ביום ראשון האחרון הגיעה מכללת פרדו למשחק חוץ בנברסקה כפייבוריטית. הבוילרמייקרס שלטו ברוב המשחק, אבל דווקא בדקות הסיום ביצעו מספר טעויות מוזרות והפסידו 83:80. בין השחקנים המאכזבים היה קיילב סוואניגן, שאמנם סיים עם מספרים טובים של 14 נקודות ו-14 ריבאונדים, אך שחקן הפנים בן ה-19 קלע רק 5 מ-15 מהשדה וביצע טעות באחד המהלכים הקובעים של המשחק.
ביום רגיל, הסיפור על המשחק הספציפי הזה בעונת מכללות ארוכה לא היה מעניין יותר מדי, גם כשפרדו מפתיעה ומדורגת 20 בכל ארצות הברית. אלא ששלושה ימים לפני כן הסיפור של סוואניגן הגיע כמעט לכל חובב ספורט אמריקאי, ריגש והפך אותו בין רגע לאייטם קבוע. כתבה אחת ב-ESPN הפכה עוד שחקן מעניין, שצפוי להיבחר בסיבוב השני בדראפט ה-NBA הבא אך לא יותר - לכוכב של ממש.
במהלך חייו הקצרים גר סוואניגן שש פעמים במעון למחוסרי בית. כשהגיע לכיתה ח', שקל 180 ק"ג. כעת, 6 שנים לאחר מכן, הוא שוקל 120 ק"ג, ורושם 18.5 נקודות ו-12.7 ריבאונדים בקונרפנס הביג 10 היוקרתי. על הדרך הוא רשם ארבעה משחקים עם יותר מ-20 נקודות ו-20 ריבאונדים. אבל כדי להגיע לאן שהגיע הוא היה צריך לעבור דרך ארוכה ומפותלת, מלאה בתהומות.
כשהיה תינוק נפל מידיה של אימו וספג מהלומה בפניו. האם, שפחדה פחד מוות מאביו שהסתבך פעמים רבות עם החוק - כולל פעם אחת בה שהה חמישה חודשים בכלא על חשד ברצח מכור לסמים - לקחה את ששת ילדיה וברחה איתם מהבית. האב, קרל סוואניגן ג'וניור, לא היה דמות דומיננטית בחייו של קיילב הקטן, אבל קשה שלא לקשר בין המשקל הלא נורמלי בו נפטר, 250 ק"ג (גם כתוצאה מסיבוכי סכרת, אך גם בשל התמכרות מסוכנת לקראק וקוקאין), והמשקל אליו הגיע בנו. כל חמשת אחיו לא סיימו את בית הספר התיכון; שלושה מהם כבר הספיקו להסתבך עם החוק ולהיעצר.
מה שגרם בסופו של דבר לסוואניגן לתפוח ולתפוח לממדים של בלון, לפי דבריו, הייתה הבריחה מהבית, והעובדה שלא יכול היה לבחור לאכול נכון. התפריט שלו כלל בעיקר דגנים מסוכרים, גלידה, פיצה וג'אנק פוד אחר. "אתה חושב שזה משהו קטן, אבל זה נבנה למימדים אחרים", סיפר. "ארוחה אחת כזאת לא תהרוג אותך, אבל כשזה הופך לשלוש או ארבע ארוחות רעות ברצף, זה מתחיל לפגוע בגוף שלך. לא היו לנו את האמצעים כדי לאכול בריא, ולאכול נכון".
במקביל, סוואניגן החל לשחק כדורסל במסגרות לא רשמיות, ולהרשים. לפני שש שנים חייו השתנו. אימו החליטה לעזוב את הבית שוב, ולעבור מיוטה לטקסס. אחיו, קרל ג'וניור, הרים טלפון למאמנו בתיכון רוזוולט בארנס, לשעבר ליינבקר בדטרויט ליונס, וכוכב מכללת פרדו, ואמר לו "ביגי (כינויו של קיילב, א.ש) צריך עזרה". בארנס אימץ את קיילב, אותו פגש מספר פעמים לפני כן כשהיה ילד קטן, לצד שלושת ילדיו הביולוגיים.
