בווידאו: יומו הראשון של אונאי אמרי כמאמן פריס סן ז'רמן
תומא מונייה הגיע לבירת צרפת אחרי יורו 2016. זה היה טורניר מוצלח מאוד מבחינתו במדי נבחרת בלגיה. אבל אף אחד לא זיהה אותו. ולא רק ברחובות פריס. "בהתחלה הייתי במלון ולא הכירו אותי", תיאר המגן את ימיו הראשונים כשחקן פריס סן ז'רמן, בשורותיה חתם בחודש יולי האחרון. "השתכנתי באותו מלון בו שהה גם פטריק קלויברט, המנהל הספורטיבי. לקראת הטיסה של הקבוצה ללוס אנג'לס, אפילו היינו באותו רכב בדרך לשדה התעופה. בירכתי אותו ושוחחנו מעט, עד שבשלב מסוים הוא שאל בנימוס מי אני. עניתי בצרפתית: 'אני שחקן של פריס סן ז'רמן', ובהולנדית הבהרתי לו ששיחקתי ביורו ורק לאחר מכן חתמתי על חוזה. גם הוא לא זיהה אותי...".
מנהל ספורטיבי (חדש אמנם; בשבועיים הראשונים שלו בתפקיד) משוחח במשך דקות ארוכות עם כדורגלן בלי לדעת שהוא שחקן שלו. האנקדוטה המשעשעת הזו מספרת לא מעט על ספינת הדגל של הכדורגל הצרפתי. אימפריה בקנה מידה אירופי, אבל עדיין פרויקט נטול זהות. ומרגע עזיבתו של זלאטן איברהימוביץ', הכוכב הגדול של הקבוצה ובעיקר ה-פנים של המותג, פ.ס.ז' החדשה של אונאי אמרי נאלצת לחפש את עצמה גם בליגה ולא רק באירופה.
הדברים דווקא התחילו להסתדר לאונאי אמרי בסוף נובמבר. אדינסון קבאני הוביל את פ.ס.ז' לרצף ניצחונות בליגה ובמקביל הקבוצה הקדימה את ארסנל במאבק על ראשות בית א' בליגת האלופות. המאמן בן ה-45 קיבל קצת שקט וההשתלטות על הפסגה נראתה כמו שאלה של זמן. אלא שאז הגיע השבוע האחרון, בו ספגה ההגנה הטובה באירופה (עד לשבת שעברה) חמישה שערים מקבוצות כמו מונפלייה ולודוגורץ, וחזרה שני צעדים לאחור. אמרי היה מוכן להקריב את משחק הליגה למען זה בליגת האלופות, אבל כשל בשניהם. "אני מודאג, אנחנו סופגים בקלות יתרה", הודה השבוע, לאחר ששמע את הבוס נאסר אל חלאיפי מאבד סבלנות לראשונה העונה ועוקץ: "הפסדנו את המשחק במונפלייה עוד לפני שהתחיל". הלחץ התקשורתי והפנים-מועדוני צבר תאוצה.
הסיוט של אמרי התחיל כאמור במונפלייה. ניצחון היה מעלה את פ.ס.ז' לפחות זמנית למקום הראשון בליגה, אבל המאמן הבאסקי ביצע שינויים מוזרים וקיבל תצוגה אנמית משחקניו. דווקא אחרי שחאתם בן ארפה התחיל להיכנס לעניינים, הוא הורד לספסל והאלופה חזרה ל-4-3-3 עם שלישיית קישור לא ברורה שכללה את כריסטופר אנקונקו הצעיר, גז'גוז' קריכוביאק ובלס מטוידי. הנפילה הייתה כואבת. פ.ס.ז' הובסה 3:0 - ההפסד הכי גבוה שלה בכל המסגרות מאז 2011.
"לחטוף שלישייה ממונפלייה זה רציני, זו סטירה איומה", תקף הפרשן דניאל ריולו ב-RMC, אך הפנה את האש בעיקר לכיוון השחקנים. "אין סיכוי שתבוסה כזו תתקבל כך בפ.ס.ז', השחקנים הצרפתים זוכים להגנה מוגזמת. כל הזמן אומרים שקורזאבה חייב לפתוח ובן ארפה חייב לשחק... אראולה דחק את טראפ מהר מדי, קריכוביאק אבוד, מטוידי בקושי מורגש והגישה של אורייה בלתי נסבלת. איתו ועם קורזאבה פ.ס.ז' לא תגיע לשום מקום בליגת האלופות. השחקנים בגדו באמרי, הוא חייב להציב להם גבולות".
אחד השחקנים שכביכול "בגדו" באמרי הוא אנחל די מריה. הקשר הארגנטינאי היה נפלא בעונה שעברה ככינור שני לזלאטן, ובמועדון ציפו שיעשה את קפיצת המדרגה לקדמת הבמה. הם כנראה לא הכירו מספיק טוב את די מריה. הלחץ עליו היה גדול מדי וכפי שהוכח בעבר, הוא לא מסוגל להוביל. הציפייה הזו יצרה אפקט הפוך: השחקן הכי אטרקטיבי בסגל של פ.ס.ז' איבד את חדוות היצירה. יש לו שער ליגה אחד וחמישה בישולים ב-13 משחקי ליגה. באותו שלב בעונה שעברה, רק לשם השוואה, היו לו ארבעה שערים ותשעה בישולים.
"די מריה לא מראה שהוא נהנה בחדר ההלבשה, אין לו שמחת חיים", אמר מקור במועדון ל-RMC. "הוא כמו רוח רפאים". אחרי שספג בוז מהקהל בפארק דה פראנס בעקבות הרמת כדור איומה ונראה שגם הקהל כבר איבד סבלנות, ברדיו מונטה קרלו אף טענו כי די מריה הצליח להרגיז כמה מחבריו לקבוצה. "הוא ביקש מאמרי לעבור לצד ימין והמאמן הסכים", כך דווח. "לוקאס נאלץ לזוז שמאלה וכעס. השחקנים לא אוהבים שהוא זוכה לפריבילגיות מצד המאמן". אם נוסיף לכך את התביעה שמוגשת נגדו בספרד בגין עבירות מס ואת שרבוב שמו לסקנדל שנחשף בפוטבול ליקס (יחד עם תשעה שחקנים נוספים של פ.ס.ז' וגם האקסים זלאטן, דויד לואיז ואסקיאל לאבצי), נבין מדוע די מריה מחמיץ פנים. הוא רק מחכה ש-2016 תסתיים.
והוא לא היחיד. אמרי עדיין לא התקבע על השוער הראשון שלו, ומה שעבד לו עם הרוטציה בין הקורות בסביליה, לא מצליח עם אראולה וטראפ. שני השוערים חתומים העונה על רגעים מביכים ואף אחד מהם לא מספיק בטוח בעמדה שלו. הדברים נכונים גם לגבי שחקני הרכש שמתקשים לבוא לידי ביטוי ולא זוכים לרצף של משחקים בהרכב, כולל קריכוביאק שהגיע כיקירו של המאמן. בן ארפה התקשה להבין לאן הגיע ונזקק לניעור מצד המאמן, שבאחד האימונים נזף בו: "אתה לא מסי, אתה לא יכול לנצח משחקים בעצמך". ועדיין, מצבם של כל אלה טוב מזה של חסה הפלופ הגדול של אמרי.
בנוסף לבעיות המקצועיות, במועדון מאוכזבים מאוד מירידה של כחמישה אחוזים במספר הצופים במשחקי הבית. בניצחון 0:2 על אנז'ה, הגיע לביקור בפארק דה פראנס גם האמיר של קטאר, שייח' תמים בין חמאד אל תאני. למרות שלוש הנקודות, הוא ממש לא היה מרוצה. רק 23 אלף צופים נכחו באצטדיון - הכמות הכי נמוכה מאז ההשתלטות הקטארית ב-2011. וזה לאו דווקא בגלל היכולת. אפשר להניח שבתקופת זלאטן זה לא היה קורה.
