זנב לשועלים: לסטר הפכה מאלופת אנגליה לפייבוריטית לירידה

בדיוק לפני שנה, ב-2 בפברואר 2016, נפל האסימון – לסטר הפכה למועמדת אמיתית לזכייה באליפות. עד אז, על אף שהשועלים כבר הובילו את הטבלה, הם נתפסו כסוג של גימיק מרענן, מוזר ומשעשע. כאשר ג'יימי ורדי הפציץ את השער הכביר לרשת ליברפול בדרך ל-0:2 חלק, היא הפסיקה להיות גימיק. ארבעה ימים מאוחר יותר, החבורה של קלאודיו ראניירי ניצחה 1:3 בחוץ את מנצ'סטר סיטי, ומאז היתה בלתי ניתנת לעצירה. המומנטום החיובי המשיך עד להשלמת הסנסציה הגדולה בתולדות הכדורגל האנגלי.

ובכן, אתמול נפל האסימון שוב. עד עכשיו, השועלים דשדשו בחלק התחתון של הטבלה, אבל אפשרות של ירידה נתפסה כמחשבה מוזרה ומשעשעת. אחרי הכל, אף אלופת אנגליה לא ירדה ליגה מאז מנצ'סטר סיטי ב-1938. ואולם כעת, אחרי ההפסד 1:0 בברנלי אמש (שלישי), משער שנוי במחלוקת בדקה ה-87, זה כבר ממש לא גימיק. סוונסי וקריסטל פאלאס השיגו ניצחונות, והפער מהקו האדום הצטמצם לשתי נקודות בלבד. גם בעונה הנוכחית העלובה, הפסידה לסטר לראשונה שלושה משחקים ברציפות. היא לא מצאה את הרשת בארבעה המשחקים האחרונים. היא הקבוצה במומנטום השלילי ביותר בפרמיירליג. במחזור הבא היא מארחת את מנצ'סטר יונייטד, ובהמשך החודש גם ליברפול תגיע לביקור. אין מנוס מלקבוע חד משמעית – לסטר היא מועמדת רצינית מאוד לירידה.

אז למה זה קרה? למה השועלים השיגו 11 ניצחונות חוץ אשתקד, אך העונה גירדו שלוש נקודות חוץ ללא ניצחון ב-12 משחקים? למה ההתקפה שכבשה כמעט שני שערים למשחק בעונה שעברה מצליחה להבקיע פעם אחת למשחק בממוצע העונה? למה ההגנה, בה לא חלו שינויים בסגל בהשוואה לעונת האליפות, נראית במשחקים רבים אובדת עצות? ולמה ראניירי הקוסם לא מצליח לייצב את הספינה אלא רואה כי המצב מידרדר על בסיס שבועי? לקריסה מספר סיבות, חלקן מקצועיות נטו, אך רובן פסיכולוגיות.

עוד בנושא:
אמש באנגליה: ברנלי ניצחה את לסטר 0:1 משער בדקה ה-87
צ'לסי וליברפול נפרדו ב-1:1, דייגו קוסטה החמיץ פנדל קריטי
הערב באנגליה: סיטי מול ווסטהאם, יונייטד פוגשת את האל
מי אשם, פאייה או ווסטהאם? על פרשת הבגידה המסעירה

הראשונה ברורה כשמש. היה צפוי ביותר כי עזיבה של אנגולו קאנטה תפגע קשות במערך של לסטר, אבל אף אחד – אפילו לא המאמן האיטלקי עצמו – לא יכול היה לשער עד כמה הנזק יהיה חמור. במאי התנהל ויכוח מרתק לגבי זהות שחקן העונה. רוב האנשים, כולל כותב שורות אלה, תמכו בריאד מחרז, אחרים העריכו יותר את תרומתו של ורדי. בדיעבד, כולם טעו. כיום, במבט לאחור, אין בכלל ספק. קאנטה היה שחקן העונה, והוא גם שחקן השנה ב-2016. הצרפתי הוא המנוע מאחורי הנסיקה של צ'לסי, ואתמול סיפק הצגה מרהיבה נוספת גם באנפילד, בדרך לאליפות אישית שנייה ברציפות.

טרוי דיני, חלוץ ווטפורד שהכניע אתמול את ארסנל, וניחן באינטליגנציה גבוהה מאוד על אף עברו הפלילי, סיפק לא מכבר אבחנה מעניינת מאוד על השפעתו של קאנטה. "הקישור של לסטר חדיר יותר בלי קאנטה", אמר הסקורר שהפסיד פעמיים לשועלים בעונה שעברה, וניצח אותם העונה: "עם הצרפתי על המגרש, תמיד פחדתי שהוא ירדוף אחריי ומיהרתי לשחרר את הכדור. גם אם הוא לא היה לידי, היתה תחושה שהוא כן. השיקול הזה נעלם, והשחקנים מרגישים נוח יותר עם הכדור מול לסטר. יש להם יותר זמן. זה היה בלתי נמנע, כי קאנטה באמת עושה עבודה של שני קשרים. אי אפשר להחליף אותו".

קאנטה היה הכוכב היחיד שעזב. ורדי ומחרז בחרו להישאר בסופו של דבר ודחו הצעות של ארסנל, אבל הגישה שלהם השתנתה. למעשה, הצרפתי הבין לעומק כי מעמדה של לסטר נותר כשהיה למרות הזכייה באליפות. יתר השחקנים הרגישו לפתע שהם משחקים במועדון פאר, משתתפים בליגת האלופות, והרעב שלהם פחת באופן משמעותי. אי אפשר לבוא אליהם בטענות – כמעט בלתי אפשרי לחשוב כמו שחקן לסטר טיפוסי כשאתה אלוף.

ראניירי ידע זאת מראש, ולכן קבע באופן פומבי רף של 40 נקודות. הוא הצהיר בפני השחקנים כי מטרתם העונה היא קודם כל להבטיח הישארות בליגה, אבל המסר הזה לא חדר. הוא לא יכול היה לחדור. "בעונה שעברה התחלנו במטרה להישאר ונלחמנו כדי להשיג נקודות בכל משחק. בשלב מסוים מצאנו את עצמנו בפסגה. הבנו שאנחנו יכולים להגשים חלום מיוחד מאוד, וכולם נתנו מעל ומעבר ליכולתם. קשה מאוד לשחזר את המומנטום הזה. יש לנו בעיית ריכוז העונה. ידעתי את זה, ולכן דיברתי על יעד 40 הנקודות, אבל העיתונאים צחקו עלי", אמר האיטלקי לפני שבוע אחרי התבוסה 3:0 בסאות'המפטון.

ראניירי גם לקח את האחריות על הניסוי הטקטי הכושל במחצית הראשונה מול הקדושים. הוא בחר לפתוח עם קישור בצורת יהלום, במערך לחלוטין לא מוכר עבור שחקניו, והקבוצה קרסה. שבוע קודם לכן, בתבוסה ביתית 3:0 בידי צ'לסי של קאנטה, הימר ראניירי על מערך עם שלושה בלמים, כולל כריסטיאן פוקס שמעולם לא שיחק בתפקיד. "עשיתי טעויות. השינויים נועדו לעזור לשחקנים, כי לא אהבתי את המשחקים הקודמים שלנו, אבל המטרה לא הושגה. לא היינו מתואמים, לא הסברתי את הרעיונות שלי כמו שצריך. אני לוקח את האחריות על עצמי", הצהיר ראניירי.

הנקודה הזו חשובה במיוחד, כי אחד הסודות המרכזיים להצלחה המסחררת ב-2015/16 נעוצה ביציבות. לסטר עברה את עונת האליפות ללא פציעות ושיחקה בדרך כלל פעם אחת בשבוע. ראניירי מצא את ההרכב האופטימלי שלו לקראת אוקטובר, ולא שינה אותו. לסטר היתה הקבוצה שביצעה הכי מעט שינויים בהרכב בפרמיירליג במשך העונה כולה. האיטלקי, אשר זכה לכינוי הלא מחמיא טינקרמן בקדנציה בצ'לסי בתחילת המילניום בגלל הנטייה להחליף הרכבים ללא הפסקה, היה הכל חוץ מטינקרמן, אבל העונה המצב שונה.

ההעפלה לליגת האלופות, לצד תקציב גדול יותר, גרמה לשועלים לבנות סגל רחב על מנת להתמודד בכל החזיתות. כך, למשל, הוחתם אחמד מוסא הניגרי מצסק"א מוסקבה – שחקן רב גוני שמסוגל לשחק כחלוץ מרכזי, חלוץ שני ובשני האגפים. על הנייר, הוא היה רכש חלומי שיכול להיכנס לרוטציה במספר עמדות. בפועל, הוא טרם מצא את עצמו בדיוק בגלל הסיבה הזו. אשתקד ידע כל שחקן ושחקן את המשבצת, והתיאום היה מושלם. העונה היה צורך למצוא אותו מחדש אחרי עזיבת קאנטה, אבל השינויים התכופים בהרכב מנעו זאת. ההרמוניה נעלמה, ואיתה הביטחון העצמי.

ואז התברר כי ללא הרמוניה וביטחון עצמי לסטר היא קבוצת תחתית, במיוחד כאשר היריבות הבינו, באיחור אופנתי, כיצד צריך להתמודד עם הסגנון הישיר שלה. פפ גווארדיולה לא למד, נתן למחרז חופש פעולה והובס ללא תנאי בדצמבר, אבל רוב המאמנים ידעו – יש לשמור על האלג'יראי, רצוי עם שני שחקנים, ולמנוע מהשועלים מרחבים להתקפות מתפרצות. הדבר מאלץ את לסטר לשחק גבוה יותר ולהניע כדור, וזה לא נוח מבחינתה. האיבודים מתורגמים להתקפות מתפרצות של יריבותיה, והרביעייה האחורית המבוגרת, שהזדקנה בשנה, חשופה הרבה יותר ללא הכיסוי של קאנטה.

הסטטיסטיקה לא משקרת. אחוזי החזקת כדור ואחוזי דיוק במסירות נותרו דומים לעונה שעברה – בשני המקרים מדורגת לסטר בין האחרונות בפרמיירליג. זה עבד מצוין אשתקד, אבל לא עובד העונה, כי ממוצע התיקולים ירד פלאים (16 בעונת 2016/17 לעומת 23 בעונה ב-2015/16), וכן גם ממוצע החטיפות (14.2 לעומת 21.6). חסרונו של קאנטה ומוטיבציה נמוכה יותר הם הגורמים המרכזיים לכך. ולכן, על אף רכישתו של חלוץ הרחבה החסון איסלם סלימאני, ירד משמעותית גם מספר הבעיטות של לסטר לשער ולמסגרת.

ההשפעה הפסיכולוגית קריטית, כי בשלב מסוים נדמה היה כי שחקני לסטר איבדו את העניין בליגה. האווירה בחדר ההלבשה השתנתה. החלוץ הארגנטיני לאונרדו אוז'ואה דרש להיות ברשימת ההעברות והאשים את המנג'ר בבגידה כאשר סורב. הוא היה שחקן ספסל גם בעונה שעברה, אך לא היה מעלה על הדעת לנטוש אז. כעת, כאשר אין יותר שאיפות, הוא החליט לפתע לעבור למקום בו ישחק יותר. הסכסוך הזה עשוי לתת אינדיקציה לחיכוכים נוספים שטרם פרצו החוצה.

בעונה שעברה הם נלחמו על כל כדור ועל כל נקודה, אבל הפעם היה הרבה יותר חשוב להתאמץ בליגת האלופות – ואכן השועלים עלו לשמינית הגמר. התוצאות המאכזבות בחודשים הראשונים בפרמיירליג גרמו לתחושה שהעונה הסתיימה מוקדם מדי, כי אין סיכוי להיאבק בצמרת, ואין גם סיכוי לרדת. ראניירי ידע שזה לא נכון, אבל השחקנים מתחילים להפנים את חומרת המצב רק עכשיו. אחרי הרצף הקטסטרופלי בינואר אי אפשר יותר להתעלם מהסכנה. לסטר באמת מועמדת לירידה, ואולי אפילו פייבוריטית לנשור לליגת המשנה.

יש להחליף את הדיסקט כאן ועכשיו על מנת למנוע זאת, אבל האם הם מסוגלים לכך? שום כוח בעולם לא הצליח למנוע מהשועלים זכיה ב-2016. זה היה נס לסטר הראשון. העונה זה עלול להסתיים בנס לסטר השני.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק