12) יוסטון טקסאנס (14)
איך הטקסאנס הגיעו לפלייאוף? שלוש תשובות: מאזן ביתי באמת מצוין (1:7), מאזן טוב מאוד בתוך ה-AFC דרום (1:5) ובעיקר, העובדה שהם משחקים ב-AFC דרום. קשה להאמין שיוסטון הייתה עולה מבית אחר בליגה, אבל גם סיטואציות צריך לדעת לנצל והטקסאנס, עם טומי סבאג' או ברוק אוסווילר (כנראה אוסווילר), איתנו ואפילו מארחים משחק ואפילו מארחים אותו מול אוקלנד נטולת הקוורטרבק, כך שהם יכולים לעלות שלב. זה לא עושה אותם פחות חלשים ממה שהם.
11) אוקלנד ריידרס (3)
במקום להיות בטופ 3 ברשימה הזו, הריידרס צללו עמוק למטה ואם יצליחו לעבור שלב, זו תהיה סוג של הפתעה. הפציעה הטראגית של דרק קאר הרסה את כל התכניות ואפילו מאט מקגלוין לא הצליח להישאר כשיר, כך שהאחריות עוברת לרוקי קונור קוק. לאוקלנד עדיין יש כלים נהדרים משני עברי הכדור ובראשם קאליל מאק הפנטסטי, אבל בלי קוורטרבק ועם משחק ריצה בינוני, יהיה להם קשה. חבל.
10) דטרויט ליונס (12)
לאורך העונה, הליונס עשו בדיוק את המוטל עליהם, ניצחו את מי שאפשר היה לנצח והפסידו כמעט לכל הקבוצות הטובות שפגשו. עם קצת מזל, זה הספיק למקום בפלייאוף ולמרות שלא נראה שהם יכולים לעבור שלב, בעונה שאחרי פרישתו של השחקן הטוב ביותר שלהם, קלווין ג'ונסון, גם זה הישג די מרשים.
9) מיאמי דולפינס (24)
לא בטוח שאם ריאן טניהיל היה כשיר, הדולפינס היו עולים בדירוג הזה, כי ההבדל ביכולת בינו לבין מאט מור איננו קיצוני מדי. היונקים עשו עונה יפה מאוד, בטח ביחס לציפיות מהם. בעזרת כמה כלים התקפיים נפיצים כמו ג'יי אג'אי וג'ארביס לנדרי, הם עדיין יכולים לייצר לא מעט נקודות, אבל נראה שהכניסה לפלייאוף היא לפחות כרגע גם קצה גבול היכולת של אדם גייס ושחקניו.
8) סיאטל סיהוקס (5)
סיאטל היא הסיוט של כל יריבה. היא יודעת מצוין להתעורר בפלייאוף ובשנים האחרונות תמיד מעלה הילוך ברגע הנכון. היא גם מחזיקה במאזן 1:7 בבית העונה. אז למה היא בכל זאת כל כך נמוך בדירוג הזה? כי פשוט לא הייתה לה עונה מבריקה, בסטנדרטים הגבוהים שהציב פיט קארול. הסיהוקס הפסידו לא פחות משלוש פעמים בששת המחזורים האחרונים, נתקעו יותר מדי פעמים בהתקפה ולא עשו אף רצף של יותר משלושה ניצחונות לאורך העונה. כדי לזכות בסופרבול, הם יצטרכו לנצח ארבע פעמים כעת, כולל שני משחקי חוץ. עם מאזן חוץ העונה של שלושה ניצחונות, ארבעה הפסדים ותיקו, לא בטוח שזה ריאלי, לא משנה כמה ראסל ווילסון יכול לייצר מכלום.
7) פיטסבורג סטילרס (15)
ארבעה הפסדים רצופים הורידו את הפלדות למאזן 5:4 באמצע העונה והפלייאוף נראה רחוק, אבל ההתקפה המבטיחה עם בן רות'לסברגר, אנטוניו בראון וליביון בל, התעוררה בדיוק בזמן והקבוצה מפנסילבניה סיימה את העונה עם שבעה ניצחונות רצופים ואפילו השיגה לטריו הגדול שלה שבוע חופש במחזור הסיום, כך שהיא גם מגיעה רעננה לפלייאוף. הסליפר של 2016/17?
6) גרין ביי פאקרס (16)
ואם כבר קבוצות שהתעוררו בזמן. האורזים היו במאזן 6:4 ואחרי כמה הפסדים משפילים במיוחד, אבל מאז רצו עם שישה ניצחונות רצופים, כשארון רוג'רס מחמם את הידית בדיוק ברגע הנכון של העונה, שוב. לגרין ביי עדיין יש אי אילו בעיות, בעיקר בהגנה, אבל ההתקפה מסוגלת לייצר ערימות של נקודות בכל משחק. בתור התחלה, הם צריכים להתמודד בבית עם הג'איינטס. אם יעברו, הביקור בדאלאס יהיה אדיר במיוחד.
5) קנזס סיטי צ'יפס (6)
אנדי ריד נהנה מחוסר תשומת הלב לעבר הקבוצה שלו, אבל כדאי לקחת את הצ'יפס בחשבון. אלכס סמית' ממשיך לא לטעות כמעט אף פעם ולכך הצטרפה הפריצה המסחררת של טייריק היל, שכמעט בכל משחק מייצר מהלך ענק אחד ומשנה את המומנטום. הצ'יפס זכו בזכות בשבוע החופש ולא רק שניצחו 12 פעמים העונה, אלא גם עשו זאת בסטייל ויצאו מאוקלנד, אינדיאנפוליס, קרוליינה, דנבר, אטלנטה וסן דייגו עם ניצחונות, כך שלא כדאי לזלזל בהם בשום מגרש, גם לא בפוקסבורו, אם אכן יגיעו לשם בגמר החטיבה.
4) ניו יורק ג'איינטס (9)
המאזן לא בשמיים, רק 5:11, אבל הג'איינטס האלה מזכירים לא מעט את הקבוצה שלקחה אליפויות ב-2008 וב-2012, אחרי שצצה בפלייאוף משום מקום. ההגנה, שבניו יורק כל כך השקיעו בטיפוחה, מפחידה וגם אם איליי מאנינג תמיד יישאר איליי מאנינג, הוא מאוד מנוסה בפלייאוף והוא מחזיק בנשק קטלני בדמות אודל בקהאם ג'וניור. אם הענקים יצליחו להתמודד עם למבו פילד בליל ראשון, השמיים הם הגבול.
3) אטלנטה פאלקונס (4)
קצת מתחת לרדאר, אבל התקפת הפאלקונס העמידה העונה מספרים היסטוריים, שהובילו אותה לשבוע החופש המוצדק לחלוטין. אטלנטה הובילה את הליגה עם 33.8 נקודות למשחק, הרבה יותר מהמקום השני (29.3 של הסיינטס) ומאט ריאן הוכיח שהוא התבגר ויכול לחסל יריבות. החבורה של דן קווין תזכה לארח לפחות משחק פלייאוף אחד, כנראה שקרב גדול מול סיאטל, לה הפסידה העונה בקושי בחוץ אחרי שערוריית שיפוט. חוליו ג'ונס לא שכח ולא סלח וישמח להזדמנות לנקמה. הפאלקונס יכולים ללכת כל הדרך.
2) דאלאס קאובויס (2)
באופן מעורר התפעלות, הקאובויס לא רק השכיחו את הדיון סביב הקוורטרבק שלהם והלכו עם דאק פרסקוט כל הדרך, אלא גם שלטו לחלוטין ב-NFC והבטיחו את יתרון הביתיות שבועיים לפני שהעונה הסתיימה, מה שאפשר להם להגיע לפלייאוף טריים במיוחד. עם טוני רומו על הספסל כבק-אפ, פרסקוט ואזיקייל אליוט הכביר ימשיכו להנהיג התקפה שכמעט בלתי אפשרי לעצור והקהל בג'רילנד יהיה בטירוף, בעוד הסופרבול הראשון מזה 20 שנה נמצא ממש מול העיניים. לדאלאס יש בקיעים, בעיקר בהגנה, אבל היא עדיין הפייבוריטית ב-NFC. כל זה כמובן בהנחה שהרוקיז שלה לא יקבלו רגליים קלות בפלייאוף.
1) ניו אינגלנד פטריוטס (1)
ובמקום הראשון. הפטריוטס סיימו חמש פעמים בעבר תחת בריידי-בליצ'יק במקום הראשון ב-AFC. בארבעה מקרים זה הספיק להגיע לסופרבול. נכון, הם הפסידו העונה פעמיים בפוקסבורו (אחת עם ג'קובי בריסט, אחת לסיאטל), אבל עדיין קשה לראות מי תגיע ותנצח שם את הקבוצה הכי מנוסה בליגה. התוספת של מייקל פלויד נראית טובה, לגארט בלאונט בעונה נהדרת (וכל משחק הריצה עובד, בניגוד לעונה שעברה) וניו אינגלנד מועמדת לניצחון נגד כל קבוצה שנכנסה לפלייאוף. זה יספיק? ממש לא בטוח, אבל זו נקודת מוצא טובה לפטריוטס.