הדבר היחיד הקבוע הוא השינוי: סוני ווימס, אי של חוסר יציבות

לא עקבי באופן קיצוני, מזייף בליגה ונמצא בנסיגה חדה באתלטיות. מעבר לבעיית אופי, גם מבחינה מקצועית סוני ווימס רחוק מלהיות העוגן עליו מכבי תל אביב חלמה. הבשורה המטרידה: את כל זה הרבה אנשים ידעו מזמן. יהונתן אליהו על החידה המתמשכת

יהונתן אליהו
צילום מסך

בווידאו: משחק מקדים לקראת ריאל מדריד - מכבי תל אביב

עוד בוואלה! NEWS

היה היינו: מסע בעקבות יהדות פורטוגל האבודה

לכתבה המלאה

אחת לכמה ימים, כשהפרשי השעות לא עוצרים בעדם, סוני ווימס ודמאר דרוזן משוחחים ארוכות דרך הסקייפ. בין השניים, שרקמו חברות קרובה בשנתיים בהן שיתפו פעולה בטורונטו, מפרידים אלפי קילומטרים, פיזית אבל בעיקר סימבולית. האחד שרד בראפטורס, והעונה רושם במדיה עונת שיא עם מספרים נפלאים. השני צבר מאז הימים המשותפים חתיכת קילומטראז', ובימים אלה עדיין מנסה למצוא מכנה משותף עם מאמנו הרביעי העונה במכבי תל אביב.

אבל אם יש דבר אחד שמחבר ביניהם זה מוסר העבודה הקפדני. דרוזן עבד קשה מאוד כדי להפוך לאחד הסקוררים הטובים ב-NBA. ווימס, וגם במכבי תל אביב יעידו על כך, תובעני מאוד כלפי עצמו גם בתקופות היותר קשות. את זה אף אחד לא ייקח ממנו, גם לא אלה שדורשים את ראשו בישראל.

"כשהייתי נכנס לאולם לפני משחקים, הוא כבר היה אחרי רבע שעה של זריקות לסל. הוא תמיד היה מגיע לפני כולם", נזכר אלכסנדר טריפונוביץ', מאמנו בז'לגיריס בזמנו, בהרגל שפיתח ווימס לפני משחקי יורוליג. גם העונה ווימס נוהג באופן דומה. על אף הבעיות המנטליות שרבות דובר בהן, למרות האישיות השנויה במחלוקת, ווימס הוא עדיין אותו הארד-וורקר. אבל משהו שם לא מתחבר, ולכן זה גם הזמן לתהות אודות מעלותיו וחסרונותיו המקצועיים. האם ווימס הוא אכן הכוכב שמכבי תל אביב קיוותה שיהיה? האם הקשיים שהוא חווה בישראל הם עניין מנטלי בלבד כפי שעלול להצטייר, או שמסתתרת מאחורי זה חולשה מקצועית?

עוד בנושא:
22:00, ערוץ 5: מכבי תל אביב מתארחת אצל ריאל מדריד
היסטריה בהזמנה: האוזמן מנתח את הפאניקה במכבי תל אביב
מה ניתן להפיק ממילר וצירבס? משחק מקדים לקראת המשחק
שישי ביורוליג: צסק"א מוסקבה תנסה לחזור למסלול הניצחונות

הרבה מעבר לבעיה מנטלית. ווימס (צילום: ברני ארדוב)
מי שעקב אחרי ווימס מקרוב בשנים האחרונות מוכן להישבע שסגנון משחקו השתנה ביחס לעבר. יכולות האחד-על-אחד שלו, למשל, נראות מוגבלות למדי העונה

כשבוחנים את מכבי תל אביב מנקודת מבט מקצועית, קשה להפנות אצבע מאשימה כלפי ווימס. הממוצעים שלו ביורוליג העונה - 12.6 נקודות, 3.4 ריבאונדים ו-3.9 אסיסטים (לצד 2.9 איבודים) - סבירים בהחלט. ובכל זאת, הוא רחוק מלהיות השחקן הדומיננטי שמכבי תל אביב ציפתה, ומובן שהוא כושל בכל פרמטר של ווינריות ואופי. מי שעקב אחרי ווימס מקרוב בשנים האחרונות מוכן להישבע שהאלמנט הפיזי משחק תפקיד מכריע בכך, וכי סגנון משחקו השתנה ביחס לעבר. בשנה שלפני הצטרפותו למכבי תל אביב ווימס מיעט לשחק ב-NBA וספג מספר פציעות קלות, שלדעת רבים הביאו לנסיגה ביכולת האתלטית שלו. יכולות האחד-על-אחד שלו, למשל, נראות מוגבלות למדי העונה. "כשהוא שיחק אצלי הוא היה אתלט-על. הוא היה יותר מהיר וקפץ גבוה יותר מהרוב המכריע של השחקנים באירופה", טוען טריפונוביץ'.

יש לכך השפעה ישירה על ההגנה שלו. בקדנציה הקודמת באירופה, כשזריזות הרגליים עדיין הייתה בשיאה, צסק"א נתנה לו משימות הגנתיות מיוחדות והוא שמר על כוכבי היריבה לעתים קרובות. העונה זה קרה פעמים בודדות ואפילו צלח בחלק מהמקרים – הזכור ביותר הוא המשחק מול אולימפיאקוס בחוץ בו הופקד בחלק מהזמן על ואסיליס ספאנוליס – אבל לא בצורה עקבית. או שאולי אלה המאמנים הלא מספיק סמכותיים שלא מוציאים ממנו מספיק בצד ההגנתי?

איבד מהאתלטיות. ווימס (צילום: GettyImages)

הנסיגה בכושרו הפיזי מתבטאת, כביכול, גם במספר יחסית נמוך של חדירות לסל. ווימס אמנם מדייק ב-62 אחוז מטווח שתי הנקודות, האחוז הכי גבוה בכל שנות הקריירה שלו, אבל הוא עושה זאת תוך התפשרות על חדירות עד הטבעת וריבוי זריקות מחצי מרחק. למעשה, ווימס מוביל את היורוליג כולה בסלים מחצי מרחק העונה, אבל מדורג נמוך מאוד במספר הביקורים בקו העונשין, עם 31 זריקות בלבד מהטווח הזה ב-15 משחקים, נתון מאכזב מאוד.

לשם השוואה, אפילו שחקן עם כלים פיזיים ואתלטיים מוגבלים בהרבה כמו די ג'יי סילי הלך לקו העונשין יותר פעמים העונה (35). לו רק היה לומד משהו באספקט הזה מחברו הטוב דמאר דרוזן, אחד ממושכי העבירות הטובים ב-NBA, מצבו היה טוב בהרבה. מצד שני, ההימנעות מלכלוך הידיים הצבע הייתה נחלתו של ווימס גם בשנים קודמות. גם בצסק"א הוא משך עבירות בקצב שלא משביע רצון, וגם שם מספר זריקות העונשין היה מועט. כל זה מתחבר לחולשה בולטת נוספת אצל ווימס: חוסר העקביות הקיצוני ביכולת.

גם העונה התנודות קיצוניות מדי. לצד משחקים מצוינים כמו מול דרושאפקה בשבוע שעבר, הוא מספק משחקי נפל כמו מול צסק"א, אותו סיים ללא נקודות ועם מדד יעילות 5-. זה כמובן לא המקרה היחיד בו ווימס שבק חיים.

אפילו הוא הולך יותר לקו. סילי (צילום: דרור עינב)
גודס: "בימים שלא הולך בהתקפה צריך לדעת להשפיע לטובה על הקבוצה באספקטים אחרים. ווימס לא עושה את זה"

כך או כך, בניגוד להשערה שהועלתה, אין קשר מובהק בין הזריקה הראשונה שלו ליכולת שהוא מציג במשחק נתון. בשני המקרים – גם כשהמשחק נפתח בקליעה וגם כשהוא מתחיל עם החטאה – הוא מסיים עם ממוצע נקודות כמעט זהה (12.7 במשחקים שנפתחים עם קליעה לעומת 12.3 במשחקים שהחלו עם החטאה). אבל כשהוא רע, הוא רע לתפארת. זהו תסמין מדאיג מאוד עבור שחקן שאמור להיות המוביל בקבוצה. "זה ההבדל בין שחקן טוב לשחקן גדול באמת. בימים שלא הולך בהתקפה אתה צריך לדעת להשפיע ולתרום משהו חיובי לקבוצה שלך באספקטים אחרים. ווימס לא עושה את זה, אלא ההפך, הוא רק מזיק לקבוצה בימים החלשים שלו", מנתח גיא גודס.

גודס נתקל בווימס שבע פעמים כיריב, בשנים בהן שימש כעוזר מאמן מכבי תל אביב. הוא זוכר איך ווימס הראה חוסר יציבות דומה בעבר, אבל הצליח "לחמוק" מכך בשל העובדה שהיו סביבו כוכבים אחרים. "היו ימים שהוא עשה 5-6 נקודות וזה לא היה ביג דיל, כי ככה זה כשמשחקים לצידך שחקנים מילוש תאודוסיץ' או אחרים שמושכים הרבה תשומת לב. כששחקן ברמתו מגיע למכבי תל אביב הוא לא יכול להיות לא פקטור, כי כולם שואלים למה הביאו אותו. כשכל הזרקור מופנה כלפיך, צריך לדעת לצלוח גם את ימים פחות טובים".

הסתיר את החולשות. תאודוסיץ' (צילום: GettyImages)

אם כן, נורות האזהרה הבהבו למרחקים, ומכבי תל אביב התעלמה. גם ההבדלים בין היכולת של ווימס ביורוליג לעומת ליגת העל רחוקים מלהיות נטייה חדשה אצל ווימס. המספרים שלו בליגת העל העונה - 8.1 נקודות עם 40 אחוז לשתי נקודות ו-23 אחוז לשלוש - כמעט מעליבים. רק כדי להמחיש את הנקודה, אם מחפשים זר עם נתוני קליעה דומים שעבר במכבי תל אביב בשנים האחרונות נעצרים על אלייז'ה מילסאפ (8 נקודות, 53 אחוז לשתיים, 27 אחוז לשלוש). עד כדי כך המצב חמור.

זה כאמור לא חדש. בכל ארבע העונות הקודמות שלו באירופה ווימס רשם ממוצעי נקודות וריבאונדים גבוהים יותר ביורוליג ביחס לליגה המקומית. בצסק"א, למשל, זוכרים היטב כיצד נהג להתייחס למשחקים מול יריבות חלשות יחסית ב-VTB. "היו משחקים שהוא הרשה לעצמו להוריד רגל מהגז. הוא הודה בפה מלא שמשחקי עונה רגילה, במיוחד מול קבוצות קטנות, הרבה פחות מעניינים אותו", מספר גורם בצסק"א מוסקבה שמבקש להישאר בעילום שם. "הוא היה משקיען, טיפוס שמוכן לעבוד קשה ולתת מעצמו, עד שזה הגיע למשחקים כאלה. אפשר להניח שלמועדון עם מנטליות כמו של מכבי תל אביב זה הרבה פחות מתאים".

מובן שווימס נפגע גם כן מחילופי המאמנים התכופים ומהשיטה הלא מגובשת של הצהובים. אצל אדלשטיין הוא נגע פחות בכדור ובעיקר סיים מהלכים; אצל רמי הדר הוא שימש כמעט על תקן מנהל משחק; ואילו אצל בגאצקיס הוא כבר מקבל הרבה יותר כדורים עם הגב לסל, ומוציא מהלכים לפועל בדרך שונה.

הזהות המטושטשת של מכבי תל אביב, גם בשלב כה מתקדם של העונה, בוודאי לא עושה עימו חסד. ניכר שבכל פעם שהצהובים מצליחים לכפות משחק מהיר, הוא פורח. אבל שם המשחק הוא עקביות, וזה דבר שחסר לווימס מגיל צעיר. גם בפן המנטלי, אבל לא פחות מכך, גם בפן המקצועי.

לא לזה פיללו. ווימס (צילום: ברני ארדוב)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully