מדבר על הכול: מאמן פרייבורג כריסטיאן שטרייך מסכן את עצמו למען האמת שלו

מדבר על השפעת הפייסבוק, על פוליטיקה ומכניס את היד לתוך האש בנושא הפליטים בגרמניה. שטרייך, לשעבר מורה להיסטוריה, הפך לדמות קאלט ומסביר: "אני מרגיש חובה לדבר על הכול, זה חשוב"

רועי פרייס
שטרייך בפוזיציית האיש החושב (צילום: GettyImages)

ב-16 באוקטובר 2016 נמצאה גופתה של מריה לאדנבורגר על גדות נהר דרייזאם בסמוך לאצטדיון שוורצוואלד (היער השחור) של פרייבורג. בגופתה של לאדנבורגר בת ה-19 - סטודנטית לרפואה ומתנדבת במרכז סיוע למהגרים - נמצאו סימנים לפיה היא נאנסה והוטבעה. הולכים חודשיים וחצי קדימה, ל-3 בדצמבר. משטרת פרייבורג מודיעה שמבקש מקלט מאפגניסטן בן 17 בשם חוסיין חבאן נעצר לאחר שראיות DNA שלו נמצאו בזירת הפשע.

לינק למסיבות העיתונאים של שטרייך (בגרמנית)

הפשע הקשה הזה עורר כצפוי סערה בגרמניה. המצב במדינה בשאלת המהגרים והמדיניות של הקאנצרלית אנגלה מרקל נמצאים במחלוקת רבה ולכן הפשע הזה גרר תגובות להפעלת אלימות, גירוש מהגרים ועוד דברים אחרים, הן מצד פוליטיקאים מן הימין והן מצד אזרחים. זה מקרה רגיש ונפיץ מאוד, בו אפשר ודי קל אפילו להבין כל אחד מן הצדדים בדיון הציבורי. מי שהרשה לעצמו לצאת בקול ברור - ויש לומר שגם אמיץ מאוד - נגד תופעות של שנאת זרים וגזענות היה דווקא מאמן פרייבורג כריסטיאן שטרייך. העיתונאים שהגיעו לחדר התקשורת של הקבוצה לקראת המשחק מול דרמשטאדט, זכו לשמוע נאום של למעלה חמש דקות דווקא על המצב הפוליטי בגרמניה לאחר האונס והרצח המזעזעים של לאדנבורגר.

טוב לדעת (מקודם)

האם בי-קיור לייזר באמת עוזר לכאבים? זו האמת

לכתבה המלאה
אתר ההנצחה ללאדנבורגר (צילום: GettyImages)
"אני מפחד וחושש מאוד. ההתפתחויות האלה, כל השנאה הזו שיצאה פתאום מאנשים, זה מפחיד אותי. אנחנו מכירים את הדברים האלה מההיסטוריה של המדינה שלנו"

"חשוב מאוד לראות איך הקהילה הולכת להגיב במדינה שלנו ומה מקובל או לא מקובל לעשות כאן בתגובה לפשע הזה", פתח שטרייך ואמר, "חשוב לראות אם החלק הגדול בעם יתנגד להסתה שמגיעה מכיוונים מסוימים או שלא. אם לא, אז ברור שיש לנו אחריות על המעשה הבא שיבוא מהצד השני, זה ברור ואין שום תירוץ. לא חשבתי שכל זה יכול לקרות פה בפרק זמן קצר כל כך. אני מפחד וחושש מאוד. ההתפתחויות האלה, כל השנאה הזו שיצאה פתאום מאנשים, זה מפחיד אותי. אנחנו מכירים את הדברים האלה מההיסטוריה של המדינה שלנו, הדבר הבלתי מתקבל על הדעת שקרה כאן. אז הפכו את היהודים לשעירים לעזאזל. עכשיו, הילד הזה שעשה דבר נורא הוא מאפגניסטן. אז כולם אומרים 'אוו הנה זה האפגנים' או 'אלה הזרים האלה'. זה המכניזם של האנשים כאן".

לאדנבורגר הייתה בתו של פוליטיקאי באיחוד האירופי. אביה היה מאלה שהביעו דעות חיוביות לגבי קבלה של כמות מהגרי מלחמה מסוימת. בעקבות כך, גורמים במפלגת הימין AFD הגרמנית כינו אותו כ"דמות פתולוגית". שטרייך התייחס גם לזה ואמר: "העובדה שמישהו שייך למפלגה דמוקרטית במדינה הזו ומתגרה כך במישהו שחווה את הדבר הכי גרוע שיכול להיות, אתם צריכים להבין לבד מה קורה. כשאני רואה את כל זה, אני מפחד, בעיקר בגלל הילדים שלי".

בין אם מסכימים איתו ובין אם לאו, קשה לא להעריך את אומץ לבו של שטרייך. בימים בהם המילים "מסיבת עיתונאים" הפכו למילים נרדפות ל"שעמום", "ירי קלישאות", "יציאת ידי חובה", ובאופן כללי נראה שכל הצדדים היו שמחים לוותר עליהן, יש מישהו שכל מסיבת עיתונאים שלו היא הצגה. הדברים של שטרייך לפני המשחק מול דרמשטאדט זכו להרבה מחמאות ברשת, אבל גם להמון ביקורת חריפה של אנשים שאמרו שמאמן כדורגל צריך להתעסק בכדורגל ושלא יבלבל את המוח. כששטרייך נשאל למה 100% מעמיתיו בכל העולם לא יביעו לעולם עמדות נחרצות בנושא כזה, הוא אמר: "כל אחד עושה בחירה אינדיבידואלית. אני הייתי עונה על השאלה הזו באותה הצורה גם אם הייתי נשאל בסופר או בבית קפה. למה שלא אענה על שאלה רק כי היא מגיעה מעיתונאי?". כשנשאל האם הדעות שלו השתנו במהלך השנים, הגיב שטרייך בציניות ואמר: "אתה תמיד משתנה כי יש לך מטבוליזם, אתה לא מת".

אדם אמוציונלי מאוד, גם הקהל מבסוט לראות אותו יושב ביציע אחרי שהורחק (צילום: GettyImages)

שטרייך בן ה-51 מאמן את פרייבורג מאז 2011 ונמצא במועדון כמאמן (תחילה בנוער, אחר כך כעוזר בבוגרים ואז מאמן ראשי) מאז 1995. הוא היה קשר די בינוני, שגם שיחק עונה אחת בפרייבורג ב-1987/8. כמאמן הוא הפך במהרה לדמות אהובה מאוד, גם על ידי עמיתיו בגרמניה וגם על ידי הציבור והתקשורת כמובן, ולדמות קאלט. באתרים מקומיים בפרייבורג יש פינות "השטרייך השבועי" עם קטעי וידאו שבועיים ממסיבות עיתונאים שלו. יש חשבונות טוויטר ופייסבוק שמוקדים רק לציטוטים שלו ודברים שאמר ויש אפילו מחולל תגובות שטרייך. הוא נולד וגדל בווייל אם ריין, העיר הדרומית ביותר בגרמניה והמקום בו מצטלבים הגבולות של גרמניה, צרפת ושוויץ. לפיכך, יש לשטרייך מבטא דרומי והגייה דרך מוזרה של מילים, מה שמוסיף עוד לדמות הקאלט שלו.

שטרייך למד היסטוריה ותרבות גרמנית ואפילו לימד בבית ספר בעבר. מכאן נובע הידע שלו בהיסטוריה וההשוואות הרבות לתהליכים היסטוריים. קצרה היריעה, אבל שיטוט באינטרנט ובדפי המעריצים הרבים שהוקמו לכבודו וצוינו לעיל, יספקו לכם התייחסות של שטרייך כמעט לכל נושא בעולם. נשים במגרשים, רשתות חברתיות ("פייסבוק מסוכן לדמוקרטיה"), פליטים ועוד אינספור נושאים עליהם הוא נשאל. לא בכדי זכה שטרייך לכינוי "הפילוסוף" על ידי התקשורת וחובבי הכדורגל בגרמניה. לצד הדעות הנחרצות שלו בכל נושא, שטרייך מתעקש להציג דמות מיושבת וצנועה מאוד. הוא אף פעם לא לובש חליפה או בגדים מהודרים וכמעט תמיד אבל תמיד לובש חולצה של המועדון וג'ינס. אל האימונים ומשחקי הבית שטייגר, בנו של קצב, מגיע תמיד על האופניים שלו. בנוסף, הוא אדם רגשני ואמוציונלי מאוד שמורחק לא מעט פעמים מהמגרשים ואף פעם לא בורר מילים.

האופי המיוחד והחוכמה הרחבה שלו גרה לכך ששטרייך הפך לדמות אהודה מאוד גם על ידי השחקנים וגם על ידי האוהדים וההנהלה ולכן שרד בקלות וקיבל תמיכה וביטחון מכולם גם כשירד עם הקבוצה לבונדסליגה השנייה בתום עונת 2014/15. מי שנחשב עוד לאחד ממעריציו הגדולים שטרייך הוא לא אחר מאשר מאמנה האוסטרי של פ.צ. קלן, פיטר שטוגר. האחרון הודה ש"למרות שתמיד קשה לנו מאוד מול פרייבורג, אני שמח מאוד שהיא עלתה ליגה. אני אוהב מאוד את זה שהם תמיד דבקו והעריצו את המאמן שלהם והמשיכו איתו. אני מגדיר את עצמי כמעריץ של שטרייך וחושב שהוא מאמן מעולה. תמיד כשאנחנו רואים אחד את השני, זה מיוחד ומשמח מאוד את שנינו".

מרקל מצטלמת עם פליט (צילום: GettyImages)
" אם לא הייתי יכול לקנות לילדים שלי אפילו קורקינט, אז הייתי מתבייש בעצמי כבנאדם. לכן אנחנו צריכים לתת לאנשים שהגיעו לכאן לעבוד ולעזור להם להשתלב בחברה. כי אנחנו זקוקים להם"

ואם התחלנו בציטוטים שנויים במחלוקת של שטרייך, הבה גם נסיים איתם. לפני משחק בליגה השנייה בספטמבר 2015, נשא המאמן נאום בסוגיית הפליטים שאז בדיוק הגיעו לגרמניה. "המדינות עם המשאבים הכלכליים הרבים יותר צריכות להיות אלה שמספקות סיוע הומניטרי גדול יותר כדי שכמה שיותר אנשים יוכלו להישאר בבית שלהם עם המשפחה שלהם", הוא פתח את הנאום, "עכשיו אנחנו צריכים להיפתח כלפי האנשים שהגיעו לפה, לקבל אותם, להזיז הצידה את הפחדים כי לפעמים הם רק פחדים. לפעמים הפחד מהאחר או מהזר הוא פחד כזה רק מכיוון שמעולם לא פגשת אותו. אנחנו, כאנשים שיש להם יותר, צריכים לעזור לאנשים שיש להם פחות.

"האתגר עכשיו הוא לגרום לאנשים לעזור וליצור סביבה הגונה עבור המהגרים. לעזור להם ללמוד את השפה ולתת להם מקומות עבודה. אם לא היו נותנים לי עבודה כשהייתי בן 30 ונועלים אותי ביחד עם עוד הרבה אנשים - לא משנה אם בסוריה או בגרמניה - אני לא יודע למה הייתי הופך להיות ומה הייתי עושה. אני משוכנע שזה היה מעלה את רמת האגרסיביות שלי והייתי נקלע לעימותים ולקטטות. אם לא הייתי יכול לקנות לילדים שלי אפילו קורקינט, אז הייתי מתבייש בעצמי כבנאדם. לכן אנחנו צריכים לתת לאנשים שהגיעו לכאן לעבוד ולעזור להם להשתלב בחברה. כי אנחנו זקוקים להם.

"אומר עוד משהו. 80 או 90 אחוזים מאלה שחוששים עכשיו מהפליטים הם כאלה שהיו פליטים בעצמם לפני שניים או שלושה דורות ושהגיעו לכאן מכל מיני מקומות בגלל מלחמה, אבטלה או לחצים מסוג אחר. כשכל אחד מאיתנו חוזר כמה דורות לאחור, אז ל-80 או 90 אחוזים מאיתנו יש רקע של הגירה. כולנו היינו פליטים ומהגרים. מה שקורה עכשיו הוא לא שונה ממה שהיה לנו, אין שום הבדל. אני מאושר מאוד שאני נמצא בגרמניה עכשיו ואני מסתכל קדימה לקראת הרבה מאוד דברים שיקרו כאן". בסופו של דבר, קינח שטרייך את מסיבת העיתונאים בכך שאמר: "אני יודע שלא דיברנו על כדורגל כמעט, אבל אני חושב שזה יותר חשוב".

לא מפחד לומר את שעל לבו. שטרייך (צילום: GettyImages)

יש לומר: הדברים ששטרייך אומר הם שנויים במחלוקת ומעוררים גם הרבה מאוד מתנגדים. הם גם מעוררים שאלות ותהיות. האם כל מאמן כדורגל יכול לדבר כך ועדיין לשמור על פופולאריות גבוהה? האם גם מאמן במועדון גדול יותר מפרייבורג יוכל לעשות את זה או שעדיף לו לדבוק בקלישאות ולא להכניס את היד אל האש? או שאולי החובה של כל מאמן וספורטאי להגיד מה הוא חושב לגבי מגוון נושאים שעל סדר היום? לשטרייך אין שום בעיה עם זה, להפך: זה אפילו הפך אותו לדמות מוכרת ואהובה מאוד. כנראה שבמקומות ובסיטואציות אחרות זה לא יכול לעבוד. אבל כמו ששטרייך בעצמו אומר: יש דברים יותר חשובים מכדורגל.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully