מדורים ובלוגים

נקודת זינוק ולא יותר מזה: על העלייה של הפועל ירושלים ביורוקאפ

האדומים עלו לשלב הבא באירופה ורחוקים שלוש סדרות מכניסה לליגה של הגדולים. אבל אם לא יעברו את השלב הבא, כל מה שעשו עד עכשיו לא ממש מרגש. וגם: הכישלונות סביב ווימס. האוזמן מסכם

02/02/2017
ראובן קסטרו

1. הניצחון של הפועל ירושלים על ריטאס וילנה אתמול הבטיח לה מקום ברבע הגמר של היורוקאפ, עניין שראוי להערכה. אם נתעלם לרגע מהשוואות לעונות קודמות, אפשר לומר שההעפלה של ירושלים לשלב הבא מהמקום הראשון וזהותה של היריבה המסתמנת מציבות את סגנית האלופה בנקודת זינוק מצוינת להישג במפעל האירופאי. נקודת זינוק, מאחר שרבע גמר והביתה איננו אלא עמידה ביעדים. אם מנתחים את רמתן הנוכחית של אלו שהתמודדו מול ירושלים על הכניסה לשלב הטופ 8 בכלל ושל אלו שהתמודדו מולה בשלב הבתים הנוכחי בפרט, הדבר אמור להוביל להתייחסות מתונה וריאלית ביחס לגודל ההישג.

עדיין, ירושלים עשתה את זה, לאחר שנתיים שחונות – וכעת מצויה היא מרחק שלוש סדרות מהצטרפות לליגה של הגדולים.

לא היה זה ממשחקיה המרשימים של ירושלים העונה, אבל לבטח אפשר לסמן את הניצחון על הליטאים כמשחקו הטוב ביותר של טרנס קינזי השנה. ליהגנו וליהגתי לא אחת אודות הסמול פורוורד הוותיק העונה, לרבות התייחסויות חוזרות ביחס למידת האכזבה מסגנון המשחק האנוכי שלו, לרבות הזיקה שהסתמנה בין משחקים טובים אישיים של קינזי לבין משחקים רעים קבוצתיים של ירושלים ולרבות התהיות נוכח הבחירה בו בקיץ, אל מול אלטרנטיבות אחרות על פניהן הועדף.

גם שלב הבתים הנוכחי של קינזי רחוק מלהיות מרשים. קינזי היה חלש במשחק הניצחון בווילנה שפתח את הסיבוב, לא תרם התקפית בניצחון המשמעותי על זניט בשבוע שעבר (להבדיל ממשחק הגנה אישי איכותי) והצטיין דווקא במשחק שבו חטפה הקבוצה שלו בראש בסנט פטרסבורג. אתמול הוא היה שם עבור הקבוצה שלו גם באחוזי קליעה בלתי שגרתיים, לרבות 3/6 לשלוש נקודות ו 6/6 מהקו, גם ביחס אסיסטים/איבודים לחלוטין בלתי שגרתי (שלושה אסיסטים מול אפס איבודים) ועם תרומה הגנתית יציבה יחסית, במיוחד ברבע שהכריע את זהות המנצחת.

צריכים לומר עוד דבר על הקבוצה של פיאניג'אני. למורת רוחם של לא מעט מדיירי השלולית, ירושלים צועדת קדימה חרף אי עמידה בכמה כללים בלתי כתובים, או שמא קלישאות חבוטות, שהשתרשו בשיחה המקומי, למשל סוגיית הרכז. הדעה הרווחת בלבנט היא שבלי רכז קלאסי אין הצלחה. ולהפועל ירושלים אין אחד כזה. ההחלטה לצוות את קרטיס ג'רלס וג'רום דייסון לעמדות הגארדים זכתה כאן לקיתונות של לעג. אז נכון לעכשיו, עומד ממוצע האסיסטים של ג'רלס בשלב הבתים השני על 4.8 למשחק, כולל חמישה אסיסטים רק ברבע הרביעי בניצחון הביתי על ריטאס, אשר משקפים רק במעט את הנוכחות והאפקט שלו על המגרש ועל השחקנים שמשחקים לצדו.

אבל לא רק קלישאה זו מתקשה להחזיק מים, נכון לרגע זה, אל מול המציאות האירופאית של ירושלים. כחלק בלתי נפרד מסוגיית הרכז, גם בחירת הזריקות של ירושלים ממשיכה להכאיב לכל מי שגדל על ברכיהם של אלו שהטיפו כאן מסורתית לכדורסל נכון; ויש את הכלל שגורס שהרמה שקבוצה מציגה במשחק הליגה משליכה ישירות על הכדורסל שתציג כשתתמודד באירופה. כנראה שהאמירות החבוטות הללו הולכות לאיבוד בתרגום לאיטלקית.

עוד בנושא:

יורוקאפ: הפועל ירושלים ניצחה 77:84 את ריטאס וילנה ועלתה לרבע הגמר
הפועל ירושלים מאושרת, טרנס קינזי: "כך צריך להתנהל ברמות האלו"

עוד בוואלה!

שגרת תזונה בריאה, בשגרת חיים עמוסה: איך עושים את זה?

וואלה! אוכל בשיתוף יכין
ניצחון יפה, אבל העבודה האמיתית עוד לפני ירושלים. קינזי(צילום: ברני ארדוב)

2. סיום דרכו של סוני ווימס במכבי תל אביב מוביל אותנו הישר לבחינת אחוזי ההצלחה של המיליציות השונות בכל הנוגע לבחירת השחקנים מטעמן. מחנה וויצ'יץ'-אבן, על פי פרסומים ממש לא זרים, אץ רץ לו עוד במהלך העונה שעברה והחתים בדרך לא דרך את מאיק צירבס, סוני ווימס, קווינסי מילר ודי.ג'יי סילי. עם נניח בצד לרגע את סוגיית מילר הפצוע, נראה שכבר אפשר להכריז על האחרים כהחתמות לא טובות ומטה. לפחות בנקודת הזמן הזאת. ולא שמדובר בשחקנים לא טובים, בטח בכל הקשור לשלישיה הראשונה שמנינו כאן. אין לי שמץ של ספק שבקונסטלציה אחרת, לו היו הציוותים לצדם של ווימס, צירבס וכן הלאה הגיוניים מעט יותר – מקצועית ואנושית – המצב היה שונה. העניין שהוא שבניית קבוצה, עניין שרחוק מלהיות מדעי, אמור לקחת בחשבון פרמטרים חשובים שבמכבי פשוט לא מבינים.

בחוסר ההצלחה של סוני ווימס במכבי אשם קודם כל השחקן עצמו, אבל זה לא הסיפור המרכזי כאן. מועדון חזק אשר אוצר בלבו ידע בדבר ניהול חדרי ההלבשה וניהול השחקנים על הפרקט עצמו היה מפיק (גם) מסוני ווימס הרבה יותר. ידע מתחיל קודם כל בזהות האנשים שאמורים לנהל את ההצגה, ברמת הניהול וברמת הכדורסל. עכשיו הכול יהיה הרבה יותר קל. אחרי שהנבל בסרט גורש מהעיירה, ההתמודדות מול מה שנותר קלה הרבה יותר.

אולי זה הלקח המרכזי שמכבי תל אביב אמורה להפיק מסיפור 12 שחקני היורוליג של העונה הנוכחית. כדי לנהל קבוצה בעלת תקציב גדול, מוכשרת ומורכבת, צריכים בעלי מלאכה מתאימים. צריך מנהל מקצועי שמבין עניין, צריך מנהל קבוצה שיודע ליישר חדרי הלבשה עקומים וצריך מאמן בעל נסיון ושאיננו מוחלש. כל עוד אין למכבי את שלושת אלו וכל עוד הבוסים הצהובים ממילא מחרבים כל ניסיון לניהול הגיוני או בכלל, אין שום טעם בהשקעה כספית מסיבית, אשר בסך הכל תוביל למפח נפש אחר מפח נפש. עדיף להקטין התקציב, להנמיך הציפיות ולהשלים עם הבינוניות שהייתה ושתמשיך להיות.

כישלון של כולם. ווימס(צילום: GettyImages)

3. ספיח אחרון לפרשת ווימס, ברשותכם. מה עוד אפשר לומר על מועדון שהכל יוצא לו הפוך? נניח לרגע בצד את מה שאנחנו חושבים על מקום עבודה שבוחר בדרכי עורמה, לכאורה, על מנת להתחמק (לכאורה) מתשלום כספים לעובדים שלו ברגע שרמת הביצועים שלהם במפעל איננה לרוחם. בואו נניח עוד בצד את הניסיון (לכאורה כבר אמרנו?) להשריש תקשורתית סיפור כוזב אודות האופן שבו הגיעו הבודקים עם המבחנות לחדרי ההלבשה ביד אליהו הישן. זה כבר מעניין פחות. כאשר כותב ומסביר מולי אפשטיין, באתר של מכון וינגייט, שהבדיקה שהזמינה מכבי בהיחבא ממילא לא כללה בחינה של סמים חברתיים, אנחנו מבינים שגם כאן נכשל מערך הסקאוטינג של הקבוצה. כאשר אנחנו למדים שבמכבי נמנעו מלשתף פעולה עם הוועדה למניעת סימום בספורט, מתוך תקווה שניתן יהיה להעלים את תוצאות או השלכות הבדיקה של ווימס ובכך לסייע (לכאורה) להבנות אליהן הגיעה הקבוצה אל מול השחקן, אין אלא להניד הראש מצד לצד בתדהמה.

מצד שני, אפשר להכריז בזה רשמית על פתיחת עונת הספינים. בימים הקרובים סביר שנשמע עוד ועוד אודות ההחתמות הגרנדיוזיות שצפויות לקהל הצהוב או-טו-טו ואשר לבטח ירעידו את אמות הספים ויחזירו עטרה ליושנה. כן, אוהדים יקרים, האנשים שהפיקו עבורכם באמנות את עונת 12 שחקנים היורוליג, הם אלו אשר שוקדים כעת על גרסת 13 שחקני היורוליג המשודרגת. המיליציה שכשלה בכל אחת ואחת מהחתמותיה כבר מתעופפת לה ברחבי היבשת, בניסיון לאתר את אלו שיכשלו בעונה הבאה. הבוסים הצהובים, בניסיון להוכיח שהם עדיין רלוונטיים במידת מה, עובדים לילות כימים על מנת להנחית בארץ הקודש את האיש שיצליח למכור מנויים גם בעונה הבאה.

ייתכן שהם עדיין לא מפנימים, אבל זמנם עבר ומה שהיה לא יהיה עוד.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully