אפס בהתנהגות: רגע אחד שייחרת בזיכרון של עונה שלמה

טיילר האניקאט, ההוא שמעולם לא הפסיד למכבי תל אביב. "מעולם", אתם יודעים: ניצח הערב (חמישי) ביד אליהו עם אנאדולו אפס, וניצח לפני שלוש שנים בלב המושבה עם עירוני נס ציונה. 0:2 גדול.

בהגיעו לרבע הרביעי, הוא עמד על שש נקודות ב-1 מ-6 מהשדה. עד סיום המשחק הוא הוסיף למאזנו עוד 15 נקודות ב-5 מ-8. וכשהצהובים העזו לעלות ליתרון האחרון שלהם, 72:73, התמלא הפורוורד הקופצני זיעה קרה. זה לא שהוא אי פעם נחשב לקלע טהור, אבל על 1 מ-13 לשלוש במפגשיו נגד מכבי. אז מה הוא עשה? קבר שתי שלשות בתוך 80 שניות. וקבר. את המשחק.

עוד בנושא:
אנאדולו אפס ניצחה 77:86 ביד אליהו את מכבי תל אביב
הכול על התקרית רמי הדר - גל מקל - שמעון מזרחי
ניצחון דרמטי לצסק"א בבאמברג, גם לפנרבחצ'ה מול ריאל

אפשר לנתח את הדברים שלא עבדו, ואת אלה שעבדו עוד פחות. אפשר גם להזכיר את אובדנו הסופי והרשמי של המבצר ביד אליהו. אפשר וצריך לציין שהירידה הייתה צריכה להגיע מתישהו אחרי רצף הניצחונות המרשים, בעיקר כשמנגד עומדת יריבה איכותית וטובה בפני עצמה. ניגע בכל הנקודות האלה. אבל לפני הכל יש קארמה. ורמי הדר הסתבך איתה הערב.

"אני אוהב את רמי, הוא אדם עם אינטליגנציה רגשית גבוהה למרות המראה הקשוח שלו", אמר גל מקל אחרי ההצגה שניפק בניצחון על הפועל תל אביב בדרבי. אין צורך בהדלפות ממקורבים כדי להסיק שהרכז כבר לא כל כך מסכים עם הדברים שאמר בעצמו. מקל אינו חף מביקורת, ובוודאי שאינו סיפור הצלחה, אולם אינו ראוי ליחס משפיל.

בעונה כל כך ארוכה, הדר עוד עשוי להזדקק לו. בעצם, עלול להזדקק לו. ואת המחיר הוא שילם כבר הערב, באדיבותה של גברת קארמה. כי יותר מההפסד, ומהאיבודים, ומהשלשות, מה שייחרת בזיכרון מהמשחק הזה הוא הרגע הכל כך לא אנושי הזה של המאמן. הרגע שבו נסדקה התדמית האישית שלו. היה שווה?

ועכשיו, בחזרה לכדורסל. בארבעת המקומות הראשונים באחוזים לשלוש בליגת העל מדורגים ארבעה שחקנים מקבוצה אחת. לא תאמינו איזו. ראשון אנדרו גאודלוק, במקום השני והשלישי די.ג'יי סילי וסילבן לנדסברג, ורביעי גיא פניני. מפתיע? לא ממש.

הצהובים פתחו את המשחק בהרעשה מסיבית, שהפכה כבר להרגל. 5 מ-6 בשמונה הדקות הראשונות לפני שבועיים בקאזאן, 4 מ-5 בשמונה הדקות הראשונות בשבוע שעבר בפיראוס, 4 מ-4 בשמונה הדקות הראשונות הערב בהיכל. אבל הקליעות האלה שיקרו. הן נעצרו, כי עד לסיום הוסיפה הקבוצה רק עוד 5 מ-18, והן החביאו בעיות שלא צצו בניצחונות על אוניקס ואולימפיאקוס.

למשל, איבודי הכדור. בדקה ה-14 איבדה מכבי את הכדור ה-11 שלה, כפי שאיבדה לאורך המשחק כולו ביוון. בדקה ה-15 היא איבדה את הכדור ה-12 שלה, כמו במשחק כולו ברוסיה. זה נגמר ב-21 איבודים, השוואה לשיא השלילי שנרשם העונה ביורוליג.

תחת מטריית הזריקות לשלוש, שחקניו של הדר בחרו בפתרון הקל, לא חתרו למגע ולא חדרו לסל. לראייה: הם הגיעו לקו העונשין בפעם הראשונה רק בתחילת הרבע השני.

ואולי, החילוף של מקל לא היה המשמעותי ביותר בערב הזה. גאודלוק פתח את המשחק בסערה, וירה שתי שלשות בשלוש הדקות הראשונות. כשנותרו 117 שניות לתום הרבע, הדר הוריד אותו לנוח. לגארד היו בשלב הזה שש נקודות, חמישה ריבאונדים וארבעה אסיסטים. הסיפסול הזה הוציא אותו מהקצב, אחר כך הוא גם שילם מחיר על הזיופים בהגנה, ואת הסל הבא שלו קלע רק ברבע האחרון.

אז כן, רצף שלושת הניצחונות של מכבי הושג כשגאודלוק מחבר במהלכו 19 דקות בלבד, אבל נראה שמאמן מכבי תל אביב הצליח להשתכנע שאפשר בלעדיו. וזה לוקסוס שהוא לא יכול להרשות לעצמו, בעיקר לא בערב שבו סוני ווימס ודווין סמית' עשו הכל כדי לא לאיים על הטבעת ועמדו על 2 מ-5 מהשדה במחצית הראשונה. יחד.

היה גם צד מנצח. מכבי התקשתה להתמודד מול קבוצה שנבנתה בצלמה ובדמותה: שופעת פורוורדים אמריקאים, שאוהבים לרוץ, נהנים לקפוץ ויודעים לקלוע. ומי שמייצג טוב מכל את התכונות האלה, מלבד האניקאט, הוא דריק בראון. 12 שניות מהפתיחה הוא כבר אותת על העתיד לבוא, כששבר בצורת בת שישה משחקים ו-178 דקות, וקלע שלשה ראשונה אחרי 11 החטאות רצופות.

38 נקודות מדד העמיד הפאוור פורוורד הנדיר באיכותו, בדיוק כפי שהיו לו בשבוע שעבר מול הכוכב האדום בלגרד. מדובר במדד הגבוה ביותר לשחקן אורח בהיכל זה עשר שנים תמימות, מאז ה-41 של קרלוס קבסאס ממלאגה (שהושגו במשחק שנגרר להארכה).

היורוליג מגיעה לשליש הדרך, והציון של מכבי טוב. אבל לא טוב מאוד. היא סופרת כבר הפסד שלישי ביד אליהו, והופכת לקבוצה הביתית החלשה ביותר במפעל, לצד נועלות הטבלה גלאטסראיי, קאזאן ובאמברג. גם הן, כמו יריבתן הישראלית ששואפת להגיע מעט גבוה יותר, סוחבות שלושה הפסדים באולמן. וזה, כנראה, אומר הכל.

לעמוד הפייסבוק של מאחורי הק?ל??עים