מפעם לפעם רוברט בוברוצקי עדיין מקבל פניות אקראיות מאנשים שלא שמעו עליו. לכולם הוא מצטט את ארטיס גילמור, סנטר שיקגו בולס לשעבר ואיש גדול מימדים בעצמו, שסיפק בסוף שנות ה-70 משפט מחץ מפורסם. "ילד אחד שלא מכיר אותי פנה אליי ושאל, 'תגיד, אתה שחקן כדורסל?'. עניתי: 'לא, אני מנקה אוזניים של ג'ירפות'".
בין אם מחכה לו עתיד מזהיר ככדורסלן ובין אם יעשה הסבה מקצועית למנקה אוזניים של ג'ירפות, בוברוצקי יודע שאי אפשר להתעלם ממנו. בגיל 16, בגובה 2.31 מטר, הוא בקושי מסוגל ללכת ברחוב מבלי שיזהו אותו בתור הענק מיוטיוב. סרטון מהלכים שלו מלפני שנתיים, בו הוא נראה משתעשע עם שחקנים שנמוכים ממנו בשניים, שלושה וארבעה ראשים, הפך אותו למיני-סלב. אבל בשבוע האחרון, אחרי שרשם הופעת בכורה בתיכונים בארה"ב, הוא כבר כבש את כל המעוזים החשובים בתקשורת האמריקאית, ומאז הוא כבר בגדר תופעה שאי אפשר לפספס. גם בזכות הגובה, גם בזכות היכולות, גם בזכות ההומור.
בגובה שלו ועם הפרסום המוקדם לו זכה, קל מאוד להפוך לגימיק. אבל גם הוא יודע שהאתגר הגדול יותר הוא אשכרה להפוך לשחקן כדורסל במקצוענים. והוא גם יודע שכדי שזה יקרה, צריכים לקרות הרבה דברים נגד כל הסיכויים.
עוד בנושא:
הופעת בכורה מבטיחה לבוברוצקי בתיכונים בארצות הברית
בול בול, בנו של מנוט בול האגדי, מרשים גם כן בתיכונים
סיפורו של פול סטורג'ס, הכדורסלן הפעיל הכי גבוה בעולם
למרות גילו הצעיר, בוברוצקי הוא כבר הכדורסלן השני הכי גבוה בעולם. פול סטורג'ס הבריטי, 2.34 מטר, גבוה ממנו בשלושה סנטימטרים בלבד, אך סביר להניח שבוברוצקי יעקוף אותו בהתחשב בקצב הגדילה המסחרר שלו. מגיל 10 ועד היום, הוא גבה בממוצע יותר מ-10 סנטימטר בכל שנה. למזלו, בניגוד לענקים רבים ששיחקו כדורסל מקצועני, הוא החל לכדרר בגיל צעיר מאוד. אביו, זיגמונד בוברוצקי, 2.14 מטר, שיחק שנים רבות ברומניה ואף שיתף פעולה בנבחרת המקומית עם ענק מפורסם אחר, גיורגי מיורסאן (או בהגייה הנכונה: גאורגה מורשאן). גם הגנים של אימו, שחקנית כדוריד לשעבר, עזרו לרוברט הצעיר לפתח רגש לכדור הכתום.
העובדה שהחל לשחק בגיל מוקדם מאוד ניכרת ביסודות המצוינים שיש לבוברוצקי, עוד תכונה לא אופיינית לשחקנים בגובהו. בין היתר, את היסודות הללו רכש מאביו, שאימן אותו מגיל צעיר. "לרוברט יש טאץ' מצוין קרוב ורחוק מהסל. שיחקתי עם מיורסאן ואני אומר לכם, היה לו טאץ' פחות מרשים", אמר בוברוצקי האב לפני שנתיים, כשבנו עבר לאיטליה והצטרף לאקדמיה המוצלחת של רומא, אותה אקדמיה בה היתר אנדראה ברניאני עשה את צעדיו הראשונים.
מלבד יד טובה, גם יכולת מסירה מהוקצעת נמנית על התכונות הטובות של בוברוצקי. זו גם היכולת שצדה את עיניהם של סקאוטים רבים מה-NBA כבר כשהיה בן 13, ושבזכותה החליטה אקדמיית ספייר בז'ניבה, אוהיו, לגייסו. "סרטון היילייטס שלו נפתח אצלי במקרה במחשב, וכשצפיתי בזה הלסת שלי נשמטה", סיפר בובי בוסמן, מנהל האקדמיה בז'ניבה, שהיה אחראי על צירופו. "מעבר לגודל ולמימדים שלו, היו לו יכולות מרשימות מאוד לשחקן בגילו. הוא קלע שלשות, היה נראה שיש לו ראיית משחק יוצאת דופן, היה לו טאץ' טוב, נוכחות בצבע. באותו רגע הבנתי כמה גדול יהיה האתגר להפוך אותו לשחקן אמיתי, אבל גם הבנתי שזה אתגר שאני רוצה לקחת על עצמי".
הרושם הראשוני של המאמן לא היה מקרי. גם אחרי שבובורצקי הגיע לארצות הברית והחל להתאמן, ההתלהבות של בוסמן לא פחתה. "הוא שחקן כדורסל אמיתי, לא גימיק. הוא עומד על בערך 90 אחוז מהקו ו-50 אחוז מהשלוש. הוא קורא את המשחק ומוסר מצוין. בגובה שלו, הוא יכול לזרוק בפייד-אוויי כמו דירק נוביצקי, ויהיה בלתי אפשרי לחסום או לעצור אותו. אם הוא יצליח לשחק כדורסל ולשמור על כושר באופן קבוע, הוא יגיע ל-NBA. ואם זה יקרה, לא יודע...אולי יצטרכו לשנות קצת את החוקים כדי שיוכלו להתמודד איתו".
צפו בכתבה על ימיו הראשונים של בוברוצקי בתיכון
על אף שבוברוצקי עזב את רומניה כבר בגיל 13, במולדת מתייחסים אליו כמעט כאל פרויקט של מדינה שלמה, ומסייעים לו ככל שניתן. מיורסאן מייעץ לו על בסיס קבוע, ובשנה האחרונה הוא גם התאמן לא אחת עם עוד שחקן עבר רומני גבוה במיוחד, קונסטנטין פופה. הסנטר שהפך לאחד השחקנים האהובים במכבי תל אביב בשנות ה-90, חי בארצות הברית מאז שפרש. לפני שנה פופה סיים את תפקידו כמאמן קבוצת הנשים של מכללת אינדיאנפוליס גרייהונד, ומאז קפץ כמה וכמה פעמים לאוהיו כדי לערוך אימונים אישיים עם בוברוצקי, התקווה הרומנית הגדולה תרתי משמע. לפחות את טכניקת הזריקה מהעונשין המוזרה הוא לא העביר לו בירושה.
אבל האמת היא שבוברוצקי הוא מקרה מעניין לא רק עבור בני עמו אלא גם בהקשר הרבה רחב יותר, אולי משום שהפרופיל הפיזי שלו באמת מיוחד במינו. בוברוצקי אמנם מתנשא לגובה עצום, אבל הוא דקיק ושדוף בצורה קיצונית. נראה שמעולם לא היה שחקן מקצועני כל כך רזה ביחס לגובהו. את המבנה החגבי הוא דווקא כן קיבל בירושה, ואביו מספר שלפחות אצלו, כל הניסיונות להעלות במשקל ובמאסה נחלו כישלון חרוץ. במקרה של בוברוצקי הבן, ברור שכדי להפוך לשחקן במקצוענים ולממש את הפוטנציאל יהיה עליו להוסיף קילוגרמים רבים ולחזק את גם את פלג הגוף התחתון וגם את פלג הגוף העליון בצורה משמעותית.
ממילא שחקנים בגובהו נמצאים בקבוצת סיכון: הקריירה של יאו מינג נגדעה באיבה בשל פציעות חוזרות בברכיים; שון בראדלי החמיץ אינספור משחקים בגלל בעיות בגב; וגם ההתקדמות של אלילו גיורגי מיורסאן נעצרה על רקע צרות פיזיות בדיוק כשהקריירה החלה להמריא והוא נבחר לשחקן המשתפר ב-NBA ב-1995. במקרה של בוברוצקי הסיכון גדול שבעתיים, משום שמבנה גופו שברירי יותר מכל אחד אחר.
גם באיטליה וגם בארצות הברית בנו לבוברוצקי תוכנית פיזית מיוחדת כדי להכשירו לעלות על הפרקט. בשנתו הראשונה ברומא הוא כלל לא שותף במשחקים רשמיים, והתמקדו אך ורק בחיזוק השרירים ושיפור המהירות שלו. הצמיחה הייתה כל כך מהירה, שהגוף לא הסתגל למצב החדש ובוברוצקי בקושי הצליח להרים את הרגליים מהקרקע. לרוץ נראה באותם ימים כמו משימה כמעט בלתי אפשרי, וממילא סגנון הריצה שלו היה ועודנו מוטנטי.
"הגוף שלו נראה לא טוב, וצריך לדאוג שבעוד חמש שנים מהיום יוכל לחיות כמו בן אדם נורמלי. לפני שהופכים אותו לכדורסלן, צריך להבטיח שהוא יהיה בריא. אנחנו צריכים לתקן את המצב הפיזי שלו לפני שיהיה מאוחר מדי. אם נצליח לדאוג לגוף שלו כמו שצריך הדברים האחרים יבואו מעצמם, כי הוא מספיק כישרוני", אמר מאמנו ברומא ג'אקומו רוסי לפני כשנה. כשהגיע לארצות הברית, הוא נשלח למכון מיוחד במרילנד שגיבש עבורו תוכנית יומיומית מסודרת שמטרתה לבנות לו את הגוף מחדש. במסגרת התוכנית, בוברוצקי נדרש לאכול קילו פסטה מדי יום (!) ולהוסיף לכל זה מאות קילוגרמים של בשר ודגים. כל זה לא כולל ארוחות ביניים, כמובן.
בהתאם לתוכנית החדשה, ככה נראה יום סטנדרטי אצלו:
8:00: ארוחת בוקר שכוללת 350 גרם פסטה ושמונה פרוסות לחם עם בייקון וביצה
8:30-9:30: אימון פרטני על מצבי פוסט-אפ
9:30: שלושה חטיפי אנרגיה
10:00-12:00: תרגילי קואורדינציה בחדר הכושר
12:00: עוד שני חטיפי אנרגיה
13:00: ארוחת צהריים שכוללת 400 גרם פסטה, תוספת בשר או דג וירקות
14:00: מנוחת צהריים
14:30: אכילת שני ממתקים
15:00-17:00: עבודה על חיזוק השרירים בחדר הכושר, ואימון קליעות
17:30: עוד חטיף אנרגיה
18:00: מנוחה
20:00: ארוחת ערב שכוללת 300 גרם פסטה, תוספת בשר או דג, ירקות וקינוח
בינתיים בוברוצקי מגיב טוב: בארבעת החודשים האחרונים הוא הוסיף 6 קילו למשקלו, והתייצב על 88 ק"ג. עדיין סופר-דקיק, עדיין סופר-גמלוני, אבל לפחות בדרך הנכונה.
כך נראתה הופעת הבכורה שלו בתיכונים
כל מי שנמצא בסביבתו של בוברוצקי מעיד על נער אינטליגנטי בצורת יוצאת דופן. הוא דובר ארבע שפות: רומנית, הונגרית, איטלקית ואנגלית, וציוניו כה גבוהים, שיש כאלה שסבורים שעליו לוותר על הכדורסל וללכת לפתח קריירה אקדמית בהרווארד או ייל. "עם ציונים כמו שלו, הוא בקלות יכול ללכת לאחת האוניברסיטאות האלה. אבל אני בטוח שהכדורסל נמצא בראש סדר העדיפויות שלו, ככה שהוא יילך לקולג' עם מסורת ספורטיבית מרשימה יותר, כך אני מקווה", אמר מאמנו בתיכון.
עד אז יש מספיק זמן כדי לתקן את המגרעות הפיזיות ולשפר את היתרונות המקצועיים. בין אם בוברוצקי יגיע ל-NBA ובין אם גופו יבגוד בו במהלך הדרך, מדובר במקרה מרתק לא רק עבור חובבי כדורסל. מוקדם לקבוע לאן הקריירה הזאת יכולה להגיע בסופו של דבר, אבל במקרה של בוברוצקי הענק, אפשר לשלוף שוב את הקלישאה הכי חבוטה בספורט: השמיים הם הגבול. באמת.
