פרל ג'אם: סיפורו המיוחד של יוגי פרל, שפורח בדאלאס נגד כל הציפיות

שתי שורות סטטיסטיות, שני רכזים במצ'אפ ישיר. האחד קלע 32 נקודות עם תשע שלשות בניצחון מהדהד, והשני קלע 13, ב-4 מ-20 מהשדה. האחד דמיאן לילארד, השני יוגי פרל. אתם יודעים כבר לאן זה הולך, נכון? ברוכים הבאים ליוגימאניה.

הניצחון של דאלאס על פורטלנד ב-30 בינואר, 104:108, הגיע שבוע לתוך הקדנציה של פרל בקבוצה. בסגל המדולל של ריק קרלייל הוא הוקפץ לחמישייה בעיקר מחוסר ברירה, ומאז הוא רק מוכיח שהוא שייך. הרוקי בן ה-23 מעמיד מספרים של 16.3 נקודות למשחק יחד עם 4.5 אסיסטים, שהופכים אותו לאחד מההחתמות הכי טובות בהיסטוריה של חוזי עשרה ימים. "הוא סוס עבודה, הוא פנטסטי עבורנו", תיאר אותו המאבריק הגדול בכל הזמנים, דירק נוביצקי. כשנוביצקי משבח את מוסר העבודה שלך, אתה כנראה עושה משהו נכון. אפילו אם מעולם לא נבחרת בדאפט, וכמה חודשים לפני כן נחתכת מהקבוצה הגרועה ב-NBA.

עוד בנושא:

הלילה: 12 נקודות ליוגי פרל בהפסד הדרמטי של דאלאס לפורטלנד
"זה זבל": לברון זועם בעקבות דיווח לפיו הוא מנסה להביא את כרמלו
הגארד הגדול הבא ב-NBA? צפו בלאמלו בול קולע 92 נקודות בתיכונים

קווין ג'וניור "יוגי" פרל קיבל את הכינוי שלו כבר כעולל, כאשר החיבה שלו לאוכל ולסלי פיקניק גררה השוואות לדוב המצויר. בכל הקשור לכדורסל, כבר בגיל תשע יוגי דורג על ידי שלל אתרים במקום הראשון מבין כל הכישרונות בארה"ב. אם אתם שואלים את עצמכם למה צריך לדרג ילדים בני תשע, דעו שאתם לא לבד. הוריו החליטו שכל תשומת הלב מגיעה קצת מוקדם מדי, ויזמו לבנם הפסקה מכדורסל. "זה איפשר לו לחזור להיות ילד", אמרה אמו ליבי ל-USA Today. אך פרל לא שכח איך משחקים כשחזר מפרישה. בתור תיכוניסט פרל זכה בתארים קבוצתיים ואישיים רבים, והגיע למשחק המקדונלדס אול-אמריקן היוקרתי. המכתבים מהקולג'ים הגיעו בערימות, ולא הפסיקו להציף את תיבת הדואר של משפחת פרל. הוא בחר להישאר קרוב לבית, והלך לאינדיאנה המצוינת של טום קריין. פרל לא עזב את המכללה לפני שקבע שיא אסיסטים חדש ומיצב את עצמו כאחד מההוז'רס שההיסטוריה תזכור.

אבל כל זה לא עשה אותו גבוה יותר.

כשמסתכלים עליו מתרוצץ על הפרקט, הוא מזכיר את הבבושקה הכי קטנה, זו שכבר אי אפשר לפתוח כדי להוציא עוד בבושקות. פרל רשום בגובה 1.83 מטר, וכמו לא מעט מהשחקנים הרשומים בגובה הזה, הוא כנראה לא מגרד 1.80 מטר מלמטה. בערב הדראפט האחרון פרל חווה את הדחייה במלוא עוצמתה, כשלא שמע את שמו מבין 60 הנבחרים.

הסקאוטים, אלו שהצליחו להבחין בו בין הנפילים שהסתירו אותו, פשוט לא ראו אצלו את האתלטיות שתאפשר לו להתגבר על הבדלי הגודל שהוא עתיד לחוות ב-NBA. גם מי שהתאהב בתשוקה שלו למשחק, בקליעה הטהורה, בחוש הטבעי והאומץ שהפגין, פשוט מחק את שמו מהרשימה כי סירב להיחשב כנאיבי בעולם האכזר של הכדורסל המקצועני. קשה להאשים את אותו סקאוט היפותטי – פרל נראה כמו האבטיפוס של רכז קולג'ים נהדר שעתיד למצוא את מקומו באירופה, ומשם ימשיך פחות או יותר מאותה נקודה. תזרקו אבן בטורקיה, רוסיה, ספרד או צרפת וכנראה תפגעו באחד מהם, בהנחה שלא כיוונתם גבוה מדי. פרל סיפר שההצעות מעבר לים אכן הגיעו, בערימות, אבל הוא נשאר סבלני.

לבסוף, פרל חתם בברוקלין המדשדשת. הוא עשה את דרכו מקבוצת ליגת הפיתוח לסגל הנטס, אך נחתך בתחילת דצמבר, לאחר עשרה משחקים שבהם קלע 5.4 נקודות למשחק ב-15.1 דקות. יש חוק לא כתוב, שאם ברוקלין משחררת אותך, אתה כנראה לא שחקן NBA. פרל התעלם, אבל גם המעבר לדאלאס לא נעשה על שטיח אדום. לפני שהמאבריקס הימרו עליו הם הימרו על כל אחד אחר, בערך. דרון וויליאמס, דווין האריס וג'יי.ג'יי בראה לא שיחקו מסיבות בריאותיות, במה שהיה ייצוג די מדויק של שאר העונה של דאלאס. אז בקבוצה הלכו על פייר ג'קסון והחתימו אותו לעשרה ימים, עד שהוא מתח את גיד הברך והושבת גם כן. או אז הגיע צוות ההנהלה הנואש לצומת נוסף. שלושה שחקנים, ביניהם פרל, היו על הכוונת, כשנותר רק מקום אחד בסגל. גם בשלב הזה דאלאס עדיין לא ממש הבינה מה יש לה בידיים. הפור נפל על פרל באופן שרירותי למדי. "אם יש התלבטות, לכו על הבחור מאינדיאנה", אמר להם מארק קיובן, בעצמו הוז'ר גאה, שכלל לא הכיר את פרל אך החליט לתת כבוד מפאת היותו בוגר אותו קולג'.

למרות הנסיבות המקריות שהובילו לצירופו, פרל קיבל את המושכות מקרלייל כבר בימיו הראשונים. שוב, בעיקר בשל אילוצי פציעות. המאמן הוותיק דאג שיתעדכן על ספר התרגילים העבה כדי שיוכל לתפקד מיד בתור הרכז הראשון. אין הרבה תפקידים קשים יותר בליגה מאשר הרכז של קרלייל, מה שהופך את הפריחה של פרל לבלתי סבירה אפילו יותר. המאבס פתחו את העונה במאזן 13:2 מחריד, אך הם בריצת 5:9 מאז ה-12 בינואר.

מאז שפרל נכנס לחמישייה שלה, הפכה דאלאס לקוטלת ענקים בעצמה, עם מאזן 2:4, הכולל ניצחונות מרשימים בסן אנטוניו ובבית מול האלופה מקליבלנד. בדאלאס לא חוו את טעמה המריר של עונה במאזן שלילי מאז שנת 2000 (!), רצף ששני רק לפופוביצ'ים מסן אנטוניו. וגם אם נכון להיום הם עומדים על 32:20, איכשהו הם עדיין במרחק שלושה וחצי משחקים בלבד מהמקום השמיני במערב. ועכשיו, אם במקרה פספסתם, פרל כבר לא על זמן שאול. בסוף השבוע הוא חתם על חוזה מובטח לשתי עונות. השכר שלו אמנם יהיה המינימום ההכרחי בחוזים מהסוג הזה, אבל ממילא זה הרבה יותר ממה שפרל יכול היה לבקש.

אז מה עומד מאחורי המיתוס הזה, ששחקנים מתחת לגובה מסוים לא יוכלו להצליח במקצוענים? לצד אלן אייברסון, אייזאה תומאס (שניהם, האמת), דיימון סטודמאייר ואולי יום אחד גם יוגי פרל, ישנן אינספור דוגמאות של שחקנים בממדי גוף דומים שנשטפו החוצה מהדיון. המספרים המטורפים בקולג', הלב הענק, או כוח הרצון פשוט לא היו רלוונטיים במקרה שלהם – לא שזה הפריע לנו לצטט את כל אלה כגורמי ההצלחה של מי שדווקא הצליחו לפרוץ.

עד כמה שזה נשמע מובן מאליו, זה חייב להיאמר כי כבר התחלנו לשכוח: יש בעולם יותר אנשים בגובה של יוגי פרל מאשר בגובה של טוני סנל או ג'ו אינגלס. אבל ב-NBA ישנם יותר אנשים בגובה של שני האחרונים מאשר בגובה של פרל. האחוז של אנשים מתחת ל-1.80 מטר ב-NBA, בהשוואה לאחוז שלהם באוכלוסייה הוא מזערי, והוא הולך וגדל בקו לינארי ישר כמו סרגל ככל שבני האדם הולכים וגדלים. זו הזדמנות מעולה לומר שכל מי שאי פעם אמר לכם שהגודל לא קובע שיקר לכם. אולי הוא עשה את זה לטובתכם, אבל הוא שיקר.

ואז מגיע איזה יוגי פרל תורן, ואנחנו שוב מוחקים את כל מה שאנחנו יודעים, כי הוא פשוט כל כך מתוק ואמיץ לב. וקל לנו לזהות את עצמנו איתו, כי לברון ג'יימס לא נראה כמו מי שאנחנו רואים ברחוב כשאנחנו בדרך לעבודה, ולא כמו מי שאנחנו רואים בראי כשאנחנו מצחצחים שיניים. ופרל כן. אז אנחנו שוכחים, שוב. במובן מסוים, העובדה שאנחנו משתמשים באותם סופרלטיבים מוכנים כדי לתאר את ההצלחה של אייברסון, תומאס וסטודמאייר, קצת מזלזלת בהם ובקריירה שהם בנו לעצמם. ברור שקווי הדמיון קלים לזיהוי, אבל אם נתעקש, מה הופך את מה שעושה פרל עצמו לאפקטיבי מספיק כדי לקבל חוזה לשנתיים?

עם פרל, לפני שמדברים על מה שהוא עושה, חשוב לדבר על מה שהוא לא עושה – טעויות. פרל משחק כמו שטייס טס. כל שינוי כיוון מחושב, כל מסירה מדויקת למרכז החזה, וכל תרגיל מיוצא בשלמות ממש כמו ששורטט על הלוח. הוא מנהיג טבעי שדואג לשמור את חבריו על המגרש במצב המנטלי האידיאלי להשגת ניצחון. יש לו מבנה גוף חזק ומכווץ שמאפשר לו לדחוף חזרה כשצריך. הוא עולה גבוה בג'אמפ שוט שלו, ולא מתבייש לזרוק כשהשומרים שלו עוברים מתחת לחסימה. ובסך הכל, כשהביטחון שלו ברמות האלה, הוא מוכיח שהוא מסוגל להניע קבוצת NBA מעמדת הרכז. סביר להניח שבמצב כשירות נורמלי של יתר הסגל של המאבס, הוא יעשה את זה מהספסל, אבל עצם ההכרה בו כשחקן לגיטימי בליגה התובענית הזאת מרעננת כשלעצמה.

יצא לנו כבר לדבר קצת על הדחיפות התהומית שטמונה בשחקנים הנמצאים על חוזה לעשרה ימים, ופרל אכן נתן הופעות מרשימות. אבל את הטוב ביותר הוא שמר לשלב הבא – בראיון עם מארק שטיין מ-ESPN סיפר פרל שהמאבס הציעו לו חוזה לשנתיים עוד לפני ההתפוצצות מול הבלייזרס, בה השווה את שיא השלשות לרוקי (9) והפך לשחקן השלישי בלבד בתולדות הליגה שקולע למעלה מ-30 נקודות כרוקי שלא נבחר בדראפט.

דאלאס פגשה את פורטלנד הלילה (בין שלישי לרביעי) לגומלין טעון, שהוכרע לטובת הבלייזרס רק בזכות סל ניצחון של סי ג'יי מקולום. פרל היה רגוע יותר הפעם, וסיים עם 12 נקודות ב-35 דקות. המאבס אמנם חזרו לגודל טבעי והפסידו את שני המשחקים האחרונים, אבל לפחות כמו שזה נראה כרגע, הם הרוויחו יופי של רכז. כמו בלא מעט מקרים, דאלאס שוב מוצאת שחקנים מתחת לבלטות. זה עלול להתברר כהידלקות רגעית שתיכבה בקרוב, אבל אם מסתכלים על המסע הארוך של פרל ועל המקום אליו הגיע כעת, לא כדאי להמר על זה.