפסד לסטודמאיירים בשבוע שעבר, גם הפעם לא ניכר שלמכבי איזשהו פתרון, טקטי או אחר, מול יריב גבוה שטוחן אותה מהלך אחר מהלך, פנים או גב לסל. למען ההגינות, חייבים לציין את ההבדל בין סטודמאייר לבין ברניאני. בדקות בהן השתלט סטודמאייר על המשחק מול מכבי, הקבוצה שלו פרחה. בדקות בהן השתלט ברניאני על המשחק מול מכבי, הקבוצה שלו קמלה.

שוב לא מצאו פתרונות. ברניאני עם מילר(צילום: ברני ארדוב)

גם אמש, כמו בכל העונה הזאת, נכנסת ההגנה הצהובה לפאניקה כמעט בכל חסימה של היריבה. אם מתבצעת, למשל, חסימה ללא כדור של גארד לגארד, אפשר להיות סמוך ובטוח שהטעות בטיפול ההגנתי בוא תבוא. מקל וסילי, לדוגמא, מעורבים במהלך ההגנתי? סביר שאחד יחשוב שזמן לחילוף ושהשני יחשוב אחרת, או שסתם ישכח. אם מתבצע, למשל, מהלך של פיק אנד רול, אפשר להיות רגועים – הטעות בטיפול הראשוני או ברוטציה ההגנתית בדרך. ויקטור ראד, לדוגמא, מעורב באיזשהו אספקט של ההתמודדות ההגנתית? סביר שיאחר או ירדם או יטעה. בעצם לא סביר, אלא בטוח. למזלה של מכבי, לא הצליחה היריבה שלה אמש לנצל את הכמות הגבוהה של הטעויות ההגנתיות שלה כדי לתרגם עוד 5-6 מצבים קלים לנקודות קלות. הטעויות ההגנתיות, אגב, לא הגיעו רק משחקני הגנה רעים כמו ראד, אלכסנדר או גאודלוק. גם לא משחקני הגנה שהם סתם אוברייטד דוגמת סילי. גם שומרים טובים יותר כמו אוחיון ויתרו וטעו יותר מדי פעמים.

הסגל של מכבי תל אביב מורכב מהרבה יותר מדי שחקנים חלשי אופי או ילדותיים מצד אחד, כאשר הוא כמעט נטול שחקנים בעלי אופי מנהיגותי, בוגר ומוביל מהצד השני; הסגל של מכבי בנוי על הרבה יותר מדי שחקנים בעלי אייקיו כדורסל נמוך; הסגל של הצהובים מורכב מלא מעט שחקנים מוכשרים מחד, בעלי איכויות התקפיות מסוימות אשר מבטלות האחד את השני מאידך. חרף הניצחון החביב שהושג אמש על באסקוניה, נותרות כל המסקנות שתוארו לעיל על כנן. מי שישב על המדוכה (נניח) והלחים בידיים גסות את אסופת השחקנים הזאת – ראוי לו שיסבול מעוד עונה מסויטת ומשפילה. אבל הסירו דאגה מלבכם, גולשים יקרים. על פי הדלפות מתוזמנות שהגיעו השבוע ממוקד קבלת ההחלטות של הצהובים, הפיתרון נמצא ואותר, והוא כבר בדרך. היכונו לביאת הניקולה (השנייה).

המושיע. בערך. וויצ'יץ'(צילום: ברני ארדוב)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully