נתחיל בטוב:
1. ג'ון אוגו. עזר לשווק את הכרטיס האדום של ג'ייקוב נג'וקו, ובמהלך שהוביל לגול הראשון, ידע לשחרר את הפקק לכיוון בוזגלו.
2. קובי רפואה. מכבי פתח תקוה עם 60% הצלחה, שזה ההישג השני הכי טוב שלה ב-60 השנים האחרונות. ואלו לא רק האחוזים, זה הסגנון היעיל וה(אפילו) יפה. מאמן טופ-2 העונה.
3. יואב ג'רפי. בית"ר שיחקה לא רע. ג'רפי היה כן טוב.
שבוז מספר 1: בן שהר
אז ככה: מיגל ויטור, מאור בוזגלו, אנתוני וואקמה, בן שהר. אלה ארבעת האסים של אלופת ישראל עד כה העונה. אחד נפצע, ובהבדל ביכולת איתו לעומת בלעדיו עסקתי בטור של השבוע שעבר. באופן עקרוני, הפועל באר שבע עמוקה מאוד וברגעים מסוימים במהלך העונה יכולה להרשות לעצמה לתת פור ליריבה, אבל כבר שבועות שכושרה בדעיכה, ועל כן היתה צריכה לחזור לבסיס. כלומר - ההרכב הכי חזק שיש. במשחק הגביע לא שיחקו כל הארבעה בהרכב, והיה ברור שקרית שמונה תנצח. כן, בטרנר. ישראלית מנצחת בטרנר את הפועל באר שבע - זה דבר שבדרך כלל לא קורה - אבל במשחק ההוא זו לא היתה הפועל באר שבע.
אמש (שבת), וואקמה כבר פתח וחזרת ויטור לא נראית באופק, אבל שני חברים נוספים בחבורת הפור לא פתחו. בוזגלו כי הרופאים ביקשו, כפי שדיווח שלמה וייס שלנו, ושהר - מסיבה שלא הוסברה, אבל יש ניחוש: כדי לתת לברדה זמן משחק ולהוריד את מפלס הלחץ.
בלי קשר לאמינות הניחוש - זו היתה טעות.
אין ספק שלנהל סגל כל-כך איכותי ויוקרתי זו משימה קשה ומורכבת, כזו שלא רק מאמן קבוצה אחראי לה; יש הרי דברים שתלויים בהנהלה שמחתימה ומשחררת, בצוות רפואי, וכו' וכו'. ואכן, כל קבוצה יכולה להרשות לעצמה לנהל מאבקים מול אי אלו שחקנים, כל עוד זה לא משפיע על בחירת הסגל ועל מה שקורה על הדשא. אבל קשה מאוד שלא להניח שבשבועות האחרונים מתרחשים בבאר שבע אירועים שמשליכים על הבחירות המקצועיות. בין אם זה בחדר ההלבשה, בין אם לצד שולחן הדיונים ובין אם באינסטגרם.
בבוזגלו לא נעסוק בהרחבה שוב (התזה כבר הוצגה). בקצרה: באר שבע חייבת לשים סוף לסחבת. להציע חוזה מרשים - כן, גם אם הוא גבוה משמעותית משל ברדה ו/או מליקסון. תרומתם חשובה, אבל תרומתו מכריעה. סכום גבוה, סעיף רשתות חברתיות, סעיף אבא ושלום על ישראל. כי בוזגלו הוא השחקן הכי טוב בישראל כרגע והוא חייב לשחק בכל הרכב, ואם הוא לא פותח, אזי הסיבה חייבת להיות רפואית ו/או חוזית. לעולם לא מקצועית. לא בכושר הזה שלו (המסירה לאוחיון בגול הראשון - תענוג; הבישול לראדי בגול השני - גן עדן להילוכים חוזרים) ולא בכושר הזה שלה. די.
באר שבע השתפרה אתמול, כצפוי, מהשנייה שבוזי נזרק למערכה, והיא הפכה לדורסנית כשבן שהר גם נכנס. והנה עוד דוגמה לבלגן בסגל. סביר להניח שאם ברדה לא היה סופג השעיה אחרי מכבי פתח תקוה, הוא היה פותח במשחק הגביע מול קרית שמונה, ואתמול החלוץ הפורה בליגה העונה - שהר על 17 שעריו בכל המסגרות - היה פותח. אבל היתה השעיה, ואתמול פתח ברדה, לראשונה העונה, ושהר שוב היה על הספסל. חלוץ כזה על הספסל זה מהלך סביר כשהקבוצה רצה; כשהכול הולך, כשהאינסטינקטים של בכר חדים ודוקרים, כשאפילו קשר של רעננה מבשל בסאות'המפטון. אבל בעתות מצוקה, חזור לבסיס. והבסיס הוא לא לתת פור ליריבה. לשחק עם כל התותחים. לבכר, כרגע, יש שלושה בקנה. שלושה שאין להם באמת תחליף: וואקמה. בוזגלו. שהר; ביחד, הטריו עם 39 שערי ובישולי ליגה. וכולם חייבים לשחק כל עוד באר שבע חייבת לכבוש, כל עוד באר שבע חייבת לנצח. ואתמול, כשהטריו ביחד על המגרש לצד ראדי הנהדר (5 גולים, 6 בישולים), מליקסון ואוגו, פתאום לא נראה שקרית שמונה יכולה לנצח בטרנר. פתאום לא נראה שיש בכלל אחת שיכולה.
רוטציה זה דבר חשוב, גם היררכיה ומצב רוח. אבל אליפות חשובה יותר.
שבוז מספר 2: אמיליו זובאס
"כדורגל זה לא רק לתרגל הרכב ולשחק, זה גם לעבוד. העונה קיבלנו כבר 10 גולים מקרוסים לרחבה. זו קבוצה מקצוענית - צריך לעבוד על זה. הגנה, שמירה אישית ברחבה, מלחמה של הקשרים באמצע. אלו דברים שדורשים עבודה. אי אפשר רק לשחק" (ניקולה מיטרוביץ', בראיון לוואלה! ספורט, 25.1.2017)
תשאלו כל שחקן במכבי תל אביב כמה קשה עבד מיטרוביץ' בתקופתו בטרילוגיה הצהובה. מיטרוביץ' הציג יכולת רעה בתקופתו בבני יהודה, כמו שאר חבריו לסגל, אבל כשהתפנה לנתח מהצד התייחס ספציפית למוטיב העבודה בשכונת התקווה, ועוד יותר ספציפית - לעניין ההגבהות לרחבה. והנה, אמש, מכבי פתח תקוה עם צמד הגבהות שהביך את הזהובים:
בדקה ה-38, מיחאי רומן השתלט על כדור בין שני בלמי יריב ועשה 0:1 מול זובאס החשוף והמתוסכל; בדקה ה-78 זובאס עצמו הצטרף לקרנבל, כשלא יצא טוב לכדור פשוט. תודה, אמר מנור סולומון, והכפיל את היתרון בדרך לניצחון.
נקווה בשביל אנשי בני יהודה, בראשות המאמן יחזקאל והגנרל שום, לעבוד על האספקט הזה עד למפגש מול בית"ר ירושלים במחזור הבא. בכל זאת, לא כל יום מגיע דייט חלומי עם אשקלון בגביע.
שבוז מספר 3: חסוס רואדה
להלן כמות הנקודות שאגרה בית"ר במשחקי הליגה מאז פתיחת העונה:
1, 1, 1, 3, 0, 3, 1, 1, 3, 1, 0, 3, 0, 1, 0, 3, 1, 3, 3, 1.
רק לכם כואב הראש? 7 ניצחונות, 9 תוצאות תיקו ו-4 הפסדים.
לפעמים משחקים בסדר, לפעמים לא. לפעמים הרכב כזה, לפעמים אחר. וחוסר היציבות לא מסתיים בשחקנים ובמאמן, בכיפה או בלי כיפה. כל המועדון הזה נוטף מאי יציבות, וזה גם ביציעים. לפעמים באים בהמוניהם (נגד הפועל תל אביב, סכנין), לפעמים לא. לפעמים היציעים פתוחים, לפעמים לא. לפעמים מלאים, לפעמים לא.
אתמול חוסר היציבות התבטא בעיקר במשחק של חסוס רואדה. בדרך כלל אס הגנתי ואחד הבלמים הכי טובים בליגה, הבלם היה לאה ומבורדק אתמול, איבד כדור מכריע וגם הגול של דין דוד נכבש עליו. כן, הפנדל הגיע בזכות בעיטה שלו, וכן, יש לו מן תירוץ - העונה, בדרך כלל, כששלישיית הקישור הגרזנית של בית"ר מתפרקת, בית"ר פגיעה יותר. משמעותית.
orenjos@walla.co.il
ליגת העל 2016/17
קבוצה משחקים נצחונות תיקו הפסדים שערים נקודות 1 הפועל באר שבע26 18 5 3 13-54 59 2 מכבי תל אביב26 17 5 4 19-45 56 3 מכבי פתח תקוה26 13 9 4 23-36 48 4 בית"ר ירושלים26 10 10 6 27-34 40 5 בני סכנין26 10 9 7 26-26 39 6 מכבי חיפה26 10 8 8 25-30 38 7 עירוני קרית שמונה26 9 8 9 33-35 35 8 הפועל חיפה26 8 4 14 36-29 28 9 מ.ס. אשדוד26 6 10 10 26-15 28 10 הפועל רעננה26 7 7 12 29-14 28 11 בני יהודה תל-אביב26 5 10 11 32-20 25 12 הפועל כפר סבא26 4 9 13 34-17 21 13 הפועל אשקלון26 3 9 14 39-15 18 14 הפועל תל אביב26 5 11 10 26-18 17