ההתחלה הייתה קשה. "בבוקר הראשון כשהוא קם אמרתי לו שיירד לאכול ארוחת בוקר", סיפר בארנס. כשירד למטה הוא גילה שסוואניגן אכל קופסה שלמה של דגנים ושתה גלון של חלב. אחרי שקרדיולוג בדק האם קיילב יוכל לעמוד בעומסים, הוכנס הנער למסגרת מסודרת ולתוכנית אימונים. "אני זוכר שנתתי לו תרגיל שלאדם בכושר טוב מצוין ייקח דקה, לביגי לקח כמעט ארבע דקות", סיפר בארנס, "אבל העובדה שהוא לא ויתר גרמה לי להבין שהוא יצליח. ברגע שהוא התחיל להתאמן, ידעתי שהתוצאות יגיעו". קיילב סיפר כי "הייתי בארבע חטיבות ביניים שונות ומשהו כמו תשעה בתי ספר יסודיים לאורך השנים. מתי פעם ראשונה הרגשתי בטוח בחיים שלי? כשעברתי לגור עם רוזוולט".
ועדיין, למרות המשפחה המאמצת המסודרת, לקיילב סוואניגן יש נטייה להשמנה, כמו רבים בארצות הברית. "אני חולה על קינוחים", הודה בראיון ב-ESPN, "אני לא אחד שאוכל חטיפים, אני יכול כל היום להגיד לזה לא, אבל קינוחים זה הדבר שלי". באחת מכתבות ההמשך לכתבה המקורית נכתב שהסיפור של סוואניגן נגע לכל כך הרבה אנשים בעיקר בשל אותה בעיית השמנה ידועה.
כבר בעונה שעברה ניסה סוואניגן את מזלו בדראפט, במהלך שנחשב לנועז ולא מקובל, אבל אחרי הופעה רעה מאוד בקומביין ובאימונים פרטיים החליט לחזור לעונה נוספת בפרדו. הפעם הוא היה צריך להסתדר ללא הכוכב הגדול של המכללה, איי ג'יי האמונס, שנבחר בסיבוב השני של הדראפט על ידי דאלאס, ועל כן התרומה שלו עלתה בכל אספקט של המשחק (בחישוב ל-40 דקות, ממוצעיו עומדים על 23 נקודות ו-15.6 ריבאונדים לערב).
סוואניגן בגיל של כוכבים צעירים שרק הגיעו לשנתם הראשונה במכללה כמו טי ג'יי ליף, ווניין גבריאל וג'וש ג'קסון, אבל העובדה שהוא מנוסה יותר ונכנס לכושר טוב יותר, עוזרת לו להראות יציב יותר לאורך תקופות ארוכות יותר. "הוא עדיין לא הכי מהיר או אתלט אקספלוסיבי, אבל הוא שיפר את הכושר שלו, וזה עוזר לו לרוץ את המגרש, לקחת ריבאונדים מחוץ לאזור הנוחות שלו, ולהצליח במשחקים גם כשהגנה ממתקדמת בו", נכתב עליו באתר "דראפט אקספרס". "הוא פשוט קטלני עם הגב לסל, יודע לקרוא את ההגנה ולהוציא את הכדור בשמירה כפולה, כמו גם לגמור מצוין התקפות באזור לסגל עם 73 אחוזים מדהימים בהתקפות מסודרות".
אבל הנתון הכי משמעותי לשחקן הפנים שמתנשא לגובה 2.04 מ' הוא השיפור בכל הנוגע לקליעה שלו מחוץ לקשת, עם 22 מ-44 העונה. "מוטת הכנפיים המרשימה שלו תעזור לו לכפות על האיטיות היחסית, ותהפוך אותו לסנטר שמתאים לסמול בול הרווח ב-NBA", נכתב עליו, "השאלה הכי גדולה לגביו תהיה ותישאר היכולת ההגנתית שלו, אבל העובדה שהוא ריבאונדר כל כך מרשים ככל הנראה תשים את השאלות הללו מאחוריו".
בין אם יגיע ל-NBA או לא, סוואניגן יהפוך לאחד השמות המעניינים ביותר בדראפט בעוד פחות מחמישה חודשים. בעולם בו קבוצות רוצות לנצח אבל אוהבות גם את הסיפורים האנושיים, הסיכוי שנראה אותו כבר בעונה הבאה בליגה הטובה בעולם עלה בשבוע שעבר בצורה משמעותית.
