בני השעון: כשאדם האנגה התחפש לדונטה סמית'

"גם שעון שלא עובד, מראה פעמיים ביממה את השעה הנכונה", נהג לומר שמעון פרס ז"ל. ספק אם יש לאימרה הזאת גרסה בהונגרית. תשאלו את אדם האנגה, שהחמיץ הזדמנות להצטרף לאלמר בנט, חוסה קלדרון ופרננדו סן אמטריו בהיכל התהילה של היכל הספורט.

ב-2002 בנט ירה שלשת באזר והעניק לוויטוריה ניצחון 77:78 ביד אליהו. ב-2003 שמר קלדרון על קור רוח מקו העונשין והבטיח ניצחון 69:72. ב-2013 היה זה סן אמטריו שקלע סל ניצחון, בדרך ל-70:71. ודונטה ההוני? הוא פשוט שכח להסתכל על השעון. וכך נמחק לו כתם מספרי ההיסטוריה של מכבי תל אביב: לבאסקים אין כבר מאזן חיובי נגדה באולמה, והוא התאזן על 6:6.

עוד בנושא:

יורוליג: מכבי תל אביב ניצחה 84:85 את באסקוניה
בגאצקיס: "אנחנו חוגגים לפני שהמשחק נגמר", גאודלוק: "גאה בחברים"
על פי פרסומים זרים: כך מכבי תל אביב נראית בעיניים אירופיות

12 דקות קודם לכן, כשאותו האנגה טס למתפרצת, קלע סל וסחט עבירה (את זריקת הבונוס מהעונשין הוא החטיא, כמובן), נע ד', שישב לצידי, בחוסר נוחות. "הנה, זה מתחיל", הוא סינן, ודייק ברגע המפנה של המשחק: הרגע שבו מכבי, כמו מכבי, איבדה את יתרון השיא שלה במשחק, 47:66. הפעם זה הספיק. בקושי. ולא שזה ישנה משהו.

כך חלפה לה תהילת אולם: 8,250 צופים הגיעו להיכל, הכי מעט שנראו במשחק יורוליג מאז 1999. מחלקת השיווק של הצהובים הסתגלה במהירות למציאות החדשה, וחילקה מאות כרטיסים בחינם. מי שכן הגיעו, זכו לראות כמה חידושים וכמעט שיאים.

זה התחיל מאיינארס בגאצקיס, שבמשחקו השמיני כמאמן מכבי תל אביב ביורוליג העלה חמישייה שמינית. בכל פעם מחדש הוא ביצע לפחות שינוי אחד בהרכב הפותח, ומעולם לא חזר על אותם חמישה. וזה, צריך להודות, די מרשים במסע השיטוטים הידוע בכינויו "עונת היורוליג 2016/17".

גל מקל - להזכירכם, 2.3 נקודות, 1.2 ריבאונדים ו-1.5 אסיסטים למשחק העונה - סיים את הערב עם 10, 9 ו-7 בהתאמה, ולפחות ניקולה וויצ'יץ' יכול היה לנשום לרווחה; הוא היה ונותר הטריפל דאבליסט היחיד מאז היווסדה של היורוליג בתחילת המילניום.

מקל עבר העונה ארבעה מאמנים שונים, שבועות ממושכים ומתסכלים בקצה הספסל ואינספור משברים, וכל מה שהוא היה צריך כדי לצאת מהפלונטר היה מפגש ביתי עם באסקוניה. לפני שנתיים, כששיחק בניז'ני נובגורוד, הוא קלע 20 נקודות (הוסיף גם שבעה אסיסטים) והעמיד את שיא הקריירה שלו ביורוליג נגד הקבוצה מוויטוריה. קולטון אייברסון היה אז בצד המפסיד.

אם היה איזשהו ספק שהעונה גמורה, בא סילבן לנדסברג והתיר אותו. הוא קלע 18 נקודות (כמו בשבעת המשחקים האחרונים גם יחד), ירה ארבע שלשות (כמו בשמונה משחקים), מסר אסיסט שלם (שווה ערך לארבעת המשחקים הקודמים), סחט שלוש עבירות (כמו בחמישה משחקים) וקינח עם מדד 19. כמה משחקים נדרשו לו כדי להגיע לזה? עד הערב, במאזן העונתי המצטבר, הוא עמד על מדד 18.

וזה, כאמור, לא באמת מפתיע. בששת המשחקים הראשונים של העונה שעברה, כל הדרך למאזן 5:1, עמד לנדסברג על 5.3 נקודות ודייק ב-4 מ-18 לשלוש; בארבעת המשחקים האחרונים, כשההדחה המפתיעה מהיורוליג הייתה כבר עובדה כמעט מוגמרת, הוא השתדרג ל-16.2 נקודות ב-50 אחוזים מחוץ לקשת (12 מ-24). בסלנג הכדורסלני קוראים לזה צוברי.

בחסות הגארבג' טיים העונתי, יושבי ההיכל מצאו אהבה חדשה. קווינסי מילר כבר זכה לתשואות ולקריאות קצובות מהקהל. וזה בכלל לא קשור לעובדה שקלע 11 נקודות ב-18 דקות (חבריו לקו הקדמי, ויקטור ראד, קולטון אייברסון, ג'ו אלכסנדר וגיא פניני, חיברו 11 נקודות ב-58 דקות יחד).

הקהל הצהוב התאהב בו, כי במצבו הנוכחי הוא בסך הכל רוצה להרגיש למישהו אכפת ממנו. אז מילר העיף מרפק מהדהד לאילימאנה דיופ, דיבר לעצמו כשחבריו עמדו על קו העונשין, הפריח נשיקות באוויר, ואפילו נפל מעבר לשלט הפרסומת כשקפץ מהספסל בהתלהבות אחרי סל של אחד מחבריו. בקיצור, הוא פשוט נהנה מכל רגע. וזה כל כך חדש, מרענן, אפילו משונה.

עכשיו, אחרי 22 מחזורים, יוצאת היורוליג לפגרה ראשונה העונה. בפעם האחרונה שהיה שבוע שלם בלי משחק במפעל הזה, השנה עוד הייתה 2016, ארז אדלשטיין אימן את מכבי תל אביב, סוני ווימס היה בטוח שהוא עומד להיות הלברון ג'יימס של יד אליהו, מאיק צירבס נחשב לאחד הסנטרים היעילים באירופה וכל כך הרבה דברים נראו אחרת. איזה עולם מוזר.

לעמוד הפייסבוק של אהרל'ה ויסברג