לא כולל מאטיפ: לקחים מהעונש של בלם ליברפול על סירובו לחזור לנבחרת קמרון

רק אתמול בערב, פחות מ-24 שעות לפני המשחק מול סוונסי באנפילד, נודע לליברפול שהיא יכולה לשתף בו את ג'ואל מאטיפ במשחק ליברפול מתכוננת לארח מחר את סוונסי באנפילד. הבלם כשיר לחלוטין, וגם לא סוחב השעיה, אבל תלונה של ההתאחדות הקמרונית שזימנה אותו לסגל לקראת אליפות אפריקה ונענתה בסירוב הציבה את המועדון האנגלי ואת הכוכב עצמו בפני מצב אבסורדי באופן קיצוני. לפי התקנות של פיפ"א, לשחקן שלא מתייצב למשחקים בינלאומיים רשמיים של נבחרתו אסור לשחק בתקופה זו במדי קבוצתו. מאטיפ טוען כי פרש מנבחרת קמרון כבר לפני שנה וחצי, לאור חוסר שביעות רצונו מהארגון ומהיחס שקיבל בעבר – ואין לו גם כל כוונה לחזור בו. ואולם, פניה ישירה של ליברפול לפיפ"א לא זכתה לתגובה במשך יותר משבוע. היא הגיעה באיחור רב.

הסיטואציה הביזארית עלתה למאטיפ בשני משחקים. המאמן יורגן קלופ רצה לשתף אותו בקרב הגדול מול מנצ'סטר יונייטד ביום ראשון האחרון, אך נאלץ לוותר מחשש לסנקציות מצד ההתאחדות הבינלאומית. הגרמני המתין בקוצר רוח להבהרות לקראת המשחק החוזר בגביע האנגלי מול פלימות ביום רביעי, אך הן לא הגיעו, והוא השאיר ברגע האחרון את הקמרוני מחוץ לסגל. לוקאס לייבה פתח במקומו, וגם הבקיע את שער הניצחון. היה זה הכיבוש הראשון של הברזילאי מאז 2010, כך שהאדומים אפילו הרוויחו משהו באופן אירוני, אבל זה ממש לא ניחם אותם.

ביום ראשון הצהיר קלופ: "לפי הבנתנו, ג'ואל פרש מכדורגל בינלאומי, ועשינו הכל כדי להבהיר את הנקודה, אך נכון לעכשיו לא קיבלנו תשובה שתוודא כי הוא רשאי לשחק. זה מצב קשה ומתסכל. הוא התאמן עם הקבוצה, והיה אמור להיות בסגל למשחק מול יונייטד, כך שזה לא הוגן עבורו. מצד שני, אנחנו לא יכולים לקחת סיכון, ולכן עלינו להמתין עוד".

הוא הביע תקווה שהסוגיה תיפטר עד המפגש בפלימות, אך התבדה, וכמעט כל מסיבת העיתונאים הוקדשה לנושא. "אנחנו כמועדון עשינו הכל נכון ופעלנו כשורה. ברור שהיינו משחררים את מאטיפ לנבחרת. הכדורגל הבינלאומי הוא הדבר החשוב ביותר בקריירה של שחקן, זה הדבר היפה ביותר – אבל רק בתנאי שהוא מעוניין בכך, ובמקרה זה ג'ואל אינו מעוניין. אנחנו מכבדים את החוק, אבל הוא צריך להיות הגיוני ומתחשב. במקרה הגרוע ביותר, ג'ואל עלול להחמיץ שמונה משחקים", הצהיר הגרמני. בסופו של דבר, יכול הבלם לשחק כבר היום, אך חוסר הוודאות שנמשך עד אתמול פגע בהכנות, ולא בטוח שהוא יהיה בהרכב בשל כך.

למעשה, מאטיפ בן ה-25 לא שיחק במדי קמרון מאז מונדיאל 2014, בו התרסקו האריות הבלתי ניתנים להכנעה ונכנעו לכולם בשלב הבתים. הם הפסידו למקסיקו, קרואטיה וברזיל, ומאטיפ אף מצא את הרשת בתבוסה 4:1 נגד המארחת. היתה זו הופעתו האחרונה בחולצה הירוקה, וב-2015 הוא אף הבהיר להתאחדות באופן חד משמעי על פרישתו. ככל הנראה, הוא לא העביר את ההודעה בכתב, והדבר איפשר לקמרונים להתעלל בו כעת.

מאטיפ ממש לא היחיד. שבעה שחקנים סירבו לייצג את קמרון באליפות אפריקה הנוכחית, וביניהם גם חלוץ שאלקה אריק מקסים שופו-מוטינג. על אף שיש להם זכות מלאה להחליט על דרכם המקצועית, הבחירה התקבלה בזעם על ידי האוהדים במדינה האפריקנית, והיו שתפסו טרמפ על כך. רוז'ה מילה, גדול שחקני קמרון בכל הזמנים, השתמש במילה "בוגדים" כאשר הגדיר את מאטיפ ושופו-מוטינג. המאמן הבלגי הוגו ברוס, שיזם את הזימון על אף שידע מראש את התשובה שיקבל, טען: "השחקנים האלה העדיפו את טובתם האישית על פני האינטרס הלאומי. ההתאחדות שומרת לעצמה את הזכות לפעול נגדם בהתאם לתקנות פיפ"א". ואכן, הקמרונים הגישו תלונה רשמית על מנת "להעניש" את הסרבנים.

הטיעונים לזכותם של מאטיפ וליברפול ברורים כשמש, והם צודקים. מצד שני, אפשר להבין את האוהדים בקמרון. הם רשאים להרגיש כי שחקן שייצג את הנבחרת במונדיאל על מנת לקדם את עצמו מקצועית (כך, לפחות, הם עשויים לחשוב) צריך להיות מחוייב לה בכל רגע נתון, ולא רק כאשר זה נוח לו. אלא שיש בסיפור הזה מספר סוגיות מהותיות וחשובות מאוד שלא בהכרח בולטות ותופסות את העין.

ראשית, האם הגיוני ששחקן יהיה פגיע יותר אחרי שהוא בוחר לייצג נבחרת מסוימת? מאטיפ עצמו מדגים את הנקודה הזו באופן מושלם. הוא הרי יליד בוכום שגדל באקדמיה של שאלקה. אימו גרמניה, ורק אביו קמרוני. כאשר החל את דרכו במדים הכחולים בגלזנקירשן בעונת 2009/10, כנער בן 18, היו לו תקוות מובנות וטבעיות לשחק בנבחרת גרמניה. לכן, כאשר ההתאחדות הקמרונית פנתה אליו לקראת אליפות אפריקה ב-2010 ובדקה אפשרות לזמנו לסגל, היתה זו דילמה לא פשוטה. כך החלה פארסה של ממש.

תחילה השיב מאטיפ בחיוב ונכלל בסגל של המאמן פול לה גואן לטורניר באנגולה. ואולם, שבוע בלבד לפני האליפות, שינה הבלם הצעיר את דעתו והודיע להתאחדות הקמרונית שהוא מעדיף לחכות לזימון של גרמניה. הוא עזב את מחנה האימונים וחזר לקבוצתו, בעוד רשימת הסגלים כבר היתה סגורה, וכך נאלצו האריות להתייצב עם שחקן פחות. האבסורד הוא שמבחינת פיפ"א זה דווקא היה בסדר. מאטיפ שיחק באין מפריע במדי שאלקה בזמן אליפות אפריקה. חודשיים מאוחר יותר, הוא שינה את דעתו שוב ובחר לשחקן בקמרון.

ובכך, לא נענש מאטיפ כאשר פגע באופן מהותי בנבחרת לפני שבע שנים, אך הוא נענש עכשיו כאשר הודיע מראש על סירובו לשחק בנבחרת לאלתר – וזאת רק כי הוא כבר לבש את מדי קמרון. לו היה ממשיך לחכות עד היום לזימון מגרמניה, הוא יכול היה להתעלם מאליפות אפריקה, וקלופ היה מרכיב אותו ללא בעיות בליברפול. איפה לעזאזל השכל הישר?

כיום, אגב, זהו המצב של טיאמואה בקאיוקו, הכוכב העולה של מונאקו. הוא צרפתי עם שורשים בחוף השנהב, וטרם החליט איזו נבחרת לייצג. הפילים רצו לראות אותו באליפות, אך זה לא רלוונטי מבחינתו כרגע – אז הוא המשיך לשחק בקבוצתו ללא הפרעה. לו היה בוחר צד קודם לכן, הוא לא יכול היה להתחמק. זה הזוי.

שנית, המצב הנוכחי פוגע באופן ישיר בשחקנים אפריקנים ומפלה אותם לרעה לעומת אירופאים ודרום אמריקאים. עצם קיומה של אליפות אפריקה בינואר ופברואר בעייתי מאוד. אותה ליברפול, למשל, שקלה ברצינות להחתים מחליף לסאדיו מאנה הסנגלי על מנת לחזק את הסגל בשל היעדרותו למשך חודש. קווינסי פרומס ההולנדי מספרטק מוסקבה היה על הכוונת. אם פרומס היה מגיע ומצטיין, הוא היה עלול לפגוע במעמדו של מאנה באנפילד, וזאת רק בגלל שנסע לייצג את נבחרתו.

העונש של מאטיפ מעמיק את הבעיה עוד יותר. אם שחקן אירופי מחליט לפרוש מהנבחרת ולא משתתף בשל כך באליפות אירופה שנערכת בקיץ, אין לכך כל השפעה מקצועית על קבוצתו. ג'ון טרי פרש מנבחרת אנגליה לפני ארבע שנים. לו היתה ההתאחדות מחליטה להתעלל בו, מזמנת אותו לסגל ליורו 2016 ונענית בסירוב, הדבר לא היה פוגע בשום אופן בקריירה של הבלם בצ'לסי – כי אין לכחולים משחקים רשמיים במקביל לאליפות אירופה. לקבוצתו של מאטיפ יש משחקים בזמן אליפות אפריקה, והוא נדפק בשל החלטת העבר לייצג נבחרת אפריקנית. זה עשוי להשפיע על בחירת הכוכבים הצעירים בעלי האזרחות הכפולה, ונבחרות אפריקניות בדרך לאבד כוכבים פוטנציאליים. ובלי קשר, זה פשוט לא פייר.

שלישית, מדובר במהלומה נוספת לכדורגל הנבחרות. פגיעה מכוונת של התאחדות מקומית בקריירה של שחקן, בסיועה של פיפ"א, היא צעד נוסף בדרך לדעיכת הטורנירים הבינלאומיים. ההמתנה הארוכה של מאטיפ וקלופ מחדדת את אוזלת היד של פיפ"א בפתרון בעיות דחופות. במקום להרוס את המונדיאל, כדאי להתאחדות העולמית להתמקד בשימור הקיים – וגם את זה היא לא מעוניינת לעשות. מאטיפ ישכח במהרה את הימים האומללים האלה וימשיך הלאה, אבל הכתם יישאר.

עקבו אחרי יוכין בפייסבוק