קבאני עושה מעל ומעבר. יש לו 14 שערים ב-14 משחקי ליגה ועוד שישה בליגת האלופות - ממוצע של שער למשחק. סקורר מדופלם שהשתחרר מצלו של זלאטן ומחפה עליו מבחינת מספרים - גם אמרי התגאה לפני כשבועיים ואמר: "עכשיו אפשר להגיד שהקבוצה הסתגלה לשחק בלי זלאטן" - אבל לא יוכל לעולם להתקרב אל האישיות הסוחפת והכריזמטית של השבדי. במובן הזה, לזלאטן אין תחליף. פ.ס.ז' חיפשה כוכב על שיוכל לשאת את הלפיד במקומו, אבל כריסטיאנו רונאלדו לא הביע עניין ומול ניימאר, למרות מדיניות הצ'ק הפתוח, העסק נתקע במישור הכספי.
גם כוכבים גדולים מסקאלה אחת נמוכה יותר, כמו פייר אמריק אובמיאנג, רוברט לבנדובסקי ואנטואן גריזמן שלחו מסרים שהם מעדיפים להמשיך בליגות בכירות יותר וגרמו לקטארים להבין שהכסף שלהם לא יכול לקנות הכול. לפחות בינתיים. ועל רקע הכישלון להרים מחדש את המותג, נוצרו חיכוכים בין נשיא המועדון אל חלאיפי לבין המנכ"ל ז'אן קלוד בלאן. גם קלויברט (רוצה בלם וחלוץ נוסף) ואמרי (מעדיף להמשיך להריץ את פרסנל קימפמבה הצעיר והמוכשר ולא פוסל את צירופו של דימיטרי פאייה) לא משדרים על אותו גל בענייני רכש. בשבוע האחרון, הכול כבר זרם החוצה.
קרלו אנצ'לוטי יכול להזדהות עם המאמן הנוכחי של פריס סן ז'רמן. הוא היה במצב דומה בדצמבר 2012 - הפעם האחרונה בה היו לקבוצה שלושה הפסדי ליגה בשלב כה מוקדם של העונה. אז, המאמן האיטלקי קיבל אולטימטום מההנהלה לפני המשחק מול פורטו בליגת האלופות והצליח לתפוס את המקום הראשון בעזרת ניצחון ביתי. במקרה של הבאסקי, למרות המעידה מול לודוגורץ שדחקה את הקבוצה למקום השני, אין אולטימטום אלא גיבוי מלא. "כולם סופגים ביקורות - פ.ס.ז' על המוקד, ריאל על המוקד", יצא אנצ'לוטי להגנת אמרי. "הוא מאמן טוב מאוד שהגיע להישגים, אבל היום אתה עושה תיקו אחד וזה כבר מיני-משבר. זה שיגעון, הכדורגל השתגע".
מבחינת ראשי המועדון, המבחן של אמרי יהיה בשלבי ההכרעה של ליגת האלופות. הרי הם שלחו את לורן בלאן הביתה אחרי שני טרבלים רצופים בזירה המקומית, אך ורק בגלל חוסר היכולת שלו לעבור את רבע הגמר באירופה - המחסום בו נתקעה פ.ס.ז' בכל ארבע השנים האחרונות. הם יצאו מנקודת הנחה שהליגה בכל מקרה בכיס ובחרו במחליף הנחשב ל"מאמן של גביעים", אחרי שלוש זכיות רצופות עם סביליה בליגה האירופית, בתקווה שבעזרת "מנטליות הווינרים" עליה הוא מדבר ללא הרף, גם יוביל אותם לארץ המובטחת.
אלא שכרגע הקבוצה מקרטעת גם בזירה המקומית. בעונת 2014/15 הייתה פ.ס.ז' במקום הרביעי ובפיגור ארבע נקודות מהפסגה במחזור ה-20, ובכל זאת סיימה כאלופה עם שמונה נקודות יתרון על פני ליון. רק שאז היא הפסידה שלוש פעמים לאורך העונה כולה, וכעת יש לה שלושה הפסדים עוד לפני המחזור ה-17. מונאקו וניס, המוליכה המפתיעה שתגיע הערב (ראשון, 21:45, ספורט 5 לייב) לבירת צרפת, יצרו משולש צמרת בלתי צפוי ואורבות לפייבוריטית הגדולה. הן עוד עשויות להשאיר את פ.ס.ז' במצב של "תפסת מרובה לא תפסת".
