בווידיאו: משחק ההישרדות של ברייטון ב-1997
"יש הרבה מאוד על הכף בשבוע הזה". סטיב גריט, מנג'ר ברייטון באותם ימים, לא היה צריך הרבה יותר מהקלישאה הזו כדי לתאר את הימים הקריטיים שעברו על ברייטון בסוף אפריל/תחילת מאי של 1997, אוטוטו 20 שנה.
זו הייתה עונה לא פשוטה בכלל לקבוצה מהחוף הדרומי של אנגליה. החלטות ניהוליות איומות לא רק דרדרו את הקבוצה עד לתחתית דיוויז'ן 3, הליגה הרביעית בטיבה, אלא גם כמעט הובילו את המועדון לסגירה בגלל חובות שהצטברו לארבעה מיליון ליש"ט. בסופו של דבר, הגיעה החלטה קשה מצד ההנהלה והאצטדיון, גולדסטון גראונד, ששימש את ברייטון במשך 95 שנה, נמכר כדי להציל את המועדון. כמחאה על המצב, האוהדים פרצו לכר הדשא במשחק הביתי מול לינקולן סיטי, הפסיקו את המפגש לרבע שעה וגרמו להתאחדות להוריד לקבוצה שתי נקודות, שכמעט התבררו כקריטיות.
לצמד מחזורי הסיום הגיעה ברייטון כשהיא על סף כניסה לצד השלילי של ההיסטוריה בתור הקבוצה הראשונה באנגליה ששיחקה בליגה הראשונה וירדה עד לליגה החמישית. משחק הבית האחרון באצטדיון המיתולוגי הסתיים ב-0:1 קשה על דונקסטר ושלח את הקבוצה לדו קרב ראש בראש מול הרפורד. תיקו ומעלה וברייטון נשארת, הפסד והרפורד ניצלת בעוד השחפים יורדים. המארחת עלתה ליתרון בדקה ה-21 ושלטה ללא עוררין, אבל בדקה ה-62 קרייג מסקל בעט מהאוויר לקורה ורובי ריינלט הסתער על הריבאונד והשיג את ה-1:1 היקר, שנשמר עד לסיום.
3,500 הצופים שליוו את ברייטון לאותו אחר צהריים הרה גורל חגגו את ההינצלות ולא ידעו כי הם עדים לתחילתו של מסע, איטי ומופלא, שעומד כנראה להסתיים עם חזרה לליגה הבכירה בממלכה אחרי 34 שנות היעדרות.
ימי הזוהר הקודמים של ברייטון היו מזמן. באמצע שנות ה-70' התפתחה יריבות בינה לבין קריסטל פאלאס (אז מה אם היא מלונדון הרחוקה?) ולפני אחד המפגשים, אוהדי פאלאס החלו לצעוק "Eagles, Eagles", כשם הכינוי של המועדון שלהם. באותם ימים ברייטון כונתה בכלל "הדולפינים", אבל כתגובה להקנטות מצד היריבה השנואה, האוהדים שלהם הגיבו ב"Seagulls, Seagulls" וכך נולד לו הכינוי "השחפים".
השחפים הללו רשמו ב-1982 את הישג השיא של המועדון עם המקום ה-13 בליגה הבכירה. העונה הבאה כבר הסתיימה בירידה, ממנה ברייטון לא שבה עד היום, אבל גם כמעט עם גביע. ברייטון עברה את ניוקאסל ומנצ'סטר סיטי, הדהימה בחוץ את ליברפול, השאירה מאחור גם את נוריץ' ושפילד וונסדיי והגיעה לגמר מול מנצ'סטר יונייטד. היא הובילה, נקלעה לפיגור והשוותה ל-2:2 בדקה ה-87. בשניות הסיום של ההארכה, גורדון סמית' הגיע למצב קורץ וגרם לשדר הרדיו פיטר ג'ונס לזעוק למיקרופון: "...וסמית' חייב לכבוש", מה שהפך למטבע לשון בספורט האנגלי. סמית', מה לעשות, לא כבש והמשחק החוזר נגמר ב-0:4 מוחץ לשדים האדומים, תבוסה שסימלה את תחילת הדשדוש.
השנים הרעות הובילו כאמור כמעט עד לליגה החמישית ולהכחדת הקבוצה, שאחרי מכירת האצטדיון נאלצה לנדוד 100 ק"מ למשחקי "הבית" שלה, אי שם באצטדיון של ג'ילינגהאם. האוהדים זעמו על כך שההחלטה על המגרש החלופי לא התקבלה בהתייעצות עמם והאשימו את היו"ר באותם ימים, ביל ארצ'ר, בכך שהוא מנסה להרוויח כסף ממכירת הקרקע עליה ניצב האצטדיון שלהם. עד היום חלקם מאמינים ומקווים שיום אחד האמת על אותה עסקה תצא לאור.
מהבירא עמיקתא הזה, ברייטון החלה לטפס בחזרה, אט אט. בעונה שאחרי הכמעט ירידה, ברייטון שוב סיימה לפני אחרונה בליגה הרביעית, אבל הפעם בפער ניכר מהיורדת. בקיץ 2000 הכול השתנה. אחרי תקופת השאלה לא רעה של חצי עונה, ברייטון השלימה את רכישתו תמורת 100 אלף ליש"ט של בובי זמורה מבריסטול סיטי. בשתי העונות הבאות, החלוץ הנהדר כבש 63 שערי ליגה והקפיץ את הקבוצה שתי ליגות בזו אחר זו. משם העסק כבר התייצב ולמרות שברייטון שוב ירדה בשלב מסוים, סכנת ההתפרקות נעלמה.
לפני קצת יותר מחמש שנים, הקבוצה חנכה סופסוף אצטדיון ביתי חדש, אחרי למעלה מעשור של נדודים. אוסקר גרסיה, טרי מהזכייה באליפות עם מכבי תל אביב, הגיע וניסה להצעיד אותה לפרמיירליג אבל פספס במעט ובעונה שעברה הגיע הפספוס הגדול מכולם, כאשר שתי תוצאות תיקו בשני המחזורים האחרונים, כולל בקרב הישיר מול מידלסברו על העלייה, שלחו את הקבוצה לפלייאוף, שם היא הפסידה.
השנה, תחת המנג'ר כריס יוטון, ברייטון כבר נראית בדרך הנכונה להעפלה, סוף כל סוף. "כריס הוא המנג'ר הכי אנדרייטד באנגליה. אי אפשר להתעלם יותר מההצלחה המסחררת שלו בברייטון", פרגן לוק אדוארדס בטורו ב"טלגרף" השבוע, "הוא נחמד, נעים הליכות, חמים והגון וכל זה לא מנע ממנו להפוך גם לכדורגלן טוב וגם למנג'ר מצוין. בפרמיירליג מתעלמים ממנו משום מה והוא אף פעם לא מועמד לקבל קבוצה שמחפשת מאמן וזו טעות. כרגע הוא אפילו מקדים את ניוקאסל העשירה, שפיטרה אותו כשהוא היה איתה במקום ה-12 בפרמיירליג. למגפאייז יש המון כסף ואת רפא בניטס ולמרות זאת, ברייטון נותנת מלחמה. אם השחפים יחזרו לליגה הראשונה אחרי למעלה מ-30 שנה, יוטון כבר יהפוך לכוכב עולה, לא משנה כמה הוא ינסה להישאר עם הרגליים על הקרקע".
הכדורגל החכם של יוטון אפילו זוכה להשוואות גדולות, לאנטוניו קונטה וצ'לסי, שדורסת את הפרמיירליג כרגע. "יש לשני המאמנים האלה הרבה מן המשותף", נכתב בתקשורת המקומית, "שניהם יצרו קבוצות שיודעות להגן מצוין, עם אובססיה לשליטה בכדור. המערכים לא דומים, כי ברייטון משחקת ב-4:4:2 האנגלי הקלאסי, אבל התוצאות דומות. הכחולים מלונדון והכחולים מברייטון מובילים את הטבלה בליגות שלהם".
ברייטון פתחה את העונה בצ'מפיונשיפ בצליעה קלה, אבל אז נכנסה לפורמה מצוינת. היא לא הפסידה מאז המחזור השישי וצברה 46 נקודות מ-54 האפשריות האחרונות. זה הספיק כדי להעפיל למקום הראשון בטבלה על חשבון ניוקאסל וחשוב מכך, לפתוח פער של שמונה נקודות מהשלישית רדינג. ב-12 החודשים האחרונים, ברייטון רשמה רק הפסד ביתי אחד באצטדיון החם שלה (בתחילת העונה הזו, מול ברנטפורד) והמפגש אותו תארח בסוף השבוע בגביע נגד MK דונס מתחתית ליג 1 נראה בהחלט נוח עבורה. בשנים האחרונות, ארסנל הגיעה פעמיים למשחקי גביע אצל ברייטון וניצחה 2:3 קשה בשני המקרים והשחפים מקווים שגם השנה הם יזכו לפגוש קבוצה גדולה, אולי כהכנה למה שמצפה להם בפרמיירליג בשנה הבאה.
סכנויות ההימורים מציבות את ברייטון כרגע במקום השני בסיכויי העלייה, קצת אחרי ניוקאסל. גם הקשר האירי גארי דיקר, ששיחק בקבוצה בין 2009 ל-2013 והיה חלק מהטיפוס מהליגה השלישית לצמרת הצ'מפיונשיפ, מאמין בחברים לשעבר: "ברייטון זה המקום הכי מהנה ששיחקתי בו ואני חושב שהשנה הקבוצה סופסוף תעשה את זה. היא קצת יותר עמוקה ועם ספסל יותר חזק לעומת העונה שעברה וזה יעזור".
נראה שברייטון הולכת "אול אין" על מאבק העלייה השנה ועל פי העיתונים בממלכה, היא הפייבוריטית לקלוט את פרנק למפארד בן ה-38, שחוזר אחרי עונה אישית מוצלחת במדי ניו יורק סיטי FC מה-MLS. הקבוצה השנייה שנאבקת על שירותיו היא לא אחרת מאשר קריסטל פאלאס השנואה, כך שניצחון בקרב הזה יהיה משמעותי מאוד עבור השחפים.
לא סתם קרב העלייה כל כך חשוב לברייטון השנה. אם היא לא תעפיל, היא עלולה להיקלע לצרות כלכליות שיחזירו אותה לאחור, לימים שהמועדון והאוהדים מנסים לשכוח. לאחרונה הקבוצה הודיעה על הפסדים בסך 25.9 מיליון ליש"ט בעונה החולפת. על פי חוקי ה"פייר פליי הפיננסים", לקבוצות צ'מפיונשיפ מותר להפסיד עד 39 מיליון ליש"ט בטווח של שלוש שנים. אם ברייטון תעלה, היא תקבל את הסכום העצום המצטרף לכך, כ-105 מיליון ליש"ט שיפתרו את הבעיה. אם היא לא תעלה, ובכן... "זה מצב של Make-or-Brake. אם מישהו היה אומר באמצע שנות ה-90', כשברייטון נאלצה למכור את האצטדיון בשבעה מיליון ליש"ט כדי להציל את עצמה, שיבוא יום והיא תפסיד כמעט 26 מיליון ליש"ט בעונה, היו מאשפזים אותו במוסד סגור", נכתב בעיתונות בברייטון.
לשמחת הקבוצה, יש לה שני כלים מרכזיים שמקרבים אותה להשגת המטרה: אופי מצוין וכמה יהלומים בסגל. המשחק האחרון מול פולהאם היה דוגמה מצוינת לאופי. הקוטג'רס עלו ליתרון ביתי בדקה ה-55, אבל 20 דקות לסיום תומר חמד על מהספסל ומיד סחט פנדל וכבש אותו. בקושי דקה חלפה ולואיס דאנק הבקיע את שער הניצחון. המהפך הזה הגיע שבועיים בלבד אחרי שברייטון עשתה אותו דבר אצל בירמינגהאם, עם שערים בדקות 82 ו-95. גם במפגש הראשון העונה נגד פולהאם, בבית, היא ביצעה קאמבק דרמטי בדרך לשלוש נקודות. "אנחנו עושים תוצאות טובות גם כשאנחנו לא משחקים טוב וזה משהו שנותן לנו כרגע יתרון על היריבות במאבק העלייה", חגג המנג'ר המאושר יוטון.
אלא שעם כל הכבוד לחמד, ויש הרבה כבוד לחלוץ הישראלי שנהנה מעונה שנייה מוצלחת ברציפות בצ'מפיונשיפ (בירם כיאל אומנם מתמודד עם פציעה ממושכת, אבל קיבל לאחרונה הארכת חוזה וגם הוא מאוד מוערך בברייטון), לקבוצה יש שני כוכבים מרכזיים. אנטוני נוקארט הצרפתי בן ה-25 זוכה להתעניינות מלא מעט קבוצות פרמיירליג, אבל נשאר קשור לברייטון, למרות שהגיע אליה רק לפני כשנה וחצי. בנובמבר האחרון, כמה שנים אחרי שאחיו מת בפתאומיות, גם אביו של נוקארט הלך לעולמו בגיל צעיר. הקבוצה כולה טסה להלוויה בצרפת ובמשחק הבית הבא, האוהדים ארגנו מחווה מדהימה, מה שעזר לנוקארט להרים את עצמו ולהיות העוגן של ברייטון. לצדו מבריק השנה גלן מארי, שבכלל נמצא בהשאלה מבורנמות' וכבר מצא את הרשת העונה בליגה 15 פעמים, מה שמציב אותו במקום השני בטבלת הכובשים.
"ברייטון ידעה לא מעט אכזבות ופספוסי עלייה בשנים האחרונות, אבל עכשיו היא נמצאת בעמדה הטובה ביותר להעפלה אליה הגיעה עד כה", כתב ניל לברט מ"HITC", אלא שבגלל ניסיון העבר, השחפים יודעים היטב לא לקחת שום דבר כמובן מאליו".