מדורים ובלוגים

שדה מוקשים: איך הפועל ירושלים הרשתה לזניט אחוזים מדהימים מהשדה?

הרוסים החטיאו רק שמונה זריקות ל-2 ולקחו ריבאונד התקפה ביותר מחצי מההחטאות שלהם במשחק כולו, בעוד הקבוצה של פיאניג'אני לא מצליחה להגיב. האוזמן מסכם. וגם: מה המפתח של מכבי תל אביב

19/01/2017
ספק 500

1. שמונה זריקות ל-2 נקודות החטיאה אמש זניט סנט פטרסבורג. שמונה. במשחק שלם, שהוגדר כסוג של משחק עונה. אחרי שנתון כזה מכה בך, אין שום טעם או תועלת לתור אחר כל הסבר אחר לתבוסה שספגה אמש ירושלים ברוסיה. רגע, זה ממשיך: רק שחקן אחד בשורות הקבוצה הרוסית החטיא יותר מזריקה אחת ל-2 נקודות במהלך כל המשחק. כל השאר החטיאו בין פעם אחת לבין אף פעם, בדרך ל 78.4% אחוזים קבוצתיים בלתי הגיוניים בעליל ל-2 נקודות.

אתם יודעים מה? קחו עוד נתון אחד. 19 פעמים החטיאה אתמול הקבוצה המקומית מהשדה, כולל זריקות מחוץ לקשת. 10 פעמים היא הצליחה לקטוף את ריבאונד ההתקפה. אני חוזר: ביותר מחצי מהמקרים, הייתה זו דווקא סנט פטרסבורג שזכתה בכדור החוזר מתחת לסל של ירושלים, שאגב – קטפה שיא שלילי מטורף של 11 כדורים חוזרים בהגנה בלבד.

אז עכשיו אפשר לדבר על טקטיקה, אסטרטגיה או אתיקה, ואף אחד מהדברים הללו איננו רלוונטי. לא ניהול החילופים של פיאנג'יאני; לא החזרה של ג'רלס מארה"ב; לא מזג האוויר ולא נעליים. קבוצה שמצליחה לייצר נתונים מעליבים, כפיי שציינו כרגע, היא קבוצה שאיננה ראויה לתירוץ. כאשר מאמן מתכונן ליריבה ולה כוח אש משמעותי כל כך בקו האחורי, סביר להניח שהעצירה שלהם תהיה כרוכה במעורבות גדולה יותר של השחקנים הגבוהים. למשל, שיעזרו גבוה יותר בחסימות. למשל, שיהיו אקטיביים יותר בעצירת נתיבי התנועה ללא כדור של גארדים כמו ריאן טולסון. כשזה קורה, אפשר לחטוף מדי פעם איזה סל קל. העניין עם ירושלים אמש הוא שלא גבוהים, לא נמוכים, לא שמנים ולא רזים הצליחו לעמוד באיזושהי משימה הגנתית.

עוד בוואלה!

אייפון 13, נינג'ה גריל ודייסון: כבר שמעתם על מסיבת המתנות של חצי חינם?

מערכת וואלה! בשיתוף חצי חינם
ככה לא עושים הגנה. פיאניג'אני(צילום: נועם מושקוביץ)

אפשר ובצדק לדבר עם אחריותו של המאמן האיטלקי לבסיס ההגנתי הרעוע של הקבוצה הזאת ו/או ההכנה הספציפית למשחק המסוים הזה. חובה לתהות מדוע במשחק כזה ויתר בקלות כזו על גארד הגנתי משמעותי – ומי שנדמה שהיה הרכז הראשון שלו עד כה, כאשר השבית את בר טימור. רצוי לתהות אם יצא איזשהו חוזר מנכ"ל שהבהיר למאמני הקבוצות העשירות בכדורסל שלנו שחובה להתייחס לשחקן הישראלי כאל חלקי חילוף ותו לא.

ועדיין – הסיפור כאן הוא בראש ובראשונה השחקנים. הדברים מתחילים בהם. עזבו לרגע את 19 העבירות המסכנות שהקריבו אמש, במשחק שבו השופטים וידאו שכל השחקנים שומרים נגיעה, ושרקו בכל פעם ששחקן כמעט ונגע בשחקן אחר. עזבו גם את הבור המובנה שיש לקבוצה שמעמידה בעמדה מספר 4 את פטרסון האיום וליאור אליהו (שבטח ואיננו אחראי מרכזי לפיאסקו ההגנתי מול זניט).

הפועל ירושלים התגאתה בכך שהצליחה בקיץ להרכיב בעמדות 1-3 שני שחקנים מעוטרים הגנתית כגון ג'רום דייסון וטרנס קינזי. וקשה להצביע על יותר ממהלך הגנתי אחד שבו תרמו אלו לקבוצה שלהם. אם אלו השומרים הכי טובים בקבוצה, אז שמונה החטאות בלבד במשחק הופכות לפתע לנתון הגיוני ביותר.

עוד בנושא:

הפועל ירושלים הובסה ביורוקאפ מול זניט
הלפרין: "לא היינו צריכים להתפרק ככה". פיאניג'אני: "משחק מוזר"

לשמור על הכדור. סילי(צילום: דרור עינב)

2. מכבי תל אביב היא הקבוצה שמאבדת הכי הרבה כדורים ביורוליג. הכוכב האדום בלגרד היא הקבוצה שחוטפת הכי הרבה כדורים ביורוליג, והיא גם זו שגורמת למספר הרב ביותר של איבודים בשורות יריבותיה ביורוליג. כאשר השמידו הסרבים את מכבי לפני כחודש ימים, הם חטפו לה את הכדור 11 פעמים ונהנו מ-13 איבודי כדור משותפים רק לדי.ג'יי סילי ולסוני ווימס. לא צריכים להיות בוגר אוניברסיטת לטביה כדי להסיק מנתונים אלו את הפרמטר המשמעותי ביותר במשחקה של מכבי מול הכוכב האדום. השמירה על הכדור.

העניין היחידי הוא שאיבודי כדור הם לא דבר שמדברים עליו. כאשר התראיין בגאצקיס בסופו של אחד המשחקים והסביר, בעודו מוחה אגלי זיעה טיפוסיים ממצחו, שהוא ביקש משחקניו לאבד פחות כדורים, אפשר לומר שזה לא לעניין. לבקש לאבד פחות משול לבקשה לקלוע יותר. כלומר, אלו הצהרות חסרות משמעות. השאלה היא מה עושים על מנת לשפר את הבעיה הזאת.

איבודי כדור, בין היתר, מושפעים מקצב משחק. קבוצות שמקבלות החלטות בתנועה ובריצת אמוק קדימה, נוטות לאבד מעט יותר. העניין הוא שלמכבי תל אביב אין שום ברירה אחרת. היא חייבת לרוץ. קבוצות שאינן מוכנות לאסרטיביות הגנתית, למשל בטיפול בחסימות עומק, רוחב או במהלכי פיק אנד רול, עלולות לאבד מעט יותר. העניין הוא שלא ראינו את מכבי מייצרת יותר מדי ממצבים אחרים.

בסוף, לפני הכל, הדברים תלויים בבעל הבית. זה שעל המגרש. זה שאת שירותיו מכבי לא ניסתה אפילו לשכור. עת בנתה את הקבוצה, החליטה או החליטו שם שאפשר להסתדר בלי. או לחילופין, אולי חשבו שמקל + אוחיון = רכז יורוליג בכיר במצטבר. ועכשיו, שניה לפני שעונת היורוליג הולכת קאפוט, אי אפשר לבכות יותר על הרכז שהיה צריך, אבל לא הגיע. השאלה המתבקשת המרכזית אותה נדרש בגאצקיס לשאול עצמו היא מי הוא חושב, מתוך הסגל הקיים, יוכל להוביל את הקבוצה במשחק ההתקפה בכלל ולמזער את כמות איבודי הכדור בפרט.

בין הפותרים נכונה, כך לימד אותנו דני סנדרסון, יוגרל מאמן שלא ענה נכון.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully